בעוד ש- COP30 בעיצומו של דבר בבלם, בלב האמזונס, ה האפיפיור ליאו ה-14 הוא קרא לפעולה בנושא האקלים. במסר וידאו מלא רגש ובהירות, האפיפיור קרא למנהיגי העולם לקבל החלטות התואמות את האתגרים הגלובליים. מאחורי המילים מסתתרת ודאות: ללא מחויבות קונקרטית ומתואמת, ביתנו המשותף יקרוס.
קול נבואי בלב האמזונס
התפאורה הסמלית של בלם: היכן שהבריאה עדיין נושמת
מוזיאון האמזונס, שם נשמעו אתמול דבריו של אַפִּיפיוֹר, היא בחירה עמוסת משמעות. אתר סמלי של מגוון ביולוגי וזיכרון של עמים ילידים, הוא ניצב כמו קתדרלה ירוקה בלב עולם משתנה. הוא שם, אלפי קילומטרים מ... הוותיקן, שנציגי הכנסייה של הדרום הגלובלי התאספו, מוקפים בבישופים ובמדענים, כדי להציג חפץ סמלי עמוק: העתק של הרשת הרב-צבעונית שהוצעה בעבר על ידי קהילות האמזונס לרגל הסינוד שהוקדש לאזורן.
באמצעות מחווה זו מועבר מסר: האמזונס אינו רק טריטוריה מאוימת, אלא מראה של אנושיותנו. כל חוט ברשת מספר את סיפורה של קהילה, מין, נהר, תקווה. כאשר ליאו ה-14 מופנה אל ה- COP30, זהו מרקם החיים הזה שהוא מגן, בשם האמונה וההיגיון.
COP30: בין ריאליזם לתקווה
ועידת האקלים ה-30 של האו"ם חוזרת לחצי הכדור הדרומי, עשר שנים לאחר פריז. עשור שראה התקדמות מהוססת אך גם אכזבות מרות. בפתיחה, כמה מנהיגים של מדינות הדרום הזכירו לקהל כי עמם משלם מחיר כבד על התחממות כדור הארץ שאין להם שום אחריות לה. שיטפונות, בצורות, ציקלונים... התסמינים מחמירים.
לנוכח תצפית זו, "הקול הנבואי" של אַפִּיפיוֹר, התנועה, כפי שהוא עצמו מכנה זאת, אינה מבקשת לגנות אלא להתגייס. "אני מצטרף לעמיתיי הקרדינלים באמירה לעולם שהאמזונס נותר סמל חי של הבריאה", הצהיר, לפני שהודה לאנשים בשטח "אשר מעדיפים תקווה על פני פחד".
המשמעות הרוחנית של ייעוד אוניברסלי
מדברים על אקלים, בשפה של אַפִּיפיוֹר, זה אף פעם לא רק דיבור על מזג האוויר או הטמפרטורה. זה עניין של לעורר את הקשר בין האנושות, אלוהים והטבע. "אנחנו שומרי הבריאה, לא יריבים על שללה", הוא מתעקש. משפט זה לבדו מסכם את החזון הנוצרי של...«אקולוגיה אינטגרלית הטבע אינו שדה של ניצול, אלא מרחב של יחסים.
בְּאֶמצָעוּת ליאו ה-14, ה- הוותיקן מרחיב את מורשתו של לאודטו סי', האנציקליקה של אַפִּיפיוֹר פרנסואה פרסם בשנת 2015. עשר שנים מאוחר יותר, הטון התקשה. המצב, הוא כותב ליאו ה-14 בהודעותיו הקודמות, המוקד לא היה עוד על מצב חירום פשוט, אלא על נקודת מפנה. בבלם, דבריו ביקשו לעורר את המצפון הישן לנוכח הסטטיסטיקה.
אמונה, מדע ופוליטיקה: מאבק אחד על ביתנו המשותף
כאשר כנסיות הדרום מדברות
שלושה קרדינלים - חיימה שפנגלר (אמריקה הלטינית), פרידולין אמבונגו (אַפְרִיקָה) ופיליפה נרי פראו (אסיה) - הצטרפו לקולותיהם כדי לפעול לצדק אקלימי קונקרטי. המסר שלהם, שהועבר לישיבת המליאה של COP30, מגנה פער כפול: כלכלי וסביבתי.
הקרדינלים מציינים כי בעוד שאוכלוסיות בדרום הגלובלי הן בין הפולטות הנמוכות ביותר של גזי חממה, הן גם הפגיעות ביותר לאסונות. על פי נתוני האו"ם, אחד מכל שלושה אנשים חי כיום באזור בעל "פגיעות אקלימית גבוהה". נתונים אלה, ליאו ה-14 הוא מצטט אותם, לא כדי להבהיל, אלא כדי להעניק לוויכוח מראה אנושי. "עבורם, שינויי האקלים אינם איום רחוק", הוא מתעקש.
באמצעות ברית זו בין כנסיות הדרום הגלובלי, מתפתחת שפה חדשה: שפה של סולידריות עולמית. האקלים הופך לקרקע משותפת שבה מדע, רוחניות וצדק נפגשים.
מדע בשירות האמונה הפעילה
ההודעה מ אַפִּיפיוֹר הוא לא סותר את המדע - הוא מרחיב אותו. הוא מדגיש, בפרט, את האחריות האנושית במשבר הנוכחי וחוזר על מטרת הסכם פריז: לשמור על עליית הטמפרטורה העולמית מתחת ל-1.5 מעלות צלזיוס. מבחינתו, הגבול בין אמונה למדע אינו קו הפרדה, אלא גשר של הבנה הדדית.
ליאו ה-14 הוא אינו מדבר בשם חוקרים; הוא מדבר לצידם. הוא קורא למאמינים "ללכת עם מדענים, מנהיגים וכמרים מכל העמים". במילותיו, אחווה זו לובשת צורה של מחויבות משותפת. פעולה למען האקלים פירושה לחוות את המדע כמעשה של חמלה.
מדיניות אקלים: מבחן האמת
ה- אַפִּיפיוֹר הוא מודה בכך בבוטות: "לא הסכם פריז נכשל, אלא התגובה שלנו". הצהרה תמציתית, המופנית למנהיגים כמו גם לאזרחים. הוא מקונן על חוסר הרצון הפוליטי, על האינרציה הגלובלית הזו שהופכת הבטחות לסיסמאות ריקות.
עֲבוּר ליאו ה-14, מדיניות אקלים אינה עניין של אידיאולוגיה, אלא של ציווי מוסרי. כדור הארץ, הוא אומר, "אינו נסחר בשוק; יש להגן עליו כטובת הכלל". רעיון זה של טובת הכלל עובר לאורך כל נאומו ומהדהד עמוקות עם המסורת הקתולית: כל החלטה כלכלית חייבת להועיל לטובת הכלל, ולא לרווח האישי.
לקראת כלכלה סולידרית
«"פעולה חזקה יותר נגד שינויי אקלים תסייע ביצירת מערכות כלכליות חזקות והוגנות יותר", טוענים אַפִּיפיוֹר. אמונה זו מבוססת על תצפית משותפת יותר ויותר: המודל הנוכחי, המבוסס על צמיחה בלתי מוגבלת, מגיע לגבולותיו הפיזיים והאנושיים.
רחוק מלגנות את השגשוג, ליאו ה-14 הוא קורא להגדרה מחדש של עושר. כלכלה בת קיימא, הוא אומר, חייבת להיות מסוגלת להזין, להגן ולהעביר הלאה. הוא מזמין גורמים ציבוריים ופרטיים להתייחס למעבר האקולוגי לא כנטל, אלא כהשקעה מוסרית וחברתית.
לקראת המרה אקולוגית עולמית
אחריות של כולנו כלפי הבית המשותף שלנו
מעבר למנהיגים, ה אַפִּיפיוֹר מופנה לכל אדם. "התעלמות מקורבנות שינויי האקלים היא הכחשת האנושיות המשותפת שלנו." משפט זה מהדהד את המשיכה האוניברסלית של אחווה. הכנסייה, הוא אמר, אינה רוצה להשתלט על הדיון, אלא לתרום לו: על ידי תזכורת לאנשים שבלי גיור אישי, שום מדיניות ציבורית לא תספיק.
המרה אקולוגית, מונח שכבר קיים ב"לאודטו סי'", מתייחסת לשינוי פנימי זה שדרכו האנושות מגלה מחדש את מקומה בבריאה. מיחזור, הקטנת טביעת הרגל של האדם, או צריכה אחרת הופכים למעשים של אמונה. פיכחון אינו עוד מחסור, אלא שחרור.
צעירים, שומרי העתיד
בהודעותיו הקודמות, ליאו ה-14 הוא פנה לעתים קרובות לצעירים. שוב בבלם, הוא הפנה אליהם חלק מהמסר שלו: "אתם הדור שעדיין יכול להפוך את מהלך ההיסטוריה". ביטחון זה בא לידי ביטוי בנכונות להקשיב: פורומים בין-דתיים, תמיכה בבתי ספר אקולוגיים, עידוד יוזמות מקומיות.
צעירים מקהילות אמזונס שנכחו ב-COP21 הציעו שירים, שלטים ועדויות מרגשות. אחד מהם התוודה: "אנחנו לא רוצים להיות הניצולים של עולם שהגיע לקיצו, אלא הבונים של עולם חדש." מילים אלו הדהדו אפילו במסדרונות... הוותיקן.
שיתוף פעולה בין-דתי ואחווה עולמית
«"בואו נלך יחד," הוא חוזר. אַפִּיפיוֹר. מאחורי הזמנה זו מסתתר דיאלוג חסר תקדים בין דתות. קתולים, פרוטסטנטים, יהודים, מוסלמים, בודהיסטים ונציגים של מסורות ילידיות הוזמנו להשתתף בדיון. מכיוון שהאקלים, כפי שאנו זוכרים, ליאו ה-14, היא לא יודעת גבולות ולא דוגמות.
התקרבות רוחנית זו הופכת לסוג של דיפלומטיה מוסרית. היכן שמשא ומתן פוליטי נתקע, אחווה עשוי לפתוח נתיבים חדשים. בבלם, מספר נציגים של דתות אחרות קיבלו בברכה את בהירות המסר האפיפיורי, וזהו בפנייתו כקול עבור כל האנושות.
מוזיאון שהפך לסמל
מוזיאון האמזונס, שבו הוצגה רשת סמלית זו, יישאר בהיסטוריה כזירה של מסר רב עוצמה. ליאו ה-14 הוא מקווה שזה יהפוך ל"מקום שבו האנושות בחרה בשיתוף פעולה ולא בפילוג". דימוי זה מהדהד כמו משל: במוזיאון הזה שחוגג את גיוון החיים, אנשים בחרו לטוות מחדש את חוטי הסולידריות השבורים.
שָׁם COP30 יסתיים ב-21 בנובמבר. אבל המסר של אַפִּיפיוֹר, הוא, עם זאת, ימשיך לאכלס את תודעתנו. כי במשבר הפלנטרי הזה, הוא מזכיר לנו אמת פשוטה: כדור הארץ אינו שייך לנו, אנחנו שייכים לו.
משב רוח מרענן לכדור הארץ
ליאו ה-14 הוא לא דיבר כראש מדינה, וגם לא כמדען, אלא כאב לעולם בסכנה. המסר שלו בבלם שילב את רוך כומר עם תקיפותו של נביא. הוא לא ביקש שלמות, אלא התנצרות. לא נאומים, אלא התחייבויות.
בתקופה שבה האנושות בוחנת בחרדה את העתיד, דבריו מהדהדים כאזהרה וגם כאזהרה:
«"עדיין יש זמן לפעול. יחד."»
