פרק 1
משפט אחד מתוכם חבקוקלנביא היה החזון.
2 עד מתי יהוה אקרא לך ולא תשמעני? האם אצעק אליך לחמס ולא תושיעני?
3 למה תראהני עוולה ותחשוב על סבל? חורבן וחמס לפניי, מריבות וקמה מחלוקת.;
4 על כן תמות התורה, והצדק לא יראה עוד אור יום; כי רשעים עוקפים את הצדיקים; על כן יתעוות הצדק.
5 הביטו בגויים והשתוממו ונדהמו. כי אֲנִי אני הולך לעשות מעשה בימיכם, שלא תאמינו אם מישהו היה מספר לכם עליה.
6 כי הנה אנכי מקים את-כשדים עם עז וזעם אשר ילכו אל-מרחבי הארץ לרשת מושבות אשר לא להם.
7 נורא ואימת הוא, וממנו זכותו וגדולתו.
8 סוסיו קלים מנמרים, לוהטים מזאבים ערביים. רוכביו ממהרים, רוכביו באים ממרחקים, כנשרים להוטים לטרוף עפים.
9 כל זה אֲנָשִׁים בא בשביל תַרגִיל אלימות; עיניהם החמדניות מביטות קדימה; הוא צובר שבויים כמו חול.
10 ללעג למלכים, ונסכים חרפתו; על כל מבצרים ילעג, יערם עפר וילכדם.
11 אז מתקרב ההוריקן ועובר; והוא אשם; כוחו אלוהיו!
יב הלוא אתה מראשית יהוה אלהי קדושי לא נמות יהוה אתה כוננת זאת אֲנָשִׁים למען החוק, הו שֶׁלִי סלע, חיזקת אותו כדי להעניש.
13 עיניך טהורות מלהביט ברע, ולא תוכל לחשוב על סבל. מדוע תביט בבוגדים ותשתוק, כאשר רשעים טורפים צדיק ממנו?
14 האם תתייחסו לבני אדם כדגים בים, כאל זוחלים שאין להם מנהיג?
15 הוא תופס את כל מה שעל הקרס, הוא מושך אותו ברשתו, הוא אוסף אותו ברשתו; ולכן הוא נמצא ב... שִׂמְחָההוא צוהל.
טז לכן יזבח לחשתו, ולמלכודותיו קטרת, כי על ידם חלקו עשיר, ומאכלו עסיס.
17 האם יוסיף לרוקן את רושו, והאם תמיד יטבח גויים ללא רחמים?
פרק 2
אעמד על משמרתי ואשב על מגדל המשמר ואשקיף לראות מה יאמר אלי ה' ומה אענה לתוכחה WHO לִי ייעשה.
2 וַיַּעֲנֵנִי יְהוָה וַיֹּאמֶר:
כתבו את החזון וחרטו אותו על לוחות למען יתקרא בקלות.
3 כי עוד חזון למועד; היא ממהרת אל אחריה ולא תשקר; אם-יתמהרה, חכה לה, כי בא יבוא ולא ימוט.
4 מי שגאה נפשו בו, לא יֵשׁ בַּרְחִית יְשִׁיר, וצדיק באמונתו יחיה.
ה וְגַם בַּגַּד הוּא יַיִן לֹא יָעֲמֹד גָּאֵל, אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ תְּאֻבָּת כְּשׁוּל, כְּמוֹת לֹא תִשְׁבַּע; כָּל־הַגּוֹיִם יְקַבֵּץ לוֹ, וְכָל־עַמִּים יְקַבֵּץ.
6 הלוא כולם יספרו עליו משלים וחידות ויאמרו אוי לצבור אשר לא לו עד מתי, למשיל ערבות.
7 הלוא יקומו נושיך פתאום, הלוא יקומו גושיך, והלא תהיו טרפם?
8 כי בזזת גויים רבים, כל העמים אשר נותרו יבזזו אותך, בגלל דם אדם נָפוֹץ, אלימות שנעשתה לארץ, לעיר ולכל תושביה.
9 אוי למי שצבר בצע לא עוול לביתו, להקים קינו גבוה, להימלט מפגיעה ברע!
10 זממת חרפת ביתך; בהשמדת עמים רבים חטאת לעצמך.
11 כי האבן מן הקיר תצעק, והקורה מן העץ תענה לה.
12 אוי למי שבונה עיר בדמים וייסד עיר בעוול!
13 האם זה לא המצב, הרצון מאת יהוה צבאות כי לאש עמלים עמים וגויים יגעו לשווא
14 כי מלאה הארץ דעה כבוד ה' כאשר מים מכסים התחתית של הים.
15 אוי למי שמשקה את רעהו, לְךָ WHO אוֹתוֹ שפוך חמתך עד שתשכר אותה, כדי שתוכל להביט במערומה!
16 שבעת בושה במקום תהילה שתה גם אתה והראה ערלתך כוס ימין ה' תשוב עליך בושה תיפגע עליך יכסה התהילה שלך.
17 על האלימות שנעשתה כלפי לבנון ייפול עליך, כמו גם השמדת החיות מוכות האימה, בגלל דם אנושי נָפוֹץ, אלימות שנעשתה לארץ, לעיר ולכל תושביה.
18 מה תועלת פסל כי יוצרו יגלם אותו, פסל יצוק ונבואת שקר כי יוצר מעשה זה בטח בו ויעשה אלוהות דוממות?
19 אוי לאומר לעץ "קומי!" "התעוררי!" לאבן האילמת.
הַתִּלְמַד?... הִנֵּה, צֻפָּה זָהָב וְכֶסֶף הִיא, וְנִשְׁמַת חַיִּים אֵין בָּהּ.
20 כי יהוה בהיכל קדשו, השתק לפניו כל הארץ!
פרק 3
1. תפילת חבקוק הנביא. בסגנון דיתירמבי.
2 יהוה, שמעתי את אשר הכרזת, יראתי יהוה! מעשיך לדורות החייהו, לדורות החייהו!שָׁם לדעת! בכעסך, זכור לרחם.
ג אלוהים מתימן בא וקדוש מהר פארן שמים יכסה הודתו וכבודו מלאה הארץ.
4 זהו זוהר כמו אור של השמש העולה ; קרניים לַעֲזוֹב מידיו; שם טמון כוחו.
5 המוות צועד לפניו, וחום בוערת בעקבותיו.
ו עמד דום וירתע ארץ, הביט ורעד גויים, הרים נצחיים נפלו, גבעות עתיקות שקעו.; הוא עוקב את דרכיו הישנות.
7 ראיתי את אהלי כושן במצוקה, סוכות ארץ מואב רועדות.
ח האם על נהרות כעס יהוה? האם זה נגד הנהרות שתופס אש כעסך; נגד הים שמשחרר חמתך, כאשר תרכב על סוסיך, על מרכבות ישועתך?
9 קשתך גלויה; חיציך שבועות נשבעת (סלע) הם. אתה מבקע ארץ בנחלים.
10 הרים ראו אותך וירעדו, נחל מים עבר, תהום השמיעה את קולה, ידיה פשטה למרומים.
11 השמש והירח עמדו במקומם; באור חיציך הולכים, בהבזק חניתך.
12 אתה משוטט בארץ בחמת זעם, אתה רומס גויים באף.
13 צאת להציל את עמך להציל משיחך ראש בית רשעים הרסת יסודות עד ארץ (סלע).
14 דקרת דרכו שֶׁלוֹ תכונותיו של מנהיג כנופיותיו, אשר מיהרו לפזרני, צועקים משמחה, כאילו הם עומדים לטרוף את האיש האומלל ב שֶׁלָהֶם מַחֲבוֹא.
15 אתה דורכ את הים תחתיו רגליו של סוסיכם, גוש מים גדולים.
טז שמעתי ורעד לבי, לקול רעדו שפתיי, רקבון בא בעצמותי., הברכיים שלי לרעוד תחתיי, ממה שאני חייב לחכות ל נוח ביום צרה; היכן האויב יקום על עם כדי לדכא אותו.
17 מכוניות כָּך לא יפרח עץ התאנה, לא יהיה מה לקצור בכרמים; פרי עץ הזית יכשל, והשדות לא יספקו מזון; הצאן ייעלמו מדרא, ולא יהיו עוד בקר באורוות.
18 וְאֶשְׂמֵחַ בְּיהוּ, אֶגְלַצֵּל בְּאֱלֹהֵי יְשׁוּעַתִּי.
19 יהוה כוחי, הוא עושה רגלי ככֹל אלה של עושה, וגורם לי ללכת על במותיי.
למנהל המקהלה הראשי, על כלי המיתר שלי.


