בלב בית לחם, מתחת לכנסיית המולד, שוכן חלל אבן קטן בגוון זהוב. על פי המסורת הנוצרית, כאן נולד ישוע המשיח לפני יותר מאלפיים שנה. מאז המאה ה-4, מקום זה משך אליו עולי רגל, כמרים וסקרנים, כולם מרותקים מתעלומת הגלגול.
הקיסר קונסטנטינוס בנה את הבזיליקה הראשונה בסביבות שנת 330 לספירה, לבקשת אמו הלנה, אשר נסעה ברחבי ארץ הקודש כדי לזהות את האתרים העיקריים בחייו של ישו. מאז, מערת המולד נותרה הלב הפועם של בית לחם, מקום בו אמונה, היסטוריה ומורשת נפגשים.
מאות שנים של אמונה ואבן
הבזיליקה שרדה את המאות, עברה פלישות, רעידות אדמה ופילוג דתי. לאחר ששוחזרה בתורן על ידי הביזנטים, הצלבנים והעות'מאנים, היא נותרה סמל נפוץ בכנסיות הנוצריות המזרחיות והמערביות.
רצפת השיש, שחוקה וחלקה עקבותיהם של מיליוני עולי רגל, מובילה אל כוכב הכסף המשובץ באבן: "כאן, של הבתולה הקדושה". נָשׂוּי, "ישוע המשיח נולד." כתובת פשוטה זו מסכמת את המסירות האוניברסלית בהשראת המקום הזה, שהוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 2012.
האיחוד השברירי של הזרמים הנוצריים
הבזיליקה משותפת לשלוש קהילות: הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, הכנסייה האפוסטולית הארמנית והכנסייה הקתולית. דו-קיום זה, הנשלט על ידי ה"סטטוס קוו" שנקבע במאה ה-19, הופך כל החלטה על שיקום למורכבת. כל התערבות חייבת להיות נדונה, מאושרת ומתואמת בין הרשויות הדתיות - איזון עדין, אך הכרחי לשימור. שָׁלוֹם של המקום.
ההכרזה האחרונה על שיפוץ המערה היא אפוא חלק ממסורת ארוכה של התייעצות ומאמצים משותפים. היא משקפת גם רצון משותף להחיות את המקדש הזה, סמל לתקווה בהקשר אזורי המאופיין לעתים קרובות במתח.
2026: שנת הלידה מחדש של המערה
פרויקט בנייה צפוי מאוד
לאחר עשור של עבודה שהוקדשה לבזיליקה עצמה, מערת המולד צפויה לעבור שחזור מלא החל משנת 2026. ההודעה נמסרה על ידי מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית, במהלך ביקורו ב... הוותיקן תחילת נובמבר.
שלב חדש זה נועד לחזק את קירות הסלע, לשחזר את הפסיפסים העתיקים ולחדש את מערכת התאורה כדי להדגיש את ממדי האתר תוך הבטחת שימורו. העבודה תפוקח על ידי קונסורציום של מומחים בינלאומיים, תוך התייעצות עם המוסדות הדתיים האחראים.
שיקום בין מדע למסירות
מטרת המבצע אינה רק אסתטית: היא להחזיר את המערה לתפארתה המקורית תוך כיבוד המימד הרוחני שלה. המשקמים מתכננים להשתמש בטכניקות לא פולשניות, המשלבות טכנולוגיות מודרניות וידע מסורתי.
חוקרים המתמחים בשימור אבן גיר כבר החלו בסקרים מפורטים כדי להבין את אופי הנזק. לחות, משקעי שעווה ועשן נרות החשיכו בהדרגה את הקירות והחלישו את העיטור. השיקום יכוון להפוך את כל המבנה לקריא מבלי לשנות את אווירת ההרהור המאפיינת את המקום.
שיתוף פעולה בינלאומי למופת
המימון לפרויקט זה נשען על שותפות חסרת תקדים בין מוסדות מקומיים, תורמים בינלאומיים וכנסיות נוצריות. מספר מדינות אירופאיות, כולל צרפת ואיטליה, הביעו את תמיכתן הטכנית. הוותיקן אישרה גם את תמיכתה הרוחנית והדיפלומטית, וראתה בפרויקט זה סימן של תקווה ודיאלוג ב המזרח התיכון.
עבור בית לחם, שיפוץ זה הוא הרבה יותר מפרויקט מורשת: זהו מסר. הוא מאשרר את מקומה של העיר כצומת של אמונה, תרבות ו... שָׁלוֹם.
בית לחם בחגיגה: התקווה מוחזרת
חזרתן של החגיגות
לאחר שנתיים של ריסון שהתאפיין במגפה ובמתחים אזוריים, בית לחם מתכוננת לחזור לחגיגות חג המולד המסורתיות. כיכר מנג'ר תשוב להיות מקושטת בזרים, שירי חג מולד ותהלוכות.
המקומיים מרוצים מאוד מהסיכוי הזה. עבור רבים, שיקום המערה חופף למעין לידה מחדש קולקטיבית: הבטחה לעתיד טוב יותר, למרות הקשיים הפוליטיים והכלכליים.
מנהיגים דתיים מקומיים מקווים שחג המולד הזה יסמן שלב חדש בהשפעתה הרוחנית של העיר. הפטריארך הלטיני של ירושלים צפוי לנהל את מיסת חצות, שתשודר במדינות רבות. עולי רגל מרחבי העולם כבר הזמינו את כרטיסיהם כדי להשתתף באירוע.
בין אמונה לתיירות: דינמיקה לשימור
בית לחם מסתמכת במידה רבה על תיירות דתית. כמעט שני מיליון מבקרים נהרו לעיר מדי שנה לפני משבר הבריאות. חידוש העלייה לרגל ההדרגתית מייצג אפוא הזדמנות כלכלית משמעותית.
הרשויות המקומיות מבקשות ליישב פעילות זו עם הגנה על המורשת. תקנות חדשות נועדו להגביל את הצפיפות ולקדם תיירות המכבדת יותר אתרים קדושים. כמו כן מוצעת הכשרה למדריכים ואומנים כדי לשפר את כישוריהם מבלי לפגוע ברוח המקום.
המערה, מראה של עולם המחפש שלום
מעבר לאבנים ולציפוי הזהב, מערת המולד נותרה סמל אוניברסלי: סמל של אור שנולד בפשטות. שיקוםה מזכיר לנו כיצד מקומות של אמונה יכולים לשאת מסר של אחדות בעולם מקוטע.
עבור תושבי בית לחם, זהו גם סימן קונקרטי לכך שָׁלוֹם זה כרוך ביופי, שיתוף פעולה וזיכרון. ועבור נוצרים מכל רחבי העולם, קריאה לחזור אל המקור - אל אותו מקום שבו, על פי האמונה, אלוהים התקרב לבני האדם.
