דְבָרִים

פרק 1

א אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ותפל ולבן וחסרות ודי זאהב׃.
2 — זהו מסע של אחד עשר ימים מחרב, לאורך דרך הר שעיר, עד קדש ברנה.
ג בשנת הארבעים בשנה, באחת עשר לחודש, באחד לחודש, דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה לאמר אלהם.
4 לאחר שניצח את סיחון מלך האמורי אשר ישב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר ישב בעשתרות ו לאדראי.
ה בעבר הירדן, בארץ מואב, החל משה לבאר את התורה הזאת לאמר:

ו וידבר יהוה אלהינו אלינו בחורב לאמר: "די שהיתם בהר הזה;"
ז פנה וצאה לך אל הר האמורי ואל כל סביבותיה אל הערבה אל ההר והשפלה והנגב אל שפת הים אל ארץ הכנעני ואל לבנון, כל הדרך עד הנהר הגדול, נהר פרת.
ח "הנה אנכי נתן את הארץ הזאת לפניכם לכו וירשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם".»

9 וְדַבֵּר אֵלֶיךָ בַּעֵת הַהוּא לֵאמֹר לֹא אוּכְלִי לִשְׁאֵת אֶתְכֶם בְּבַדִּי׃.
10 יהוה אלוהיך הרבה אתכם והיום אתם רבים ככוכבים בשמים.
יא - יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יַצְרִיחַ אֹתְךָ שׁוּב אלף פעמים יותר, ומי ייתן והוא יברך אותך כפי שהבטיח!
12 איך אוכל, לבדי, לשאת את נטלך, את תלונותיך?
13 "בחרו לכם אנשים חכמים, מבינים ונכבדים מבין שבטיכם, ואמנה אותם למנהיגיכם".»
14 עניתני לאמר טוב הדבר שאתה חפץ לעשות.
15 לקחתי כָּך את ראשי שבטיכם, אנשים חכמים וידועים, ואשמינתי אותם ראשי אלפים, ראשי מאות, ראשי חמישים וראשי עשרות, ושפטים בשבטיכם.
16 באותו הזמן, ציוויתי לשופטיכם: "הקשיבו הדיונים של אחיכם, ושפטו בצדק את הריב אשר להם איש עם אחיו, או עם הגר אשר עמו.
17 לא תשימו פנים במשפטיכם; מקטן ועד גדול תשמעו, ולא תיראו מאיש כי לאלוהים המשפט; ואם תמצאו את הדבר קשה מדי, תביאו לפני ואשמעו.»
18 ככה רשמתי לך, באותו זמן, את כל הדברים שעליך לעשות.

19 וַיֵּסַעְנוּ מֵחוֹרֶב וַיַּעֲבֹרְנוּ אֶת־כָּל־הַמִּדְבָר הַגְּרַבָּה הַנּוֹרָא אֲשֶׁר־רָאִיתָם לְכַעֲשֶׂה צִוָּה אוֹתָנוּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וַיָּבֹאוּ אֶל־קָדֵשׁ בַּרְנֵה׃.

20 אני אומר לך כָּך "הגעתם אל הר האמורי אשר יהוה אלוהינו נותן לנו.".
21 ראה יהוה אלהיך נתן את הארץ הזאת לפניך עלה ו ירש אותה כאשר דיבר לך יהוה אלהי אבותיך; אל תירא ואל תתייאש»
22 נגשתם אלי כולכם ואמרתם: "נשלח אנשים לפנינו לתור את הארץ ולהביא לנו דיווח על הדרך אשר נלך ועל הערים אשר נגיע אליהן".«
23 וַיַּעֲשֶׂה הַדָּבָר טוֹב בְּעֵינֵי וַיַּקְחַת מִבְּכֶם שְׁנֵים עֶשְׂרִים אִישׁ, אִישׁ אֶחָד לְשֵׁבֶט לְכָל־שֵׁבֶט׃.
24 יצאו לדרך, לאחר שחצו את ההר, הגיעו לעמק אסכול ותחקרו אותו.
25 ולקחו בידם מפרי הארץ והביאו לנו, ויספרו לנו לאמר: "הארץ הטובה הזאת אשר יהוה אלהינו נותן לנו".«
26 אך מאנתם לעלות ומרדתם במצוות יהוה אלהיכם.
27 תלנתם באוהליכם לאמר: "כי שונא יהוה אותנו הוציא אותנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי ולהשמיד אותנו.".
28 "לאן נעלה? אחינו המיסו את לבנו לאמר: 'זה עם גדול וגבוה מאיתנו; ערים גדולות אלה, אשר חומותיהן מגיעות עד השמים; וגם את בני עינים ראינו שם'".»
29 אני אומר לכם, "אל תיבהלו ואל תפחדו מהם.
30 ה' אלוהיך ההולך לפניך הוא יילחם בעדך כאשר עשה לכם במצרים לעיניכם,
31 ו- הַבָּא במדבר, אשר ראית, אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר יישא איש את בנו, כל הדרך אשר הלכת עד אשר באת אל המקום הזה.»
32 למרות זאת לא בטחת ביהוה אלוהיך,
33 אשר הלך לפניכם בדרך למצוא לכם מקומות מחנה, באש בלילה להורות לכם את הדרך שתלכו, ובענן ביום.
34 שמע יהוה את קול דבריך וַיִּשְׁבַּע בְּאֶפְסוֹ לֵאמֹר
35 "איש מאנשי הדור הרשע הזה לא יראה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבותיכם,
36 אלא כלב בן יפונה; הוא יראה זאת, ואתן לו ולזרעו את הארץ אשר דרך עליה, כי הלך אחרי ה' בנאמנות.»

37 וגם בי יהוה כעס בגללך ויאמר גם אתה לא תבוא שם.
38 אבל יהושע, בן נון עבדך יבוא בה חזק אותו כי הוא יוביל את ישראל לרשת את הארץ הזאת.
39 ובניכם הקטנים אשר אמרתם עליהם יהיו לבז ובניכם אשר ידעו היום לא טוב ולא רע המה יבואו בה להם אתנה והם יירשו אותה.
40 אתה, לך אחורה בְּחֲזָרָה ויצא אל המדבר, דרך ים סוף.»

41 עניתם אותי לאמר חטאנו ליהוה, נעלה ונלחם ככל אשר צוה אותנו יהוה אלהינו. ותחגרו איש את כליו ותתכוננו לעלות ההרה.
42 ויאמר יהוה אלי אמור להם אל תעלו ואל תלחמו כי איני בתוככם ואל תתנו לכם להביס את אויביכם«
43 אֲדַבֵּר אֵלֶיכם, וְלֹא שָׁמַעְתֶּם; עַמְדְתֶּם לְפִקְרוֹת יְהוָה, וְהָיִיתֶם חַזְמוֹת לַעֲלוֹת אֶל־הַהַר.
44 ויצא לקראתכם האמורי היושב בהר ההוא וירדוף אתכם כדבורים וינצח אתכם בשעיר עד חרמה.
45 וַתָּשַׁבְתָּ וּבְכִיתָ לִפְנֵי יְהוָה, וְלֹא שָׁמַע יְהוָה בְקוֹלֶךָ, וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיךָ.
46 ימים רבים שהית בקאדס, את הזמן שבילית שם.

פרק 2

1 שינינו כיוון ויצאנו למדבר דרך ים סוף כאשר צוה אותי יהוה ונסתובב סביב הר שעיר זמן רב.
2 וַיֹּאמֶר אֵלַי יְהוָה:
3 "הקפת את ההר הזה מספיק; המשך למסעך צפונה.".
ד צוה את העם: אתם עומדים לעבור אל גבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר. הם יפחדו מכם, אך היזהרו.
ה לריב עמהם כי לא אתן לכם דבר בארצם אפילו את אשר יכסה את כף הרגל נתתי לעשו את הר שעיר לנחלה.
6 תקנו מהם במחיר את המזון אשר תאכלו, ואת המים אשר תשתו תקנו מהם במחיר.
7 כי ברכך יהוה אלוהיך בכל העבודה "מידיך ידע את מסעך במדבר הגדול הזה כי ארבעים שנה היה ה' אלהיך עמך לא חסר לך דבר."»
8 עברנו כָּך הרחק מאחינו, בני עשו, היושבים בשעיר., מתרחק מדרך ערבה, אילת ואסיונגבר; פנינו ונסענו למדבר מואב.

ט ויאמר יהוה אלי אל תתקוף את מואב ואל תלחם עמהם כי לא אתן לך נחלה בארצם לבני לוט נתתי את ער לנחלה.
10 - האמים נהגו לגור שם, עם גדול, רב וגבוה, כמו העַנַקים.
יא גם הם נחשבים לרפאים, וכך גם העינקים; והמואבים קוראים להם אמים.
12 גם החרים ישבו בשעיר, ובני עשו גרשו אותם והשמידו אותם מפניהם וישבו תחתיהם, כאשר עשה ישראל בארץ אשר ירש אותם. ו אשר יהוה נתן לו.
13 ועתה קומו וחצו את נחל זרד. ונחצה את נחל זרד.

יד וַיָּמִים מַצַּעֵדֵינוּ מְקַדֶּס בַּרְנֵה עַד חֲבִיא נַחַל צַרֶד שְׁלֹשִׁים וְשָׁמְנָה שָׁנָה עַד כָּל דּוֹר הַגְּבָרִים מִקֶּרֶךְ הַמַּחֲנָה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לָהֶם׃.
15 וְגַם יָד־יְהוָה הָיָה עֲלֵיהֶם לְהַשְׁמִידֵם מִקֶּרֶךְ הַמַּחֲנָה עַד־יֹדֶם׃.

16 כאשר הסיר המוות את כל הגיבורים מקרב העם,
17 דבר יהוה אלי לאמר:
יח "היום תעברו את הגבול למואב, אר,
יט וְגָרַבְתָּ אֶל־בְּנֵי־עָמוֹן אַל־תִקְרַב אֵתָם וְאַל־תִּרְבֵּת עִמָּהֶם כִּי לֹא־אֶתְנַתָּנֶיךָ נַחֲזָה בְּאֶרֶץ בְּנֵי־עָמוֹן לֹט נַחֲזִיתָ׃.
20 - ארץ זו נחשבה גם לארץ רפאים; רפאים ישבו שם קודם לכן, והעמונים קראו להם זמזומים:
21 עם גדול, רב וגבה כענקים, השמידם יהוה מפני בני עמון, וגירשו אותם וישבו תחתיהם.
22 כך הוא עשה יהוה לבני עשו היושבים בשעיר כאשר השמיד את החרהי מפניהם ויגרש אותם וישבו תחתיהם עד היום הזה.
23 כְּמוֹ כֵן החוים, אשר ישבו בכפרים עד עזה, הושמדו על ידי הכפתורים, אשר יצאו מכפתור והתיישבו במקומם.
24 קום צא וחצה את נהר ארנון הנה אנכי נתן בידך את סיחון מלך חשבון ואת האמורי ואת ארצו החל לכדה והתמודד עמו למלחמה
25 מהיום הזה ואילך אפזר אימה ופחד עליכם שֵׁם עַל כֹּל העמים מי הם תחת כל השמים, למען בקול שמועתך יחרדו ויצרו צער מפניך."»

26 ממדבר קדמות שלחתי מלאכים אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר
27 "למען אעבור דרך ארצכם, אלך בדרך הראשית, לא סוטה ימינה ושמאלה.".
28 תמכור לי את מאכל שאכל בכסף ואת מים שאשתה בכסף תיתן לי; רק ברגל ארצה לעבור.
29 - כך עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים באר - עד שאעבור את הירדן להיכנס בארץ אשר יהוה אלוהינו נותן לנו".»
30 ולא נתן לנו סיחון מלך חשבון לעבור אליו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו והקשה את לבו למען נתן אותו בידך כאשר אתם רואים היום.
31 ויאמר יהוה אלי הנה החלתי לתת את סיחון ואת ארצה בידך החל לכבושה לרשת את ארצה«
32 יצא סיחון לקראתנו וכל עמו לִמְסוֹר הקרב בג'אסה.
33 וַיְסַנֵּהוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בידנו וַיַּכְנַפְנוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָנָיו וְאֶת־כָּל־עַמּוֹ׃.
34 אז כבשו את כל עריו והחריבנו כל עיר ואנשיה להשמדה., נָשִׁים והילדים, מבלי לתת לאף אחד לברוח.
35 רק בזזנו לנו את המקנה ואת שלל הערים אשר לכדנו.
36 מַעֲרוֹעֵר, אשר על שפת נחל ארנון, וְ מֵאָז הַעִיר אֲשֶׁר בַּעֲמָקָה עַד גִּלְעָד לֹא הִיא עִיר מְנַגֵּשׁ מִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נָתַן אֲכָלָם לָנוּ׃.
37 אך לא קרבתם אל ארץ בני עמון ולא אל כל מקום אשר נמצא על ה לא גדות נחל יעקב, לא ערי ההרים, ולא כל מקומות אשר יהוה אלוהינו אסר עליכם לתפוס.

פרק 3

1 נפנה ונעלה בדרך הבשן, ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו וכל עמו לִמְסוֹר הקרב באדראי.
2 ויאמר יהוה אלי אל תירא מפניו כי בידך נתתיהו ואת כל עמו ואת ארצו ועשה לו כאשר עשית לסיחון מלך האמורי אשר ישב בחשבון׃«
3 וְגַם־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נָתַן בידנו את־עוֹג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן ואת־כָל־עַמּוֹ וְהִכְסְנוּ עַד־לֹא־נִשְׁאַר מִעַמּוֹ׃.
4 וילכדנו את כל עריו, ולא הייתה אחת אשר לא נפלה בידינו: שישים ערים, את כל חבל ארגב, ממלכת עוג בבשן.
5 כל הערים האלה היו מבצרות, חומות גבוהות, שערים ובריחים; לא כולל הערים חסרות חומה, אשר היו רבות מאוד.
ו חָרַרְנוּ אוֹתָם כַּאֲשֶׁר עָשָׂנוּ לְסִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבוֹן חָרַרְנוּ אֶת־הַעֲרִים, גָּבָר, נָשִׁים וְטָפִים.
7 בזזנו לנו את כל-הבהמה ואת שלל הערים.

8 כָּך, בָּעֵת הַהוּא לָקַשְׁנוּ מִשְׁנֵי מַלְכֵי הַאֲמוֹרִי אֶת-עַל-עֵבֶר הַיַּרְדֶּן מֵנָהָל אַרְנוֹן עַד-הַר-חֶרְמוֹן.
9 - הצידונים קוראים חרמון שריון, והאמורים סניר;
י כל ערי המישור וכל הגלעד וכל הבשן עד סלחה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן.
יא כי עוג מלך הבשן נשאר יחידי לרפאים הנה משכבו משכב ברזל הלוא ברבה היא, עִיר בני עמון? תשע אמות אורכה וארבע אמות רוחבה באמות אדם.

12 וירשנו את הארץ ההיא נתתי אותה לראובני ולגדים הטריטוריה מַעֲרוֹעַר הַצּוֹפֵץ עַל נחל ארנון, וְכָל חֲצִי הַר גִּלְעָד וְעָרָיו.
13 נתתי לחצי שבט מנשה את שארית גלעד ואת כל חלק הבשן טְבִיעָה ממלכת עוג. - כל אזור ארגב, עם כל הבשן, הוא מה שנקרא ארץ הרפאים.
יד יאיר בן מנשה קיבל את כל אזור ארגב עד גבול הגשורי והמכתי והוא נתן את שמו לערי הבשן והן נקראות ערי יאיר עד היום הזה.
15 נתתי את גלעד למכיר.
טז לראובני ולגד נתתי חלק מגלעד וחלק משטחו המדינה עד נחל ארנון, תוך הנחל, גבול; ועד נחל יעקב, גבול בני עמון.,
יז וגם את הערבה ואת הירדן גבולה מקנירת עד ים הערבה ים המלח למרגלות מורדות הפסגה מזרחה.

18 בעת ההיא צויתי אתכם לאמור: "יהוה אלוהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לאחוזתכם, כל הגיבורים, צעדו חמושים לפני אחיכם בני ישראל.".
19 רק נשותיכם, ילדיכם הקטנים וצאניכם - אני יודע כי עדרים רבים לכם - ישארו בערים אשר נתתי לכם.,
20 עד אשר ינוח ה' לאחיך וגם לך, ויירשו גם הם את הארץ אשר ה' אלהיכם נותן להם בעבר הירדן. כָּך "כל אחד מכם תשוב אל הירושה אשר נתתי לכם".»

21 באותו זמן, נתתי גַם פקודות ל יהושע, לאמר: "עיניך ראו את כל אשר עשה יהוה אלהיך לשני המלכים האלה; כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה הולך עליהן.".
22 אל תפחדו מהם כי ה' אלוהיכם הוא נלחם בעדכם".»

23 בעת ההיא התחננתי אל יהוה לאמר:
24 אדוני יהוה, החלת להראות את עבדך גדולתך ואת ידך החזקה; כי מי אלוה בשמים ובארץ אשר יוכל לעשות מעשיך ואת גבורותיך?
25 "הנחי נא לעבור ואראה את הארץ הטובה שעבר הירדן, את ההר היפה הזה ואת הלבנון".»
26 ויחר בי יהוה בגללך ולא שמע לי ויאמר יהוה אלי די, אל תדבר אלי עוד על הדבר הזה.
27 עלה ראש פסגה והבט מערבה וצפונה ונגבה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה.
28 נותן פקודות ל יהושע, "חזקוהו ועודדוהו כי הוא אשר ילך לפני העם הזה ויוביל אותם לרשת את הארץ אשר תראה".»

29 נשארנו בעמק מול בית פוגור.

פרק 4

1 ועתה ישראל שמע אל החקים והמשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיה ובאת וירשת את הארץ אשר יהוה אלהי אבותיכם נותן לך.
2 לא תוסיפו על אשר אנכי מצוך ולא תגרעו ממנו ושמרתם את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוך.

ג עיניכם ראו את אשר עשה יהוה למען בעל פוגור השמיד יהוה אלהיכם מקרבכם את כל אשר אחרי בעל פוגור;
4 ואתם, אשר התחברתם ליהוה אלהיכם, חיים היום כולכם.
5 למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוהני יהוה אלהי למען תשמרו אותם בארץ אשר אתם באים שמה לרשתה.
ו שמורתם אותם ועשיתם אותם כי זאת תהיה חכמתכם ותבונתכם לעיני העמים אשר שמעו את כל החוקים האלה ואומרים אם כן עם חכם ומבין הוא הגוי הגדול הזה
7 כי איזה גוי גדול אשר לו אלהים בקרבתו, כ יש לנו יהוה אלוהינו, בכל פעם שאנו קוראים לו?
8 ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים כראוי ככל התורה הזאת אשר אנכי נותן לפניכם היום?

9 רק השמר לך ושמר נפשך פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך וימוּר מלבבך יום אחד חייך ולמד אותם לבניך ולבני בניך.
10 זכור את ה ביום אשר נראה לפני יהוה אלהיך בחורב, ויאמר יהוה אלי, קהל לי את העם, ואשמעם את דברי, למען ילמדו ליראתי כל ימי חייהם על הארץ, ולמען ילמדו אותם לבניהם.«
יא גַּרְשְׁתָּ וְעָמַדְתָּ לִרְגַּל הָר, הַהָר עוֹלֶה בָּאֵר. והלהבה עלתה אפילו אל מעמקי השמיים, בֵּין חושך, עננים וקדרות.
12 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלֶכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים שְׁמַעְתֶּם וְצוּמָה לֹא רָאִיתֶּם רַק קוֹל שְׁמַעְתֶּם.
13 הוא הכריז על בריתו, אשר ציווה אתכם לשמור, לָדַעַת עשרת הדיברות, וכתב אותם על שני לוחות אבן.
14 בעת ההיא צוה אותי יהוה ללמד אתכם חוקים ומשפטים למען תשמרו אותם בארץ אשר אתם באים לרשת שמה.

15 כי לא ראיתם דמות ביום דבר ה' אליכם מן האש בחורב השמרו לכם.,
טז פן תשחיתם ועשיתם לכם פסל פסל כל-אליל פסל זכר או נקבה,
17 כל צלם חיה אשר חיה על הארץ וכל צלם עוף עף בשמים,
18 כל פסל חיה הרומשת על הארץ וכל פסל דג אשר חי במים שמתחת הארץ;
19 פן-תשא עיניך השמים וראית את-השמש ואת-הירח ואת-הכוכבים את-כל-צבא השמים, ותתפתה להשתחוות להם ולעבדם, אשר נתן יהוה אלהיך נחלה לכל-העמים אשר-בכל-השמים.
20 ואתכם לקח ה' ויוציא אתכם מכבשן הברזל ממצרים להיות לו לעם ולנחלה כאשר אתה הַיוֹם.
21 וַיְהוָה אֶנְעָר בִּי בְּגַבְכֶם וַיִּשְׁבַּע כִּי לֹא אֶעֱבֹא אֶת־הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לַנַּחֲלָה׃.
22 אני אמות בארץ הזאת, מבלי לעבור את הירדן; ואתם תעברו אותה ותירשו את הארץ הטובה הזאת.
23 השמר לך פן תשכח את הברית אשר כרת יהוה אלהיך איתך ופן תעשה לך פסל כל תמונה אשר איסר יהוה אלהיך לך.
24 כי יהוה אלהיך אש אוכלת הוא, אלהים קנא.

25 כי יהיו לך בנים ובני בניך וישבת בארץ ימים רבים, אם תשחיתם ועשיתם לכם פסל, כל דמות כל דבר, עשיתם. כָּך מַה הָרָע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ.,
26 - אני מעיד היום עליכם את השמים והארץ - אתם תאבדו במהרה ולהיעלם מן הארץ אשר אתה עומד לרשתה לעבור את הירדן לא תאריך ימים שם כי החרם תושמד.
27 יפזר אתכם יהוה בין העמים, ואתם תישארו במספר קטן בין הגויים אשר יהוה יוביל אתכם שמה.
28 וְעַבְדוּ שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֶׂה יָדֵי אָדָם מְעֹשֶׂה עַצְמֵי אָדָם מְעֹצֶר מְעֹשֶׂה ...
29 משם תבקשו את ה' אלהיך ומצאתם אם תבקשו אותו בכל לבבכם ובכל נפשכם.
30 בתוך צרך, כי יבאו עליך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושובת אל יהוה אלהיך ושמעת בקולו;
31 כי יהוה אלהיך אל רחום הוא; לא יעזובך ולא ישמידך; לא ישכח את בריתו את אבותיך אשר נשבע להם.

32 שאל נא על הימים הקדמונים אשר היו לפניך מיום ברא אלהים את האדם על הארץ ומקצה השמים ועד קצה השמים התרחש דבר גדול כל כך, או שמעו דבר כזה.
33 האם שמע עם את קול אלוהים מדבר מתוך האש, כאשר שמעת, ונשאר חי?
34 האם ניסה אי פעם אלוה לקחת לעצמו גוי אחד מגוי אחר על ידי ניסיונות, אותות ומופתים או על ידי המלחמה, ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמפחדים גדולים ככל אשר עשה יהוה אלהיך לך במצרים לעיניך
35 אלה הראו לך למען תדע כי יהוה הוא אלוהים, ו שאין אחר מלבדו.
36 מן השמים השמיעך את קולו להורותך, ועל הארץ הראהך את אשו הגדולה, ואת דבריו שמעת מתוך האש.
37 כי אהב את אבותיך ובחר בזרעם אחריהם ויוציאך ממצרים בפניו ובכוחו הגדול,
38 לגרש מפניך גויים גדולים וחזקים ממך ולהביאך אל ארצם ו לתת לך את זה כירושה, כמו אתה רואה הַיוֹם.
39 וְדַע הַיּוֹם וְכִתְּבֹא עַל־לִבְבֶךָ כִּי־יְהוָה הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מַמָּרְאֶה וְעַל־הָאָרֶץ מַטָּה וְאֵין עוֹדֵר׃.
40 שמור את חוקיו ואת מצוותיו אשר אנכי מצוך היום למען תצליח אתה ובניך אחריך ולמען תאריך ימים עד תום ימיך׃ גילאים, על הארץ אשר יהוה אלוהיך נותן לך".»

41 וַיְבַדֵּל מֹשֶׁה שְׁלָשׁ עִרִים לְעֵבֶר הַיַּרְדֶּן מִקְדָּשׁ׃,
42 למען ישמשו מקלט לרוצח אשר הרג את רעהו בשוגג, מבלי שהיה אויבו קודם לכן, ולמען ימצא מקלט באחת הערים הללו ויציל את נפשו.
43 אלה היו: בצור במדבר במישור לראובני; רמת בגלעד לגדי; וגולן בבשן למנשי.

44 זאת התורה אשר נתן משה לעיני בני ישראל;
מה - אלה המצוות והחוקים והמשפטים אשר נתן משה לבני ישראל בצאתם ממצרים.
46 מעבר הירדן, בעמק מול בית פוגור, בארץ סיחון מלך האמורי, אשר ישב בחשבון, אשר הובס על ידי משה ובני ישראל בצאתם ממצרים.
47 הם כבשו את ארצו ואת ארצו של עוג מלך הבשן, שני מלכי האמורי אשר היו מעבר לירדן, מזרחה,
48 מַעֲרוֹעֵר עַל גַּד נחל ארנון עַד הַר צִיּוֹן הוּא חֶרְמוֹן,
מט וכל הערבה, מעבר הירדן, מזרחה, עד ים הערבה, למרגלות פסגה.

פרק 5

1 ויקרא משה לכל ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל אל החוקים והמשפטים אשר אנכי מצוך היום ולמד אותם ושמרתם.

2 יהוה אלוהינו כרת עמנו ברית בחורב.
3 לא עם אבותינו כרת יהוה את הברית הזאת, כי אם עםנו, החיים כאן היום.
ד וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלֶכֶם פָּנִים אֶל־פָּנִים בַּהַר מִתּוך הָאֵשׁ׃,
5 — עמדתי ביני ה' וביניכם להודיע את דברו, כי יראתם מפני האש ולא עליתם ההרה. — הוא אמר:

ו "אני יהוה אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.".

7 לא יהיה לך אלהים אחרים על פניי.

ח לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל או אשר על הארץ למטה או אשר במים מתחת לארץ.
9 לא תשתחווה להם ולא תעבדם כי אני יהוה אלהיך אל קנא אני מעניש את הבנים על חטאת האבות עד דור שלישי ורביעי לשונאי.,
10 וַאֶחֱסַד אֶת־אֶלֶף דּוֹר לֹאֲהֲבֵינָי וּלֹאֲשֶׁר מִצְוָתִי׃.

יא לא תשא את שם יהוה אלהיך לשווא כי לא יזכה יהוה את אשר יישא את שמו לשווא.

12 שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך.
13 ששת ימים תעבוד ועשית את כל מלאכתך.
14 אבל היום השביעי הוא שבת מוּקדָשׁ אל יהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה לא אתה ולא בנך ולא בתך ולא עבדך ולא שמו ולא שורו ולא חמורך ולא כל בהמתך ולא הגר אשר בשעריך למען ינוח עבדיך ולא שמו כמוך.
15 זְכֹר כִּי-עַבֵּד הֲתַתָּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְכִי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוֹצִיאֶךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבְזֶרוֹעַ נְטוּיָה עַל-כֵּן צִוָּךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשָׁמֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת׃.

טז כבד את אביך ואת אמך כאשר צווך יהוה אלהיך למען יאריך ימיך וייטב לך בארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך.

17 לא תרצח.
(וולגטה 18) לא תנאף.
(וולג, יט) לא תגנוב.
(וולג, כ) לא תעיד עד שקר ברעך.

(וולג, כא) יח לא תחמוד אשת רעך לא תחמוד בית רעך ולא שדהו ולא עבדו ולא אמהתו ולא שורו ולא חמורו ולא כל אשר לרעך.»

(וולג' כב) יט אלה הדברים אשר דבר יהוה אל כל קהלתכם בהר מתוך האש והענן והחשך קול גדול ולא הוסיף עוד דבר ויכתב אותם על שני לוחות אבן אשר נתן לי.

(וולג' כג) 20 וְכַיִּשְׁמַעְתֶּם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָרָר עָלַי לֹא נִגַּשְׁתֶּם אֵלַי כָּל-רֹאשִׁי שְׁבְטֵיכֶם וּזְקֵנֵיכֶם׃,
(וולג' 24) 21 וְאַמְרִים הִנֵּה ה' אֱלֹהֵינוּ הַרָאֵנוּ אֶת-כְּבוֹדוֹ וְגָדוֹלָתוֹ וְשָׁמַעְנוּ קוֹלוֹ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַיּוֹם רָאִינוּ אֶת-אֱלֹהִים דִּבֵּר אֶל-הָאָדָם וְאֶת-הָרֹאשׁ האיש כדי להישאר בחיים.
(וולג' כה) 22 ועתה למה נמות? כי האש הגדולה הזאת תאכל אותנו; אם נשמע עוד את קול יהוה אלהינו, נמות.
(וולג 26) 23 כי מי בכל בשר שמע, כאנחנו, את קול אלוהים חי מדבר מתוך האש, ונשאר חי?
(וולג' כז) 24 "אתה, גַּרְשׁ וְשְׁמַע אֶל־כֹל אֲשֶׁר אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבְרַת לָנוּ כֹל אֲשֶׁר אֲמַר אֶל־כֹל אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבְרַךְ אֶת־כֹל־אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבְרַך»

(וולג כח) כה וַיְשְׁמַע יְהוָה אֶת-דְּבָרֶיךָ בְדַבֵּר אֵלַי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי שְׁמַעְתִּי אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבֶר הָעָם הַזֶּה אֵלֶיךָ כָּל-אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב הוּא.
(וולג' כט) 26 הוֹי! לוּ היה להם תמיד את אותו הלב ליראי אותי ולשמור מצוותיי, למען יהיו הם ובניהם מאושרים לנצח!
(וולג' ל') 27 לך אמר להם: שובו לאוהליכם.
(וולג' 31) 28 ואתה, שב פה איתי, ואספר לך את כל המצוות, את החוקים ואת המשפטים, אשר תלמד אותם, למען יוכלו לעשות אותם בארץ אשר אנכי נותן להם לרשת.
(וולג' לב) כט ושמרתם לעשות אשר צוך יהוה אלהיך לא תסור ימין ושמאל,
(וולג' לג) 30 כי בכל הדרך אשר צוה יהוה אלהיך תלך למען תחיה ותצליח ותאריך ימים בארץ אשר תירש.»

פרק 6

א אלה המצוות והחוקים והמשפטים אשר צויתי יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עוברים לרשתה׃,
2 למען תיראי את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך כל ימי חייך ולמען יאריך ימיך.
3 וְשְׁמַעְתָּ לְהָעֲשׂוֹת לְמַעֲשֶׂה לְמַעֲשׂוֹת וְתִצְלַחְתָּ מְאֹד כַּאֲשֶׁר דִּבֶר לְךָ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ׃, ב ארץ זבת חלב ודבש.

4 שמע ישראל: יהוה אלהינו יהוה אחד הוא.
5 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל כוחך.
6 מזרחהמצוות האלה אשר אנכי מצוך היום, יהיו בלבבך.
7 למדתם אותם לבניכם ודברתם בהם בשבתכם בביתכם ובלכתכם בדרך ובלשכבכם ובלקום׃.
8 וְקַשְׁרוּ אוֹתָם עַל יָדְךָ אֶל־יָד להשתמש אות, והם יהיו כחזית בין עיניך.
9 וְכִתְּבֹא אֹתָם עַל־מַזּוֹת בֵּיתֶךָ וְעַל־שְׁעָרֶיךָ.

10 כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדולות ומבטיחות אשר לא בנית׃,
יא בתים מלאים כל-חפצים אשר לא-מלאת, בורות אשר לא-חפרת, כרמים וזיתים אשר לא-נטעת; כי-אכלת ותשבעת.,
12 הִזְהֵרְתָּ מִשְׁכַּח אֶת-יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצִיאֶךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵבֵית עֲבָדִים.
13 תירא את יהוה אלהיך ועבדתהו ובשמו תשבע.
14 לא תלכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם.
15 כי יהוה אלוהיך, מי הוא בתוכך אלהים קנא; אף יהוה אלהיך יחר בך, והשמיד אותך מעל פני האדמה.

טז לא תנסה את ה' אלהיך כאשר נסה אותו במסה.
17 אֲבָל וְשָׁמְרָה אֶת מִצְווֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת פִּקְדוֹתָיו וְתוֹרָתָיו אֲשֶׁר צוֹךָ׃.
18 עשית את הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטובה אשר נשבע יהוה לאבותיך.,
19 כי יגרש את כל אויביך מפניך כאשר דבר יהוה.

20 כי ישאלך בנך אחרית לאמר מה המצוות והחוקים והמשפטים האלה אשר צוה יהוה אלהינו אתכם«
21 וְתֹאמַרְתָּ לְבִנְךָ עבדים הַיינו לפרעה במצרים ויהוה הוציאנו ממצרים ביד חזקה.
22 וַיַּעֲשֶׂה יְהוָה נִסִּים וּמַפְתָּאִים גְּדוֹלִים וְנִרְאוּלִים לִעֵינֵינוּ בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה בְּכָל-בֵּיתוֹ;
23 וַיּוֹצֵא אוֹתָנוּ מִשָּׁם לְהַבִּיאֵנוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵינוּ׃.
24 ויצונו ה' לשמור את כל החוקים האלה וליראת ה' אלהינו למען נהיה שמחים תמיד וכי יחיה אותנו כאשר הוא עושה את זה הַיוֹם.
25 וזאת תהיה צדקתנו אם נזהר לשמור את כל המצוות האלה לפני יהוה אלהינו כאשר צוה אותנו»

פרק 7

1 כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה יורש אותה ויגרש מפניך גויים רבים את החתי ואת הגרגסי ואת האמורי ואת הכנעני ואת הפריזי ואת החוי ואת היבוסי שבעה גויים גדולים וחזקים ממך,
2 וְכִי נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם בִּידֶךָ וְהִגַּתָּם לַקְלָלָה תַּחֲרֵם וְלֹא תִּכְרֹתָם בְּרִית וְלֹא תַרְחֵם עָלָם׃.
ג לא תינשא להם, לא תתן את בנותיך לבניהם, ולא תיקח את בנותיהם לבניך;
4 כי הם יסטו מ ללכת אחריי יעבדו בניך אלהים אחרים; אף יהוה יחר בכם והשמיד אתכם מהרה.
5 וּכְכֹה תַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם: אֶת־מְזְבְחָם תִפְרֹק וְאֶת־מַצְבָתָם תִּשְׁבֹר וְאֶת־אֲשֶׁרָם תְכַתֵּר וְאֶת־פְּסִילָם תִּשְׁרֹף.

ו כי עם קדוש אתה לה' אלהיך בך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגל מכל העמים אשר על פני הארץ.
7 לא כי חיבה ה' בכם ובחר בכם, עליתם על כל העמים במספר, כי מעטים הייתם מכל העמים.
8 כי יען אשר אהב אתכם יהוה וכי חפץ לשמור את השבועה אשר נשבע לאבותיכם וַיְצָא אֶתְכֶם יהוה ביד חזקה וַיְפָדֵךְ מִבֵּית עֲבָדִים מֵיד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם.
ט דע כי יהוה אלהיך הוא האלוהים האלוהים האלוהים הנאמן שומר הברית והאֱלֹהִים׃ רַחֲמִים עד אלף דורות, לאוהביו ולשומרי מצוותיו.
10 אך ישלם לשונאיו על פניהם, להשמידם; לא יתמהמה עם שונאיו, ועל פניהם ישלם.
11 זו הסיבה וְתִשְׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְווֹת אֶת הַחֲקָמ ...ֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹצֵךְ הַיּוֹם לְעֲשׂוֹתָם׃.

12 אם תשמע אל החוקים האלה אם תשמור אותם ועשית אותם ושמר ה' אלהיך את בריתו איתך רַחֲמִים אשר נשבע לאבותיכם.
13 יאהב אותך, יברכך וירבה אותך, יברך את פרי בטנך ואת פרי אדמתך, את דגנך, את תירושך ואת שמןך, את עגל פרתך ואת בצא צאנך, בארץ אשר נשבע לאבותיך לתת לך.
14 תבורך מכל העמים, לא יהיה בך עקר ועקרה ולא יהיה בך אישה חיה סטרילית בין עדריך.
15 יסיר יהוה ממך כל מחלה; לא ישלח לך כל מחלות מצרים הרעות אשר ידעת; כי בכל שונאיך יפגע.
טז תאכל את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך; לא תרחם עליהם עינך ולא תעבד את אלהיהם כי למוקש יהיה לך.
17 וְאִם תֹּאמַר בְּלִבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמִּי אֵיכֶה אוֹגְרֵשׁ אֹתָם׃«
18 אל תפחד מהם זכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים
19 את הניסיונות הגדולים אשר ראו עיניך, ניסים וְהַמְּפָּתִים, הַיַּד הַחֲזָקָה וְהַזְרוֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִיאֵךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהֶם: כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים, אֲשֶׁר אַתָּה יָרָא מִפְּנֵיהֶם.
20 יהוה אלוהיך ישלח עליהם צרעות עד שיושמדו אלה אשר הצליחו להימלט ולהסתתר מפניך.
21 לא תירא מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא
22 יהוה אלהיך יגרש את הגויים האלה מפניך מעט מעט; לא תוכל להשמידם במהירות פן ירבה עליך חיות הבר.
23 יהוה אלוהיך יתן אותם בידך ויהרוג אותם באסון גדול עד השמדתם.
24 יסַתֵּן אֶת-מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ, וְמַחַת אֶת-שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם; לֹא יָעֲמֹד אִישׁ לְפָנֶיךָ עַד-תָּהֲרָם.
25 ואת פסלי אלוהיהם תשרף באש; לא תחמוד כסף וזהב מי הוא עליהם, ואתה לא ה- אַל תִּקַּח אֹתוֹ לָךְ פן יִהְיֶה אֹתָךְ לְמוּקַע כִּי תּוֹעֲבֹת הוּא לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ.
26 לא תביא תועבה אל ביתך פן תהיה כמוהו חרם קללה תאב אותו מאוד תאב אותו מאוד כי חרם קללה הוא.

פרק 8

1 וְהִשְׁמַרְתָּ לְעֲשׂוֹת אֶת כָּל־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר־אֲנִי מְצוֹכֶךָ הַיּוֹם לְמַעֲשׂוֹת ...כֹל־תִּרְבוּ וְתִרְבוּ וְתִרְשְׁתָּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע יְהוָה לִתֵּן לְאֲבוֹתֵיכֶם׃.
2 זְכֹר אֶת כָּל־הַדֶּרֶךָ אֲשֶׁר־הוֹלִיךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־הַמִּדְבָּר אֶת־הַאַרֶךָ־הַשָּׁנָה הַלָּלֶךָ לְהַשְׁפִּיעֶךָ וּלְבַסְתֶךָ לְדַעַת רַקְשׁוֹנִים לִבְךָ הַאֲשֶׁר תִּשְׁמֹר מִצְוָתָיו אוֹ לֹא׃.
3 וַיַּעֲנִיךָ וַיַּרְעֵבְךָ וַיַּאֲכִילְךָ מֵן, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא אֲבוֹתֶיךָ: לְמַרְדֶּךָ כִּי לֹא עַל הַפֶּרֶם לָבָדָו יחיה האדם, כִּי עַל כָּל יֹצֵא פִּי־פִּי־אֱלֹהִים.
4 לא בלתה עליך בגדיך ולא נִבְלָה רגלך בארבעים השנים האלה
ה למען תדע בלבבך כי יהוה אלהיך מלמדך כאשר ילמד אב את בנו,
ו וְכִי שָׁמְרַתָּ אֶת מִצְווֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִלֵּךְ בְּדָרְכָיו וְיָרָאתָו׃.

ז כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ טובה ארץ נחלים ומעיינות ומים עמוקים, נובעים בעמקים ובהרים;
שמונה ארצות של חיטה, שעורה, גפנים, עצי תאנה ועצי רימון; ארצות של עצי זית, שמן ודבש;
תשע ארצות תאכל שם לחם בשפע, שם לא תחסר לך דבר; ארצות אשר אבניהן ברזל, ומהריהן תוציא נחשת.
10 תאכל ותשבעי וברכת את ה' אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך.
יא השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לשכח לשמור מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום.,
יב פן תאכלו ותשבעו ותבנו ותגורו בבתים יפים,
13 אשר תראה את בקרך ואת צאנך מרבים ואת כספך וזהבך גדל ואת כל רכושך גדל.,
יד אַל-תִּגָּהֵם לִבְךָ וּשְׁכַח אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר-הוֹצִיאֶךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵבֵית-עֲבָדִים;
15 אשר הוליכך אל המדבר הגדול והנורא אשר שם נחשים שרפים ועקרבים במקומות צחיחים אשר אין מים אשר הוציא לך מים מסלע צור;
טז אשר נתן לכם מן לאכול במדבר אשר לא ידעו אבותיכם למען ענייתכם ולנסותכם למען לטוב לכם אחרית׃;
17 וְלֹא תֹאמַר בְּלִבְךָ כֹחִי וְעֹז יָדִי הֵבִיאוּ לִי אֶת הַעֲשֶׁר הַזֶּה׃«
18 זכר את ה' אלהיך כי הוא נותן לך כח להשיגם למען תוכל להשלים כַּאֲשֶׁר׃ אתה רואה היום, בריתו אשר נשבע לאבותיכם.
19 אם תשכח את ה' אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולשתחוות להם אני מעיד עליך היום כי אבד תאבד.
20 כגויים אשר יהוה משמיד לפניכם כן תאבדו כי לא שמעתם בקול יהוה אלהיכם.

פרק 9

1 שמע ישראל היום אתה עובר את הירדן ללכת ולכבוש גויים גדולים וחזקים ממך ערים גדולות אשר חומותיהן מגיעות עד השמים,
2 מעם גדול, גבה קומה וגדולה, בני עַנִים, אשר ידעת, ושמעת עליהם אמר: מי יעמוד נגד בני עַנִים?
ג דע היום כי יהוה אלהיך הוא יעבור לפניך כאש אוכלת הוא ישמידם ויכניעם לפניך ואתה תורישם והשמדתם מהרה כאשר דבר יהוה לך.
ד אַל תֹּאמֶר בְּלִבְךָ כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ גָּרֵשׁוּ מִפְּנֶיךָ בְּצִדְקִי הוֹבִיאֵנִי יְהוָה לַיְרֵשׁ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת כִּי בְּרָעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה גָּרֵשׁוּ יְהוָה מִפְּנֶיךָ׃.
ה לא, לא בצדקתך ובתמימות לבבך אתה בא לרשת את ארצם, כי ברשעת הגויים האלה יהוה אלהיך מגרש אותם מפניך, ולמלא את הדבר אשר נשבע יהוה לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב.
6. דע כָּך כִּי לֹא בְּצִדְקָךָ נוֹתֵן יהוה אֱלֹהֶיךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֶּה לַנַּחֲלָה כִּי עַם קַשֶׁר עֹרֶף אַתָּה.

ז זכר, אל תשכח, את אשר-הכעסת את-יהוה אלהיך במדבר: מיום צאתך מארץ מצרים ועד-באך אל-המקום הזה, מרדת ביהוה.

ח גם בחורב הכעסתם את ה', וַיֹּאֶפֶת ה' בכם עד לרצות להרוס אותך.
ט וַיַּעֲלִיתִי הַהַר לִקְחַת אֶת-לֹחַת הַאבֶּן אֶת-לֹחַת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה אֶת-כָּבָר וַיַּשְׁבִּיתִי בַּהַר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה וְלֹא-אֹכֶל לַחֶם וְלֹא-שְׁתִּי מַיִם;
10 וַיָּתֵן לִי יְהוָה אֶת שְׁנֵי לַחֲבָן הַאֶבֶן הַחֲתוּבִים בָּאֶצֶב אֶצֶבֶן וְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶר יְהוָה אֵלֶיכֶם בַּהֲרָה מִן־תּוֹךְ הָאֵשׁ בַּיּוֹם הַקָּהָל׃.
יא וַיַּעֲבַר מֵאַרְבְעִים יוֹם וְאַרְבְעִים לַיְלָה וַיַּתֵּן לִי יְהוָה אֶת שְׁנֵי לַחַת הָאֶבֶן לַחַת הַבְּרִית׃.
12 ויאמר יהוה אלי קום מהר רדה מכאן כי השחית עמך אשר הוצאת ממצרים מהר סרו מן הדרך אשר צויתם עשו להם צלם נסכה«
13 וַיֹּאמֶר אֵלַי יְהוָה: "רָאִיתִי כִּי-עָם קָשֶׁר עָרֶף הוּא.".
יד הניחו אותי לבדי ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי חזק ורב מהעם הזה»
15 וַיָּפַכְתִּי וַיָּרַד מֵהַהָר, וְהַהָר עָל כָּלוֹ בָּאֵשׁ, וְשְׁנֵי לֹחַת הַבְּרִית בִּשְׁתִּי יָדֵי.
טז ואראה והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל מסיכה וסרתם מהר מן הדרך אשר צוה יהוה אתכם.
17 וַאחַז אֶת־שְׁנֵי־הַלְּחָנוֹת, אֶת־הַשְׁלַחְנוֹ מִמִּי וָאֲשַׁבְרְתִּים לִנְעֵינֵיכֶם׃.
18 ואפל לפני יהוה כבפעם הראשונה ארבעים יום וארבעים לילה לא אכל לחם ולא שתיתי מים על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות את הרע בעיני יהוה להכעיסו.
19 כי פחדתי בראותי את האף והחרון אשר יהוה עליכם עד כדי חפצתי להשמיד אתכם אך הפעם ענני יהוה׃.
20 וגם יהוה כעס מאוד על אהרן עד כדי חפצו להשמידו, וגם אני התפללתי למען אהרן בעת ההיא.
21 הסרתי את החטא אשר חטאת, את העגל זָהָב, שרפתי אותו באש, טחנתי אותו עד שהתמוסס לחלוטין לאבקה, וזרקתי את האבקה הזו לנחל היורד מההר.

22 בטברה, במסה ובכירות-הטאבה, יש לך שׁוּב יהוה זעם.
23 וַיַּשְׁלַח אֶתְכֶם יְהוָה מִקַּדֶשׁ בַּרְנֵה לֵאמֹר, עֲלוּ וְרָשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נוֹתֵן לָכֶם. מָרַתֶּם בְּפִת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לֹא-הַאֲמַנְתֶּם בוֹ וְלֹא-שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ.
24 מרד אתה ביהוה למן היום שידעתי אותך.

25 ואשתחווה לפני יהוה ארבעים יום וארבעים לילה כי דיבר יהוה להשמיד אתכם.
26 ואתפלל אל יהוה ואומר: "אדוני יהוה, אל תשחית את עמך ואת נחלתך, אשר גאלת בגדולתך, אשר הוצאת ממצרים בידך החזקה.".
27 זכור את עבדיך אברהם יצחק ויעקב אל תראה את עקשנות העם הזה ואת רעתו ואת חטאתו.,
28 פן תאמר הארץ אשר הוצאתנו משמה כי לא יכל יהוה להביאם אל הארץ אשר הבטיח להם ויהי כי שנאתם ויוציאם להרוגם במדבר.
29 כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים בכוחך הגדול ובזרועך הנטויה»

פרק 10

1 בעת ההיא אמר יהוה אלי חצב לך שני לוחות אבן כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית ארון עץ.
2 אכתוב על הלוחות האלה את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת ושמתם אל הארון.
ג וַיַּעֲשִׂיתִי אֲרוֹן עֵצֶל שִׁיטִים וַיַּחֲצֹב שְׁנֵי לוֹחַ אֶבֶן כְּמָה הָרִאשׁוֹנִים וַיַּעֲלַת אֶת־הַהַר וְשְׁנֵי הַלּוּחַ בִּי׃.
4 וְכָתַב עַל הַלָּחוֹת אֶת הַכָּתוּב עַל הַרְשָׁנִים אֶת עֶשְׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶר יְהוָה אֲלֵיכֶם בַּהֲרָה מִן־הָאֵשׁ בַּיּוֹם הַקָּהָל וַיַּתֵּן אֲדֵי יְהוָה׃.
ה וַיַּרְדֶּה מִן־הָרָה וַיַּשְׁמַע אֶת־הַלְּחָתִים בָּארון אֲשֶׁר עָשִׂיתי וַיִּשְׁבוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוְנִי יְהוָה׃.

ו וַיַּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבְּאֵרוֹת בֶּן יַקָּן לְמוֹסֶרָה, וְשָׁם מָתַת אַהֲרוֹן וְנִקְבָּר, וְאֶלְעָזָר בְּנוֹ נִקְבָּר׃ גָדוֹל כומר במקומו.
7 משם יצאו לגגדד, ומגדגד ליתבתה ארץ שופעת נחלים.

ח בעת ההיא הבדיל יהוה את שבט לוי לשאת את ארון ברית יהוה ולעמוד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו מה שהיא עשתה עד היום הזה.
ט לכן אין ללוי חלק ונחלה עם אחיו ה' נחלתו כאשר דבר ה' אלהיך אליו.

10 וְעָמַדְתִּי עַל־הַהַר כְּפֶרֶשׁ יוֹם וְאַרְבַּעַיְלָה וְה' עָנָתִי שׁוּב הַפַּעַם הַזֶּה לֹא־חָפַץ יְהוָה לְהַשְׁמִידְךָ׃.
יא ויאמר יהוה אלי קום לך והנהיג את העם ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבותיהם לתת להם.

12 ועתה ישראל מה דורש ממך יהוה אלהיך כי אם ליראה את יהוה אלהיך וללכת בכל דרכיו ולאהבה ולעבוד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך,
13 לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום למען תאושר
14 ראה לה' אלהיך השמים והשמים העליון הארץ וכל אשר בה.
15 ורק לאבותיכם נתן יהוה חיבה לאהבתם וזרעם אחריהם אתכם אשר בחר מכל העמים כ אתה רואה הַיוֹם.

טז לכן מולו את לבבכם ואל תקשחו את עופרכם.
17 כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים אדוני האדונים האל הגדול והגבור והנורא לא משנה פנים ולא לוקח שוחד,
18 אשר מגן על יתום ואלמנה, אשר אוהב גר ונותן לו מזון ולבוש.
19 ואהבת את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים.
20 תירא את יהוה אלהיך ועבדתהו ובו תדבק ובשמו תשבע.
21 הוא תהלתך הוא אלוהיך; זה הוא אֲשֶׁר עָשָׂה לָךְ הַגְּדוֹלִים הַנּוֹרָאִים אֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ.
22 שבעים אבותיך ירדו מצרים ועתה רבך ה' אלהיך ככוכבים בשמים.

פרק 11

1 ואהבת את ה' אלהיך ושמרת את אשר ידרוש ממך חקתיו ומשפטיו ומצוותיו בכל יום של חייך.
2 הכירו היום, — כי אני לא פונה לא לבניכם אשר לא ידעו ולא ראו את תורת יהוה אלוהיכם לְהַכִּיר גדולתו, ידו החזקה וזרועו המושטת;
ג את-פלאותיו ואת-מעשיו אשר עשה בתוך מצרים על-פרעה מלך מצרים ועל כל-ארצו.;
4 אשר עשה לחיל מצרים ולסוסיו ולרכבותיו, אשר שפך עליהם את מי ים סוף ברדפם אתכם, ואשר השמידם יהוה עד היום הזה.
5 לְהַכִּיר אשר עשה לכם במדבר, עד אשר הגעתם אל המקום הזה;
ו אשר עשה לדתן ולאבריון בני אליאב בן ראובן אשר פתחה הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל העם אשר בקהלם בתוך כל ישראל.
7 כי עיניכם ראו את כל המעשים הגדולים אשר עשה יהוה.
8 אתה תבחין כָּך את כל המצוות אשר אנכי מצוך היום למען תהיה חזק ובאת וירשת את הארץ אשר אתה עובר שם לרשת.,
9 ולמען תאריכו ימים בארץ אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש.
10 כי לא כארץ מצרים הארץ אשר אתה בא אליה וירשת משם אשר זרעת והשקית ברגלך כגן ירק.
יא כי הארץ אשר אתם עוברים שם לרשתה, ארץ הרים ועמקים היא, אשר שותה ממי גשמים מן השמים;
12 ארץ אשר יהוה אלהיך דואג לה, אשר עיני יהוה עליה תמיד מראש השנה ועד אחרית השנה.

13 אם תשמעו אל מצותיי אשר אנכי מצוך היום לאהבת ה' אלהיך ולעבדו בכל לבבך ובכל נפשך,
יד ואתן את-ארצך את-מטר בעיתו, בוקר ומנוח, ואספת את-דגנך, את-תירושך ואת-שמןך;
15 וגם אתן עשב בשדותיך לבהמתך, ואכלת ותשבעת.
טז הִזְהִירְתָּ פֶּן־יַפְתָּה לִבְכֶם וְסַבְתָּ וְעַבְדַת אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהֶם.
17 אף יהוה יחר בכם, הוא יסגור את השמים ולא יהיה מטר, והארץ לא תתן את יבוליה, ואתם תאבדו מהר בארץ הטובה אשר יהוה נותן לכם.

18 לכן קבעו את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם קשרו אותם לאות על ידיכם והיו לטביעות בין עיניכם.
19 וְלַמְדֶּה אֶת-בְּנֶיךָ וְדַבֵּר אֵלֶיהם מִשְׁכַּבְתָּ בֵּיתֶךָ מִצַּח תֵּלֶךְ מִדָּע מִשְׁכַּבְתָּ מִקָּמָה׃.
20 וכתבתם אותם על מזוזות ביתך ועל שעריך.
21 למען ירבו ימיכם וימי בניכם בארץ אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ.
22 כי אם תשמרו את כל המצוות האלה אשר אנכי מצוך למלא ולאהבת את ה' אלהיך וללכת בכל דרכיו ולדבק בו.,
23 יהוה יגרש את כל הגויים האלה מפניכם, ואתם תהיו אדונים לגויים גדולים וחזקים מכם.
24 כל מקום אשר תניחו את כפות רגליכם יהיה לכם; גבולכם יהיה מן המדבר עד לבנון, ומנהר פרת עד הים המערבי.
25 איש לא יעמוד בפניכם; יהוה אלוהכם יתן פחד ואימה לפניכם כאשר דבר לכם על כל הארץ אשר רגלכם דרכה שם.

26 הנה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה
27 את הברכה, אם תשמעו במצוות יהוה אלהיכם, אשר אנכי מצוך היום.;
28 הקללה אם לא תשמעו במצוות יהוה אלהיכם ואם תסורו מן הדרך אשר אנכי מצווה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם.
29 וְכַיּוֹבִיאֶךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה הַיּוֹרֵשׁ שָׁם וְהִבְרַכְתָּ אֶת־הַר גְרִיזִים וְהַקְלָלָה אֶת־הַר עִיבַל׃.
30 הלוא ההרים האלה נמצאים מעבר לירדן, מעבר לדרך מערבה, בארץ הכנענים היושבים בערבה, מול הגלגל, על עצי אלוה מורה.
31 כי אתם עומדים לעבור את הירדן לבוא ולרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נותן לכם וירשתה וישבת בה.
32 לכן היזהרתם לשמור את כל החוקים והמשפטים אשר אנכי מציב לפניכם היום.»

פרק 12

א אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרו לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבותיכם לכם לרשת כל ימי חייכם בארץ הזאת.

2 והחרימו את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים אשר אתם עומדים לגרש את אלוהיהם בהרים הגבוהים, בגבעות ותחת כל עץ רענן.
ג ואת מזבחותיהם תנפצו, את עמודיהם תשברו, את אשריהם תשרפו, ואת פסלי אלוהיהם תנתצו, והסרתם מן המקומות האלה. עַד שמותיהם.

4 לא תעשה כן ליהוה אלהיך.
5 כי אם במקום אשר יבחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לשים את שמו שם ולשבתו תבקשו שמה.
6 שם תקריבו את עולותיכם ואת זבחיכם ואת מעשרותיכם ואת אשר הפרישה ידכם ואת נדריכם ואת נדבותיכם ואת בכורי בקרכם וצאנכם׃.
7 כאן תאכלו ארוחות קָדוֹשׁ לפני יהוה אלוהיכם, ושמחתם אתם ומשפחותיכם., נהנה מכל הרכוש אשר רכשה ידך, ואשר ברך אותך יהוה אלהיך.
8 לא תעשו, ככל אשר אנו עושים כאן כעת, איש כרצונו,
9 כי טרם הגעת אל המנוחה והנחלה אשר יהוה אלהיך נותן לך.
10 כי עברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יתן לכם ה' אלהיכם לנחלה וינח לכם על ידי הגנה עליך מפני כל האויבים אשר סביבך, וְתִשְׁכִּים בְּבָטַח.
11 ובמקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תקריבו שם את כל אשר אנכי מצוך את עולותיך ואת זבחיך ואת מעשרותיך ואת אשר הרחיקה ידך ואת כל מבחר נדריך אשר תעשה ליהוה.
12 ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנותיכם עבדיכם ואמהותיכם והלוי אשר בערכם כי לא קיבל חלק ולא נחלה עמכם.
13 הִזְהֵרְתָּ מִקְרִיב עוֹלֶתֶיךָ בְּכָל־מָקוֹם אַתָּה רָאֵה;
14 וְעֲלָתָךְ תַּקְרִיב אֶת־עוֹלָתֶךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יְהוָה יְהוָה מִבֵּי־אֶחָד מִשְׁבְטֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־א ...נִי־צוֹכֶם׃.

15 תוכל/י עם זאת, כל עוד אתה רוצה, הרוג בָּקָר ואכל בשר בכל עריך, כברכות אשר יתן לך יהוה אלהיך; גם טמא וגם טהר יאכלוהו. אנחנו אוכלים של הצבי והאייל.
טז ואת הדם לא תאכלו, על הארץ תשפוכו אותו כמים.

יז לא תאכל בעריך את מעשר דגנך, את תירושך ואת שמןך, ואת בכורי בקרך וצאנך, ואת כל חרמך ואת נדבתך, ואת כל אשר הפריש ידך.
18 לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך תאכל אותם אתה ובנך ובתך ועבדך ואמהך והלוי אשר בעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך ותהנה בכל הטוב אשר רכשה ידך.
19 הִזְהֵרְתָּ מִפְּנֵי הַלֵּוִי כָּל-יָדֵיכֶם בָּאָרֶץ.

20 כי ירחיב יהוה אלהיך את-גבולך כאשר דיבר לך ואמרת בשר חפצתי ותחפצ נפשך לאכול בשר וכאשר חפצת תאכל בשר.
21 אם רחוק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשים את שמו שם, תשחט מקנהך ומצאנך אשר נתן לך יהוה כאשר ציוויתיך ואכלת אותם בתוך עריך בכל עת שתרצה.
22 תאכלו אותו כאשר אוכלים צבי או צבי גם הטהור וגם הטמא יאכלו אותו.
23 רק החזק ממך, לבלתי אוכל את הדם, כי הדם הוא הנפש, ולא תאכל את הנפש עם הבשר.
24 לא תאכלו אותו, על הארץ כמים תשפוכו אותו.
25 לא תאכלו אותו למען תשמחו אתם ובניכם אחריכם לעשות את הישר בעיני יהוה.

26 אבל הקודשים אשר לכם מבוקש ואלה שהקדשת, אתה ה- וְתִקַּחְתָּ אֹתוֹ וְלָכָה אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־בַּחַר יְהוָה.,
27 והקרבת את עולותיך את הבשר ואת הדם על מזבח יהוה אלהיך אחרים זבחים, הדם יישפך על מזבח יהוה אלהיך, ואת הבשר תאכל.
28 שמור ושמע את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען תשמח אתה ובניך אחריך לעד לעשות הטוב והישר בעיני יהוה.

29 כי השמיד יהוה אלהיך את הגויים אשר אתה בא שמה לגרשם מפניך וגרשתם ושבת בארצם,
30 היזהר פן תיפגע בחיקוייהם, לאחר שיושמדו לפניך. שמור על עצמך לחפש את אלוהיהם, לאמור: "כיצד עבדו הגויים האלה את אלוהיהם? גם אני רוצה לעשות את אותו הדבר".«
31 לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי את כל התועבות אשר שנא יהוה עשו לאלהיהם וגם את בניהם ואת בנותיהם נתנו באש לכבוד אלהיהם.

פרק 13

1 את כל הדברים אשר אנכי מצוך תשמרו לעשותם מבלי להוסיף עליהם ובלי לגרוע מהם.

2 אם יקום ביניכם נביא או חולם ויתן לכם אות או מופת.,
3 ולמען ימלא האות או המופת אשר דיבר אליך לאמור: "נלכה אחרי אלהים אחרים" אלים שאתם לא יודעים! — ובואו נשרת אותם, »
4 לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל החולם כי בוחן אתכם יהוה אלהיכם לדעת האהבתם את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם.
5 זה אחרי יהוה אלוהיך, זֶה אתה תלך, זה אוֹתוֹ זֶה יראת אותו, מצותיו תשמור, בקולו תשמע, עַבְדָּתוֹ, וּבְהוּ תִדְבַּק.
ו והנביא ההוא או החולם יומת כי הטיף מרעה על יהוה אלהיך אשר הוציאך מארץ מצרים ופדהך מבית עבדים להשיבך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת את הרע מקרבך.

7 אם אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך כנפשך יפתה אותך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אלים שלא ידעתם ולא אבותיכם,
ח' מאלהי העמים סביבך, קרוב אליך או רחוק ממך, מקצה הארץ ועד קצהו.
9 לא תיכנעו לו ולא תשמעו אליו; לא תרחמו עליו עינכם, לא תחוסו עליו ולא תכסו אותו.,
10 ואתה תמית אותו; ידך תהיה ראשונה לקום עליו להמיתו, ואחר כך יד כל העם;
יא וסקלנו אותו עד מות כי ביקש להסיט אותך מעל יהוה אלהיך אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים.
12 וַיִּשְׁמַע כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּפְחַד, לְמַעֲשֶׂה רָעָה כָּל־הַמַּעֲשֶׂה כָּל־הַמָּשָׁעָה בְּקִבְּכֶם.

13 אם תשמע דבר על אחת הערים אשר נתן לך יהוה אלהיך לשבת בהן
יד "יצאו מקרבך אנשים רעים ויתעו את יושבי עירם לאמר 'נלכה ונעבוד אלהים אחרים'". אלים שאתה לא יודע!
15 תשאל, תבדוק, תשאל בקפידה. אם הרעש הזה אמת היא והעובדה נקבעה, אם התועבה הזו נעשתה בקרבכם,
16 והמית את יושבי העיר הזאת בחרב והחרמתה ואת כל אשר בה גם אתה תעבור את בהמו בחרב.
17 ואת כל שללה תאספו בתוך הכיכר ואת העיר ואת כל שללה תשרפו באש כלה ליהוה אלהיך והייתה לגלם חורבות לעולם ולא תבנה׃.
18 לא יישאר בידך כל אשר חרם, למען ישוב יהוה מחרון אפו וירא לך חן ורחמים, והרבתך כאשר נשבע לאבותיך.,
19 אם תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ולעשות את הישר בעיני יהוה אלהיך.

פרק 14

1 בני יהוה אלהיכם אתם לא תחתכו את עצמכם ולא תגלחו את צד עיניכם בעד המתים.
2 כי עם קדוש אתה לה' אלהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגל מכל העמים אשר על פני הארץ.

3 לא תאכלו כל דבר מתועב.

ד אלה הבהמות אשר תאכלו: שור, כבש ועז;
5 את הצבי, את הצבי ואת האייל החמור; את היעל, את האנטילופה, את שור הבר ואת שעיר הבר.
ו כל בהמה אשר לה פרסה שסועה ורגלה שסועה, אשר לועסת גרה, תאכלו.
ז ולא תאכלו את אשר רק לועס גרה, ואת אשר רק פרסה שסועה ורגלה שסועה; כאלה הם את הגמל, את הארנבת ואת השפן, אשר לועסים גירה, וקרנם אין להם מפוצל; טמאים הם לכם.;
8 זה עדיין חַזְרִין אֲשֶׁר קָרְנָתוֹ חֲצִיצָה וְאֵינוֹ גֵרָה טְמֵא יְהִי לָכֶם בַּשְׂרוֹ לֹא תֹאכְלוּ וְבִפְלָתוֹ לֹא תְגַעוּ.

ט אלה הבהמות שתאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו;
10 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם.

יא כל עוף טהור תאכלו.
12 אלה, לא תאכלו: את הנשר, את העיט ואת הנשר;
13 את הבז, את העפיפון ואת כל מיני הנץ;
14 כל מיני עורבים;
15 יען, ינשוף, שחף וכל מיני נצים;
טז ינשוף חום, איביס וינשוף;
17 השקנאי, הקורמורן והצוללן;
18 את החסידה וכל מיני אנפות את הדוֹמְצָה ואת העטלף.
19 כל חרק כנף טמא תחשבו; לא יאכל.
20 כל עוף טהור תאכלו.

כא לא תאכל מת לגר אשר בעריך תתנה לאכלה או לגר תמכרה כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך.

לא תבשל גדי עזים בחלב אמו.

22 ותעשר את כל תבואת זריעתך, את אשר תניב שדך בשנה.
23 ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם את מעשר דגנך ותירושך ושמנך ואת בכורי בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים.
24 אך אם הדרך ארוכה מדי עבורך, ולא תוכל’י הַגָּבָה כִּי רָחַק מִמֶּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַחַר יְהוָה לְשָׁכֶן שְׁמוֹ שָׁם כִּי בְּרָכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
25 וְתַמֵּרְתָּ אֶת־מַעֲשֶׂרְךָ בְּכֶסֶף וְקַחַת אֶת־הַכֶּסֶף בְּיָדֶךָ וְלָכָה אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יְבַחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃.
26 תקנה שם בכסף את כל אשר חפצה נפשך בקר וצאן יין ומשקים עזים את כל אשר שאלת נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך.
27 לא תזניח את הלוי אשר בעריך כי אין לו חלק ונחלה עמך.

28 בסוף כֹּל בשנה השלישית תפריש את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והפקדת אותו בתוך שעריך.
29 וַיָּבֹא הַלֵּוִי אֲשֶׁר אֵין לוֹ חֶלְק וְנַחֲלָה עִמָּךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהַאַלְמְנָה אֲשֶׁר בְּעָרֶיךָ וְאֹכְלוּ וְשָׁבְעוּ לְמַעַן יְבָרְכֶךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָדֶיךָ׃.

פרק 15

1 בסוף כֹּל בשנה השביעית תקבל הפוגה.
2 כך תיעשה הסליחה: כל נושה אשר הלווה, יסלח את אשר הלווה לרעך; לא יצחק את רעכו ואת אחיו, כאשר יקרא סליחת יהוה.
ג אתה תלחץ על הגר, ומה לך עם אחיך, ידך תסלח.,
ד למען לא יהיה בך עני כי יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך נחלה לרשתה,
ה ובלבד שתשמע בקול יהוה אלהיך לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום.
ו כי יברכך יהוה אלהיך כאשר דבר לך תלווה לגויים רבים ולא תלווה; בגויים רבים תמשול והם לא ימשולו בך.

ז כי יהיה בתוכך עני מאחיך באחת מעיריך בארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך לא תחזק את לבבך ולא תסגור את ידך מפני אחיך העני;
8 וְאַתָּה תְּפַתֵּחַ יָדֶךָ לוֹ וְהַלֵּה לוֹ אֶת צָרְכוֹ כְּחַסְרוֹ.
ט הִזְדָּר פן-עָלָה בְּלִבְךָ הַמְּשׁוּפָה הַזֶּה לֵאמֹר שָׁנָה שְׁבִיעִית שָׁנַת הַסְלַחֲלָה קָרְבָּה וְהִרְעָה עֵינֶךָ אֶל-אֶחִיךָ הַאֲנִי׃, מתוך פחד שלא תתן לו דבר, וכי לא יצעק עלייך אל יהוה, וכי לא תכביד עלייך חטא.
10 תִתֵּן לוֹ וְאַל-תִּנְתַּן לוֹ לִבְךָ יִחַרֵּב כִּי בְּגִין זֹאת יְבָרְכֶךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-מַעֲשֶׂיךָ וּבְכָל-מַעֲשֶׂיךָ׃.
יא לא יחסר עניים בארץ לעולם; על כן אנכי מצווה אתך, פתק ידך לאחיך, לאביון ולעני בארצך.

12 כי אחד מאחיך העברי, זכר או נקבה, ימכור את עצמו לך ושש שנים יעבדך, ובשנה השביעית תשלח אותו מביתך.
יג וְכַאֲשֶׁר תַּשְׁלַחֵנוּ מִבִּיתֶךָ, לֹא תִשְׁלַחֵנוּ בְיָדִים רִיקִים;
14 ולא תחסר לתת לו מתנות מצאנך ומגורנך ומיקבך; תתן לו מניה את הרכוש אשר יברכך יהוה אלוהיך.
15 זְכֹר כִּי-עַבְד הֲתַתָּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְכִי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ פֹּאלְךָ; לְכֵן אָנְכִי מוֹצָא אֶת-הַמִּצְוָה הַזֶּה הַיּוֹם.
16 וְאִם יֹאמַר לְךָ עַבְדֶךָ לֹא עָזְבְךָ כִּי אוֹהֵב אֹתָךְ אֶת־בֵיתֶךָ וְרָצֵה בָּךְ׃,
יז ולקחת מרצע ודוקרת את אוזנו אל הדלת מהבית שלך, וְהָיָה לָךְ עַבְדָּךְ עַד עוֹלָם וְעָשִׂיתָ כֵּן לְעַבְדֶּךָ.
18 לא תקשה לשלחו ממך, כי שש שנים עבד אותך., זה הרוויח אותך כפל שכר שכיר חרב, וְבָרֶכְךָ יהוה אלוהיך בכל אשר תעשה.

19 כל בכור זכר אשר יולד בבקרך ובצאנך תקדש לה' אלהיך; לא תעבד בבכור שורקך, ולא תגזז בבכור צאנך.,
20 ואתה ומשפחתך תאכלו אותו בכל שנה לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר.
21 אבל אם יש לו מום, אם זה צולע או עיוור, או אם יש לו כֹּל אַחֵר לא תקריב כל-מום רע זבח ליהוה אלהיך.
22 בשעריך תאכלו גם טמא וגם טהור יאכלו כ אנחנו אוכלים של הצבי או הצבי.
23 רק את דמו לא תאכל, על הארץ תשפוך אותו כמים.

פרק 16

1 שמור את חודש אביב וחגג פסח לה' אלהיך כי בחודש אביב הוציאך ה' אלהיך ממצרים בלילה.
2 וְתַזְבַח אֶת־הַפָּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־הצֹאן אֶת־הַבָּקָר בָּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יְבַחֵר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשָׁכֶם שְׁמוֹ שָׁם׃.
ג עם הקורבנות האלה לא תאכל חמץ כי שבעת ימים תאכל מצות לחם עוני כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכור כל חייך את יום צאתך ממצרים.
ד לא יראה בך שאור בכל גבולך שבעת ימים, ולא יעמוד עד הבוקר כל הזבחים אשר שחטת בערב היום הראשון.
ה לא תזבח את הפסח בכל עירך אשר יתן לך יהוה אלהיך;
ו כי במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב עם שקיעת החמה בעת צאתך ממצרים.
7 ובישלת את הזבח ואכלת אותו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך ובבוקר תשוב ללכת לאהליך.
ח ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך כל מלאכה לא תעשה.

ט שבעה שבועות תספר; כאשר יתן המגל בחיטה, תחל ספר שבעה שבועות.;
10 וחגגת את חג השבועות ליהוה אלהיך בנדבת ידיך אשר תעשה לברכת יהוה אלהיך עליך.
יא ושמחת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם אתה ובנך ובתך ועבדך ואמהתך והלוים בעריך והגר והיתום והאלמנה אשר יהיה בתוכך.
12 תזכור כי היית עבד במצרים, ותקפיד לקיים את החוקים האלה.

יג חגג את חג הסוכות שבעת ימים, באספת את תבואת גורנך וגבתך;
14 ושמחת בחג הזה אתה ובנך ובתך, עבדך ואמהתך, והלוי והגר, היתום והאלמנה אשר בעריך.
15 שבעת ימים תחגוג את החג לה' אלוהיך במקום אשר יבחר ה' כי יברכך ה' אלוהיך בכל קצירך ובכל העבודה של הידיים שלך, ואתה תהיה לגמרי ב שִׂמְחָה.

טז שלש פעמים בשנה יראה כל זכר בכם את פני ה' אלהיכם במקום אשר יבחר בו בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות לא יראה את פני ה' ריקם.
17 כל אחד יגיש את מנחותיו, כְּכֹל יְכוֹלוֹ לִתְן, כְּבְּרָכוֹת אֲשֶׁר נָתַן לוֹ יהוה אֱלֹהֶיךָ.

18 שופטים ופקידים תמנה בכל הערים אשר יתן לך יהוה אלהיך לפי שבטיך והם ישפטו את העם בצדק.
19 לא תטה את המשפט ולא תעשה פנים ולא תקבל שוחד כי שוחד מסמא עיני חכמים ומשחית דברי צדיקים.
20 אחרי הצדקה תלך למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך.

21 לא תטע אשרה וכל עץ על יד המזבח אשר תקים לה' אלהיך.
22 לא תקים כלום אֵלֶה אֲצָבוֹת, אֲשֶׁר תּוֹעֲבֹת הֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ.

פרק 17

1 לא תזבח לה' אלהיך שור או שה אשר בו מום ומום כי תועבת ה' אלהיך היא׃.

2 כי ימצא בתוכך, באחת מעיריך אשר יהוה אלהיך נותן לך, איש או אישה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך להפר את בריתו.,
ג אשר ילכו אל אלהים אחרים לעבדם וישתחוו להם לפני השמש או הירח או לכל צבא השמים אשר לא ציוויתי.,
4 כאשר הדבר דווח לך, כאשר נודע לך עליו, עליך לבצע חקירה יסודית. אם הרעש נכון ועובדה זו מבוססת היטב, אם תועבה זו נעשתה בישראל,
5 אז תוביל אותם אל השערים מהעיר שלך הָאִישׁ אוֹ הָאִישָׁה אֲשֶׁר אֲשֶׁר בָּעֲשֶׂה הָרָע הַזֶּה, הָאִישׁ אוֹ הָאִישָׁה, וּסְקְלָתָם עַד מוֹתָם.
ו על עדות שני עדים או שלושה יומת האדם אשר ימות; לא יומת על עדות עד אחד.
ז יד העדים הראשונה תועלה עליו להמיתו, ואחר כך יד כל העם. תסיר. כָּך הרע שבתוכך.

ח אִם-יִרְאֶה עַל-רָצָה, מִשְׁבָּל אוֹ-פֶּעֲבָר, דְּבָרִים שֶׁל מִשְׁעָרֶיךָ, קָמוּ וְעָלוּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יְבַחֵר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
9 וְתֵלַךְ אֶל־הַכֹּהֲנִים הַלֵּוִיִים וְאֶל־הַשּׁופט הַיּוֹם הַהוּא וְתִשְׁאָצֵה אֵתָם וְהֵם יֹגִידוּ לְךָ אֶת־הַתּוֹרָה׃.
10 עשית כמשפט אשר יודיעו לך במקום אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר ילמדו׃.
יא כעַל־הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־יְלַמְדוּ וְכַל־הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר־יְגַזְּמוּ תַּעֲשֶׂה, לֹא־תְסַטֵּה יָמִין וְשָׁמוֹאֹל מֵאֲשֶׁר־הוּדְעוּ לְךָ.
12 מי שייכנע לגאווה, יעשה בלי לשמוע אל הכהן העומד שם לשרת את יהוה אלהיך, או בלי להקשיב השופט ייענש במוות. כָּך תסיר את הרע מקרב ישראל;
13 וכל העם, כששמעו זאת, יפגעו ולא יכנעו עוד לגאווה.

יד כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך וירשתה וישבת בה ואמרת שמתי עלי מלך ככל הגויים סביבותי,
15 וְתִמִּין עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בוֹ מִקִּרְבֵי אֶחָיךָ. ייקח מלך, להעמידו עליך; לא תוכל להמליך עליך נכרי אשר לא אחיך הוא.
טז אך לא יקנה סוסים רבים ולא ישיב את העם מצרים לקנות סוסים רבים כי אמר יהוה לכם לא תשובו עוד בדרך הזאת«
17 לא ירבה לו נשים פן יפנה לבו; לא יצבור כסף וזהב הרבה.
18 כאשר ישב על כסא מלכותו, יכתוב לו עותק מן התורה הזאת על ספר., לפי העותק שהוא בין הכוהנים הלוויים.
יט יהיה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו ולשמור את כל דברי התורה הזאת ואת כל המשפטים האלה לעשותם;
20 למען לא יגבה לבו על אחיו, ולא יסור מן המצוות ימין ושמאל; למען יאריך ימים בממלכתו, הוא ובניו, בתוך ישראל.

פרק 18

1 לכהנים הלוויים, כל שבט לוי, לא יהיה חלק ונחלת עם ישראל; את זבחי יהוה ואת נחלתו יאכלו.
2 לא יהיה להם נחלה בתוך אחיו יהוה הוא נחלתם כאשר דבר להם.
ג זאת זכות הכוהנים על העם על מקריבי שור או כבש הכתף והלסת והבטן יינתנו לכהן.
ד ותתן לו את ביכורי דגנך, את תירושך ואת שמןך, ואת ביכורי גיזת צאנך;
ה כי הוא אשר בחר יהוה אלהיך מכל השבטים לעמוד לפני יהוה ולעבוד בשם יהוה הוא ובניו עד עולם.

ו אם יעזוב לוי אחת מעריך, מכל מקום של הטריטוריה מישראל אשר הוא שוכן שם לבוא ככל חפצו נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה,
7 וישרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העומדים שם לפני יהוה,
8 יהיה לו למזונתו חלק שווה לשלהם, בנוסף לתמורה ממכירת רכושו.

9 כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך, אל תלמד לחקות את תועבות הגויים האלה.
10 לֹא יְמָצָא בְּכֶם אִישׁ מַקְרִיב אֶת־בְּנוֹ אוֹ־בָּתּוֹ בָּאֵשׁ, אֲשֶׁר עוֹסֵף עִתּוֹ אוֹ מְעַסֵּפִים, אֲשֶׁר עוֹסֵף עִם־כִּשְׁפָתִים וּמְעַסֵּפִים.,
11 אשר פונה לקסמים, אשר מתייעץ עם קוסמים ומכשפים, ושואל את המתים.
12 כי כל איש אשר יעשה את הדברים האלה תועבה הוא ליהוה ובגלל התועבות האלה יגרש יהוה אלה הגויים האלה מפניך.
13 תמים תהיה לפני יהוה אלהיך.
14 כי הגויים האלה אשר אתה עומד לגרש שומעים לאותות ולמגישים אך יהוה אלהיך אינו מרשה לך כן.

15 נביא כמוני יקים לך יהוה אלוהיך מקרב עמך ומקרב אחיך ושמעת בקלו׃.
טז זאת אשר שאלת מאת יהוה אלהיך בחורב ביום הקהל לאמר אל אשמע עוד את קול יהוה אלהי ולא אראה את האש הגדולה הזאת פן אמות«
17 ויאמר יהוה אליי: "טוב הדבר אשר אמרו.".
18 נביא כמוך אקים להם מקרב אחיהם, אשים את דברי בפיו, והוא ידבר להם את כל אשר אצווה אותו.
19 ואם איש לא ישמע לדברי אשר ידבר בשמי, אני עצמי אדרוש ממנו דין וחשבון.
20 אך הנביא אשר יתגאה וידבר בשמי דבר אשר לא צויתי אותו לדבר, או אשר ידבר בשם אלהים אחרים, הנביא ההוא ימות.»
21 וְאִם תֹּאמַר בְּלִבְבֶּךָ אֵיכָה נִדְעַן אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבֵּר יְהוָה...,
22 כי נביא ידבר בשם ה', אם לא יתקיים דברו ולא יתקיים, דבר הוא אשר ה' לא דיבר, בעזות דברו הנביא, לא תירא מפניו.

פרק 19

1 כי השמיד יהוה אלהיך את הגויים אשר יהוה אלהיך נותן לך את ארצם וכי גרשתם ושבת בעריהם ובבתיהם,
2 שלוש ערים תבדיל בתוך הארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך לרשת.
3 אתם תתחזקו את הדרכים אשר מובילים לשם, וְתַחֲלֹתָ אֶת-גְּבוּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לַנַּחֲלָשׁ וְנָס כָּל-רֹצֵחַ אֶל-הֶערים הָאֵלֶּות׃.
4 במקרה זה, הרוצח אשר מוצא שם מחסה, ניצול חייו: אם הרג את רעהו בשוגג, מבלי שהיה אויבו קודם לכן.
5 אז אדם הולך ליער לחטוב עצים עם אדם אחר; ידו מרימה את הגרזן כדי לכרות עץ; ראש הגרזן מחליק מהידית, פוגע בחברו והורג אותו: זה אָדָם הוא יברח לאחת הערים האלה וחייו יינצלו.
6 אחרת גואל הדם, רודף אחרי הרוצח בלהט אפו, ישיג אותו, אם הדרך ארוכה מדי, ויכה אותו מכה אנושה; אך האיש הזה לא היה ראוי למוות, שכן לא הייתה לו שנאה מראש נגד הקורבן.
7 לכן אני מצווה עליך את זה: הפרד שלוש ערים.
ח וְכִי יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֹלֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לָךְ אֶת כָּל־הָאָרֶץ שֶׁנִּבְרַת לָתֵת אֶת־אֲבֹתֶיךָ׃,
ט וְאַתְשְׁמַרְתָּ וְעֲשִׂיתָ אֶת כָּל־הַמִּצְוָה הַאֲלֹהִים אֲשֶׁר־אֲנִי מְצוֹכֶךָ הַיּוֹם לְאַהֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּלְלַכְתָּ בְּדָרְכָיו תָּמִיד׃,
י למען לא יישפך דם נקי בתוך הארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך לנחלה, ולא יהיה עליך דמים.

יא וְאִם יִשְׁנָא אִישׁ אֶת-רֵעָיו, אֹרֵב לוֹ, פָּגֵּהוֹ וְהִכָּהוֹ מַכְאָה מַפְגָּה, וְהִכִּים׃’הַבָּא הוא ברח לאחת הערים האלה,
12 וישלחו זקני עירו לתפוסו ולמסורו ביד גואל הדם וימות.
13 לא תרחם עליו עינך, וטהר מדם נקי מישראל, ותצליח.

יד לא תזיז את אבן הגבול של רעך אשר הציבו אבותיך בנחלה אשר תהיה לך בארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך לרשת.

טו לא יתקבל עד יחיד נגד אדם בגין הוֹדָעָה פשע או חטא, יהיה החטא אשר נעשה. על דבר שני עדים או על דבר שלושה עדים יקום הדבר.

16 כאשר עד מטעם התביעה בא להאשים אדם בפשע,
יז וְיָרָאוּ שְׁנֵי הַמִּרְבִּים לִפְנֵי יְהוָה, לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשּׁפּטים הַמַּשְׁפָּטִים.;
18 השופטים יערכו חקירה יסודית, ואם יימצא שהעד הוא עד שקר, אם מסר עדות שקר נגד אחיו,
19 תעשה לו לַעֲבוֹר מה הוא התכוון לעשות לַעֲבוֹר לאחיו. אתה תסיר כָּך הרע שבתוכך.
20 כאשר ישמעו אחרים על כך, הם יפחדו, ומעשה רע כזה לא ייעשה עוד בקרבכם.
21 לא תרחם עינך: נפש תחת נפש, עין תחת עין, שן תחת שן, יד תחת יד, רגל תחת רגל.

פרק 20

1 כי תצא להילחם עם אויביך וראית סוסים ומרכבות וחיל גדול ממך אל תירא מפניהם כי יהוה אלהיך אשר העליתך מארץ מצרים עמך.

2 כאשר תתכוננו למלחמה, יגש הכהן וידבר אל העם.
ג ויאמר אלהם שמע ישראל אתה מתכונן היום למלחמה על אויביך אל תאבד לב ואל תירא ואל תיבהל ואל תיבהל מפניהם;
4 כי ה' אלוהיכם הולך עמכם להילחם עבורכם באויביכם ולהושיע אתכם»

5 הקצינים ידברו הַבָּא אל העם לאמר: "מי הוא אשר בנה בית חדש ועדיין לא חנך אותו? ילך וישוב הביתה, פן ימות במלחמה ואחר יחנך אותו.".
6 מי נטע כרם ועדיין לא נהנה מפירותיו? של פירותיו ילך ויחזור הביתה, פן ימות בקרב ואחר ייהנה מהשלל.
ז מי מאורס לאישה ועדיין לא נשא אותה ישוב לביתו פן ימות בקרב ואחר יתחתן איתו.»
ח וישובו השוטרים לדבר אל העם ולאמר מי ירא ולבו רפה? ילך וישוב לביתו, פן יפח לב אחיו כלבו.«
9 כאשר סיימו השוטרים לדבר אל העם, יוצבו שרי החיילים בראש העם.

10 כי תקרב אל עיר לתקוף אותה, תציע אותה שָׁלוֹם.
11 אם היא תיתן לך תגובה שלווה ופותחת אותך דלתותיו, כל העם אשר שם יהיה לך לפלגים ויעבד אותך.
12 אם היא לא שָׁלוֹם איתך, ושהיא רוצה לגרום לך המלחמה, אתה תצור עליה,
13 כי יתנה יהוה אלהיך בידך והמית את כל הזכר על פי חרב.
14 אבל נָשִׁים, ואת הילדים ואת הבהמה ואת כל אשר בעיר את כל שללה תקח לך ואכלת את שלל אויביך אשר יתן לך יהוה אלהיך.
15 כך תעשו לגבי כל הערים אשר הם רחוק מאוד ממך, ומי לא שֶׁל מספר הערים במדינות אלה.

טז וְאֶת-עָרֵי הַעֲמִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לַנַּחֲלָה, לֹא-תִשְׁמֹשׁ בָּהֶן.
17 כי השמדת את העמים האלה את החתי ואת האמורי ואת הכנעני ואת הפרזי ואת החוי ואת היבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך.,
18 פן לא ילמדו אתכם לעשות את כל התועבות אשר הם עשו לאלהיהם ופן תחטאו ליהוה אלהיכם.

19 אם תצור על עיר בְּמַהֲלָך ימים רבים תילחמו לרשתה, אך לא תשחיתם את העצים בהבאת גרזן עליהם, כי פירותיהם תאכל ולא תכרתם: העץ השדה הוא אדם כי תצור עליו.
20 ואת העצים אשר אתה יודע שאינם עצי מאכל, תוכל להרוס ולכרת ולבנות מהם מכונות על העיר אשר במלחמה עליך עד נפילתה.

פרק 21

1 כי יימצא מת שוכב בשדה פתוח בארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך לרשתה ולא ידע מי הרג אותו.,
2 זקניך ושופטיך ילכו וימדדו מרחקים לעיירות הסובבות מהמקום שבו נמצא האיש שנהרג.
ג והעיר הקרובה ביותר לאיש ההרוג, יקחו זקני העיר ההיא עגלה אשר טרם עבדה ואשר טרם חבשו אותה.
4 זקני העיר הזאת יובילו את העגלה אל נחל נצחי, במקום אשר לא קבל לא עיבוד ולא זרע, ושם ישברו את עורף העגלה בנחל.
ה וַיִּגְשָׁבוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי הֵם אֲשֶׁר בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁרְתָּו וְלִבְרֹךְ בְּשֵׁם יְהוָה וְעַל פִּירָם׃ שופט את עצמו כל מחלוקת וכל פגיעה.
ו כל זקני העיר הזאת, כמו להיות הקרובים ביותר לאיש שנהרג ירחיצו את ידיהם על העגלה שצווארה נשבר בנחל.
7 וַיֹּאמְרוּ לֹא יָדֵינוּ שָׁפְכוּ אֶת־הַדָּם הַזֶּה וְלֹא עֵינֵינוּ רָאוּ׃ התפשטות.
8 "סלח לעמך ישראל אשר גאלת יהוה ואל תותיר דם נקי בקרב עמך ישראל והדם הזה יכפר עליהם.".
9 בזאת תסיר דם נקי מקרבך, לעשות את הישר בעיני ה'.

10 כי תצא להילחם עם אויביך ונתן ה' אלהיך בידך ותשב אותם.,
יא אם תראה בין השבויים אישה יפה, ותאהב בה ותרצה להינשא לה.,
12 תביא אותה אל ביתך וגילחה את ראשה ותגזוז ציפורניה;
13 היא תסיר את בגדי שבי, היא תשב בביתך ותתאבל על אביה ועל אמה חודש אחד; אחר כך תבוא אליה, והיית לה לאיש והיא תהיה לך לאישה.
14 אם לא תמצא חן בעיניך עוד, שלח אותה לכל אשר תחפוץ, ולא תמכור אותה בכסף; לא תעשה אותה כשפחה, כי לקחתה לך לאישה.

טו כי יהיו לאיש שתי נשים, אחת אהובה ואחת שנואה, וילדו לו בנים, את האהובה ואת השנואה, אם הבן הבכור הוא הבן של זה ששנוא,
טז ביום אשר ירש את בניו את רכושו, לא יוכל להעדיף את בן אהבתו על בן שנאתו, והוא הבכור.
17 אך בבן השנואה יכיר כבכורו ויתן לו חלק כפול מכל רכושה כי בנו זה הוא בכור כוחו והוא שלו. אשר שייך זכות הבכורה.

18 אם יהיה לאיש בן עקשן ומרדני אשר לא ישמע בקול אביו ובקול אמו, אַף עַל פִּי’הם מענישים אותו, לא מקשיבים להם.,
19 יתפסוהו אביו ואמו ויביאוהו אל זקני העיר ואל שער המקום אשר הוא גר בו.
20 ויאמרו לזקני העיר: "בן זה שלנו עקשן ומרדני, אינו שומע בקולנו, אלא מתהלל ותשתכר".«
21 וְסְקְלוּ אוֹתוֹ כָּל־אֲנָשִׁי עִירוֹ וְמָתוּ וְתַסְקְתָּ. כָּך הָרָעָה מִקִּרְבֶּךָ, וְכָל יִשְׂרָאֵל כִּי שְׁמוּעָם וְיָרָא.
22 כי עשה אדם פשע חמור והומת ותלת אותו על עץ,
23 לא תישן גופתו על העץ ולא תחסר לקבור אותו ביום ההוא כי תלייה היא קללת אלהים ולא תחמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נותן לך לנחלה.

פרק 22

1 אם תראה את שור או כבש אחיך תועה בשדות, לא תשוב מהם, כי אם תשובם אל אחיך.
2 אם אחיך לא גר בקרבתך ולא ידעת אותו, תקח את הבהמה לביתך, והיא תהיה עמך עד אשר אחיך יבקש אותה, ואז תחזיר אותה לו.
ג כן תעשה לחמורו וכך תעשה לגלימתו וכך תעשה לכל אבידה אשר איבד אחיך ואשר תמצא ולא תשוב ממנו.
4 כי תראה את חמור או שורו של אחיך נופלים על הדרך, לא תסובב מעליהם; לא תשכח לעזור לו להקים אותם.

ה לא תלבש אִשָּׁה בגד אִיש, ולא ילבש אִיש בגד אִישָׁה; כי תועבת יהוה אלוהיך הוא כל העושה את אלה.

ו כי תמצא קן ציפור בדרך, בין על עץ בין על הארץ, עם גוזלים או ביצים, והאם שוכבת על הגוזלים או על הביצים--לא תקח את האם עם הגוזלים;
7 לא תשכח את האם, ורק את הקטנים תקח לך למען תשמח ותאריך ימים.

8 כי תבנה בית חדש, תעשה מעקה סביב גגו, פן תביא דם על ביתך אם ייפול ממנו איש.

ט לא תזרע את כרמך בשני מיני זרעים פן יקודש הכל גם הזרע אשר זרעת וגם פרי הגפן.
10 לא תחרוש בשור ובחמור קשורים יחד.
יא לא תלבש בגד עשוי צמר ופשתן יחד.

12 וְעָשִׂיתָ צִיצִית בַּאַרְבַּע פְּנֵי הַבְּגָד אֲשֶׁר תִּכְסֶה בָּהּ.

13 אם איש, לאחר שקַח אשה ובא אליה, יחוש בה סלידה.,
14 ומאשים אותו במעשים מבישים ופוגעים בשמו הטוב באומרו: "לקחתי את האישה הזאת וכשבאתי אליה לא מצאתי אותה בתולה".,
15 וייקחו אבי הנערה ואמה את אותות בתוליה ויביאו אותם לפני זקני העיר בשער.
טז וַיֹּאמֶר אֲבִי הַנַּעֲרָה לְזִקְנִים נָתַתִּי אֶת-בְּתִּי לַאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וְחָנַתִּיהָ׃,
17 הוא מאשים אותה בדברים מבישים לאמר: "לא מצאתי את בתך בתולה, אבל הנה אותות בתוליה של בתי." ויפרשו את בגדה לפני זקני העיר.
18 כָּך זקני העיר יתפסו את האיש הזה ויענישו אותו;
19 יֶתֶר עַל כֵּן, וַיַּטִילוּ עָלָיו קַנְס מֵאָה שֶׁקֶל כֶּסֶף, וְיַתְּנוּ אוֹתָהּ לְאָבִי הַנַּעֲרָה, עַל כִּי הַגּוֹלֵל שֶׁל בְּתוּלָה מִיִשְׂרָאֵל, וְהִיא תִּהְיֶה לוֹ אִשָּׁה, וְלֹא יוּכָל לְגָרְשֶׁהּ כָּל יָחִיו׃.
20 אך אם אמת הדבר והנערה לא תימצא בתולה,
21 וַיּוֹצָא אֶת־הַנַּעֲרָה אֶל־פֶּתַח בֵּית־אָבִיהָ, וְסְקְלוּ אֹתָהּ לְמָוֶת בְּיַעֲרֵי עִירָהּ, כִּי עָשָׂה פֶּשֶׁת בְּיִשְׂרָאֵל לְזָנָה בֵּית־אָבִיהָ. וְתַסְרוּ אֶת־הַנַּעֲרָה. כָּך הרע שבתוכך.

22 אם יימצא איש שוכב עם אשה נשואה, שניהם ימותו, האיש אשר שוכב עם האישה והאישה גַם. אתה תסיר כָּך הרעה בקרב ישראל.

23 אם בתולה תתארס לאיש, ופגשה איש בעיר ושכב עמה.,
24 וְתַבֵּא אֶת־שְׁנֵיהֶם אֶל־שֶׁער־הָעִיר וְסְקְלָה אֹתָם לְמָתוֹת אֶת־הַנַּעֲרָה עַל־אֲשֶׁר לֹא־צְעָקָה בָּעִיר וְאֶת־הָאִישׁ עַל־אֲשֶׁר־עַל־רֵעָם וְתַסְקֵל אֹתָם׃ כָּך הרע שבתוכך.
25 אך אם יפגוש האיש הזה את הנערה הארוסה בשדה, ואנס אותה וישכב עמה, ימות האיש אשר שכב עמה לבדו.
26 לא תעשה לנערה דבר; אין בה פשע הראוי למות, כי כאיש אשר יתקיף את רעהו והורג אותו; הוא הדבר.
27 האיש הוא פגש אותה בשדות, הנערה הצעירה והארוסה צרחה, אך לא היה מי שיציל אותה.

28 אם יפגוש גבר בתולה אשר לא ארוסה, ותפס אותה ושכב עמה, ונתפסו על המעשה.,
29 האיש אשר שכב עמה יתן לאבי הנערה חמישים שקל כסף והיא תהיה לו לאישה כי חרפה אותה לא יוכל לגרשה כל ימי חייו.

פרק 23

1 לא יקח איש את אשת אביו ולא יסיר את הכיסוי של המיטה מאביו.

2 כל אשר אשכיו נמעכו או שופכו נכרת, לא יבוא אל קהל יהוה.
ג לא יבוא בן זוג בלתי חוקי בקהל יהוה; אפילו דור עשירי לא יבוא בקהל יהוה.
ד לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'; אפילו דור עשירי לא יבוא בקהל ה'., הם לא ייכנסו לְעוֹלָם לֹא,
ה יען לא פגשו אתכם לחם ומים בדרך בצאתכם ממצרים וכי מלך מואב הביא עליך את בלעם בן בעור מפתוر אשר באר-ארמטיקה בעד כסף לקללך.
ו ולא שמע ה' אלהיך אל בלעם ויהפוך ה' אלהיך את הקללה לברכה לך כי ה' אלהיך אהב אותך.
7 לא תדאג לשגשוגם או לשלומם כל עוד אתה חי לנצח.
ח לא תתעב אדומי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו.
9 הבנים אשר יולדו להם, בדור השלישי, יוכלו לבוא בקהל יהוה.

10 כי תצעד במחנה על אויביך, השמר לך מכל דבר רע.
יא אִם-יִהְיֶה בְּכֶם אִישׁ לֹא-טָהוֹר מִמַּעֲבַר הַלַיְלָה וְיָצָא מִן-הַמַּחֲנָה וְלֹא-יָשׁוּב אֶל-תּוֹךָ הַמַּחֲנָה.;
בשעה 12 בערב הוא יתרחץ במים, ולאחר השקיעה יוכל לחזור למרכז המחנה.
13 יהיה לך מקום מחוץ למחנה, ושם החוצה תלך.
יד יהיה לך במזוודותיך את חפירה אשר תחפור בה גומה בהלכתך ותשב לבדד, ובצאתך תכסה את צואתך.
15 כי ה' אלהיך מתהלך בתוך מחנך להגן עליך ולהציל את אויביך מפניך מחנך לכן חייב קדושים היו, פן לא יראה יהוה בכם דבר-מגונה, וסור מכם.

טז לא תמסר ביד אדוניו עבד אשר יברח מאדונו ומצא מקלט אצלך.
17 הוא ישכן עמך בתוך ארצך במקום אשר יבחר באחת מעריך שם יהיה לו טוב לא תצר אותו.

18 לא תהיה זונה בבנות ישראל, ולא תהיה זונה בבני ישראל.
19 לא תביא שכר זונה או שכר כלב אל בית ה' אלהיך ההישג של’כל נדר כלשהו כי תועבת יהוה אלהיך שניהם.

20 לא תחייב ריבית מאחיך על כסף, על אוכל, על כל דבר אשר יינתן ריבית.
21 מִנַּכְרִי תַּשְׁאֵל רֶבֶת וְאֶחִיךָ לֹא תַּשְׁאֵל רֶבֶת לְמַעַן יְבָרְכֶךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא לַיְרִישׁ׃.

22 כי תנדר נדר לה' אלהיך, אל תמהר לקיומו, פן דרוש י' אלהיך ממך, וחטאת.
23 אם תמנע מנדרים, לא יהיה בך חטא.
24 ואת הדבר היוצא משפתיך תשמור וקיימת כנדר אשר נדרת ליהוה אלהיך ואשר דיברת בפיך.

25 כי תבוא לכרם רעך, תאכל ענבים ככל שתרצה ותשבע, ובסלך לא תשים.
26 כי תבוא לשדה תבוא של רעך, תקטוף קלחי תבואה בידך, אך מגל לא תתקוף בתנורת רעך.

פרק 24

1 כי יקח איש אשה ונשאה, אם לא מצאה חן בעיניו כי מצא בה דבר דוחה, וכתב לה תעודת גירושין, ונתן בידה וישלחה מביתו.
2 ברגע שתעזוב את ביתו, היא תלך משם ותוכל להיות אשת איש אחר.
3 אֲבָל אם בעלה האחרון יגלה סלידה, יכתוב לה מכתב גירושין, ונתן לה אותו וישלח אותה מביתו; או אם במקרה ימות הבעל האחרון שלקח אותה לאישה,
4 כָּך הַבַּעַל הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר גָרְשֶׁהָהּ, לֹא יוֹכֹל לְקַבֵּלָהּ לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי טַמָּאָה כִּי תּוֹעֲבֹת הוּא לִפְנֵי יְהוָה הוּא, וְלֹא תַחֲטָא בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לַנַּחֲלָתָהּ.

5 כאשר גבר נשא נישואין טריים, לא ילך לצבא, ולא יוטל עליו כל חוב. פּוּמְבֵּי ; הוא יהיה חופשי להתיישב לשנה, והוא ישמח את האישה שלקח.

ו לא ייקחו שתי אבני הריחיים וגם לאבן הריחיים העליונה כערבון: זה יהיה לקיחת נפשו כערבון.

ז כי יימצא איש אשר חטף אחד מאחיו מבני ישראל ועשה אותו לעבדו או מכר אותו והמית יומת החוטף ההוא. תסלקו אותו. כָּך הרע שבתוכך.

ח הִזְהֲרוּ מִמֶּגֶת הַצְרַעַת לְשַׁמְרוּ וְעֲשִׂיְתָ כָּל אֲשֶׁר מְלַמְרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלֵּוִיים לְעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֹתָם תִּזְדַּרְתָּ עֲשֶׂה׃.
9 זכור את אשר עשה יהוה אלוהיך ל נָשׂוּי במהלך הטיול, עם עזיבתך את מצרים.

10 כי-תלוה לרעך דבר, לא תבוא לביתו לקחת את ערבו;
11 אתה תחכה בחוץ, והלוה לך יוציא החוצה את המשכון.
12 אם עני הוא האיש ההוא, לא תשכב עם ערבונו;
13 לא תשכח להשיב לו את הערבון בשמש ויִשְׁבֶּה בְּגַדוֹ וּבָרְכֶךָ וְהָיָה לָךְ צִדְקָה לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃.

יד לא תדכא שכיר חרב עני ואביון, מאחיך, או מהגר היושב בארצך, בתוך שעריך.
טו בכל יום תתן לו שכרו מבלי שקועה השמש על החוב כי עני הוא ונפשו מחכה לו פן יצעק עליכם אל ה' וחטאת.

טז לא יומתו אבות על בניהם, ולא יומתו בנים על אבותיהם; איש על חטאו יומת.

יז לא תפר משפט גר ויתום, ולא תיקח ערבון בגד אלמנה.
18 זכר כי עבד היית במצרים וכי הצילך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך לעשות כן׃.

19 כי תקצור את קצירך בשדה, אם שכחת עמורה בשדה, לא תשוב לקחתה; לגר, ליתום ולאלמנה, תהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל. העבודה מהידיים שלך.
20 כי תנער זיתיך, לא תחפש אחר כך הענפים : השאר יהיה לגר, ליתום ולאלמנה.
21 כי תבצור את ענביך, לא תבצור את אשכולות הענבים לאחר מכן. מי יישאר שם : לגר, ליתום ולאלמנה יהיו.
22 וְתִזְכֹר כִּי-עַבְד הַיְתָּ בָּאֶרֶץ מִצְרַיִם, לָכֵן אָנִי מְצוֹכֶם לַעֲשׂוֹת כָּךְ.

פרק 25

1 כאשר יתעורר מחלוקת בין אנשים, ובאו לפני בית המשפט, ונשפטו, והחפים יזכו והאשמים נידונו.,
2 אם הצד האשם היה ראוי להכאה, השופט יגרום לו להשתרע על הקרקע ולהכותו בנוכחותו במספר מכות ביחס לאשמתו.
ג לא יתן לו יותר מארבעים מכות, פן אם יכווה אותו עוד מכות רבות על אלה, יבוש אחיך לפניך.

4 לא תחסום פוס שור בדושת התבואה.

ה כי יגורו אחים יחד, ומת אחד מהם ולא השאיר בן, לא תנשא אשת הנפטר בחוץ לאיש נכרי; אך גיסה ילך אליה וייקחה לו לאישה, ועשה לה את חובת גיס.
ו הבן הבכור שתלד ימלא את מקומו של האח המנוח וישא את שמו, למען לא ימחה שמו מישראל.
7 אם לא יחפוץ האיש הזה לשאת את גיסתו, ותעלה גיסתו אל השער אל הזקנים ותאמר גיסי מסרב להחיות את שם אחיו בישראל; הוא לא יחפוץ למלא את חובתו כגיס על ידי.«
8 כָּך ויקראו לו זקני העיר וידברו אליו. אם-יתעקש ויאמר לא-חפצתי לקחתה.«
9 ותגש אליו גיסתו לעיני הזקנים, תסיר את סנדלו ותירק בפניו לאמר: "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו".«
10 וְיִקְרָא בֵּיתוֹ בֵּית יַחְפִים בְּיִשְׂרָאֵל.

יא כי אנשים רבים זה עם זה, איש ואחיו, ואשת אחד מהם ניגשת להציל את בעלה מיד המכהו, ותושיט את ידה ותאחז בו באיבריו.,
12 תכרת את ידו; עינך לא תרחם.

13 לא יהיו לך בשק שלך שני סוגי משקולות, אחת גדולה ואחת קטנה.
יד לא יהיה לך בביתך שני מיני איפה, גדולה וקטנה.
15 משקל ישר ואמיתי יהיה לך, איפה ישרה ואמיתי תהיה לך, למען יאריך ימיך בארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך.
טז כי העושה את אלה, העושה עון, תועבת יהוה אלהיך הוא.

17 זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתך ממצרים,
18 אֲשֶׁר פָּגַעְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיַּפְלֶךָ מֵאֲחוֹר עַל כָּל־הַיָּעֲיָפִים אַחֲרֶיךָ וְהָיִיתָ עָיֵף וְחָסֵר כֹחַ וְלֹא־יָרָא אֱלֹהִים׃.
19 כאשר יתן לך ה' אלוהיך מנוחה, לאחר שמסרת אותך מִכָּל-אוֹיְבֶיךָ סָבִיבְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לִרְשׁוּתָה, מַחְתָּ אֶת-זֶּר עַמָּלֵק מֵעַל הַשָּׁמַיִם אַל-תִּשְׁכַּחְתָּהּ.

פרק 26

1 כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך לנחלה וירשתה ושבתה שם,
2 אתה תיקח מניה את בכורי כל תבואת האדמה אשר גזלת מאדמתך אשר יהוה אלהיך נותן לך ואתה נתת בסל ואתה תלך אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם.
ג וְהִתְצַבֵּעַ אֶל־הַכֹּהֵן הַמַּשְׁרֶךָ בָּעֵת הַהוּא וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: "הַנִּכְנִי מְכַהֵר הַיּוֹם לִיהוּ אֱלֹהֶיךָ כִּי־בָאתִי אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבוֹתֵינוּ לַתֵּת לָנוּ".«
4 וַיִּקַּח הַכֹּהֵן אֶת־הַסַּל מֵידֶךָ וַיַּעֲמִיכָהּ לִפְנֵי מִזְבֵּחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
5 ולקחת שׁוּב הַדָּבָר תֹּאמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: "אָבי ארמי אובד היה וירד מצרימה מְעַט עָם וַיְשַׁב שָׁם גָּר וַיְהִי שָׁם לַגּוֹי גָּדוֹל וַעֲזֹר וְרַב׃.
6 המצרים התעללו בנו, דיכאו אותנו והטילו עלינו עבדות קשה.
7 וַיִּצְעַק אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וַיַּשְׁמַע יְהוָה אֶת־קוֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת־סְבֹּרֵינוּ וְאֶת־צֹעֲקֵינוּ׃.
ח וַיְהוֹצִיאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבְזֶרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמַרְאֶה גָּדוֹל, בְּאוֹתוֹת וּבְמוּפְתָּיִם.
9 הוּא הִבִּיאֵנוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְנָתַן לָנוּ אֶרֶץ הַזֶּה אֶרֶץ זַבֶּת חָלָב ודבש.
10 ועתה אנכי מביא את ביכורי פרי האדמה אשר נתת לי יהוה׃»

וְנַתֵּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
יא וְשָׂמְחָה עִם הַלֵּוִי וְעִם הַגָּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶיךָ בְּכָל-הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ וּלְבֵיתֶךָ.

יב כי תכלית לגבות את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתת ללוי ולגר וליתום ולאלמנה לאכול בעריך ולשבעו.,
13 וְאָמַרְתִּי לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: "הוֹצָאתִי מִבִּיתִי אֶת הַקְּדָשִׁים וְנָתַתָּהֶם לְלֵוִי וְלַגָּר וְלִתּוֹם וְלַאֲלָמָה כְּכָל חֻקְתֶיךָ אֲשֶׁר נִתְנַתִּי לֹא עָבַרְתִּי וְלֹא שָׁכַחְתִּי כָּל חֻקְתֶיךָ.".
14 לא אכלתי מכל אלה באבלתי, וגם לא נשאתי מהם עמי. מחוץ לבית שלי בְּטֻמְאָה, וְלֹא נָתַתִּי מַת; שְׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהַי, עָשִׂיתי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי.
15 הבט ממקום קדשך בשמים וברך את עמך ישראל ואת הארץ אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש»

טז היום מצוך יהוה אלהיך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים האלה שמורתם ועשיתם בכל לבבכם ובכל נפשכם.
17 הצהרת היום ליהוה כי הוא יהיה לך לאלהים, אתה מתחייב לצידך ללכת בדרכיו ולשמור תורותיו ומצוותיו ומשפטיו ולשמע בקולו.
18 והכריז יהוה עליך היום כי תהיה לו לעם כאשר דבר לך אם תשמור את כל מצותיו.,
19 הוא, מצידו, התחייב לַתִּתִּיךָ עֲלוּת עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה בְּהִדָּה וּשְׁמָה וּתְהוֹד וְהִדָּר וְהָיֶת לָעַם קֹדֶשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבְרָה׃»

פרק 27

1 משה וזקני ישראל צוו את העם לאמור: "שמרו את כל המצוות אשר אנכי מצוך היום".

2 כאשר תעברו את הירדן להיכנס בארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך, תקים אבנים גדולות ותצפה אותן בסיד.,
ג וכתבת עליה את כל דברי התורה הזאת אחריך לעברך למען תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נותן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר לך יהוה אלהי אבותיך.
4. במהלך כָּך כִּי תַּעֲבֹרְתֶּם אֶת-הַיַּרְדֶּן וְהִקִּימְתָּ אֶת-הָאֲבָנִים אֲשֶׁר אַנְכֶּה מְצוֹגֶךָ הַיּוֹם עַל-הַר אֲבָנִים וְצַפְתָּ אֵת-הֵר סִיד.
5 ובנת שם מזבח ליהוה מזבח אבנים אשר לא תעשה בו כלי ברזל.
ו אבנים גמורות תבנה את מזבח ה' אלהיך והעלית עליו עולות לה' אלהיך;
7 וְהַקְרִיבְתָּ זְבְחֵי שָׁלָמִים וְאֹכַלְתָּ שָׁם וְשָׂמְחָה לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
8 וְכָתַב עַל־הָאֲבָנִים אֶת־כָּל־דְבָרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּאוֹתִיּוּת בְּרָשׁוֹת׃»

ט וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר: "השתוק ושמע ישראל היום הפכת לעם ליהוה אלהיך".
10 ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותיו ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום»

יא באותו יום צוה משה את העם לאמור:
12 "כאשר תעברו את הירדן, יעמדו האנשים האלה על הר גריזים לברך את העם: שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין.".
13 ואלה יעמדו על הר אבייל לקללה: ראובן וגד ואשר וזבולון ודן ונפתלי.
יד וַיַּדְבַּרוּ הַלֵּוִים וַיֹּאמְרוּ קוֹל גָּדוֹל אֶל־כָל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל׃

15 ארור האיש אשר יעשה פסל או יצוק תועבת יהוה מעשה ידי חרש והעמיד אותה בסתר ויענו כל העם ואמרו אמן

טז ארור מי אשר בז לאביו ולאמו ואמר כל העם אמן

יז ארור, הַזִּזִּיר אֶת-גְּבוּל רֵעָיו! וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן!

18 ארור מי שיוליך עיוור תעה בדרך ואמר כל העם אמן

19 ארור הפוגע במשפט גר, יתום ואלמנה, ואמר כל העם אמן.

20 ארור מי שוכב עם אשת אביו כי גילה את משכב אביו ואמר כל העם אמן

21 ארור מי שישכב עם כל-בהמה! ואמר כל-העם אמן.

22 ארור מי אשר ישכב עם אחותו בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן

23 ארור מי שוכב עם חמותו ואמר כל העם אמן

24 ארור מכה את רעהו בסתר ואמר כל העם אמן

25 ארור המקבל מתנה להכות נפש, התפשטות דם נקי! — וַיֹּאמַר כָּל־הָעָם אָמֵן!

26 ארור אשר לא ישמור את דברי התורה הזאת לעשותם ואמר כל העם אמן

פרק 28

1 אם שמעת תשמע בקול ה' אלהיך לשמור ולעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ויתנמך ה' אלהיך על כל גויי הארץ.
2 כל הברכות האלה יבאו עליך והשיגו אותך אם תשמע בקול יהוה אלהיך

3 תבורך בעיר ותבורך בשדות.
4 ברוך פרי בטנך, פרי אדמתך, פרי עדרך, מרבית בהמתך וצאנך.
5 בָּרוּךְ סַלְךָ וְגַת לִישֶׁךָ.
6 בָּרוּךְ תָּבֹא בְּכֹא בְּכֹא בְּצֹאתָךְ בָּרוּךְ תָּבֹא בְּכֹא בְּצֹאתָךְ.

7 יְהוָה יִנְדַּף אֶת־הָאֲנָבִים הַקָּמִים עָלֶיךָ לְפָנֶיךָ; בַּדֶּרֶךְ אֶחָד יָבֹאוּ עָלֶיךָ, וּבְשִׁבַע דְּרָכִים יְנוּסוּ מִפְּנֶיךָ.

ח יְהוָה יְצוֹוָה אֶת־הַבְּרָכָה עִמָּךָ בְּאֻסְכֶם וּבְכָל־מַעֲשֶׂה יָדֶיךָ יִבְרֶכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ׃.

ט ישמרך יהוה לעם קדוש לו כאשר נשבע לך אם תשמור את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו;
10 וְרָאוּ כָּל־הָעַמִים כִּי־נִקְרָא עָלֶיךָ שֵׁם־יְהוָה וְיִרְאוּ מִמֶּנָּךְ.

יא יהוה ירפא אותך בשפע, על ידי כפל פרי בטנך ופרי בהמתך ופרי אדמתך בארץ אשר נשבע יהוה לאבותיך לתת לך.
12 יפתח לך ה' את אוצרו הגדול, את השמים, לתת מטר על אדמתך בעיתו ולברך את כל העבודה מידך. תלווה לגויים רבים, אך אתה לא תלוה.
13 ישים אותך יהוה בראש ולא בזנב, תמיד תהיה בראש ולעולם לא תהיה למטה: אם תשמע במצוות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום, אם תשמור אותם ותעשה אותם.,
יד וְאִם לֹא תָסוּרוּ מִכָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצוֹא אֶתְכֶם הַיּוֹם לְלַכֶּה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּלְעַבְדָּם׃.

15 וְאִם לֹא תִשְׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשָׁמֹר וְעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוָתָיו וְכָל חֻקָּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצוֹכֶךָ הַיּוֹם אֵלֶּה כָּל הַקְּלָלוֹת אֲשֶׁר תָּבֹא עָלֶיךָ וַיַּשְׁגִּיךָ׃

טז ארור תהיה בעיר, ארור תהיה בשדות.
17 ארורים סלך וקערת לישה שלך.
18 ארור פרי בטנך ופרי אדמתך, צאצאי עדרך וצאןך.
19 ארור תהיה בבואך, ארור תהיה בצאתך.

20 וישלח יהוה עליך קללות ומבוכה ואיום בכל אשר תעשה עד אשר תשמד ועד שתאבד מהר על עוול מעשיך אשר עזבתני.
21 יְהוָה יְבַצֵּף עָלֶיךָ אֶת־הַמֶּפֶּה עַד־כֹלֶת אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּאוּתָ לִרְשׁוּ׃.
22 יכהך יהוה במחלת שחיקה, בקדחת ובדלקת, בחום רב, בבצורת, במדבר ובטחינה., מכות אשר ירדף אותך עד שתאבד.
23 שמיך מעל ראשך יהיו נרחושת, והארץ תחת רגליך ברזל.
24 יִשְׁלַח יְהוָה עָפָר וְחוֹל כְּמָטָר עַל־אַדְצֶךָ וְיָרֵד עָלֶיךָ מִן־הַשָּׁמָיִם עַד־הַשְׁמֹדֶיךָ׃.
25 יהוה יגרום לך מפלה מפני אויביך בדרך אחת תצא עליהם ובשבעה דרכים תנוס מפניהם והיית למפחידה בכל ממלכות הארץ.
26 גְוַתְךָ יִהְיֶה לַמַּאֲכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וְלַחַת הָאָרֶץ, וְאֵין מַבְרִיחָן׃.

27 וְהִכֵּךָ יְהוָה בְּשְׁחִין מִצְרַיִם וְבְטְרֹבִים וְבְפְּלָדִים וְבְגָרָדִים, אֲשֶׁר לֹא תִרְעִי מֵהֶן.
28 יִכֶּךָ יְהוָה בְּשׁוּעָרוֹן וְבְּהֻלָּת לַבָּשׁ;
29 תמשש בצהריים כעיוור בחושך לא תצליח בדרכיך ותישדש ותישדד כל היום ואין עוזר לך.
30 תארוס לאישה ואחר ירש אותה; בית תבנה ולא תגור בו; כרם תנטע ולא תאהה את פריו.
31 שורו ישחט לעיניך ולא תאכלו, חמורו יילקח מלפניך ולא ישוב אליך, צאנך ייתנו לאויביך ואיש לא יעזור לך.
32 בניך ובנותיך יינתנו לעם אחר; עיניך יראו זאת וייחלו להם כל היום, וידך תהיה חסרת כוח.
33 פרי אדמתך וכל יבול עמלך יאכל עם לא ידעת ואתה תידכא ותמחץ כל היום.
34 תשתגע למראה הדברים אשר תראה במו עיניך.
לה וְהִכֵּךְ יְהוָה בְּבָרְכֶיךָ וְיָרְכֶיךָ בְּפַל מַר, אֲשֶׁר לֹא תִרְפָּא מִמֶּנּוּ; הוא יכסה אותך מכף כף הרגל ועד לקודקוד הראש.

36 וַיְהוָה יְבַרְךָ וְאֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁתִּמְנִי עָלֶיךָ אֶל־גּוֹי אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ וְלֹא־אֲבֹתֶיךָ לֹא־יָדַעְתָּ וְלֹא־יָדַעְתָּ שָׁם־עֲבֹדְתָּ אֱלֹהִים אַחֲרָיִים אֱלֹהִים מָעֵץ ו,
37 והיית לשמה, למשל וללעג, בכל העמים, אשר יביאך יהוה שמה.
38 זרע רב תזרע בשדך ומעטה תקצור כי ארבה יאכל אותו.
39 תטע כרמים ותעבד אותם, אך לא תשתה יַיִן וְלֹא תִקְצֹרוּ כִּי הַתּוֹלָעִים יֹאכְלוּ אוֹתָם.
40 עצי זית יהיו לך בכל רחבי גבולך, אך בשמן לא תמשוח את עצמך כי זיתיך יפלו.
41 ותלד בנים ובנות, אך לא יהיו לך, כי בגלות ילכו.
42 חרקים יכבשו את כל עציך ואת פירות אדמתך.
43 הגר אשר יושב בתוככם יעלה מעליכם גבוה יותר ויותר, ואתה עצמך תרד נמוך יותר ויותר;
44 הוא ילווה לך, ואתה לא תלווה לו; הוא יהיה בראש ואתה תהיה בזנב.

45 כל הקללות האלה יבאו עליך, ורדפוך והשיגוך עד השמדתך, כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמור את חוקיו ואת מצותיו אשר צוך.
46 והיו לך אות ומופת ולצאצאיך לנצח עולם.

47 יען לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובשמחת לבב, תמורת שפע כל.,
48 תשרת, ב רָעָב, בצמא, בערוה, ובמחסור בכל, אויביך אשר ישלח עליך יהוה; הוא ישים על ברזל על צוארך עד השמדך.
49 ישלח עליך ה' ממרחקים, מקצה הארץ, גוי בקצב מהיר כמעוף הנשר, גוי אשר שפתו לא תבין,
50 גוי עָסִי מַרְאֶה, אֲשֶׁר לֹא יַחֲסַק לְזָקֵן, וְלֹא יַחֲמֹס לְנַעַר.
51 הוא יאכל את פרי צאנך ואת פרי אדמתך עד השמדתך; לא ישאיר לך דגן ולא תירוש ולא שמן ולא צאצאי בקרך וצאןך עד השמדתך.
52 היא תצור עליך בכל שעריך עד נפלו חומותיך הגבוהות והחזקות אשר בטחת בהן בכל ארצך היא תצור עליך בכל שעריך בכל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך.
53 ואת פרי בטנך תאכל את בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך., כל כך נהדר יהיה הייסורים והמצוקה אשר אליהם יוריד אותך אויבך.
54 האיש המעודן והאוהב יוקרה ביניכם יביט בקנאה באחיו, באשה הנחה על חיקו, ובשאר ילדיו אשר חס עליהם;
55 לא יתן לאיש מהם את בשר בניו לאכול, כי לא יישאר לו דבר., כל כך נהדר יהיה את הצרה והמצוקה אשר יביאך אויבך בכל שעריך.
56 האישה העדינה והמעודנת שביניכם, עדינה ורכה מכדי אפילו לנסות להניח את כף רגלה על הקרקע, תביט בקנאה בבעל אשר שכב על שדיה, ובבנה ובבתה,
57 מפני הדור אשר יצא מבין רגליה, מפני הילדים אשר תלד, כי בהיעדר כל, היא תאכל אותם בסתר., כל כך נהדר יהיה את הצער והמצוקה אשר יביא אותך אויבך בשעריך.

58 אם לא תשמרו את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלהיך,
59 - יִתֵּן יְהוָה אֶת־מַכְבֹתֶיךָ ... מְגָבוֹת נִדְלוֹת, גְּדוֹלוֹת וְתִמְשִׁיכוּ, חֲלוֹיִים קָשָׁעִים וְתִמְשַׁכְּבוּת.
60 הוא ישיב עליך את כל-מחלת מצרים, אשר חרדת מפניהן, והן ידבקו בך.
61 וגם יביא עליך יהוה כל-מחלת ומכה אשר לא כתובים בספר התורה הזאת עד-השמדתך.
62 רק מעטים תישארו במספר, לאחר שהייתם רבים ככוכבי השמים, כי לא שמעתם בקול יהוה אלהיכם.
63 כאשר חפץ יהוה להיטיב עמכם ולהרבות אתכם, כן חפץ יהוה להשמיד אתכם ולבזוז אתכם; ונעקרו אתכם מן הארץ אשר אתם באים לרשתה.
64 ויפזרך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ושם תעבד אלהים אחרים אלהי עץ ואבן אשר לא ידעתם אתה ולא אבותיך׃.
65 בגויים האלה לא תנוח ולא יהיה מנוחה לכף רגלך שם יתן לך יהוה לב רועד ועיניים עבותות ונפש רפה.
66 חייך יהיו כאילו תלויים לפניך, תרעד יומם ולילה, ולא תאמינו לחייך.
67 בבוקר תאמר, "לו רק הייתי בערב!" ובערב תאמר, "לו רק הייתי בבוקר!" - מפני הפחד אשר ינהיג את לבך, ומפני הדברים אשר עיניך רואות.
68 וַיְשַׁבֶּךָ יְהוָה מִצְרַיִם בַּאֲנִיּוֹת כַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר דִּבְרַכְתִּיךָ לֹא תִסְתַּכָּל עַד לֹא תִרְאֶהּ שָׁם תְּמַכְרוּ אֶת־מַעֲבָדִים לְאוֹיְבֵיכֶם כְּעֲבָדִים וּכְשִׁפָּה וְלֹא יְקַנֵּה אֶת־כֶם׃«
69 אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרות את בני ישראל בארץ מואב, בנוסף לברית אשר כרת אתם בחורב.

פרק 29

א משה קרא לכל ישראל ויאמר אלהם ראיתם את כל אשר עשה ה' לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו.,
2 את הניסיונות הגדולים אשר ראו עיניך את האותות והמופתים הגדולים האלה.
3 אך עד היום הזה לא נתן לכם יהוה לב מבין ועיניים רואות ואוזניים שומעות.
ד ארבעים שנה הובלתי אתכם במדבר, לא בלעו בגדיכם עליכם, ולא בלעו סנדליך על רגליכם.;
5 לחם לא אכלת, ויין ולא שכרת לא שתית; למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם.
6 אתה כָּך וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיֵּצֵא סְחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבוֹן וְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאֵנוּ לְהִלָּחֵם עָלֵינוּ וְנִצְחְנוּ אוֹתָם.
7 לקחנו את ארצם וניתנה לנחלה לראובני ולגדים ולחצי שבט המנשי.
8 לכן שמור את דברי הברית הזאת והעשה אותם למען תצליח בכל אשר תעשה׃.

ט היום אתם כולכם עומדים לפני יהוה אלהיכם, ראשיכם ושבטיכם וזקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל.,
10 בניך ונשותיך והגר אשר בתוך מחנך מחוצב עציך ועד שואב מימך.
11 אתה מציג את עצמך לבוא בברית יהוה אלהיך ובשבועתו, בְּרִית אשר כתר יהוה אלוהיך עמך היום הזה,
12 להקים אותך היום לעם לו ולהיות לו לאלהים כאשר דבר לך ואשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב.
13 לא אתכם לבד אני כורת את הברית הזאת, וזה שאני עושה שבועה זו;
יד כי אם עם מי העומד פה איתנו היום לפני יהוה אלהינו, ועם מי שאינו פה איתנו היום.

15 כי ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר התהלכנו בגויים אשר התהלכתם בתוכם.
טז ראית את תועבותיהם ואת אליליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר בבתיהם.
17 שיהיה כָּך לא יהיה בכם איש ואישה ומשפחה ושבט אשר פנה לבו היום מעל יהוה אלהינו ללכת ולעבוד את אלהי הגויים האלה לא יהיה בכם שרש נשא רעל וללענה.
18 אל יִשְׁמַע אִישׁ דִּבְרֵי שֶׁבֶּעָה זוֹ יִחְנַאֵל לִבְבוֹ וַיֹּאמַר: "אֲשֶׁר לָכֶם יְהִיב לָכֶם" שָׁלוֹם, אף על פי שאני הולך בקשיחות לבי, כדי שהשבע ימשוך החוצה את הצמא.
19 לא יסלח יהוה לאיש ההוא, כי אז יחר אף יהוה וקנאת יהוה באיש ההוא, וכל הקללות הכתובות בספר הזה ינוחו עליו, ומחה יהוה את שמו מתחת השמים.
20 ויבדילו יהוה, להוציאו לאסון, מכל שבטי ישראל, ככל קללות הברית הכתובות בספר התורה הזה.
21 הדור הבא, בניך אשר יולדו אחריך, והגר אשר יבוא מארץ רחוקה, כי יראו את המגפות והמחלות אשר נתן ה' בארץ הזאת.,
22 של גופרית ומלח, משריפת כל הארץ הזאת, אשר לא תיזרע, לא תעשה פרי, אשר לא יצמח עליה עשב, כְּמוֹ הוא הגיע להפלת סדום ועמורה אדם וצבויים אשר הפיל יהוה באפו ובחמתו
23 ויאמרו כל הגויים האלה: "למה עשה ה' זאת לארץ הזאת? מה מקור חרון האף הזה?"«
24 וַיֹּאמַר יְעַל עָזְבוּ אֶת-בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּהֶם בְּהוֹצִיאוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם׃;
25 הלכו ועבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים שלא ידעו ואשר יהוה לא נתן להם לנחלה.
26 וַיַּחַר אֶפוֹן יְהוָה בָּאָרֶץ הַזֶּה וַיָּבֵא עָלֶיהָ אֶת כָּל־הַקְלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּסֵּפֶר הַזֶּה׃.
27 באף ובחרון עזה ובזעם גדול, ויעקר אותם ה' מארצם וישלך אותם אל ארץ אחרת כיום הזה.»
28 הַנִּסְתָּרִים לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ, הַגְּלוּיָה לָנוּ ולְבָנֵינוּ עוֹלָם--לַעֲשׂוֹת נִקְשֹׁר אֶת-כָּל-דְבָרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.

פרק 30

1 כי יבאו עליך את כל הדברים האלה את הברכה ואת הקללה אשר נתתי לפניך ושובת אותם אל לבך בתוך כל הגויים אשר הדריכך יהוה אלהיך שמה.,
2 אם תשוב אל יהוה אלהיך ושמעת בקולו אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך ככל אשר אנכי מצוך היום,
3 כָּך יהוה אלוהיך ישיב את שבתך וירחם עליך ויאסוף אותך שוב מכלל העמים אשר פיזרך יהוה אלוהיך בתוכם.
4 כי בקצה השמים גלויותיך, משם יקבצך ה' אלוהיך וירד לקחתך.
5 ישיבך יהוה אלוהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה ויעשה לך טוב וירבה אותך מאבותיך.
ו יְמַל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-לִבְךָ אֶת-לִבָּךְ אֶת-צַרְצֶךָ וּלְבַב צַרְצֶךָ וּלְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לִבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ וּלְחִי׃.
7 יהוה אלוהיך יביא את כל הקללות האלה על אויביך, על שונאיך ורדפיך.
ח וְשָׁבְתָּ שָׁמְעָה בְּקוֹל יְהוָה וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל־הַמִּצְוָה הַאֲלֹהִים אֲשֶׁר־אָנֹכִי מְצוֹכֶךָ הַיּוֹם;
9 וְיַבֵּא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַרְבֵּה בְּכֹל׃ העבודה מִכָּדֶיךָ בְּפִירִי בְטְנֶךָ בְּפִירִי מְהַנְכֶךָ וּבְפִירִי אֲדָמְךָ כִּי שׁוּב יְהוָה יִשְׂמֵחַ עָלֶיךָ וְטַב עָלֶיךָ כַּאֲשֶׁר שָׂמֵחַ עַל אֲבוֹתֶיךָ.,
10 אם תשמע בקול יהוה אלהיך לשמור מצותיו ופקודותיו הכתובות על ספר התורה הזה כי שובת אל יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך.

11 המצווה הזאת אשר אנכי מצוך היום אינה מעלך ואינה מחוץ להישג ידך.
12 אינו בשמים, עד שתאמר מי יעלה לנו השמים, ויקח לנו, ויודיע לנו, ונעשה זאת?«
13 לא מעבר לים הוא, למען תאמר מי יעבור לנו את הים, ויביא לנו, ויגד לנו, ונעשה.«
14 אבל קרוב אליך מאוד הדבר, בפיך ובלבבך, למען תקיים אותו.

15 ראה, נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע.,
טז מצוך היום לאהוב את ה' אלהיך וללכת בדרכיו ולשמור מצותיו וחקתיו ומשפטיו למען תחיה ורבה וברכך ה' אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה.
17 וְאִם סָבָה לִבְךָ וְלֹא תִשְׁמַע וְנִתְפַּתָּ לְהִשְׁתַּחֲוֶה לָאֱלֹהִים אֲחָרִים וּלְעַבְדָם׃,
18 אנכי מגיד לכם היום כי אבדתם לא תאריכו ימים בארץ אשר אתם עוברים את הירדן לרשתה.
19 אני מעיד בכם היום את השמים ואת הארץ כי נתתי לפניכם את החיים ואת המוות, את הברכה ואת הקללה. בחר כָּך חיים, כדי שאתה וצאצאיך תחיו,
20 לאהבת ה' אלהיך ולשמיעת קולו ודבקות בו כי זאת חייך ואריכות ימים בארץ אשר נשבע ה' לתת לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב»

פרק 31

1 משה הפנה שוב את הדברים האלה אל כל ישראל.
2 ויאמר אלהם: "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, ולא אוכל עוד לצאת ולבוא; ויהוה אמר אלי: 'לא תעבור את הירדן הזה'.".
ג יהוה אלוהיך הוא אשר יעבור לפניך הוא ישמיד את הגויים האלה מפניך ואתה תירשה אותם. יהושע הוא אשר יעבור לפניך, כאשר אמר יהוה.
4 יְהוָה יַעֲשׂוֹת אֵלֶּה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר הַשְׁמִיד אֶת-אֶרֶץ אֶת-עֲדָמָם׃.
5 יִתֵּן יְהוָה אֹתָם לְךָ וְעָשַׂיתָ עִמָּהֶם כְּכָל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֹתָךָ.
ו חזק ואמץ, אל תירא ואל תיבהל מפניהם, כי הלך יהוה אלהיך עמך; לא יעזובך ולא יטושך.»

7 משה קרא יהושע וַיֹּאמֶר לוֹ בְּנֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל: "הִהְיֶה חָזָק וְאֶמֶץ כִּי אַתָּה הוּבִיא אֶת-הָעָם הַזֶּה אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע יְהוָה לְאֲבוֹתָם לִתְנַתָּה לָהֶם וְאַתָּה הוּא הַיּוּרֵשׁ אֹתָם׃.
8 כי הלך ה' לפניך והיה עמך; לא יעזובך ולא יטושך; אל תירא ואל תפחד.»

9 ויכתב משה את התורה הזאת ויתן אותה אל הכוהנים בני לוי נשאי ארון ברית ה' ולכל זקני ישראל.
10 וַיְצַוֵּן לָהֶם אֶת הַזֶּה--כָּל שְׁבִיעִי שָׁנָה, בְּעֵת שָׁנַת הַכִּפְרִים, בְּחַג הַסֻּכְתָּם.,
יא כי-בא כל-ישראל להראות לפני יהוה אלהיך במקום אשר-יבחר וקרא את-התורה הזאת לפני כל-ישראל למען-ישמעה.
12 אספו את העם, את הגברים, נָשִׁים, את הילדים ואת הגר אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את יהוה אלהיך ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת.
13 ובניהם אשר לא ידעו זאת ישמעו זאת ולמדו ליראה את ה' אלהיכם כל ימי חייכם בארץ אשר אתם עוברים את הירדן לבוא שמה לרשתה»

יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה קָרֹב עֵת מָוֶת כָּל־מֹת. יהושע, "והתייצבו אל אהל מועד ואוכל לתת לו את צויתי". משה ו... יהושע הלכו להתייצב באוהל מועד.
15 וַיֵּרָא יְהוָה בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד הַעָנָן עָמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל׃.

טז ויאמר יהוה אל משה הנה אתה שכב עם אבותיך ויקם העם הזה וזנה עם אלהי זרים הארץ אשר הם באים שמה ועזבו אותי והפרו את בריתי אשר כרתתי אתם.
17 וְחָרָה אֶפִּי בוֹ בַּיּוֹם הַהוּא וְעָזְבְנוּ וְסְתִיר פָּנִי מִמָּהֶם וְנִטְרַף וְרֹב רָעוֹת וְצָעוֹ יַכְפָּה וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלוֹא כִּי לֹא אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי פָּעוּנִי הַרְעוֹת הָאֵלֶּה׃
18 ואסתר פני ביום ההוא, מפני כל הרע אשר עשה, לפנותו אל אלהים אחרים.
19 כתבו את השירה הזאת, למדו אותה לבני ישראל, שימו אותה בפיהם, למען תהיה השירה הזאת לי לעדות בבני ישראל.
20 כי אשר אביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבעתי לאבותיהם ארץ זבת חלב ודבש ואכלו ושבעו ושפכו ופנו אל אלהים אחרים ועבדו אותם ובוזו אותי והפרו את בריתי.
21 וכאשר יפגעו בו הרבה רעות וצרות, יעיד עליו השירה הזאת כי לא יישכח ולא ייצא מפי צאצאיו. כי אני יודע את כוונותיו, עוד עתה, לפני שהבאתיו אל הארץ אשר אני אוֹתוֹ נשבעתי שבועה.»

22 ביום ההוא כתב משה את השירה הזאת ולימד אותה לבני ישראל.

23 יהוה נתן את ציוויו ל יהושע, בן נון ויאמר אליו חזק ואמץ כי אתה הוא אשר תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואני אהיה עמך«

24 וַיַּכְלַת מֹשֶׁה לִכְתֹב אֶת-דְּבָרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל-סֵפֶר׃,
25 הוא ציווה על הלוויים, נושאי ארון ברית יהוה, את הדברים הבאים:
26 "קח את ספר התורה הזה והנח אותו על יד ארון ברית ה' אלוהיך והיה שם לעדות נגדך.".
27 כי ידעתי את רוחכם המרדנית ואת עורפכם הקשה היום בעודי חי בתוככם מרדתם ביהוה וכמה וכמה האם תהיה? אחרי מותי?
28 אספו לי את כל זקני שבטיכם ואת פקידיכם ואדבר את הדברים האלה באזניהם ואעיד בם את השמים ואת הארץ׃.
29 כי ידעתי כי אחרי מותי תשחיתם ותסורו מן הדרך אשר צויתי אתכם, ובימים אחרונים יגיע אתכם אסון כי עשיתם את הרע בעיני ה' והכעיסתם אותו במעשה ידיכם.»

30 ויאמר משה את דברי השירה הזאת עד סופה באזני כל קהל ישראל.

פרק 32

1 שמיים, האזינו ואדבר, ושמעה הארץ דברי פי.
2 כמטר תרד תורתי, כטל ירדו דברי, כממטרים על עשב חדש, כטיפות מים על עשב.
3 כי חפצתי להכריז את שם יהוה: תנו כבוד לאלוהינו!

4 הסלע, תמים מעשיו, כי צדק כל דרכיו; אלוהים נאמן הוא וללא עוול, צדיק וישר הוא.
5 חטאו לו, לא בניו, כי אם טמאתם, דור שקר ועוות.
6 הַכָּךְ תַּגְּלוּ לַיהוָה, עַם נִסְפָּל וְטַב חָכָם? הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ וְבּוֹרְאִיךָ, הוּא עֹשָׂךָ וְהַכִּימְנֶךָ.

ז זְכֹר יְמֵי קָדָם, שָׁב שְׁנֵי דוֹרוֹת הָעֲלָנִים, שָׁאַל אֶת-אָבִיךָ וְיַגִּיד לָךְ, זְקֵנֶיךָ וְהֵם יַגִּידוּ לָךְ.
8 כאשר נתן עליון נחלה לגויים, כאשר חילק בני אדם, קבע גבולות עמים כמספר בני ישראל.
9 כי חלק ה' עמו יעקב נחלתו.

10 מצאהו בארץ שוממה, בבדידות, בתוך יללות פרא; הקיף אותו, דאג לו, שמר עליו כבבת עינו.
11 כנשר אשר מעורר קינו ומרחף מעל גוזליו, יהוה פרש את כנפיו, הוא לקח יִשְׂרָאֵל, הוא נשא אותה על נוצותיו;
12 יהוה לבדו הנהיג אותו; לא היה עמו אלהים זרים.

13 רכבנו על במות הארץ ויאכל ישראל יבול שדות יניקנו דבש מן הסלע ושמן מצלע צור.,
14 שׁוֹמֵת פָּרָה וְחָלָב כָּשָׁבִים, עַל חֵלֶב טְלָשִׁים וְאֵילִים נוֹלָדִים בַּשָׁן וְעַזִּים, עַל חִטָּה מְעֲדָם הַעֲנָבִים שְׁתִיתָ.

15 וַיַּשְׁמֵן יֵשׁוּעַ וַיַּבְטֶה; — אַתָּה שָׁמֵן, עָבֶה וְרָזוּק! — וַיַּעֲזֹב אֶת־הָאֱלֹהִים יֹצֵרוֹ וַיָּבֹא אֶת־צוּר יְשׁוּעָתוֹ.
16 הם עוררו את קנאתו על ידי אלים נָכָרִים, הֵרְגִּיְסוּ אוֹתוֹ בְּתוֹעֲבֹת;
17 הם הקריבו לשדים שאינם אלוהים, לאלים שלא ידעו, אלים חדשים, שהגיעו זה עתה, אשר אבותיכם לא רעדו מפניהם.
18 עזבת את הצוק אשר ילדך, ושכחת את האל אשר ילדך.

19 וַיַּרְא יְהוָה וַיַּעֲצֵף וַיַּעֲצֵף בְּבָנָיו וְבָנָתָיו׃.
20 אמר: "אסתיר פני מהם, אראה מה יהיה אחריתם, כי דור מעוות הם, בנים שאין בהם אמונה טובה.".
21 עוררו את קינאתי במה שאינו אלהים, כעסו אותי באליליהם הבלים; ואני אעיר את קינאתם במה שאינו עם, אני אכעיס אותם בגוי נבלי.
22 כי אש אפי ניצתה, עד-מעמקים שאול בוערת; ארץ ותבואה תאכל, יסודות הרים תבעיר.

23 אערום עליהם רעות, ואכליתי עליהם חיצי.
24 הם יהיו מותשים מכך רָעָב, אכול חום ומגפה קטלנית; ושלחתי עליהם שיני חיות, בארס זוחלים זוחל באבק.
25 מבחוץ חרב תחטוף את הילדים, ובפנים זה יהיה אימה: הצעיר כאחד הנערה הצעירה, התינוק היונק כאחד הזקן.

26 אֹמַר בְּנִשְׁפָּה אֶטְשָׁפָּם וּמַחְתִּי זְכֵרָם מִקֵּרֶךְ הָאָדָם׃«
27 אילו לא יראתי מגאוות אויב, לא היו אויביהם מבינים לא נכון ולא אמרו: "ידנו חזקה הייתה, ולא יהוה עשה את כל אלה".«
28 כי גוי נבון הם, ואין בהם תבונה.
29 אילו היו חכמים, היו מבינים זאת, היו שוקלים את הסיום הצפוי להם.
30 איך ירדף איש אחד אלף, או שנים יגרשו עשרת אלפים, אלמלא מכרהם צורם, אלמלא מסרם יהוה?

31 כי לא צורם כצורנו כאשר שפטו אויבינו.
32 וגפנם מגפן סדום ומשדות עמורה ענביהם רעילים ואשכולותיהם מרים;
33 יַינָם כּרֶס תַּנְקִים, רֶס צִפְעָן קטלני.

34 הלא זה חבוי בקרבתי, חתום באוצרותיי?
35 לי נקמה וגומל למועד כְּשֶׁמִּשְׁלֹשׁ רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֲשֶׁרָתָם וְחָמָה גּוֹרָם׃.
36 כי יעשה יהוה צדק לעמו, ורחם על עבדיו, בראותו כי כלה כוחם, ואין עוד עבד וחופשי.

37 הוא יאמר, "איה אלוהיהם, הסלע אשר בו חסתו,
38 האלים האלה מִי אֲכָל חֵלֶב קְרַבְנָתָם, מִי שָׁתוּ יַיין נְכֹתָם? יִקְמוּ, יִבְעוּדְךָ, יִגְרוּנְךָ.
39 עכשיו ראו כי אני הוא, אני הוא אֵל, וְכִי אֵין אֱלֹהִים מִלְּעָדַי. אֲנִי הוּא הַמָּרֵג וְהַחְיִי; אֲנִי פָּצֵעַ וְאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מַצְלִיעַ מִיַּד יָדִי.
40 כן, אשא ידי השמימה ואומר: חיה לעולם!
41 כי-אחדד את-נצנוץ חרבי, וידי תחזיק במשפט, אנקום באויבי, ואשלם לשונאי.
42 אשכיר את חיציי בדם, וחרבי תאכל בשר: דם חללים ושבויים, ראש האויב השעיר.»

43 גויים, הריעו שמחה לעמו כי יהוה נקם דם עבדיו, נקם בצריביו, וכפר על ארצו ועל עמו.

44 ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם ועמו היה יהושע, בן נון.
45 וַיַּכְלַת לַדַּבֵּר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הַאֲלֹהִים אֶל־כָל־יִשְׂרָאֵל׃,
46 ויאמר אלהם: "שימו לב את כל הדברים אשר אנכי מכריז לפניכם היום, אשר תצוו את בניכם לשמור את כל דברי התורה הזאת.".
47 כי לא דבר של מה בכך הוא עבורכם; חייכם הם, ועל ידי ההישג של בדבר הזה תאריכו ימים בארץ אשר אתם עומדים לרשת אותה כי תעברו את הירדן»
48 ביום ההוא וידבר יהוה אל משה לאמר
מט "עלה אל הר עברים הזה אל הר נבו בארץ מואב מול יריחו וראה את ארץ כנען אשר אנכי נותן לבני ישראל למען׃ להיות שלהם נֶכֶס.
50 ועל ההר אשר אתה עומד לטפס עליו תמות ואל עמך תאסף כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו,
51 כי חטאתם לי בתוך בני ישראל במי מריבה קדש במדבר סין ולא קידשתם אותי בתוך בני ישראל.
52 לפניך תראה את הארץ, אך לא תבוא אל הארץ אשר אני נותן לבני ישראל.»

פרק 33

1 זאת הברכה אשר בירך משה איש האלוהים את בני ישראל לפני מותו.
2 ויאמר יהוה מסיני בא, משעיר קם להם, מהר פארן זרח, מתוך רבים קדושים בא, מימינו׃ פרץ החוצה עבורם, התפרצויות של אור,
3 גם הוא אוהב את העמים; כל קדושיו בידך, יושבים לרגליך, וכל אחד מקבל את דברך.
4 משה ציווה לנו תורה, נחלה מקהלת יעקב.
ה וַיְמָלֹךְ בִּישוּרוּן, כַּאֲשֶׁר נִכְסְפוּ פְּרָשִׁי הָעָם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
ו יחי ראובן ולא ימות, ואל יפחתו אנשיו למעטים!

7 זאת ליהודה; הוא אומר: "שמע יהוה בקול יהודה והשיבוהו אל עמו. בזרועו יילחם למען." יִשְׂרָאֵל, וְתָבֹא לִעֲזֹרוֹ מִפְּנֵי אוֹיְבָיו.

ח ויאמר אל לוי אורים ותומים שלך הם מופקד לאיש קדושך, אשר ניסית במסה, אשר רבת עמו במי מריבה.,
ט אשר אמר לאביו ולאמו לא ראיתי אשר לא הכיר את אחיו ולא ידע את בניו כי שמרו דברך ושמרו בריתך;
10 ילמדו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל קטרת לאפיך ועל מזבחך עולות.
11 ברך יהוה את כוחו, מעשה ידיו רצה, שבר גב צרידו ושונאיו, אל יקומו.

12 על בנימין אמר: אהוב ה', ישכן לבטח לידו. ה' שומרנו תמיד, בין כתפיו ינוח.

יג ויאמר אל יוסף: ברוכה ה' ארצו; לוֹ המתנה היקרה משמיים, הטל, המים מן התהום הפרושה למטה,
14 מוצרים מצוינים מה שגורם לו להבשיל השמש, הפירות המצוינים של החודשים,
15 מהמוצרים הטובים ביותר מההרים העתיקים, ה תרומות מצוין מהגבעות הנצחיות,
ה-16 תרומות טוֹבִים מֵאֶרֶץ וְשְׁבֹּלָהּ. יְהִי חֶסֶד יֹשֵׁב הַסֶּבֶר עַל רֹאשׁ יוֹסֵף, עַל קֶדֶר נָשִׁיחַ בֵּין אֶחָיָיו.
17 לשורו בכורו כבוד קרניו קרני שור בר בהן יכה את כל העמים יחד., עד קצות ארץ. כאלה רבים אפרים, כאלה אלפי מנשה.
18 ויאמר לזבולון שמח זבולון בצאתך ואתה יששכר באוהליך
19 הם קוראים לעמים ל לָבוֹא על ההר; שם יזבחו זבחי צדק, כי ימשכו את שפע הים ואת אוצרות הטמונים בחול.

20 ויאמר על גד אשרי מוציא גד ברחבה כלביאה ישכב זרוע ואף ראש יקרע׃.
21 בחר לו ביכורי הארץ כי שם נסתר חלק נגיד וילך לפני העם עשה צדקת יהוה ומשפטיו בישראל.

22 על דן אמר: דן בַּר-אַרְיָה, מִבָּשָׁן יִקְפּוֹץ.
23 ויאמר על נפתלי נפתלי שבע חן ומלא ברכות יהוה ירש ים ונגב׃.

24 ויאמר על אשר ברוך אשר בבנים של יעקב! יהי חביבת אחיו, וטבול רגלו בשמן!
25 יהי בריחיך ברזל ונחושת, וְתִתְיַחַת יָמֵיךָ מְנוּחַתךָ.

26 אין כאלוהים, ישוע, ההולך בשמים לעזרתך, ובהדרו על העננים.
27 אלוהי קדם מחסך, בזרועותיו נצחיות תומך אותך, אויב מפניך יגרש ויאמר השמד.«
28 ישראל ישכן לבטח; בדד נובע יעקב בארץ דגן ותירוש, ושמיו מטיפים טל.
29 אשרייך ישראל מי כמוך עם נשועת יהוה מגן עזרך וחרב כבודך אויביך יתחזהו מפניך ואתה תדרוך על גדותיהם.

פרק 34

א ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו אל ראש הפסגה אשר על פני יריחו ויראהו יהוה את כל הארץ את הגלעד עד דן,
2 כל נפתלי וארץ אפרים ומנשה כל ארץ יהודה עד הים המערבי,
3 הנגב, המחוז של הירדן, עמק יריחו מי הוא עיר עצי הדקל, כל הדרך עד סגור.
ד וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה: "זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר: 'לצַרְעֶךָ אֶתְנָהּ'. עֵינֶיךָ הִרְאֶהְתָּהּ וְלֹא תָּבֹא אֵלֶיהָ".«

ה וַיָּמַת שָׁם מֹשֶׁה עַבְד־יְהוָה, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, כְּפִוָּת יְהוָה.
ו וַיְקָבֵר אֹתוֹ בַּגַּיָּה בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מִנֵּה בֵּית פְּגוֹר, וְלֹא יָדַע אֶת-קְבֹרוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
7 משה בן מאה ועשרים שנה במותו, לא קהה ראייתו, וכוחו לא נהיה.
ח וַיִּבְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-מֹשֶׁה בְּעֲרָבוֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם וַיַּמָּלוּ יְמֵי בְּכִי אֲבֵל מֹשֶׁה׃.

9 יהושע, וַיָּמָל בֶּן-נוּן רוּחַ חכמה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו, וַיַּשְׁמַעוּ לוֹ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה׃.

10 ומאז לא קם נביא כמשה בישראל אשר ידע יהוה פנים אל פנים,
יא ולא לכל האתות והמופתים אשר שלחו אתו אלהים לעשות בארץ מצרים על פרעה ועל כל עבדיו ועל כל ארצו.,
12 ולא על כל ידו החזקה ועל כל הדברים הנוראים אשר עשה משה לעיני כל ישראל.