במשך העשורים האחרונים, השאלה האקולוגית עברה מעבר לתחום המדעי או הפוליטי הגרידא והפכה לחקירה רוחנית ואתית. הכנסייה הקתולית, באמצעות מסורתה וחוכמתה המקראית, מגיבה בקול ייחודי: קולו של... אקולוגיה אינטגרלית אשר מקשר בין ההגנה על כדור הארץ, כבוד האדם והקשר עם אלוהים.
ה- אַפִּיפיוֹר פרנסיס, באנציקליקה שלו לאודטו סי'’ המאמר, שפורסם ב-18 ביוני 2015, העניק להרהור זה עומק תיאולוגי חסר תקדים. בו, הוא מאשר כי המשבר הסביבתי אינו בעיקרו משבר חיצוני, אלא סימפטום של קרע פנימי: זה של הלב האנושי, אשר הפריד את עצמו מהבורא ומשאר הבריאה. אנציקליקה זו מגדירה מחדש את הקשרים בין אקולוגיה, כלכלה ורוחניות, ודוגלת ב... המרה אקולוגית המסוגל לפייס את האנושות עם עצמה, עם הטבע ועם אלוהים.
בשנת 2025, יום השנה העשירי ל... לאודטו סי'’ נחגגו ברחבי העולם. אַפִּיפיוֹר פרנסיס חזר והדגיש כי "הכל קשור", והדגיש כי המאבק בשינויי האקלים הוא בלתי נפרד מהמאבק ב... עוֹנִי וחוסר צדק. לצידו, ה אַפִּיפיוֹר ליאו ה-14בנאום רב עוצמה ברומא, הוא הדגיש את "החזרה אל הלב": שם מתרחשת החירות האמיתית ושם נולדת כל החלטה אותנטית. הוא הזמין את כולם להפוך לשוחרי שלום על ידי חוויית האקולוגיה לא כחובה מוסרית, אלא כאחדות שמחה עם החיים.
תוכנית קריאה מקראית זו נועדה אפוא סביב מטרה זו: לגלות כיצד דבר אלוהים מדבר על בריאה, אחריות אנושית והתקווה לעולם משוחזר. כל חלק מציע קטעים לקריאה, הצעות למדיטציה ופרספקטיבה על תורתו של המגיסטריום הנוכחי.
חלק א' - אלוהים, בורא ומקור כל החיים
התנ"ך מתחיל בהכרזה האקולוגית הרדיקלית ביותר: הכל בא מאלוהים. לפני כל פעולה אנושית, יש מעשה של אהבה יוצרת.
בראשית, פואמת הבריאה (בראשית א'-ב')
קריאת הפרק הראשון של רֵאשִׁית מציגה השקפת עולם הבנויה על סדר, יופי ו חֶסֶדכל יום בריאה מסתיים במשפט הזה: "ראה אלוהים כי טוב". הכל מתנה והרמוניה.
הסיפור השני (בראשית ב') מציג את האיש והאישה המוצבים בגן עדן כדי "לעבדו ולשמורו". שני הפעלים העבריים הללו - עבאד (להגיש) ו שומר (לשמור) - לחשוף את הייעוד האנושי: אדונים, אך לא שולטים; משרתים, אך לא בעלי רכוש.
יישום רוחני: קראו שוב את הפסוקים הללו תוך כדי הרהור בבריאה כמקדש. העולם אינו משאב, אלא ליטורגיה: כל יצור בתוכו שר את כבוד האל.
שבח ופליאה (תהילים ח' ו-ק"ד)
תהילים ח' שואל: "מה האדם כי תזכור אותו?" מחבר התהילים מהרהר בגודלו של היקום ומכיר בכבוד המדהים המוענק לאנושות. להיות "עטור כבוד" פירושו גם להכיר בכך שניתן להבין כבוד זה רק ביחס לכל הבריאה.
תהילים ק"ד פורש פנורמה אקולוגית: מעיינות, הרים, חיות השדה, רוחות וימים, כולם תלויים ברוח האלוהית. הוא מציג איזון דינמי שבו אלוהים מזין ומקיים את כל החיים.
קישור עם ה-אקולוגיה אינטגרלית: לאודטו סי'’ שואבת השראה רבה מגישה מהורהרת זו. לפני כל רפורמה אקולוגית, עלינו לגלות מחדש את היכולת להערצה.
חוכמה, אמן העולם (משלי ח': 22-31)
החוכמה מוצגת כמי שהיה "עם אלוהים" בבריאה, "הבונה הראשי" ששמח ביקום. אקולוגיה מקראית אינה רק חומרית; היא גם חכמההכל מסודר על ידי אינטליגנציה אוהבת.
נוצרים מוזמנים לשתף פעולה בחוכמה זו. עבודה למען כדור הארץ הופכת למעשה של השתתפות בבריאה מתמשכת.
חלק ב' – הרמוניה פצועה: החטא האקולוגי
בראשית ג': שבירת הקשר
סיפור החטא הקדמון מתאר את הרגע שבו האנושות בחרה בעצמאות מוחלטת. ההשלכות הן אוניברסליות: הקשר עם אלוהים מתנתק, הקשר בין גבר לאישה הופך לסכסוך, והקשר עם הטבע הופך לשליטה וסבל: "ארורה האדמה בגללך".«
תמונה ריאליסטית זו מכריזה על מה לאודטו סי'’ התקשרו ל משבר לב אנושי. אי ציות רוחני מוביל לאלימות אקולוגית: כדור הארץ סובל משום שהוא משקף את אי הסדר הפנימי שלנו.
רומים ח':18-22: הבריאה נאנחת
פאולוס הקדוש מדבר על בריאה "נתונה לאי-הבל" אשר "נאנחת בכאבי לידה". היקום כולו ממתין לשחרור. נקודת מבט קוסמית זו משקפת את המימד הרוחני של הנזק האקולוגי: הבריאה אינה נידונה, היא מקווה.
משמעות תיאולוגית: כל פעולה של ריפוי אקולוגי היא חלק מהציפייה המשיחית הזו. הגנה על כדור הארץ פירושה שיתוף פעולה בגאולה.
קריאה רוחנית של לאודטו סי'’
ה- אַפִּיפיוֹר פרנציסקוס מתאר את כדור הארץ כ"בית משותף" שלנו. החטא מתבטא כיום בהיגיון של ניצול, בזבוז ואדישות. הוא קורא לשינוי של המודלים הכלכליים וההרגלים האישיים שלנו כדי שהבריאה תפסיק לגנוח.
הזמנה מעשית: לשתוק, להקשיב לצעקת הארץ ולצעקת העניים, להתפלל לפני כל מעשה של קנייה או צריכה.
חלק ג' – הברית המחודשת עם הבריאה
בראשית ט': הקשת בענן, אות שלום
לאחר המבול, כרת אלוהים ברית לא רק עם נח, אלא "עם כל בשר". הקשת בענן היא הסמל הנראה לעין של פיוס אוניברסלי זה.
מפתח רוחני: אלוהים מבטיח שלעולם לא ישמיד את כדור הארץ שוב. הוא קורא לנו להצטרף לברית הרחמים הזו: כל יוזמה אקולוגית הופכת לסימן של הברית.
דברים יא: הברכה והארץ
עם ישראל מגלה ש נֶאֱמָנוּת פוריות כדור הארץ תלויה באלוהים. אקולוגיה מקראית אינה ניתנת להפרדה מצדק: כדור הארץ מגיב לאיכות המוסרית של אלה המאכלסים אותו.
לְעַדְכֵּן: חוסר איזון אקלימי משקף לעתים קרובות את הבחירות הלא צודקות שלנו. לכן, מעבר אקולוגי הוא גם מעבר חברתי.
תהילים קמח: הסימפוניה הקוסמית
מחבר התהילים מזמין את השמש, הירח, ההרים, בעלי החיים ובני האדם להלל את אלוהים יחד. זהו חזון אוכריסטי של היקום: כל הבריאה הופכת לליטורגיה.
ב לאודטו סי'’, פרנציסקוס שואב השראה מפרנציסקוס מאסיזי וממזמור זה כדי להזכיר לנו שכל היצורים הם אחים ואחיות.
חלק ד' – ישוע, אות הבריאה המשוחזרת
משלים של הטבע
ישוע מלמד מעולם החי: זורעים, גפנים, חרדל, יבולים. הוא רואה בכל זרע משל של המלכות.
קריאה נוצרית: הטבע אינו ניטרלי; הוא שפה אלוהית. עיבוד האדמה הופך להשתתפות בפדגוגיה של אלוהים.
ניסים בטבע
סיפורי השקטת הסערה או ריבוי הלחם מגלים ישו המביא שלום ומזון. הוא אינו שולט בטבע כדי לשעבד אותו, אלא כדי להשיב אותו לסדרו של האב.
תאורה ידידותית לסביבה: ללכת בעקבות ישוע פירושו שיקום שָׁלוֹם בין האנושות לקוסמוס.
המשיח הקוסמי (קולוסים א': 15-20; יוחנן א': 1-14)
פאולוס הקדוש מאשר: "הכל נברא דרכו ובעבורו." בפרולוג של יוחנן, הדבר הוא "אור האדם". ישוע אינו חיצוני לעולם; הוא ליבו.
נקודת מבט זו מבססת את התקווה הנוצרית של שינוי צורה קוסמיהחומר עצמו משתתף בגאולה.
התקווה של לאודטו סי'’
פרנציסקוס מדבר על "הרמוניה אלוהית גדולה" שבה לכל יצור יש ערך משלו. ישו שקם לתחייה מאיר את הבריאה ומנחה אותה אל מלואה. לפיכך, המאמין פועל למען כדור הארץ לא מתוך חובה, אלא מתוך אהבה אוכריסטית.
חלק חמישי – רוח הקודש, כוח של חיים והתחדשות
תהילים ק"ד:ל: נשימת היצירה
«"תשלח נשימתך, הם נבראים, ותחדש פני ארץ."» רוח הקודש, ממריץ, מחלחל לכל הבריאה.
יישום: כל היצורים החיים מונפשים על ידי הנשימה האלוהית. להרוס את הטבע פירושו לבוז לרוח המקיימת אותו.
מעשי השליחים 2: חג השבועות ופיוס העולם
חג השבועות הוא ההפך מבבל: במקום פילוג, צצה אחדות מגוונת. זה מדגים שהרוח יכולה גם לפייס את האנושות עם הארץ.
פרספקטיבה עכשווית: התחייבויות אקולוגיות מבוססות קהילה הופכות לחג השבועות של ימינו.
רומים 5-8: רוח החידוש
פאולוס משווה בין "הבשר" (אנוכיות) לבין "הרוח" (אַהֲבָה היוצר).אקולוגיה אינטגרלית לכן, זהו חיים על פי הרוח, אשר מצווה על רצון לשרת את טובת הכלל.
ליאו ה-14: האקולוגיה של הלב
בשנת 2025, ה- אַפִּיפיוֹר ליאו ה-14 הוא אמר, "המרה אקולוגית מתחילה כאשר אנו מאפשרים לרוח לשתוק בתוך סערת הלב." הוא מחבר אקולוגיה חיצונית ל שָׁלוֹם פנימי. נתיב זה מזכיר לנו שהטבע יכובד כאשר האדם יראה בו מראה של אלוהים.
חלק ו' – הקריאה להמרה אקולוגית
מתי ו':19-34: פיכחון שמח
«"הבטו בציפורי השמים..." ישוע מזמין אותנו לבטוח. חרדה לגבי המחר מולידה צרכנות. אמונה מלמדת פשטות.
טיפ מעשי: לתרגל צום מצריכה, לברך את השולחן, להודות בסוף היום על טוב שהתקבל ללא עודף.
יעקב ב': אמונה ועבודות אקולוגיות
אמונה ללא מעשים מתה: אקולוגיה נוצרית לא יכולה להיות מוגבלת לרטוריקה. הקריטריון של אַהֲבָה אחווה משתרעת על כל צורות החיים.
התחייבויות אפשריות: הפחתת פסולת, שימור המגוון הביולוגי המקומי, תמיכה בחקלאים המועסקים בסחר הוגן.
מערכה 4: האיסוף
הנוצרים הראשונים חלקו הכל. כלכלת האחדות הזו צופה מודל בר-קיימא ומבוסס סולידריות.
קישור עם לאודטו סי': פרנסואה מדבר על "אקולוגיה חברתית". דאגה לכדור הארץ פירושה דאגה למערכות יחסים אנושיות.
פרנציסקוס וליאון ה-14: אחווה עולמית
שני האפיפיורים קוראים לתרבות של פיכחון. פרנציסקוס מגנה את "תרבות החטיפה"; ליאו ה-14 התגובה היא "תרבות הנתינה".אקולוגיה אינטגרלית אז זה הופך לרוחניות של שיתוף.
חלק ז' – אקולוגיה אינטגרלית חיה כיום
המרה של המבט
לראות את העולם כסקרמנט. כל פרח, כל יער, כל פנים הופכים לסימן של רוך אלוהי. מבט מהורהר זה קודם לכל פעולה.
המרת סגנון חיים
רפורמה באורח החיים של האדם: יעילות אנרגטית, חקלאות בת קיימא, פשטות מרצון. הנוצרי מבקש לשקף את פניו של אלוהים דרך מערכת היחסים הצנועה שלו עם העולם.
גיור קהילתי
קהילות, בתי ספר, משפחות ומנזרים יכולים להפוך קהילות אקולוגיות. הליטורגיה עצמה יכולה לשלב מחוות סמליות: ברכת הארץ, זמן תפילה לבריאה, חגיגת ה... זמן לבריאה כל ספטמבר.
המשימה האוניברסלית
ל'’אקולוגיה אינטגרלית היא אינה שואפת רק להישרדות אקולוגית, אלא לתפארת אלוהים. בכל פעולה אקולוגית, גאולת העולם כבר עומדת על כף המאזניים.
סיכום - "הכל מחובר"«
בסוף מסע זה, התנ"ך מגלה שהבריאה היא שפת אהבה. מגן עדן ועד גן הקבר הריק, אלוהים מוביל את בריאתו אל המלאות.
לאודטו סי'’ חידשה את האמונה הזו: ללא שינוי פנימי, שום מדיניות לא תספיק. אַפִּיפיוֹר ליאו ה-14 הרחיב את הפנייה הזו: המרה אקולוגית דורשת לב שליו.
כיום, הכנסייה מזמינה את כולם להשתתף בעבודת הפיוס הזו. הצלת כדור הארץ פירושה השתתפות בהיסטוריה של הישועה.
תפילה אחרונה לבריאה
«"אדוני, אלוהי החיים,
הפקדת את הארץ בידינו, לא כדי שנרכוש אותה, אלא כדי שנשרתה.
סלח לנו על אדישותנו ועל אלימותנו.
תן לנו השראה בחוכמת הצנועים, בנדיבות השיתוף,
והאומץ לאהוב עד כדי שינוי ההרגלים שלנו.
מי ייתן ורוחך תחדש את פני הארץ
ותן לכל יצור לשיר את תהילתך
ב שִׂמְחָה של הבריאה המשוחזרת.
אָמֵן.»
