קריאה מתוך ספר ההתגלות של יוחנן הקדוש
אני, יוחנן, שמעתי את האדון אומר לי:
אל מלאך הקהילה בסרדיס כתוב: אלה דברי זה אשר מחזיק בשבע רוחות האלוהים ובשבעת הכוכבים: אני יודע את מעשיך; אתה נושא את שם החיים, אך אתה מת. המשיך לערות! חזק את אשר בך ועומד למות, כי לא מצאתי את מעשיך גמורים לפני אלוהי.
זכור את אשר קיבלת ושמעת, שמור אותו ושנה את חייך. אם לא תישאר ער, אבוא כגנב, ולא תדע באיזו שעה אופיע עליך.
אבל יש לך מעטים בסרדיס שלא טמאו את בגדיהם; לבשו בגדים לבנים, והם ילכו איתי, כי ראויים הם. לכן המנצח ילבש בגדים לבנים, ולא אמחק את שמו לעולם מספר החיים; אלא אודה את שמו לפני אבי ולפני מלאכיו.
מי שיש לו אוזניים לשמוע, ישמע את מה שהרוח אומרת לקהילות.
אל מלאך הקהילה בלאודיקיאה כתוב: אלה דברי אמן, עד נאמן ואמיתי, שליט בריאת אלוהים: אני יודע את מעשיך, כי אינך קר ואינך חם. מוטב שתהיה זה או זה. לכן, מכיוון שאתה פושר, לא חם ואינך קר, אני עומד לגרש אותך מפי.
אתה אומר "עשיר אני, התעשרתי, איני חסר דבר", ואינך מודע לכך שאתה אומלל, מסכן, נזקק, עיוור ועירום! לכן הנה עצתי: קנה ממני זהב מזוקק באש כדי להתעשר, בגדים לבנים לכסות אותך ולהסתיר את חרפת עירומך, ומשחה למרוח על עיניך כדי שתראה.".
אני מגלה את חטאי כל אהובי ואומר בהם. לכן היו רציניים ושנו את דרככם.
הנה, אני עומד בפתח ודופק. אם מישהו ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אבוא אליו ואחווה עמו את ארוחתי, והוא עמי.
למנצח אתן לשבת עמי על כסאי, כשם שאני עצמי, לאחר ניצחוני, ישבתי עם אבי על כסאו.
מי שיש לו אוזניים לשמוע, ישמע את מה שהרוח אומרת לקהילות.
– דבר ה'.
לקבל את פני המשיח אשר דופק על דלת ליבנו וחיינו
כיצד לגלות מחדש את הקריאה התוססת של האפוקליפסה לפתוח את הדלת בפני זה שרוצה לשכון איתנו ולהחיות אותנו.
הקטע בהתגלות ג', ובפרט פסוק כ', מציג ישו סבלני ועדין הדופק על דלת נשמת האדם. קריאה זו מופנית למאמינים כמו גם לכנסיות החוות אובדן להט רוחני, וקוראת להם לגלות מחדש את האינטימיות איתו וחיים משונים. פסוק זה פונה לכל מי שמבקש לטפח את אמונתו, להצית מחדש את תקוותו ולגלם פתיחות זו בחייו.
המכתב בנוי סביב שלושה שלבים: הבנת ההקשר ההיסטורי והתיאולוגי של טקסט זה, ניתוח המסר המרכזי שלו של התעוררות ואינטימיות, ולאחר מכן חשיפת השלכותיו הרוחניות והמעשיות להיום.
הֶקשֵׁר
ספר ההתגלות, המיוחס ליוחנן הקדוש, הוא יצירה נבואית שנכתבה בהקשר של רדיפה וקושי עבור הקהילות הנוצריות הראשונות. מכתבים אלה, הממוענים לשבע כנסיות באסיה הקטנה (כולל סרדיס ולאודיקיאה), נועדו לעודד, לתקן ולעורר אותן לסכנות רוחניות. המכתב לסרדיס מגנה מצב של אדישות רוחנית מוסתרת על ידי ציפוי של חיים דתיים. לאודיקיאה, מצידה, מציגה את דימוי הכנסייה הפושרת, לא נלהבת ולא קרה, שנדחתה כלא ראויה לפושרות זו.
פסוק 20, המפתח לקטע, מכיל את ההבטחה: "[אם מישהו ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אכנס אליו ואאכל עמו]". דימוי זה של אינטימיות חושף את רצונו העמוק של ישו לשכון "עם" המאמינים, באחדות אמיתית. הארוחה המשותפת מסמלת אחווה, אחדות בחיי החסד. עם זאת, הזמנה זו דורשת ערנות והתנצרות אמיתית המתוארת בפסוקים הקודמים.
לכן, טקסט זה הוא חלק מדינמיקה של ערנות: ערנות רוחנית, תזכורת למתנות שהתקבלו, התנצרות וקבלה מלאה של ישו.
אָנָלִיזָה
לב המסר הוא קריאה תוססת לצאת ממוות רוחני או פושר דרך התעוררות פנימית ופתיחות מוחלטת למשיח. הפרדוקס בולט: בסרדיס, השם חי, אך המציאות היא מוות; בלאודיקאה, המאמינים רואים את עצמם עשירים, אך הם עניים מבחינה רוחנית.
דימוי זה מדגיש שהחיים האמיתיים אינם טמונים בזהות או במעמד לכאורה, אלא במערכת יחסים חיה עם ישו. הדופק מזמין אותנו לשנות את מערכת היחסים הזו, על ידי כניסה לביתו, לא רק באופן שטחי, אלא על ידי שיתוף ארוחה - כלומר, חילופי דברים עמוקים והדדיים.
לפיכך, ערנות אינה רק תנוחת אזעקה, אלא הזמנה לחיות באחדות פעילה: ערנות מתחרזת עם קבלת פנים, התנצרות ואחדות אמיתית. ברמה הקיומית, קטע זה מדגיש כי ישועה וחיים חדשים עוברים דרך דלת זו שעלינו לבחור לפתוח באופן חופשי.
מימד הערנות הרוחנית וההתגיירות
הטקסט מדגיש את הצורך לשמר את "מה שנותר" על ידי בחינה קפדנית וכנה של חייו הפנימיים של האדם. האיום של שובו הפתאומי של האדון כ"גנב" מדגיש את הצורך באמונה פעילה, לא פושרת. ממד זה קורא לדחיית שטחיות רוחנית ולטפח אמונה חיה, הניזונה מתפילה, קריאה בתנ"ך ומחויבות.
הקריאה למערכת יחסים אינטימית וחגיגית עם ישו
הארוחה המשותפת מעוררת יותר מאשר התכנסות פשוטה: היא מסמלת את הצורה הגבוהה ביותר של אינטימיות וחברות. הזמנת ישו לביתו וקבלתו לחייו פירושה לאפשר לעצמו להשתנות, להשתתף בניצחונו ולחיות בקהילת הקדושים. היבט זה מזמין אותנו לחוות רוחניות שמחה, שבה ישו אינו נשאר חיצוני אלא שוכן עמוק בתוכנו.
השלכות אתיות וייעוד קהילתי
מערכת יחסים אישית זו דורשת תחום פעולה קולקטיבי: כנסייה מחודשת, המבוססת היטב על מחויבות ועדות לעולם באמצעות עקביותה. הקריאה "להיות נלהבים ולהתגייר" נוגעת הן לנשמה האישית והן לגוף הכנסייתי. שינוי פנימי חייב להתבטא במעשים צודקים, מוצדקים ב... צְדָקָה וסולידריות.
מסורת חיה להיום: נטייה לכיוון אוגוסטינוס הקדוש
סנט אוגוסטיןבהרהוריו הרבים על הכנסייה והאמונה, הוא מדגיש את המתח בין לב פושר לבין קנאות אמיתית. הוא מתעקש שהנשמה שסוגרת את דלת ליבה בפני ישו מנתקת את עצמה ממקור חייה. הזמנה זו להתעוררות רוחנית מוצאת הד ב" וידויים »שם הוא מספר על התנצרותו שלו, המסומנת בקריאה "לפתוח" את נשמתו לאלוהים.
רעיון זה נמצא גם בליטורגיה הקתולית, שבה ישו דופק באופן סמלי על דלת ליבו של המאמין בתפילת האוכריסטיה ובזמני הערצה, ומזכיר לכולם את הקריאה המחודשת לקבל את פני המאמין ולהיות ערניים.
מדיטציה מכוונת לפתוח את הדלת בכל יום
- קחו רגע שקט בכל יום כדי להקשיב מבפנים ל"קול" של ישו.
- לעשות מדיטציה על פושרות או קהות חושים רוחנית של האדם, בכנות.
- טפחו רצון פשוט אך נלהב לקבל את פני המשיח באמת לחיכם.
- להבין שקבלת פנים אל פנים אל ישו מביאה לשינוי פנימי ולאומץ לפעולה.
- לתרגל שיתוף אחווה, סמלים חיים של הארוחה עם ישו.
- לְהִתְפַּלֵל רוח הקודש למען להט וערנות גדולים יותר.
- להבין שהמרה היא מסע יומיומי, לא אירוע בודד.
מַסְקָנָה
קטע זה מספר ההתגלות הוא הזמנה דחופה לצאת מהמוות והפושרות דרך קבלת פנים תוססת ואישית של ישו, זה שדופק על דלת חיינו. על ידי פתיחת דלת זו, אנו נכנסים לאינטימיות משתנה עם זה שחולק את ארוחותינו ומציע לנו את ניצחונו. מערכת יחסים זו מעוררת את קיומנו, קוראת לנו להתנצרות רדיקלית, ומחוללת מהפכה הן בחיינו הפנימיים והן במחויבויות החברתיות שלנו.
זוהי קריאה להגיב בלהט, להפוך לעדים חיים לחיים החדשים שמציע המשיח.
תרגול רוחני קל לזכירה
- הקשיבו במודע לקול המשיח בכל בוקר.
- הערך מחדש את סדרי העדיפויות הרוחניים שלך והסר את הפושרות.
- קחו רגע בכל יום למעשה צדקה קונקרטי.
- פתיחת הלב בתפילה היא כמו פתיחת דלת.
- מחפשים לחוות אחדות דרך שיתוף אחווה.
- הרהור על ניצחון המשיח כדי לטפח תקווה.
- אמון בערנות רוח הקודש.
