הבשורה של ישוע המשיח על פי לוקס הקדוש
באותו זמן, אמר ישוע לתלמידיו:
«"לאיש עשיר היה סוכן אשר הואשם בבזבוז הונו. הוא קרא לו ואמר, 'מה אני שומע עליך? הראה לי את מאזן ניהולך, כי אינך יכול עוד להיות סוכן שלי'."«
אמר הסוכן לעצמו: "מה עליי לעשות, כיוון שאדוני גוזל ממני את משרתי? לעבד את האדמה? אין לי את היכולת. להתחנן נדבות? אתבייש מאוד. אני יודע מה אעשה כדי שאחרי שאסלק מתפקידי, אנשים יפתחו בפני את דלתותיהם."«
לאחר מכן קרא, אחד אחד, את כל החייבים לאדונו. את הראשון שאל: "מה אתה חייב לאדוני?" ענה האיש: "מאה צנצנות שמן." אמר לו הפקיד: "הנה שטרך; שב מהר וכתוב חמישים."«
אחר כך שאל אחר: "ואתה, כמה אתה חייב?" הוא ענה: "מאה סירות חיטה." אמר לו הפקיד: "הנה שטר החוב שלך, כתוב שמונים."«
האדון בירך את הסוכן הלא ישר על ערמומיותו; כי בני העולם הזה ערמומיים יותר זה עם זה מאשר בני האור.»
טיפוח אור בעולם מיומן
כיצד נוכל ללמוד מערמומיותם של בני העולם מבלי לאבד את טוהרתם של בני האור?.
מסע הסוכן הלא ישר דרךהבשורה על פי לוקס הקדוש זה מבלבל אותנו. ישוע כאילו משבח את ערמומיותו של אדם פיקח, שנתפס על חם, אך אינטליגנטי לנוכח משבר. מדוע משל פרדוקסלי זה? למי הוא באמת מופנה? למאמינים השואפים להיות צדיקים אך לעתים קרובות תמימים? מאמר זה מיועד לאלו המעוניינים לשלב ראייה צלולה וצדקה, הבנה עולמית ונאמנות לאלוהים, כדי לטפח אמונה נאורה ומגולמת.
- הקשר: חוכמתו הבלתי צפויה של מנהל מושפלת
- ניתוח: ערמומיות כבית ספר לאבחנה
- תחומי מיקוד: ראיית הנולד, אחריות, שינוי פרספקטיבה
- יישומים: אמונה פעילה בחיי היומיום
- תהודות רוחניות ותיאולוגיות
- אסטרטגיות מדיטציה קונקרטיות
- אתגרים עכשוויים ואבחנה מוסרית
- תפילה אחרונה ותרגול יומי
משל המנהל הלא ישר: שערוריית המיומנות המוערכת
הבשורה על פי לוקס מציבה את המשל הזה אחרי משל הבן האובד: שני סיפורים של אובדן והחלמה, אך הפעם הסצנה היא כלכלית, כמעט שגרתית. אדם עשיר מגלה שסוכן הנכסים שלו בזבז את עושרו; הוא מעביר אותו מתפקידו. הסוכן מאלתר: הוא מפחית את חובות חייביו כדי להשיג בעלי ברית.
ישוע מסכם באמירה פרובוקטיבית: "בני העולם הזה ערמומיים יותר בהתנהגותם כלפי בני מינו מאשר בני האור." אין בכך התנצלות על שקר וגם לא עידוד לשחיתות: ישוע מעריץ את תגובתיות, שם יְצִירָתִיוּת, וה- עידון אנליטי אשר האיש הזה מפגין נוכח המשבר.
קטע זה מנהל דיאלוג עם אחרים: משל הכישרונות (מתי כ"ה: 14-30), שבו האדון משבח את פוריות הסיכון; או המלצתו של ישו: "היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים". הסוכן הוא אנטי-גיבור: אשמתו חושפת את חוסר הזריזות הרוחנית שלנו.
אינטליגנציה רוחנית: בין זהירות לחוצפה
במבט ראשון, המשל נראה כמטשטש גבולות מוסריים. עם זאת, ישוע אינו משבח חוסר יושר אלא שימוש ערמומי באמצעים. הבשורה מלמדת אותנו לאחד שתי מידות שרק לעתים רחוקות מתאימות זו לזו: זהירות ריאליסטית וטוהר הלב. בן האור אסור להם להיות תמימים: אמונה אינה מפלט, אלא דרך לחיות את המציאות בצורה צלולה.
מיומנותו של המנהל מדגישה נקודה עיוורת עבור נוצרים: היעדר אסטרטגיה רוחנית. רבים חיים את אמונתם בכנות, אך ללא אינטליגנציה מעשית: הם נותנים לעולם להכתיב את הקצב, במקום לגשת לחיים בחוכמה ובאומץ לב.
הלקח האמיתי הוא המרה של צלילותללמוד להשתמש בכישרונות, ברשתות ובכישרונות של האדם, לא כדי לתמרן, אלא כדי לשרת את המלכות. ישוע לא אומר "היו חסרי יושר", אלא "היו אינטליגנטים". האור זקוק למוחות צלולים וללבבות בוערים.
ראיית הנולד: לראות לפני לפעול
המנהל, מופתע, מעריך את מצבו. הוא לא מתלונן, הוא חושב: מה אני הולך לעשות? הריאליזם המיידי הזה נותן לו יתרון.
בחיים הרוחניים, ראיית הנולד היא כנות זו אל מול האמת: הכרה במגבלותינו, בטעויותינו, בהתניות שלנו. מאמין בעל ראיית הנולד אינו בורח מהמציאות: הוא קורא אותה בבהירות. אור של אלוהיםמיומנות פנימית זו נולדת מתוך תפילה ובהירות יומיומית: ציון, הבנה, ציפייה.
ראיית חוש אינה חוסר אמון: זוהי אמנות ההבחנה בכוונה שמאחורי דברים. היא הופכת אמונה לחוכמה פעילה.
אחריות: ניתוב משאבים לטוב
המנהל משתמש במעט הכוח שנותר לו: זמן, מעט סמכות, קשרים. הוא הופך את המצב לטובתו, אבל במשל, זה... יָזמָה פיתה את האדון.
זה מלמד אחריות נוצרית: לעולם אל תוותר על עשיית טוב באמצעים העומדים לרשותך. ניהול העולם דורש רוח יזמית, תבונה מוסרית ואחריות אזרחית. מביא את האורזה גם עניין של לבחור לפעול במקום שיפעלו עלינו.
מאמין אחראי לומד לנהל את רכושו, את השפעתו ואת ידיעותיו בצורה צודקת: זה מהווה את הבסיס לכלכלת הישועה האנושית.
ג. המרת הפרספקטיבה: אינטליגנציה בשירות האהבה
הפיתוי הגדול של זמננו הוא יעילות ללא מטרה. ישוע מראה לנו שאינטליגנציה יכולה להפוך לרוחנית אם היא משרתת אותנו. אַהֲבָהערמומיותו של המנהל הופכת למשל של התנצרות: מעבר מאינטרס אישי לאחדות.
ילדי האור, שלעתים קרובות מדי תמימים, יכולים ללמוד מילדי העולם: משמעת, הכנה, שיתוף פעולה. האתגר אינו לחקות את מוסרם, אלא את יכולת הפעולה שלהם; לא את הציניות שלהם, אלא את הריאליזם שלהם.
לפיכך, האור חייב להפוך אִסטרָטֵגִילחדש לטובה, לבנות גשרים, לעבוד ברשתות חברתיות. אַהֲבָה אינטליגנטי הוא פורה.
אמונה פעילה וחיי יום-יום: לחיות את העולם מבלי ללכת בו לאיבוד
בחיים המקצועיים: העזו ליישב בין יכולת ליושרה. אמונה אינה מצדיקה ביצועים; היא מלמדת דרך אחרת להצליח: לשרת לפני לשלוט.
בחיי הבית: ערמומיותו של המנהל היא תזכורת ליצירתיות הדרושה כדי לשמור על שָׁלוֹם ו סַבְלָנוּת מִשׁפָּחָה.
בחיים החברתיים: אור חייב לבוא לידי ביטוי באמצעות קוהרנטיות. המילה זה נכון, דיפלומטיה אוונגליסטית. המאמין הופך לאסטרטג של שָׁלוֹם.
תהודות רוחניות ומסורת
סנט אוגוסטין הוא קרא בקטע זה הזמנה להפוך סחורות חומריות לטוב נצחי: "התיידדו עם כסף רמאי". תומאס אקווינס, מצדו, מדגיש את חשיבות הזהירות: "מיומנות ראויה לשבח רק אם היא מכוונת למטרה טובה".
במסורת המנזרית, ה- דיסקרטיו — אבחנה נכונה — מהווה את שורש כל החוכמה. איגנטיוס מלויולה יאמצו את הרעיון: להתנהג כאילו הכל תלוי בנו, להתפלל כאילו הכל תלוי באלוהים.
ישוע לעולם אינו מפריד בין אינטליגנציה לאהבה: אור מזוהה על ידי פוריותו.
הנחיית מדיטציה: אימון האינטליגנציה של הלב
- קרא את המשל לאט.
- זהה סיטואציה שבה פעלת מתוך פחד או תמימות.
- בקשו מאלוהים אור כדי להבין מה יכולתם לעשות אחרת.
- לחפש פעולה צודקת ואסטרטגית לנקיטת היום.
- הגישו את הרהורכם לאלוהים כתפילה לאחדות: מי ייתן וזהירות וצדקה יחבקו.
אתגרים עכשוויים של אור
תקופתנו מעריכה יעילות, מהירות והצלחה. האמונה נראית לא מתואמת, איטית ו"לא פרודוקטיבית". ובכל זאת, ישו קורא לנו להיות יָעִיל במילים אחרות: לא לשלוט, אלא להאניש.
האתגר טמון במתח שבין טוהר ליכולת: כיצד להימנע משחיתות תוך כדי שמירה על אקטיביות? הבשורה מספקת את התשובה: על ידי טיפוח צלילות רוחנית.
בחלל דִיגִיטָליבין אם כלכלית או אקולוגית, מדובר בלמידת אסטרטגיות טובות: בהירות בכוונות, אומץ בהחלטות, סולידריות באמצעים.
ילדי האור אינם חייבים עוד לברוח מזירות העולם, אלא להפוך לעדים תבוניים של המלכות.
תפילה - למען אינטליגנציה מיושבת
אָדוֹןאור העולם,
למד אותנו את אמנות הזהירות חסרת הפחד.
תנו לידיים שלנו את הגמישות של השירות.,
לתודעתנו, עדינות ההבחנה,
לליבנו את החוצפה לאהוב.
מי ייתן ויוזמותינו יהיו ברורות כמו הבשורה שלך,
חישובינו, מנוקבים בחסדך.
הפוך אותנו למנהלים נאמנים של אורך,
לא לשלוט, אלא להאיר.
אָמֵן.
פנייה אחרונה: האור חייב להעז לחשוב
ילדי האור אינם נקראים לברוח ממורכבותו של העולם, אלא לשנות את צורתו. מיומנות, מטוהרת על ידי צְדָקָהזה הופך לכלי של טוב. טיפוח אינטליגנציה של הלב פירושו דחיית עצלות רוחנית.
קדושת המאה ה-21 תהיה צלולה, יצירתית ופעילה: אמונה שחושבת, שצופה, שמעזה.
מסלול מעשי
- זהו בכל שבוע החלטה שיש לקבל מתוך תבחנה אוונגליסטית.
- סקירת טעויות של אדם אינה עניין של לשפוט את עצמו, אלא של ללמוד.
- פיתוח צלילות דעת באמצעות קריאת חייהם של אסטרטגים קדושים.
- טפחו הכרת תודה במקום ערמומיות הגנתית.
- הבחנה בין זהירות לפחד: אחת מאירה, השנייה חונקת.
- העזו לדבר בצורה ברורה במקום העבודה שלכם.
- להציע כל הצלחה כאור משותף.
הפניות
- הבשורה על פי לוקס הקדוש 16, 1-8.
- סנט אוגוסטין, דרשות על הבשורה על פי לוקס.
- תומאס אקווינס הקדוש, סומה תיאולוגית, II-II, שאלות 47-48.
- איגנטיוס מלויולה, תרגילים רוחניים.
- בנדיקטוס ה-16, אור העולם, ראיונות.
- האפיפיור פרנציסקוס, גאודטה אט אקסולטטה, מס' 130-134.
- קטכיזם של הכנסייה הקתולית, סעיפים 1806-1808.
