יהושע

פרק 1

1 וַיַּעֲבַר מוֹת מֹשֶׁה עַבְד־יְהוָה וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־נוּן עַבְד־מֹשֶׁה לֵאמֹר׃
2 «"משה עבדי מת; עתה קום עבר את הירדן הזה אתה וכל העם הזה", להיכנס בארץ אשר אני נותן לבני ישראל.
3 כָּל מָקוֹם שֶׁתַּנַּח אֲשֶׁר תַּנַּח אֶת כַּף רַגְלֶךָ נָתַתִּי לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבְרַתִּי אֶל מֹשֶׁה׃.
4 מן המדבר ומזה לבנון עד הנהר הגדול נהר פרת כל ארץ החתים ועד הים הגדול שקיעה כל זה יהיה הטריטוריה שלך.
5 צפוןלא יעמוד לפניך כל ימי חייך כאשר הייתי עם משה, כך אהיה עמך; לעולם לא אעזוב אותך ולא אעזוב אותך.
6 חזק ואמץ כי אתה הוא אשר תוביל את העם הזה לרשת את הארץ אשר נשבעתי לאבותיהם לתת להם.
7 רק חזק ואמץ ושמר לעשות ככל התורה אשר צווך משה עבדי אַל תסור ממנה ימין ושמאל למען תצליח בכל אשר תעשה.
ח לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגיית בו יומם ולילה ושמרת לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח בדרכיך ותצליח.
9 הלא ציוותיך חזק ואמץ אל תירא ואל תירא כי ה' אלהיך עמך בכל אשר תלך»

10 יהושע נתן את הפקודה הזו לפקידי העם:
יא "עברו במחנה וצוו את העם את הדברים האלה: הכינו לכם צידה כי בעוד שלשת ימים תעברו את הירדן הזה לבוא ולרשת את הארץ אשר ה' אלהיכם נותן לכם לנחלה".«

12 ולראובני ולגדים ולחצי שבט מנשה. יהושע הוא דיבר כך:
13 "זכרו את אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאמר: יהוה אלהיכם נתן לכם מנוחה ונתן לכם את הארץ הזאת.".
יד נשכם טפכם ובהמכם ישארו בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן ואתם תעברו חמושים לפני אחיכם כל הגיבורים והחילים ועזרתם להם.,
טו עד אשר ינוח יהוה לאחיך כמנוח לך, ויירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיך נותן להם, ושובת אל אדמתך וירשתה., המדינה הזאת אשר נתן לכם משה עבד יהוה מעבר הירדן אל עבר זריחת השמש»

16 הם ענו יהושעלאמור: "כל אשר ציוויתנו נעשה, וכל אשר תשלחנו נלך."
17 כאשר שמענו בקול משה בכל, כן נשמע לך. רק יהיה ה' אלהיך עמך כאשר היה עם משה.
18 כל המרד במצוותיך ולא יציית לכל אשר תאמר לו יומת. רק חזק ואמץ!»

פרק 2

1 יהושע, בן נון, שלח בסתר שני מרגלים מסטים, ב שֶׁלָהֶם ויאמר לכו בִּדְרוּ אֶת-הָאָרֶץ וְאֶת-יְרִיחוֹ וַיָּסְעוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּית זוֹנָה שְׁמוֹ רַחַב וַיַּשְׁבוּ שָׁם.
2 ויאמר למלך יריחו לאמור: "הנה אנשים מישראל באו הנה בלילה לרגל את הארץ".«
ג וישלח מלך יריחו אל רחב לאמר הוציא את האנשים אשר באו אליך ובאו לביתך כי לרגל את כל הארץ באו«
4 ותקח האישה את שני האנשים, ותחבאם ותאמר: "אכן באו האנשים האלה לביתי, אך לא ידעתי מאין באו;
5 וכשהתכוונו לסגור את הדלת בערב של העיר, הם עזבו; איני יודע לאן הלכו; מהרו לרדוף אחריהם, כי תשיגתם.»
6 והיא העלתה אותם אל הגג ותחבאה אותם תחת גבעולי פשתן אשר סידרה על הגג.
7 העם הזה רדף אחריהם לאורך מעברות הירדן, וכשהם עזבו הרודפים, נסגר השער.

8 לפני שהמרגלים הלכו לישון, רחב עלתה אליהם על הגג ואמרה:
9 "אני ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ הזאת, פחד שמך נפל עלינו, וכל יושבי הארץ מתעלפים מפניך.".
10 כי שמענו את אשר ייבש יהוה את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואת אשר עשיתם לשני מלכי האמורי בעבר הירדן, לסיחון ולעוג, אשר החרמתם.
11 וַיִּשְׁמַעְנוּ וַיִּמְסוּ לִבֵּנוּ וַיָּבֹא כָּל־יֹחַ מִגִּשְׁכֶם כִּי־הוּא אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעְלָם וְעַל־הָאָרֶץ מַטָּה׃.
12 ועתה אנא השבעתי לי ביהוה כי תעשה לבית אבי את אותו החסד אשר עשיתי איתך ותן לי ערבון בטחון
13 שתציל את חיי אבי ואמי ואחי ואחיי וכל אשר להם, ותציל אותנו ממוות.»
יד ענו לו האנשים האלה: "אנחנו נמות בעמך אם לא תגלה את דברינו! וכאשר ייתן לנו ה' את הארץ הזאת, נעשה עמך חסד ואמת".«

15 היא הורידה אותם בחבל דרך החלון, כי ביתה היה צמוד לחומה. של העיר, והיא גרה על החומה.
טז ותאמר להם לכו ההרה פן ימצאו אתכם רודפיכם והסתתרו שם שלושה ימים עד שובם ואחר כך תוכלו ללכת לדרככם«

17 אמרו לו האנשים האלה: "כך נקיים את השבועה שהשבעת אותנו:
18 כי נבואה השדה, קשר את חוט הארגמן הזה אל החלון אשר הורדת דרכו, ואסף אליך בביתך את אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל משפחת אביך.
19 אִם־אֶשְׁמֶשׁ מֵהֶם יָצָא מִפֶּתַח בֵּיתֶךָ וְהָיָה דְּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְנָקִינוּ וְאִם־אֶשְׁמֶשׁ יָד בְּאֶשְׁרֵי־אֶת־עָמֶךָ בַּבַּיִת וְהָיָה דְּמוֹ בְּרֹאשֵׁנוּ׃.
20 ואם תגלה את טענתנו, נהיה משוחררים מהשבועה אשר השבעת אותנו."»
21 ותאמר, "יהי כאשר אמרת." ותשלח אותם, והם הלכו, ותקשר את חוט הארגמן אל החלון.

22 המרגלים, וַיֵּצְאוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־הַר, וַיָּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה יָמִים, עַד שֶׁחָזוּ רוֹדְפֵיהֶם׃ ביריחו. אלו שרדפו אחריהם חיפשו אותם לאורך כל הדרך, מבלי למצוא אותם.
23 שני האנשים חזרו, ירדו מן ההר וחצו את הירדן. הם הגיעו אל יהושעבני נון, ויספרו לו את כל אשר קרה להם.
24 הם אמרו ל יהושע "אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֶת־כָּל־הָאָרֶץ בידנו, וְכָל־יֹשְׁבֵי־הָאָרֶץ מִתְעֲפִים מִפְּנֵינוּ".

פרק 3

1 יהושעהשכם בבוקר ויצאו הוא וכל בני ישראל משטים; כשהגיעו לירדן, עצרו לפני שחצו אותו.

2 לאחר שלושה ימים, סיירו הקצינים במחנה,
3 ויצוה את העם לאמר: "כאשר תראו את ארון ברית ה' אלהיכם נושאים על ידי הכהנים הלוויים, צאו ממקום חניתכם ולכו אחריו.",
4 – יהי בינך וביניו מרחק של כאלפיים אמה; אל תקרב אליו – למען תדע את הדרך שתלך, כי מעולם לא הלכת בדרך הזאת.»

5 ו יהושע וַיֹּאמֶר לָעָם הִתְקַדְּשוּ כִּי מָחָר יַעֲשֹּׂא יְהוָה בְּכֶם נִפְתָּאוֹת
6 אז יהושע וַיְדַבֵּר אֶל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר שָׂאוּ אֶת־אַרוֹן־הַבְּרִית וְלָכוּ לִפְנֵי־הָעָם וַיַּשְׂאוּ אֶת־אַרוֹן־הַבְּרִית וַיַּלְכוּ לִפְנֵי־הָעָם

7 אמר יהוה אל יהושע "היום אחל לרומם אותך לעיני כל ישראל, למען ידעו כי אהיה איתך כאשר הייתי עם משה".
8 "ואתה, צוה את הכוהנים נושאי ארון הברית: כי תבואו אל שפת הירדן ועמדתם על הירדן".»

9 יהושע וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: "קִרְבוּ וְשְׁמַעְתָּ אֶל-דְּבָרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".
10 ו יהושע הוא אמר: "בזאת תדעו כי אלוהים חי בקרבכם, וכי יגרש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפריזי ואת הגרגסי ואת האמורי ואת היבוסי".
11 הנה ארון הברית לאדון כל הארץ עומד לעבור לפניכם אל הירדן.
12 ועתה קחו לכם שנים עשר אנשים משבטי ישראל, איש אחד מכל שבט.
13 וכאשר יכניסו הכהנים נושאי ארון ה' אדוני כל הארץ את כפות רגליהם במי הירדן, ייכרתו מי הירדן היורדים מן-המעלה ועמדו כנה.»

14 כאשר יצאו העם מאוהליו כדי לחצות את הירדן, הכוהנים, נשאי ארון הברית, באו הלכתי מול האנשים.
15 וַיָּבֹאוּ נֹשְׁאֵי הַארוֹן אֶל-הַיַּרְדֶן, וְגַעוּ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׁאֵי הַארוֹן בַּפַּיִם, כִּי-עָלָה הַיַּרְדֶּן כָּל-גַּדּוֹ בַּעֲתַת הַקָּצִיר.
טז וַיַּעֲצוּ הַמָּיִם הַיּוֹרְדִים מִמַּעְלָה וַיַּעֲלוּ עֲרָבָה מִרְחוֹק מְאֹד עַל־עִיר אֲדוֹם אֲשֶׁר עַל־סַרְתָּן וַיּוֹרְדִים אֶל־הַעֲרָבָה יַם־הַמַּלְחָה נִגְרָעוּ כָּל־כֹל וַיַּעֲבֹר הָעָם מִנֵּי יְרִיחוֹ׃.
17 הכוהנים, נשאי ארון ברית ה', עמדו איתן על היבשה בתוך הירדן, וכל ישראל עברים ביבשה, עד שכל העם יספיק לעבור את הירדן.

פרק 4

1 ויהי כאשר כלו כל העם לעבור את הירדן, ויאמר ה' אליהם יהושע :
2 "קחו לכם שנים עשר אנשים מקרב העם, איש אחד מכל שבט,
ג ותצוה אותם את זה לאמר מן המקום הזה, מאמצע הירדן, מן המקום אשר עמדו הכהנים, קח שתים עשרה אבנים, שא אותן איתך, והנח אותן במקום אשר תחנו שם הלילה.»

4 יהושע וַיִּקְרָא אֶת-שְׁנֵים עֶשְׂרָיִם אֲשֶׁר בָּחַר מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אֶחָד מִכָּל שְׁבָט.,
ה ויאמר אלהם עברו לפני ארון יהוה אלהיכם אל תוך הירדן ואיש מכם הרימו אבן על כתפו כמספר שבטי בני ישראל,
6 כדי שיהיה זה לאות ביניכם. כאשר ילדיכם אַתָה יום אחד הם ישאלו: מה המשמעות של האבנים האלה עבורך?
ז וְתֹאמַר לָהֶם נִגְתָּעוּ מֵי הַיַּרְדֶּן לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה בַּעֲבֹרוֹ אֶת-הַיַּרְדֶּן נְגָתָּעוּ מֵי הַיַּרְדֶּן וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לַזְּכָּר עוֹלָם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃»

ח וַיַּעֲשֶׂה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּאֵלֶּה׃ יהושע וַיִּקְחוּ שְׁתֵּים־עָלָנִים מִתַּחַת הַיַּרְדֶּן כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֲלֵיהֶם יְהוָה. יהושע, לפי מספר שבטי בני ישראל, ולקחו אותם איתם אל המקום אשר יללו בו את הלילה, והניחו אותם שם.

9 יהושע וַיַּעֲמֹד שְׁנַע עֶשְׂרִים אֲבָנִים בְּתוֹךְ הַיַּרְדֶּן אֲשֶׁר עָמְדוּ שָׁם רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נָשָׂא אֶת-אֲרוֹן הַבְּרִית וַיַּשְׁמוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃

10 וַיַּעֲמְדוּ הַכֹּהֲנִים נָשָׂאֵי הַארוֹן בְּתוֹךְ הַיַּרְדֶּן עַד שֶׁיַּשְׁלָיוּ כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה׃ יהושע לומר לעם, ככל אשר ציווה משה יהושע וְהָעָם מִהֲרוּ לַעֲבֹר.
11 וַיַּעֲבַר כָּל־הָעָם וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן־יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי־הָעָם׃.
12 וַיַּעֲבֹרוּ בְנֵי רְאוּבֶן בְּנֵי גַד וְחַצִּי שְׁבֶט מְנַשֶּׁה חֲלוּשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּר לָהֶם מֹשֶׁה׃.
13 כארבעים אלף איש חמושים למלחמה עברו לפני יהוה בערבות יריחו.

14 ביום ההוא הרים יהוה את יהושע לעיני כל ישראל, וייראו אותו כאשר יראו את משה, כל ימי חייו.

15 יהוה דיבר אל יהושע באמירה:
טז "צוה את הכוהנים נושאי ארון העדות לצאת מן הירדן".«
17 ו יהושע הוא ציווה על הכוהנים: "צאו מן הירדן".
18 וַיֵּצְאוּ הַכֹּהֲנִים נָשָׂאֵי אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֶּן וְנָגַע כַּף רַגְלָם בַּאֲדָמָה הַיָּהָל וַיַּשְׁבוּ מֵי הַיָּהָל לְמַקְמֹמָם וַיַּרְגְּזוּ כְּתָשְׁנָה עַל-כָּל-גַּדּוֹ׃.

19 ויצא העם מן הירדן ביום העשירי לחודש הראשון ויחנו בגלגל, בגבול המזרחי של הטריטוריה של יריחו.

20 יהושע הציבו בגלגל את שתים עשרה האבנים אשר לקחו מן הירדן,
כא ויאמר אל בני ישראל כי ישאלו בניכם את אבותם אחרית הימים לאמר מה האבנים האלה
22 אתה ב צוּרוּ אֶת־בָּנֶיךָ לֵאמֹר: בַּיַּבְשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיַּרְדֶּן הַזֶּה.
23 כי ייבש יהוה אלהיך את מי הירדן מפניך עד עברתך כאשר עשה יהוה אלהיך לים סוף אשר ייבש מפנינו עד עברתנו
24 למען ידעו כל עמי הארץ כי חזקה יד יהוה, ו למען תירא את ה' אלוהיך תמיד".»

פרק 5

1 וַיַּשְׁמֹעוּ כָּל-מַלְכֵי הָאֱמֹרִי עַבְרַד הַיָּרֶד מַעֲבֵר וְכָל-מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי עַל-הַיָּם כִּי-יַבֵּשׁ יְהוָה אֶת-מֵי הַיַּרְדֶּן מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד-עֲבֵרָנוּ וַיִּמָּס לִבָּם וַיֹּאֲבַר כָּל-אֲמֹר מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃.

2 בעת ההיא אמר יהוה אל יהושע "עשה סכיני אבן ומול את בני ישראל שנית".
3 יהושע וַיַּעֲשֶׂה סכיני אבן, וַיְמַל אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּגִרְעַת אַרַלוֹט.
4 הנה הסיבה לכך יהושע מוּלִים אוֹתָם כָּל-הָעָם הַיֹּאֲשֶׁר יֹצְאוּ מִמִּצְרַיִם הַמִּשְׁכָּבִים כָּל-הַגִּבּוֹרִים מֵתוּ בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי צֹאתָם מִמִּצְרַיִם
ה כי כל העם היוצאים נימולים, וכל העם אשר יליד המדבר בדרך, אחרי יציאת מצרים, לא נימולו.
ו כי ארבעים שנה נדדו בני ישראל במדבר עד אשר אבד כל העם., לָדַעַת אנשי המלחמה מי היו אשר יצאו ממצרים ולא שמעו בקול יהוה, ו אשר נשבע יהוה להם לבלתי תיתן להם לראות את הארץ אשר נשבע לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש.
7 הוא מעמיד את בניהם במקומם, והם אשר יהושע נימולים, כי ערלים היו, כי לא נימולו בדרך.
8 כאשר הושלמו ברית המילה של כל העם, הם נשארו במקומם במחנה עד שירפאו.

9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלֶּה יהושע "היום גליתי מעליכם את חרפת מצרים" וַיִּקְרָא הַמָּקוֹם הַהוּא גַּלְגָּלָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה

י וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּחֲגוּ אֶת־הַפֶּסַח בַּיּוֹם עֶשְׂרָה לַחֹדֶשׁ בְּעֶרֶב ... יְרִיחוֹ׃.
יא וַיַּאֲכָלוּ מִמַּחֲרֵי הַפֶּסַח מִתְבוּלַת הָאָרֶץ מַצָּה וְדָגָן קְלוּי בַּיּוֹם הַהוּא׃.
12 וַיַּחֲסַל הַמָּן מִמָּחֲרָת׃ פַּסחָא, כאשר אכלו את יבול הארץ; לא היה עוד לבני ישראל מן, ובשנה ההיא אכלו את יבול ארץ כנען.

13 כ יהושע וַיְהִי קָרוּב יְרִיחוֹ, וַיָּשָׂא אֶת עֵינָיו וַיְרֵא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֶד לִפְנָיו וְחַרְבוֹ שְׁלוֹפָה בְּיָדוֹ יהושע הוא ניגש אליו ואמר: "האם אתה לנו, או לאויבינו?"
14 הוא ענה: "לא, כי עכשיו באתי כמפקד צבא ה'". יהושע וַיִּכְפַּל פָּנָיו אֶל־אֶרֶץ, הִשְׁתַּחֲוָה וַיֹּאמֶר לוֹ מַה־יֹאמֶר אֲדֹנִי לְעַבְדּוֹ?
15 וַיֹּאמֶר אֵלֶּה פַּקְדָּשַׁי צְבָא יְהוָה יהושע "הסר נעליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו קדוש הוא". יהושע עשה זאת.

פרק 6

יריחו נסגרה לחלוטין בגלל בני ישראל; איש לא’ב הוא יצא, ואף אחד לא’י נכנס.

2 אמר יהוה אל יהושע "ראה, נתתי בידכם את יריחו ואת מלכה ואת גבוריה"
3 הקיפו את העיר, כל אנשי המלחמה, הקיפו את העיר פעם אחת; עשו זאת ששת ימים.
4 שבעה כהנים ישאו שבע שופרות שופרות לפני הארון וביום השביעי תסובבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בחצוצרות.
ה וכאשר יתקעו בשופר הארוכה ושמעתם את קול השופר ויצעק כל העם וחומת העיר תיפול ויעלו העם איש ישר קדימה»

6 יהושעוַיִּקְרָא בֶּן-נוּן אֶל-הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֵלֶיהם: שָׂאוּ אֶת-אֲרוֹן הַבְּרִית וְשִׁבְעָה כֹּהֲנִים יַשְׁאוּ שֶׁבַע שׁוֹפְצְרוֹת שֶׁרֶם לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה.
7 ויאמר אל העם עברו והקיפו את העיר והחלצים יעברו לפני ארון ה'׃«

8 מתי יהושע וַיַּעֲבָר אֶל-הָעָם וַיַּעֲבָרוּ שִׁבַע הַכֹּהֲנִים נָשָׁאֵי שֶׁבַע שׁוֹפְצְרוֹת שֶׁרֶם לִפְנֵי יְהוָה וַיַּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפְצְרוֹת וְאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה הַלֵּךְ מִפָּנָם
9 והאנשים החמושים צעדו לפני הכוהנים שתקעו בחצוצרות, והמשמר האסף הלך אחרי הארון; במהלך הצעידה תקעו בחצוצרות.
10 יהושע וַיְצַו אֶת־הָעָם לֵאמֹר לֹא תְצַעֲקוּ וְלֹא תִרְמִיעוּ קוֹלְךָ וְלֹא יָצָא דָּבָר מִפִּיְךָ עַד־הַיּוֹם אֲשֶׁר אֲמַר לָכֶם צַעֲקוּ וְצַעֲקוּ׃
יא וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה אֶת־הָעִיר וַיַּסְבֹּרָהּ פֶּעֶמֶת וַיַּשְׁבוּ אֶל־הַמַּחֲנָה וַיִּלָּנוּ שָׁם׃.

12 יהושע וַיָּקָם מַמָּחָר וַיִּשָּׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת-אֲרוֹן יְהוָה.
13 וַיֵּצְאוּ שִׁבְעַת הַכֹּהֲנִים, נָשְׂאֵי שֶׁבַע שׁוּפָרֵי הָאִילִים, לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה, וַיַּתְקַעוּ בַּחֲצְצְרוֹת, וְהַחֲמִישִׁים הָלִים הָלִים מִפְּנֵיהֶם, וְהַמַּגְלָכִים הִתְקַעוּ בַּחֲצְצְרוֹת.
14 ביום השני הקיפו את העיר פעם אחת וישבו אל המחנה, כך עשו ששת ימים.

15 ביום השביעי קמו עם עליית השחר וייסבו את העיר שבע פעמים באותו אופן, רק ביום ההוא, סבבו את העיר שבע פעמים.
טז בפעם השביעית, כאשר הכוהנים תקעו בחצוצרות, יהושע ויאמר אל העם צעקו כי נתן יהוה את העיר בידכם
17 והעיר תהיה חרם ליהוה לקללה היא וכל אשר בה רק רחב הזונה תחיה היא וכל אשר עמה בבית כי החביאה את המלאכים אשר שלחנו.
18 וְהִשְׁמְרוּ מֵחֲרִיד הַשְׁמָד לְפָן תִּקְחוּ מֵחֲרִימְתָּם וְתַעֲשִׂיתָ אֶת-מַחֲנַת יִשְׂרָאֵל לַקְלָתַת מִמְּחֻרְמְתָּם וְתַבְּלוּ בוֹ׃.
19 כל הכסף והזהב וכל כלי הנחושת והברזל יוקדשו ליהוה והובאו אל אוצר ה'»

20 וַיַּרְעוּ הָעָם וַיַּתְקַעוּ הַכֹּהֲנִים בַּחֲצְצוֹ ...ת וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת-קוֹל הַחֲצָצְצוֹצְצוֹצְצוֹצְצוֹת וַיִּתְפֹּל הָעָם וַיַּעֲלֹשׁ אֶת-הָעִיר׃,
21 את כל אשר בעיר, אנשים ונשים, ילדים וזקנים, בקר, צאן וחמורים, נתנו לאורים לפי חרב.

22 יהושע הוא אמר לשני הגברים שחקרו את הארץ: "לכו לבית הקורטיזנה והוציאו את האישה הזאת ואת כל חפציה, כפי שנשבעתם לה".
23 וַיָּבֹאוּ הַבְּעָרִים הַמַּרְגְלִים וַיַּצְאוּ אֶת רַחַב אֶת-אָבִיהָ אֶת-אֶמֶה אֶת-אֶחָיָה אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָהּ וַיַּצְאוּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לֶּה מִן-מַחֲנַת יִשְׂרָאֵל׃.

24 ילדי ישראל וַיַּרְפוּ אֶת־הָעִיר וְכָל־אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הַכֶּסֶף וְהַזָּב וְכֵלֵי־הַנְּרוֹשֶׁת וְהַבַּרְזֶל., זֶה’והפקידו אותו באוצר בית יהוה.
25 יהושע וחסה על רחב הזונה ועל בית אביה ועל כל אשר לה ותשב בתוך ישראל עד היום הזה כי החביאה את המלאכים ששלחה יהושע לחקור את יריחו.

26 באותו זמן יהושע וַיִּשְׁבַּע לֵאמֹר: "ארור לפני ה' האיש אשר יקום ויבנה את העיר יריחו הזאת! על חשבון בנו בכורו יניח את יסודותיה, ועל חשבון בנו הצעיר יקים את שעריה."

27 יהוה היה עמו יהושעותפשט תהילתו בכל רחבי הארץ.

פרק 7

א וַיַּבְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַל־הַקְלָלָה וַיִּקַּח עָכָן בֶּן־שָׁרְמִי בֶּן־זַבְדִּי בֶּן־זֶרֶחַ מֵשְׁבֶט יְהוּדָה מִן־הַחֲרָם וַיַּחֵר אֶפֶן יְהוָה בְּבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃.

2 יהושע וַיְשַׁלַח אֲנָשִׁים מִמִּיְרִיחוֹ אֶל־הַעַי אֲשֶׁר עַל־בֵּית־אֶבֶן מֵעֶרֶץ לַבֵּית־אל וַיֹּאמֶר לָהֶם עֲלוּ וַיַּרְאוּ אֶת־הָאָרֶץ וַיַּעֲלוּ אֲנָשִׁים הַהֵּי וַיַּרְאוּ אֶת־הַעַי
3. הכנסה מ יהושעאמרו לו: "אל תעלה כל העם! אלפיים או שלושת אלפים איש יעלו והם ינצחו את חי; אל תתיש את כל העם על העיר הזאת כי תושביה מעטים במספרם.»

ד וַיַּעֲלוּ שָׁם כְשְׁלֹשֶׁת אֲשֶׁר מִן הָעָם וַיִּבְנוּסוּ מִפְּנֵי אֲנָשִׁי הַי׃.
ה וַיַּרְגוּ אֲנֵי הַי מִמָּהֶם כַּשְׁלֹשִׁים וְשֶׁשָּׁה, וַיַּרְדְּפוּ אֲחֲרֵיהֶם מִשַּׁעַר סַבָּרִים וַיַּכְתָּם בַּמִּדְרוֹן, וַיִּמְסַךְ לֵב הָעָם וַיֹּאֲבַד אֶת־הַמָּעָם.

6 יהושע וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיִּשְׁתַּחֲוָה אַפְנָיָה אֶל־אֶרֶץ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה עַד־הַעֶרֶב הוּא וזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּזְרוּ עָפָר עַל־רֹאשָׁהֶם
7 יהושע ויאמר: "אהי אדני יהוה, למה עברת את העם הזה את הירדן, לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו? למה לא נשארנו בעבר הירדן".
8 ה', מה אאמר, לאחר שישראל הפנה עורף לאויביו?
ט וישמעו זאת הכנענים וכל יושבי הארץ ויקיפו אותנו וימחו את שמנו מעל הארץ ומה תעשה לשמך הגדול»

10 אמר יהוה אל יהושע "קום! למה אתה כָּך נפל לך על הפנים?
יא חטא ישראל, והפר את בריתי אשר צויתי אותם להתבונן, ...אפילו הולכים עד כדי כך שלוקחים דברים שנידונו באכזריות, גונבים אותם, משקרים ומחבאים אותם במזוודותיהם!
12 גַם לא יוכלו בני ישראל לעמוד לפני אויביהם כי עורף הם יפנו לאויביהם כי ארורים הם לא אהיה עוד עמכם אם לא תסיר את הארור מקרבכם.
13 קום וקדש את העם ואמרת אלהם קדשו את עצמכם למחר כי כה אמר יהוה אלהי ישראל קללה בקרבך ישראל לא תוכל לעמוד לפני אויביך עד שתסיר את הקללה מקרבך.
יד תגשו בבוקר לשבטיכם והשבט אשר לקח יהוה יגש למשפחות והמשפחה אשר לקח יהוה תגש לבתים והבית אשר לקח יהוה יגש לראשים.
15 כל אשר יתפס כחלה יאכל באש הוא וכל אשר לו כי עבר את ברית יהוה ועשה חטא בישראל»

16 למחרת, יהושע וַיַּקֵם בַּבֹּקֶר וַיַּגֵּשׁ אֶת-יִשְׂרָאֵל לְשְׁבְטָיו וַיִּשְׁבֶט יְהוּדָה נִשְׁבֶּה׃
יז וַיַּקְרַב אֶת-מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדָה וַתִּלָּדוּד מִשְׁפָּחוֹת זֶרַח וַיַּקְרַב אֶת-מִשְׁפָּחוֹת זֶרַח בַּתִּים וַתִּלָּדוּד זַבְדִי׃.
18 וַיְגַר אֶת־בֵּית־זַבְדִי אֶל־רֹאשׁ וַיִּתְלַכֵּה עָכָן בֶּן־כַּרְמִי בֶּן־זַבְדִי בֶּן־זֶרֶה מִשְׁבַּט יְהוּדָה׃.

19 יהושע וַיֹּאמֶר אֶל־עָכָן בְּנִי, תָּנָה־נָא כָּבוֹד לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁחֲוָה־לוֹ. הַגִּיד־לִי מַה־עָשִׂיתָ וְאַל־תִּסְתָּר מִמֶּנִּי.
20 עכן ענה ל יהושע וַיֹּאמֶר, "אֱמֶת, אֲנִי הוּא אֲשֶׁר חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כָּךְ עָשִׂיתִי."
21 בין השלל ראיתי גלימת סנחריב מפוארת, מאתיים שקל כסף, וקטרת זהב במשקל חמישים שקל; חמדתי אותם ולקחתם; הם טמונים באדמה בתוך אוהלי, והכסף מתחת.»
22 יהושע שלח שליחים אשר רצו אל האוהל, והנה החפצים היו חבוי באוהל עכן, והכסף היה לְהַלָן.
23 ולקחו אותם מאמצע האוהל והביאו אותם אל יהושע וְאַל-כָל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיַּנִּיקוּ אֹתָם לִפְנֵי יהוה.

24 יהושע וַיִּקְחוּ כָּל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶת-עָכָן בֶּן-זֶרַח אֶת-הַכֶּסֶף אֶת-הַמֶּבֶל אֶת-מַטִּיל הַזָּהָב אֶת-בְּנֵי-עָכָן אֶת-בְּרָיו אֶת-חַמְרָיו אֶת-צֹאנָיו אֶת-אָהֲלוֹ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ וַיַּעֲלוּ אֶת-גִּיא עָכוֹר׃
25 שָׁם יהושע וַיֹּאמֶר לָמָּה עַצְתָּנוּ ה' יַעַצְךָ הַיּוֹם וַיָּסְקְמוּ אוֹתוֹ כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיַּרְפוּ אוֹתָם בָּאֵשׁ וַיְסְקְמוּ אוֹתָם
26 וַיַּעֲשׂוּ עַל־עָכָן גַּל־אָבְנִים גָּדוֹל, הַנִּשְׁתָּא עַד־הַיּוֹם, וַיַּשְׁב יְהוָה מֵחַר־אֶפָּו. בְּגִין הַזֶּה נִקְרָא הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עַכָּר, עַד־הַיּוֹם הַזֶּה.

פרק 8

1 אמר יהוה אל יהושע "אל תירא ואל תתייאש. קח את כל לוחמיך איתך וקום!" ו עלו על-חיי, ראה, נתתי בידך את מלך החי ואת עמו, את עירו ואת נחלתו.
2 כאשר עשית ליריחו ולמלכה תעשה לעי ולמלכה רק את שללה ואת בהמתה תבזז לעצמך. מארב אחרי העיר.»

3 יהושע הוא קם עם כל הלוחמים, לעלות על-חי. יהושע וַיְבַר שְׁלֹשִׁים אֶלֶף גִּבְרֵי חֲלָקִים וַיְשַׁלַּחְמָם בַּלַיְלָה׃
4 הוא ציווה עליהם לאמור: "הישמרו, ארבו מאחורי העיר, אֲבָל בלי לסטות רחוק מדי מהעיר, וכולכם, היו מוכנים.
ה אני וכל העם אשר עמי אגשה אל העיר וכאשר יצאו לקראתנו כבפעם הראשונה נברח מפניהם.
ו יצאו לרדוף אחרינו עד אשר נרחיקם מן העיר כי יאמרו 'בורחים מפנינו כמקודם' ואנחנו נברח מפניהם.
7 וְצָאוּ מֵאֹרְב וְכַשְׁרוּ אֶת־הָעִיר וְיַתֵּנָהּ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיָדֶךָ.
ח כאשר תכבוש את העיר, שרפת אותה, ופעלת כדבר יהוה. ראה, צויתי אתכם.»
9 יהושע וַיֵּשְׁלַחְם וַיֵּלְכוּ לְאַרְב בֵּין בֵּית־אל וּבֵין־עַי מַעֲבָרָה לַעַי׃ יהושע, הוא בילה את הלילה ההוא בין האנשים.

10 יהושע וַיָּקָם בַּבֹּקֶר, וַיַּעֲרֹא סָקַר אֶת-הָעָם, וַיַּעֲלָה הוּא וּזְקֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-רֹאשׁ הָעָם, אֶל-הַי׃.
יא כל הלוחמים אשר עמו עלו וקרבו ויבואו מול חי וחנו מצפון לעיר., שיש העמק שביניהם לבין חי.
12 יהושע וַיִּקַּח כַּחֲמַת אֲלָפִים אִישׁ, וַיַּמַּרְב אֹתָם בֵּין בֵּית־אל וּבֵי־חַי, מַערְבָּה לָעִיר׃
13 וַיַּסְדַּר כָּךְ הָעָם אֶת כָּל־הַמַּחֲנָה אֲשֶׁר מִצָּפוֹן לָעִיר וְאֶת־מַארְבָם מִמַּעֲרָב לָעִיר׃ יהושע התקדם במהלך אותו לילה אל אמצע העמק.

14 ברגע שראה מלך האי זֶה, וַיָּשְׁכִימוּ אֲנָשִׁים הָעִיר בַּבֹּקֶר וַיֵּצְאוּ לִקְרַחַת יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ צעד קדימה עם כל עמו אל המקום המוסכם, מול המישור, מבלי לדעת שיש מארב מאחורי העיר הוקם נגדו.
15 יהושע וַיַּנְחוּ כָּל-יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מִפְּנֵיהֶם, וַיָּבְסוּ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר.
16 וַיִּקְהֻסְפוּ כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בָּעִיר לְרַדְפֹּה אֲחָרִים וַיַּרְדְּפוּ אֲחָרִים׃ יהושע והרשו לעצמם להיגרר הרחק מהעיר.
יז לא נשאר איש בחאי ובבית אל אשר לא יצא לרדוף את ישראל ויהשאירו את העיר פתוחה ורדפו את ישראל.

18 אמר יהוה אל יהושע "שלח את הכידון שבידך אל חי, כי אתן אותה בידך." יהושע הוא שלח את הכידון שהיה בידו לעבר העיר.
19 ברגע שהושיט את ידו, הגברים של צוות המארב קם בחיפזון ממקומו, קם על עקבותיו, נכנס לעיר וכבש אותה; ומיהרו להצית את העיר.
20 אנשי חי, שהביטו לאחור, ראו את עשן העיר עולה השמימה, ולא יכלו עוד להימלט לכל כיוון, כי האנשים שנמלטו למדבר פנו נגד הרודפים אחריהם.
21 ו יהושע וַיַּרְאֶה כָּל-יִשְׂרָאֵל אֶת-הָעִיר נִכְסְפָה עַל-אֲנֵי הָאָרְב וְעַשֶׁן הָעִיר עוֹלָה וַיַּסְבוּ וַיַּכְסוּ אֶת-אֲנֵי הַחַי
22 האחרים יצאו מהעיר לקראתם, ו אנשי האי הם מצאו את עצמם מוקפים על ידי בני ישראל, חלקם מצד אחד, אחרים מצד שני. בני ישראל הם ניצחו אותם, ולא הותירו אחריהם ניצול ואף פליט;
23 תפסו את מלך חי חי והביאו אותו אל יהושע.

24 וַיַּכְלַת יִשְׂרָאֵל אֶת־כָּל־יוֹשְׁבֵי הַי בַּשְׂדֶה בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר רַדְפוּ שָׁם וַיָּמוּ כֻּלָּם עַל־פִּי־חֶרֶב וַיָּשָׁב כָּל־יִשְׂרָאֵל אֶל־הָעִיר וַיַּמּוּהָ עַל־פִּי־חֶרֶב׃.

25 ה מִספָּר המספר הכולל של אלה שנספו באותו יום היה שנים עשר אלף, גברים ונשים כאחד, כולם אנשי חי.
26 יהושע הוא לא משך את ידו, אשר החזיק את הכידון, עד אשר התייחס לכל תושבי חי כאל חרבה.
27 רק את הבהמה ואת השלל מן העיר לקחו בני ישראל להם, כמצוות ה' אשר נתן להם. יהושע.
28 יהושע הוא שרף את היי, והפך אותה לנצח לגל חורבות, אשר עדיין קיים כיום.
29 הוא תלה את מלך האי על עץ והשאיר אותו שם עד הערב. עם שקיעת החמה, יהושע נתנו את הצו להוריד את גופתו מן העץ; היא הושלך אל פתח שער העיר, וגל אבנים גדול הוקם מעליה, והוא עומד שם עד היום הזה.

30 אז יהושע ויבן מזבח ליהוה אלוהי ישראל בהר אבייל
31 כמצוה אשר צוה משה עבד יהוה לבני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים לא גזורות אשר לא נעשה עליהן ברזל ויעלו עליו עולות ליהוה ויעשו שלמים.
32 שם יהושע וְכִתְּבוּ עַל־הָאבּנִים אֶת־הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־כִתְּבוּ מֹשֶׁה לִנְעֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל.
33 וכל ישראל זקניו, שטריו ושפטיו עמדו משני צידי הארון לפני הכוהנים הלוויים נושאי ארון ברית יהוה, והזרים ובני ישראל חצים על צלעת הר גריזים וחצים על צלעת הר עיבל כמצוה אשר נתן משה עבד יהוה מראש לברך את בני ישראל.
34 אז יהושע קרא את כל דברי התורה, את הברכה ואת הקללה, ככל הכתוב בספר התורה.
35 לא קרא דבר מכל אשר ציווה משה יהושע לעיני כל קהל ישראל, הנשים והילדים והגרים אשר יושבים בתוכם.

פרק 9

1 לחדש של אירועים אלהכל המלכים אשר בעבר הירדן, בהר ובשפלה, ולאורך כל חוף הים הגדול, מול לבנוןהחיתים, האמורים, הכנעניים, הפריזים, החוים והיבוסים
2 חברו כוחות למלחמה יהושע וישראל בהסכמה הדדית.

3 יושבי גבעון, כאשר למדו כיצד יהושע עסק עם יריחו וחי,
4, מצידם, נקטו בערמומיות. הם יצאו לדרך, עם אספקה לדרך. הם לקחו שקים ישנים על חמוריהם ונאדות יין ישנות קרועות ותפורות;
5 היה להם לרגליהם היו סנדלים ישנים ומטולאים, ועליהם בגדים ישנים; כל הלחם שהם לבשו האוכל שלהם היה יבש ופירורים.
6 הם הלכו ל יהושעבמחנה גלגל אמרו לו ולכל אנשי ישראל: "באנו מארץ רחוקה ועתה כרתו לנו ברית".
7 ויענו אנשי ישראל את החוים האלה: "אולי אתם יושבים בתוכנו, ואיך נכרת ברית עמכם?"«
8 הם אמרו ל יהושע "אנחנו עבדיך." יהושע הוא אמר להם: "מי אתם ומאין אתם?"
9 ויאמרו אליו: "עבדיך באו מארץ רחוקה מאוד, למען שם ה' אלהיך, כי שמענו עליו את כל אשר עשה במצרים.",
10 ואיך עשה עם שני מלכי האמורי בעבר הירדן, סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן, אשר חי לאסטארוט.
יא וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵנֵינוּ וְכָל יוֹשְׁבֵי ארצנו: קחו עמכם צידה לדרך, לכו לקראתם ואמרו אלהם: 'עבדיכם אנחנו, ועתה כרתו לנו ברית'.
12 זהו לחמנו: חם היה כשאחסנו אותו בבתינו ביום שיצאנו לבוא אליכם, ועתה הוא יבש ופרור.
13 נאדות היין הללו, אשר מילאנו טריות, קרעו כעת; בגדינו וסנדלינו בלויים מהדרך הארוכה."»
יד וַיִּקְחוּ אֲנֵי יִשְׂרָאֵל מִמְּצָדָם לֹא הַשְׁאֵל בְּפִי יְהוָה;
15 ו- יהושע העניק להם שָׁלוֹם וְכָרַת עִמָּהֶם בְּרִית לְהוֹמַר נִפְשָׁעַם, וְנִשְׁבַּעוּ לָהֶם שָׂרֵי הַקָּהָל׃

16 שלושה ימים לאחר כריתת הברית, בני ישראל נודע להם שהם שכניהם ושהם גרים ביניהם.
17 בני ישראל יצאו כָּך, וַיָּבֹאוּ אֶל־עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְׁלִישִׁי וְהָיוּ עָרֵיהֶם גִבְעוֹן וְכַפִּירָה וְבֵרֶת וְקִרְיַת־עָרִים.
18 הם לא היכו אותם של החרב, על פי השבועה אשר נשבעו להם שרי הקהל בשם יהוה אלהי ישראל ויתלוננו כל הקהל על השרים.
19 אמרו כל הנסיכים כָּך אל כל הקהל: "נשבענו להם ביהוה אלוהי ישראל ועתה לא נוכל לגעת בהם.".
20 כך נעשה להם: נחיה אותם, לבלתי נביא עלינו את חרון יהוה, כשבועה אשר נשבענו להם.
21 "שיחיו אם כן", אמרו להם הנסיכים.

הוּא נִשְׁמָרוּ לַחֲתֹב עצים ולַשְׁאֵב מַיִם לְכָל הַעֲדָם, כְּפֶּה צִוָּה אֹתָם הַנָּשִׁים.

22 יהושע הוא התקשר הגבעונים וַיֹּאמֶר אֵלֶיהם כֹּה: לָמָּה רִמִּיתֶּנוּ לֵאמֹר רְחֹקִים מִמֶּנֶךָ מְאֹד וְאַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּתוֹכֵנוּ
23 עתה ארורים אתם, וכל אחד מכם יהיה עבד, חוטב עצים ושואב מים לבית אלוהי.»
24 הם ענו יהושע ואמר, "מכיוון שהצו דווח לעבדיך נָתוּן על ידי יהוה אלהיך אל משה עבדו לתת לך את כל הארץ ולהשמיד את כל יושביה מפניך וייראנו לנפשותינו מאוד בהקרבתנו אליכם ועשינו זאת.
25 עתה אנו בידיכם; עשו לנו כפי שאתם רואים לנכון וכפי שאתם צריכים לנהוג בנו".»

26 יהושע פועל כלפיהם בצורה כזו שהוא אמר ; הוּא הַצִּיל אוֹתָם מִמִּי־בְנֵי־יִשְׂרָאֵל, לְלֹא־יַמְתוּ אוֹתָם.
27 יהושע מִן הַיּוֹם הַהוּא וָוָה יָעֲדוּ אֹתָם לַחֲתֹב עצים ולַשָּׁאֵב מַיִם לְעֲדָתַת וּלְמִזְבֵּחַ יְהוָה בָּמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַחֵר יְהוָה אֲשֶׁר עוֹשִׂים עַד הַזֶּה׃

פרק 10

1 אדוניצדק מלך ירושלים נודע כי יהושע כבש את חי והחריב אותה להשמדה, כי נהג בהי ובמלכה כאשר נהג ליריחו ובמלכה, וכי יושבי גבעון, לאחר שעשו שָׁלוֹם עם ישראל, היו בתוכם.
2 היה לו כָּך פחד גדול; כי גבעון עיר גדולה הייתה, כאחת ערי המלוכה, גדולה אף מחי, וכל אנשיה גיבורים.
ג וישלח אדוניצדק מלך ירושלים אל אוהם מלך חברון ואל פרעם מלך ירימות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון.
4 "עלו אליי ועזרו לי, כדי שנוכל לתקוף את גבעון, כי היא עשתה זאת" שָׁלוֹם עִם יהושע ועם בני ישראל".
5 כָּך וַיִּקְהֲבוּ חֲמִשָּׁה מַלְכֵי אֱמֹרִי מֶלֶךְ יְרוּשָׁלָמָה מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יְרִימוֹת מֶלֶךְ לָכִישׁ מֶלֶךְ עֶגְלוֹן וַיַּעֲלוּ וַיַּחֲנוּ עַל גִבְעוֹן וַיַּצְרוּ עָלָיהָ׃.

ו אנשי גבעון שלחו הודעה אל יהושעבמחנה גִּלְגָּל: "אַל תְּמַנֵּחַ יָדֶךָ מֵעַבְדֶיךָ; מִהֵר אֵלֵינוּ, הוֹצִיעַנוּ, הֵעֲזָרוּנוּ; כִּי קָשָׁרוּ עַלֵינוּ כָּל מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי הַיּוֹשְׁבִים בַּהֲרָר".
7 יהושע הר גַלְגָּלָה, הוּא וְכָל-הַגָּבֹר עִמּוֹ, וְכָל-הַגָּבֹר הַגְּבֹרִים.
8 אמר יהוה אל יהושע "אל תירא מפניהם כי נתתי אותם בידך ולא יוכל אחד מהם לעמוד בפניך".
9 יהושע הגיע עליהם פתאום; הוא עלה מגלגלה כל הלילה.
10 וַיַּבְלֵם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּפֵּר יִשְׂרָאֵל מִכָּה גְדוֹלָה גֶרֶד גִבְעוֹן וַיַּרְדֵּף אֲחֲרֵי בֵּית חָרוֹן וַיַּכֵּם עַד עַזֶּה וְעַד מַקְדָּה׃.
יא וַיַּרְסוּ מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּרְדָּה בֵּית חוֹרוֹן וַיַּפֵּל עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְדוֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עַזֶּה וַיָּמוּתוּ וְהָיוּ מִתִּים בַּרְדָּם רַבִּים מִמִּהְרֹבֵי חֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃.

12 אז יהושע וידבר אל-יהוה ביום אשר-נתן יהוה את-האמורי ביד בני-ישראל ויאמר לעיני ישראל

שמש, עצור מעל גבאון,
ואתה, ירח, מעל עמק עג'לון!
13 וַיַּעֲמֹד הַשֶׁמֶשׁ וַיָּרֵחַ דָּמוּם,
עד שהאומה נקמה באויביה.

הלא כן כתוב בספר הצדיקים וַיַּעֲמֹד הַשֶׁמֶשׁ בְּחֶץ הַשָּׁמַיִם וְלֹא מִהֵר לְשָׁקֵעַ כְּמַע יוֹם תָּמִים׃.
14 לא היה יום לפניו ולא אחריו, אשר שמע יהוה בקול איש; כי יהוה נלחם לישראל.
15 ו יהושעוַיָּשׁוּבוּ כָּל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל-מַחֲנָה גַּלְגָּלָה.

16 חמשת המלכים נמלטו והסתתרו במערה במקדה.
17 דווח ל יהושעבאומרו, "חמשת המלכים נמצאו מסתתרים במערה במקדה".
18 יהושע הוא אמר: "גלגלו אבנים גדולות אל פתח המערה והציבו שם אנשים לשמור עליהן."
19 ואתם אל תעצרו; רדפו את אויביכם והכו אותם מאחור; אל תתנו להם לבוא בעריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם.»

20 מתי יהושע וַיַּלְתוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶפֶשׁ עֲלֵיהֶם מְכַלָּה גָּדוֹל מְאֹד וַיַּחֲסוּ אֶת הַמָּלָטִים וַיַּחֲסוּ בְּעָרִים בְּבְצָר׃,
21 כל העם חזר בשלום אל המחנה, לכיוון יהושע, במקדוניה, מבלי שאיש יעורר את לשונו נגד בני ישראל.

22 יהושע אמר: "פתח את פתח המערה, תן להם לצאת, כדי שאוכל להביא אותם, "חמשת מלכי המערה הללו."»
23 הם עשו כן, והוא מוּבָא חמשת המלכים אשר הוציאו מן המערה: מלך ירושלים, מלך חברון, מלך ירימות, מלך לכיש ומלך עגלון.
24 כאשר הוציאו את המלכים האלה לפני יהושע, יהושע וַיִּקְרָא אֶל-כָּל-אֲנָשׁ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֶל-פְּרָתֵי הַמִּלְחָמִים הַהֲלוֹת עָלָיו: "קָמוּ וַיָּשִׁימוּ עַל-צַוָּרֵי הַמַּלְכִים הָאֵלֶּה" וַיִּקָּמוּ וַיַּשְׁמִים עַל-צַוָּרֵיהֶם
25 ו יהושע הוא אמר להם: "אל תפחדו ואל תתייאשו; חזקו ואמיצו, כי כך יעשה ה' לכל אויביכם אשר אתם נלחמים נגדם".
26 לאחר מכן יהושע להכות אותם של החרב וַיַּרְגָּם וַיַּתָּהֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּשְׁתָּלוּ שָׁם עַד הַערב.
27 לקראת שקיעה, יהושע הורידו אותם מן העצים, השליכו אותם אל המערה אשר התחבאו שם, ואבנים גדולות הונחו על פתח המערה. מי שהה שם עד היום הזה ממש.

28 באותו היום, יהושע הוא תפס את מקדה והכה אותה, הִיא ואת מלכה לפי חרב; את העיר ואת כל החיה שבה החרים לחרם, לא השאיר איש ללא פגע; ועשה למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו.

29 יהושעוכל ישראל עמו, עברו ממקדוניה לבנה, ותקפו את לבנה.
30 וַיַּתֵּן יְהוָה אֹתָהּ אֶת מַלְכָּהּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכָּהּ בְּפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל־נֶפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ לֹא־הִשְׁאִיר פָּלֵט וַיַּעֲשֶׂה לְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ׃.

31 יהושעוכל ישראל עמו עברו מלבנה לכיש ויחנה לפניה ויתקף אותה
לב וַיַּתֵּן יְהוָה אֶת־לָכִישׁ בְּיַד־יִשְׂרָאֵל וַיִּכְתָּהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּכָּהּ בְּפִי־חֶרֶב וְכָל־נֶפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְלֶבְנָה׃
לג וַיַּעֲלָה הוֹרָם מֶלֶךְ גֶשֶׁר לִשְׁעוֹר אֶת לָכִישׁ יהושע הוא ניצח אותו ואת אנשיו, ולא הותיר אחריו איש לברוח.

34 יהושעוכל ישראל עמו עברו מלכיש עגלון ויחנו לפניה ויתקפו אותה
35 וילכדו אותה ביום ההוא ויכו אותה לפי חרב ואת כל נפש חיה אשר בה, יהושע וַיַּרְשִׁיעוּ אֹתָם בַּיּוֹם הַהוּא כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלָכִיס.

36 יהושעוַיַּעֲלוּ כָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מֵעֶגְלוֹן חֶבְרוֹן וַיַּכְפוּ אֹתָהּ.
37 וילכדו אותה והכו אותה לפי חרב, את מלכה ואת כל ערייה ואת כל הנפש החיה שבהם, ולא השאירו איש חי, כאשר יהושע וַיַּחֲרָם אֲשֶׁר עָשָׂה לְעַגְלוֹן וַיַּחֲרָם אֹתָהּ וְכָל־נֶפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ.

38 יהושעוכל ישראל עמו, פנו אל דביר, ותקפו אותו.
39 וילכדה אותה, את מלכה ואת כל הערים תחת שפטתה, והכו אותה לפי חרב, ואת כל הנפש החיה אשר בה החריבו, ולא השאירו איש מפלט. יהושע וַיְגַעַן לְדַבִּיר וּלְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר טַעֲנַק לְחֶבְרוֹן, וְכַּאֲשֶׁר טַעֲנַק לְלֶבְנָה וּלְמַלְכָּהּ.

40 יהושע וַיַּכֶּה אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אֶת־הַהֲרָץ אֶת־הַנֶּגֶב אֶת־הַשְׁפָּלָה אֶת־הַגְּבָרִים אֶת־כָּל־מַלְכָיהֶם, לֹא־הִשְׁאִיר פָּלֵט פָּלֵט, וַיַּחֲרָם כָּל־נֶפֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְ
41 יהושע וְהִכֵּם מִקַּדֵּשׁ בַּרְנֶה עַד עַזָּה, וְכָל־אֶרֶץ גֹשֶׁן עַד־גִבְעוֹן
42 יהושע וַיַּקְחוּ אֶת־כָּל־הַמַּלְכִים הָאֵלֶּה וְכָל־אֶרֶץ אֶחָד כִּי־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִחָם בְּעַד יִשְׂרָאֵל
43 אז יהושעוַיָּשׁוּבוּ כָּל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל-הַמַּחֲנָה גִּלְגָּל.

פרק 11

א. יבין מלך אשור, לאחר שלמד הדברים האלה, נשלח הודעה אל יובב מלך מדון אל מלך שמרון אל מלך אכסף,
2 למלכים אשר בצפון בהרים ובערבה, נגבה לקנרת, בשפלה ובגבעות דור במערב.,
ג לכנעני מזרח ולמערב, לאמורי ולחתי ולפריזי, ליבוסי בהר, ולחוי למרגלות החרמון בארץ מסר.
4 יצאו הם וכל צבאותיהם עמם עם רב כחול אשר על שפת הים וסוסים ומרכבות רבים׃.
ה וַיְקַבְּצוּ כָּל־הַמֶּלכים הָאֵלֶּה וַיָּבֹאוּ אֶל־חָנָה עַל־מִי מְרוֹם לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל׃.

ו אמר יהוה אל יהושע "אל תירא מהם כי מחר בעת הזאת אתן את כולם חללים לפני ישראל ואת סוסיהם תקרע את שרפי מרכבתם ואת מרכבותיהם תשרוף באש."

7 יהושעוַיָּבֹאוּ אֵלֶיהם כָּל-הַגָּלָב, אֲשֶׁר עִמּוֹ, פַּתָּם, עַל-מִי מְרוֹם, וַיַּסְתָּפוּ עֲלֵיהֶם
8 וַיִּתֵּם יְהוָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם וַיַּדְרֹף עַד צִידוֹן הַגְּדָלָה וְעַד מֵי מַשְׂרֵפוֹת וְעַד נַעַל מַשְׁפָּה קֹדֶשׁ וַיַּכֵּם וְלֹא הִשְׁאַר מֵהֶם פָּלֵט אָדָם׃.
9 יהושע וַיַּעֲשֶׂה אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ יְהוָה וַיַּעֲטַר אֶת-סוּסֵיהֶם וַיַּשְׁרֵף אֶת-מֶרְכָּבָתָם

10 באותו הזמן, יהושע וַיָּשָׁב וַיַּכְתָּ אֶת־עַשּׁוּר וַיַּכֶּה אֶת־מַלְכָּהָ בִּרְתָּתָם כָּל־הַמְּלָכוֹת הָאֵלֶּה׃
11 ילדי ישראל וַיַּכוּ בְּפִי חֶרֶב אֶת־כָּל־נֶפֶשׁ אֲשֶׁר־שָׁם וַיַּחֲרֹם אֶת־אֲשֶׁר לֹא־נָשָׁר וַיַּשְׁרַפוּ אֶת־עַשּׁוּר׃.
12 יהושע וַיִּלְכֹד אֶת־כָּל־עָרֵי־הַמַּלְכִים הָאֵלֶּה וְאֶת־כָּל־מַלְכֵיהֶם וַיַּכֵּם לִפְיַי־חֶרֶב וַיַּחֲרֹם כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עַבְד־יְהוָה׃
13 אך ישראל לא שרף את הערים שעל ההרים, מלבד את אשור, אשר נשרפה. יהושע.
יד ואת כל שלל הערים האלה ואת מקנהן בזזו בני ישראל לעצמם ואת כל האנשים הכו לפי חרב עד השמדתם ולא השאירו דבר נפשי.
טו אשר ציווה יהוה את משה עבדו, ציווה משה ל יהושע, ו יהושע וַיַּעֲשׂוֹת; לֹא הִשְׁכַּח דָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃

16 כך זה עובד יהושע וירש את כל הארץ הזאת את ההר ואת כל הנגב ואת כל מחוז גושן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ואת ערבותיו,
17 מן ההר החשוף העולה לעבר שעיר אל בעל גד בעמק לבנוןלמרגלות הר חרמון; הוא לכד את כל מלכיהם, הכה אותם והמית אותם.
18 במשך ימים ארוכים רבים יהושע לְהַתְאִים המלחמה נגד כל המלכים האלה.
19 לא הייתה עיר שעשתה זאת שָׁלוֹם עם בני ישראל, חוץ מהחיים אשר יושבים בגבעון; את כולם לקחו בכוח זרוע.
20 כי זה היה העיצוב של יהוה ש העמים האלה להקשות את ליבם לעשות המלחמה לישראל, למען יחרם ישראל אותם, בלי רחמים, וישמידם, כאשר ציווה יהוה את משה.

21 באותו הזמן, יהושע וַיֵּצֵא וַיַּחֲרִיד אֶת־עֵינָכִים בַּהַר וְחֶבְרוֹן וְדָבִיר וְעַנְב וְכָל־הָר יְהוּדָה וְכָל־הָר יִשְׂרָאֵל יהושע הוא גינה אותם ואת עריהם.
22 לא נשארו עוד ענכים בארץ בני ישראל רק בעזה ובגת ובעזות.

23 יהושע וירש את כל הארץ ככל אשר אמר יהוה אל משה יהושע וַיָּנָתָהּ לַיִשְׂרָאֵל בְּחָלָקִים לְשְׁבָטָיו וַתִּשְׁכַּח הָאָרֶץ מֵאֵת׃ המלחמה.

פרק 12

א אלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל ואת ארצם ישבו בעבר הירדן עד אור השמש מנחל ארנון עד הר חרמון וכל הערבה מזרחה של הנהר :
ב סיחון מלך האמורי, יושב בחשבון, ומערוער אשר על שפת נחל ארנון, ומתוך הנחל, חצי הגלעד, היה ממלכתו, עד נחל יעקב, גבול בני עמון.;
ג על הערבה עד ים קנרת מזרחה ועל ים הערבה ים המלח מזרחה לבית סימות ומצד נגבה למרגלות מורדות ההר הַר פסגה.
4 אָז נחלת עוג מלך הבשן, מִמִּשְׁאַרִית הרפאים, הַיּוֹשְׁבִים בַּעַסְתָּרוֹת וְאֶדְרַעִי.
ה וְהִשְׁלוֹנוֹ הִתְגָּרַע עַל־הַר־חֶרְמוֹן וְעַל־סַלֵּכָה וְעַל־כָל־הַבָּשָׁן עַד־גְּבוּל הַגְּזוּרִים וְהַמַּכָּתִים׃ עַד חצי גלעד, נחלת סיחון מלך חשבון.

ו משה עבד יהוה ובני ישראל הכו אותם, ומשה עבד יהוה נתן את ארצם לנחלה לראובני ולגדים ולחצי שבט מנשה.

7 אלה המלכים אשר יהושע וְהִגִּיעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִעֵבֶר הַיַּרְדֶּן מִמַּעֲלַת בַּעֲמָקָה. לבנון, עד ההר החשוף העולה לעבר שעיר. יהושע דונה המדינה הזאת כרכוש שבטי ישראל לפי משפחותיהם,
8 בהרים, בשפלה, על מורדות הגבעות, במדבר ובנגב: מדינות של החיתים, האמורים, הכנענים, הפריזים, החוים והיבוסים.

9 אלה הם: מלך יריחו, אחד; מלך חי אשר על יד בית אל, אחד.;
י מלך ירושלים אחד; מלך חברון אחד.;
יא מלך ירימות אחד; מלך לכיש אחד.;
יב מלך עגלון אחד; מלך גזר אחד.;
יג מלך דביר אחד; מלך גדר אחד.;
יד מלך חרמה, אחד; מלך חרד, אחד;
טו מלך לבנה אחד; מלך אודולם אחד.;
טז מלך מקדה אחד; מלך בית אל אחד;
יז מלך טפנה אחד; מלך עופר אחד.;
יח מלך אפק אחד; מלך לסרון אחד.;
יט מלך מדון אחד; מלך אשור אחד;
כ מלך שומרון אחד מלך אכסף אחד;
כא מלך תַנַק, אחד; מלך מגדו, אחד;
כב מלך קדש אחד; מלך יהנן בכרמל אחד.;
23 מלך דור, בהרֵי דור, אחד; מלך גוים, בגלגל, אחד.;
24 מלך תרח, אחד. סך הכל, שלושים ואחד מלכים.

פרק 13

1 יהושע זקן היה ובא בימים; אמר לו יהוה: "זקן בימים, ובא בימים, ועוד יש ארץ גדולה מאוד לכבוש."
2 זה האזור הנותר: כל מחוזות הפלשתים וכל הטריטוריה גסוריאנים,
3 מהשיחור אשר זורם ממזרח למצרים, עד צפונה לגבול עכו, אֵזוֹר אשר חייבים להיחשב ככנעני; חמשת שרי הפלשתים, זה מעזה, זה מאזות, זה מאשקלון, זה מגת וזה מעכרון; החוים
ד בנגבה כל ארץ הכנעני ואת מערה אשר לצידונים עד אפק ועד גבול האמורי;
5 ארץ הגבלים וכל ה לבנון לעבר השמש העולה, מבעל גד למרגלות הר חרמון ועד בוא חמת;
6 כל תושבי ההר, מאז לבנון עד מימי מסרפות לָדַעַת וָאֲגָרֵשׁ אֶת־כָּל־צִידוֹנִים מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶחֱלַק אֶת־הַארְצוֹת הָאֵלֶּה בַּגּוֹרֵל כְּמָה שֶׁצִּוִּיתִי׃.
7 ועתה חלקו את הארץ הזאת לנחלה בין תשעת השבטים וחצי שבט מנשה»

8 עם ה-’אַחֵר מחצית, הראובני והגדי קיבלו את נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה כאשר נתן להם משה עבד יהוה
ט מַעֲרוֹעֶר עַל־גַּד נחל ארנון ומהעיר אשר בתוך הנחל, כל־ערב מידבה עד־דיבון.;
י כל ערי סיחון מלך האמורי אשר מלך בחשבון עד גבול בני עמון;
יא את גלעד ואת גבול הגשורי ואת המכי ואת כל הר החרמון ואת כל הבשן עד סלח.
12 כל ממלכת עוג בבשן, אשר מלך בעשתר ובאדרעי, הם היו שריד אחרון לרפאים. משה הכה את המלכים האלה וגירש אותם.
13 ולא גרשו בני ישראל את הגשורי ואת המכיי ויושבים גשור ומכא בתוך ישראל עד היום הזה.

יד שבט לוי היחיד אשר משה לא נתן לו נחלה; האש לפני יהוה אלוהי ישראל היא נחלתו כאשר דבר לו.

טו אשר נתן משה לשבט בני ראובן מניה לפי משפחותיהם.
16 שטחם השתרע מערוער שעל גדות נהר ארנון, ומהעיר אשר נמצאת באמצע העמק, וכלה בכל המישור שליד מידבה.,
יז חשבון וכל עריה במישור דיבון במות בעל בית בעל מעון,
יח יאסא, קדימות, מפעאת,
19 קריתים, סבמה, שרת-עשר בהר העמק.,
20 בית פוגור, מורדות פסגה, בית ישימות,
21 הכל אחרים ערי המישור וכל ממלכת סיחון מלך האמורי אשר מלך בחשבון הכה אותו משה ואת שרי מדין את אבי ואת רחם ואת שור ואת חור ואת רבע, מספיהם של סיחון, אשר ישבו בארץ.
22 גם בלעם בן בעור הניבוי היה בין אלה אשר הרגו בני ישראל בחרב.
23 וְהִתְתַּרְשְׁעַת בְּנֵי רְאוּבֶן עַד הַיַּרְדֶן וְעַל סְבִיבוֹתוֹ זוֹ הִיא נִחֲזַת בְּנֵי רְאוּבֶן וּבְחַצְרֵיהֶן׃.

24 משה נתן לשבט גד לבני גד, מניה לפי משפחותיהם.
25 נחלתם כללה את יאזר ואת כל ערי גלעד ואת חצי ארץ בני עמון עד ערוער אשר מול רבה,
26 מחשבון עד רבת תוכנית ובטונים, וממניים עד גבול דביר.;
27 ובעמק בית חרם ובית נמרה, שוכות וצפון, שארית ממלכת סיחון מלך חשבון, הירדן וגבולו עד קצה ים קנרת, מעבר הירדן מזרחה.
28 זאת הייתה נחלת בני גד למשפחותיהם, הערים וחצריהן.

29 משה נתן לחצי שבט מנשה לבני מנשה, מניה לפי משפחותיהם.
30 לָהֶם מְנַעַם כָּל־בָּשָׁן כָּל־מַמְלַכְתָּת עוֹג מֶלֶךְ־בָּשָׁן וְכָל־עָרֵי יָאיר בָּבָּשָׁן – שִׁישִׁים עִיר׃.
31 חצי גלעד, עשתרות ואדרעי, ערי ממלכת עוג בבשן, ניתנו לבני מכיר בן מנשה, לחצי בני מכיר, לפי משפחותיהם.

32 כאלה הן המניות אשר חילק משה בהיותו בערבות מואב, בעבר הירדן, מול יריחו, ממזרח.
33 ולא נתן משה נחלה לשבט לוי כי יהוה אלהי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם.

פרק 14

א זאת אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען אשר נתן להם אלעזר הכהן יהושעבני נון וראשי משפחות שבטי בני ישראל.
2 בגורל נחלקו להם את נחלתם כאשר ציווה יהוה ביד משה לתשעת השבטים ולחצי השבט.
ג כי משה נתן את הנחלה לשני השבטים ולחצי השבט שמעבר לירדן וללוים לא נתן נחלה בתוכם.
ד כי שני שבטים היו בני יוסף, מנשה ואפרים; ולא ניתנה ללויים חלק בארץ, כי אם ערי ישיבה ומגרשיהן לצאנם ולרכושם.
5 וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר־צָוָה אֶת־מֹשֶׁה וַיְחַלְגוּ אֶת־הָאָרֶץ׃.

ו בני יהודה ניגשו יהושעוַיֹּאמֶר לוֹ כָּלֵב בֶּן יְפוֹנָה הַקֶנְזִי: "אַתָּה יָדַעַת אֲשֶׁר דִּבֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים עַל־ע ...
ז בן ארבעים שנה הייתי כששלחני משה עבד ה' מקדש ברנע לרגל את הארץ ואביא לו דיווח בכנות לבי.
8 ואחי אשר עלו עמי הרתיעו את העם ואני הייתי כליל אחרי יהוה אלהי׃.
ט וַיִּשְׁבַּע מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַהוּא לֹאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר דַּרְכֶּךָ בָּהּ יִהְיֶה לָךְ וּלַנְחָלָה לְבָנֶיךָ עַל־עוֹלָם כִּי מָלַתָּ אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהַי׃.
10 ועתה הנה יהוה החייתי כאשר אמר ארבעים וחמש שנה נמכר כֵּן אֲשֶׁר דִּבֶר יְהוָה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֶל-מֹשֶׁה בְּהוֹלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְעַתָּה הִנֵּה אָנְכִי הַיּוֹם בֶּן-שְׁמוֹנִים וְחַמְשָׁנָה שָׁנָה׃.
יא עודני היום כחזק כבעבר ביום ששלחני משה; כוחי עתה כבעבר, בין למלחמה ובין ליציאה ובין לבוא.
12 תן לי את ההר הזה אשר דיבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי שם עיניים וערים גדולות מבוצרות אולי יהוה האם זה יהיה עִמִּי, וְאֵאֱכֹל לְגָרְשׁוּם כְּאֵלֶּה דִּבֶר יְהוָה»

13 יהושע וַיַּבְרַךְ כָּלֵב בֶּן יְפוֹנָה וַיַּתֵּן לוֹ אֶת־חֶבְרוֹן לַנַּחֲלָה׃
14 על כן חברון נחלת כלב בן יפונה הקנזי עד היום הזה כי מלא אחרי יהוה אלוהי ישראל.
15 חברון נקראה בעבר קרית ארבע; ארבה היה האיש הגבוה ביותר מבין האנאקים.

והארץ נחה מ המלחמה.

פרק 15

1 המניה המגיעה עד וגורל שבט בני יהודה, למשפחותיהם, השתרע עד גבול אדום, עד מדבר סין, דרומה, עד הנקודה הדרומית ביותר של כנען.

2 וְגִבֹּלָם הַדָּרוֹם מֵאַחֲרֵי יַם הַמַּלְחָה מֵלֶחַת הַנִּפְנָה נְדָמָה׃;
3 הוא השתרע מדרום למעלת עקרבים, עבר לסין ועלה מדרום לקדז-ברנה; משם, הוא עבר דרך עשרון, עלה לכיוון אדר ופנה בכרכע;
4 ועבר לאשמון ונמשך אל נחל מצרים, וגואו לים. זה יהיה גבולכם הנגב.«

5 הגבול המזרחי היה ים המלח עד שפך הירדן.

הגבול הצפוני עֲזִיבָה של לשון הים מָלוּחַ אשר בפתח הירדן.
ו ויעל הגבול בית עגלה, ועבר מצפון לבית ערבה, ויעל הגבול אל אבן בוען בן ראובן;
ז וַיַּעֲלָה הַגְּבוּל דֶּבֶרָה מִבַּעַק עָכוֹר וַיַּסְבֶּה צְפוֹנָה הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר מִנֶּגֶל הַר אֱדוֹמִים מִגְּדֹל לַנַּחַל וַיַּעֲבֹר הַגְּבוּל אֶת מֵי עֵן שֶׁמֶשׁ וַיָּצֹא עֵן רוֹגֵל׃.
ח וַיַּעֲלָה הַגְּבוּל בְּעֵרַק בֶּן עִינוֹם אֶל־הַמִּדְרוֹן הַנָּמוֹן ההר וְהַגְּבוּסִי, הִיא יְרוּשָׁלָם; וַיַּעֲלָה הַגְּבוּל עַל־רֹאשׁ הַהֵר אֲשֶׁר מִנְגַּל עֵין עֵינוֹם מַעֲרָב, וְעַל־קֹץ עֲמָרַת רְפָיִם מַצְפָּנָה.
ט מראש ההר ויצא הגבול עד מעין מי נפתוח, ויצא בערי הר עפרון, ויצא הגבול עד בעלה היא קרית יערים.
10 מבעלה פנה הגבול מערבה להר שעיר, ועבר במדרון הצפוני של הר ירים הוא חשבון, וירד לבית שֶׁמֶש ועבר דרך תַּמָּה.
יא וַיָּצֹא הַגְּבוּל בְּמִדְרוֹן הַצְּפוֹנִי וַיַּעֲבַר הַגְּבוּל סְקְרוֹנָה וַיַּעֲבַר בַּר בַּעֲלָה וַיָּצֹא בִּיבְנֵאל וַיָּצֹא הַגְּבוּל הַיָּם.

12 הגבול המערבי היה הים הגדול ושטחו.

אלה היו גבולות בני יהודה מכל עבר למשפחותיהם.

13 לכלב בן יפונה היה חלק בתוך בני יהודה, כאשר ציווה אתו ה'. יהושע, לָדַעַת עיר ארבה אבי ענן היא חברון,
יד וַיְגָרַש כָּלֵב אֶת־שְׁלֹשֶׁת בְּנֵי עִינָק, אֶת־שְׁשַׁי, אֶחִימָן וְאֶת־תּוֹלַמַי, צְרֵי עִינָק.
15 משם עלה על יושבי דביר אשר נקראה לפנים קרית ספר.
טז ויאמר כלב: "למי אשר ינצח את קרית ספר וילכד אותה אתן את בתי עחשה לאישה".«
17 אותניאל בן קנז אחי כלב ירש אותה וכלב נתן לו את בתו עחשה לאישה.
18 כשהיא הלכה אצל אותוניאל, היא עודדה אותו לבקש מאביו שדה. היא ירדה מעל החמור שלה, ואמר לה כלב: "מה הבעיה?"«
19 ותאמר: "תן לי מתנה כי השבת אותי בארץ יבשה, תן לי גם מעינות מים." וַיַּתֵּן לָהּ את המעינות העליונים ואת המעינות התחתונים.

20 זאת הייתה נחלת שבט בני יהודה למשפחותיהם.

כא והערים אשר בקצה שבט בני יהודה, אל גבול אדום, בנגב: קבצאל, עדר, יגור.,
22 סינה, דימונה, אדדה,
כג קדש, עשור ויתנם;
כד זיף, תלם, בלות,
כ"ה עשור-החדש וקרית-חסרון, שהוא עשור;
26 אמאם, סאמה, מולדה,
כז אשרגדה, חשמון, בית פלט,
28 חססואל, באר שבע ובזיותיה;
29 בעלה, ג'ים, אסם,
30 אלתולאד, סזיל, הרמה,
31 סיסלג, מדמנה, סנסנה,
לבבות, סלים, עיין ורמון: עשרים ותשע ערים וחצריהן.

33 בספרה: אסתאול, סארע, אסנה,
34 זנוח, עין-גנים, תפאואה, ענים,
35 ירימות, אודולם, סוצ'ו, עזקה,
לו שְׁרָחִים וְעָדִיתַיִם וְגֶדֶרָה וְגֶדֶרְתַּיִם--עָרִים עֶרְבַּע עֶשְׂרָה וְחַצְרֵיהֶן׃.
37 סנאן, הדסה, מגדל-גד,
38 דילין, מספה, ג'קטל,
39 לכיס, בסקת, עגלון,
40 שבון, להמן, צ'תליס,
מא וְגִדְרָת, בֵּית דְגוֹן, נַעְמָה וְמַקְדָּה: שְׁשׁ עֶרִים וְחַצְרֵיהֶן.
42 לבנה, אתר, אסאן,
מג יפתח, עשנה ונסיב,
מד צְעִילָה וְאַכְזִיב וּמַרְסָה, תשע ערים וחצריהן.
45 אקרון, עם הערים והכפרים התלויים בה.
46 מעכרון, ממערב, כל הערים הסמוכות לעזות וחצריהן.;
47 את עַזוֹת, עריה וחצריה, ואת עזה, עריה וחצריה, עד נחל מצרים והים הגדול, הוא הגבול.

48 בהרים: סמיר, יתר, סוכות,
49 דנה, קריאת-סנה, כלומר דאביר,
50 ענב, איסטמו, אנים,
51 גוסן, אולון וגילה: אחת עשרה ערים וחצריהן.
52 ערב, דומא, עיסאן,
53 יאנום, בית-תפאואה, אפקה,
54 עַתְמַתָּה וְקִרְיַת אַרְבָּה הוּא חֶבְרוֹן וְשִׁעוֹר עִירִים תַּעֲשָׂה וְחַצְרֵיהֶן׃.
55 מעון, כרמל, זיף, יוטה,
56 יזרעאל, יוקדם, זנוע,
נז עַכְיָן, גִבְעָה ותַמָּה: עֶשְׂר עִרִים וְחַצְרֵיהֶן.
58 חלחול, בסור, גדור,
נט מַרֵּת, בֵּית עָנוֹת, וְאַלְתְכוֹן: שֶׁש עִרִים וְחַצְרֵיהֶן.
60 קרית בעל היא קרית יערים וערבה שתי ערים וחצריהן.

61 במדבר: בית-ערבה, מדין, סככה,
62 נְבְשָׁן, עִיר הַמֶּלַךְ וְעֵין גַדִּי: שֶׁש עִרִים וְחַצְרֵיהֶן.

63 לא יכלו בני יהודה לגרש את היבוסי היושב בירושלים והיבוסי ישב בירושלים עם בני יהודה עד היום הזה.

פרק 16

1 המניה המגיעה עד וַיְהִי גּוֹרֵל, לִבְנֵי יוֹסֵף, מִקְדָּם, מֵיִרֶד יְרִיחוֹ, עַד-מֵי יְרִיחוֹ; אָז המדבר העולה מיריחו לבית אל דרך ההר.
2 ויהי הגבול מבית אל עד לוז, ועבר אל גבול הארכאים עטרות.
3 משם, וירד ימה אל גבול היפלטה עד גבול בית חורון תחתית ועד גזר ויצא לים.
4 זאת הנחלת אשר קיבלו בני יוסף מנשה ואפרים.

ה זה גבול בני אפרים למשפחותם וגבול נחלתם מזרחה מעטרות אדר עד בית חורן העליון.
ו וַיָּצֹא הַגְּבוּל מִמַּעֲבָר מַכְמֶתַת צְפוֹנָה וְהַגְּבוּל נִפְנָה קְדָמָה תַּנַת סְלוֹ וְעָבַר מִלְּפָנָיהָ מִקְדָּם יַנוֹעַ מֵעֶרֶב׃.
7 מינוח ירד עטרות ונערעתה, נגע ביריחו וכלה בירדן.
ח מתפוחה ויצא ימה אל נחל קנה ויצא לים זאת נחלת בני אפרים למשפחותם.

ט וגם לבני אפרים היו ערים נפרדות בתוך נחלת בני מנשה, כל אחת וחצריה.

10 לא גירשו את הכנענים אשר יושבים בגזר והכנעני יושב בתוך אפרים עד היום הזה, אך עובדי כפייה.

פרק 17

1 עדיין היה מניה שמועד הפירעון שלה היא לְשֵׁבֶט מְנַשֶּה גּוֹרֵל כִּי בְּכוֹר יוֹסֵף הוּא. מַכִּיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי גִּלְעָד נָקַח אֶת גִּלְעָד וְאֶת בָּשָׁן כִּי אִישׁ מִלְחָם הוּא.
2 הרבה היה גם מוּקצֶה לבני מנשה, למשפחותיהם, לבני אביעזר, לבני חלך, לבני עזריאל, לבני שכם, לבני חפר, ולבני שמידה: אלה הזכרים של מנשה בן יוסף, למשפחותיהם.
ג לסלפד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה לא היו בנים היה לו בנות, ואלה שמות בנותיו: מעלה, נח, חגה, מלכה, ותרסה.
4 וַיַּעֲמֹדוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יהושעבן נון ולפני הנשיאים לאמר: "צוה יהוה את משה לתת לנו נחלה בתוך אחינו" וינתן להם, כמצוות יהוה, נחלה בתוך אחי אביהם.
ה וַיָּפְלוּ עֶשְׂרָה חֲלָקִים לַמְנַשֶּׁה, מִבְדַּב אֶת־אֶרֶץ הַגִּלְעָד וְאֶת־בָּשָׁן אֲשֶׁר עִד־עֵדֶר־הַיַּרְדֶּן׃.
ו כי בנות מנשה נחלו בתוך בניו, ארץ גלעד הייתה לבני מנשה האחרים.

7 וְגִבוּל מְנַשֶּׁה הָיָה מֵאֵשֶׁר מַכְמֶתַת אֲשֶׁר נִגְבַּל שֶׁכֶם וְהָיָה הַגְּבוּל יָמִינָה אֶל־יֹשְׁבֵי עֵין־טַפוּעָה׃.
8 נחלת תפוע נפלה על מנשה, ותפוע, אשר על גבול מנשה, היה לבני אפרים.
ט וירד הגבול אל נחל קנה, מדרום לנחל; ערי האזור ההוא, אשר נפלו לאפרים, היו בתוך ערי מנשה; וגבול מנשה היה מצפון לנחל והוביל אל הים.
10 כך המדינה בצהריים היה אל אפרים, ו המדינה מצפון גבולו את מנשה והים היה גבולו, מצפון גבולו את אשר, וממזרח את יששכר.

11 מנשה השיג ב השטחים של’יששכר ו ד’אשר בית שן ותלויותיה יבלם ותלויותיה יושבי דור ותלויותיה יושבי עי דור ותלויותיה יושבי תינך ותלויותיה יושבי מגדו ותלויותיה זה מחוז שלושת הגבעות.

12 לא יכלו בני מנשה לרשת את הערים האלה, והכנענים הלכו וגברו עליהם להישאר בארץ ההיא.
13 וַיַּתְחַזְקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁלוּ אֶת־הַכְּנַעֲנִי מַס וְלֹא־גִרְשׁוּם׃.

יד בני יוסף דברו אליהם יהושעלאמר מדוע נתת לי רק גורל אחד חלק אחד נחלה ואני עם רב אשר ברך יהוה עד עתה
15 יהושע אָמַר לָהֶם: "אם עם רב אתם, עלו אל היער ופינו שם את הארץ". מקום בארץ הפריזי והרפאים כי הר אפרים צר ממך»
טז ויאמרו בני יוסף: "לא די לנו ההר, ויש מרכבות ברזל בכל הכנענים היושבים במישור, ובבית שן ובערי הסביבה ובעמק יזרעאל".«
17 יהושע ענו לבית יוסף, אפרים ומנשה: "עם רב אתה ועוצמתך גדולה; לא יהיה לך חלקה אחת בלבד."
18 כי לך יהיה ההר יער הוא אתה תברא אותו ונתיבותיו יהיו לך כי אתה תגרש את הכנעני כי מרכבות ברזל להם והם חזקים׃»

פרק 18

א וַיְקַבְּלוּ כָּל-קֹהֶל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שִׁילָה וַיִּקְנוּ שָׁם אֶת-אֹהֶל-מוֹעֵד וַיִּכְבַּעַת לְפָניהם׃.

2 שבעה שבטים נותרו מבני ישראל אשר טרם קיבלו את נחלתם.
3 יהושע ויאמר לבני ישראל: עד מתי תשכחו לרשת את הארץ אשר נתן לכם יהוה אלוהי אבותיכם?
ד בחרו לכם שלושה אנשים מכל שבט ואשלחם; יקומו, עברו בארץ, יתארו אותה לחלוקתה, וישובו אלי.
5 ויחלקו אותה לשבעה חלקים; יהודה תישאר בגבולותיה הדרומיים, ובית יוסף תישאר בגבולותיה הצפוניים.
6 לכן, תכתוב דו"ח על מצב הארץ, ב על ידי עשייה שבעה חלקים והבאתם אותו אלי הנה ואטיל לכם גורל כאן לפני יהוה אלהינו.
7 כי לא יהיה ללוים חלק בתוככם כי כהונת ה' היא נחלתם וגד וראובן וחצי שבט מנשה קיבלו את נחלתם מעבר הירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד ה'»

8 האנשים האלה קמו ויצאו לדרך, יהושע וַיַּצְאוּ וַיַּצְאוּ וַיְצַר אֵלֶיהָ וַיֹּאמֶר לֹכוּ סְעוּ בָּאָרֶץ וְתַתְּרוּ אֹתָהּ וְשׁוּבוּ אֵלַי וָאֶטְלֶה לָכֶם גּוֹרוֹל פָּנִים לִפְנֵי יְהוָה בַּשִּׁלֹה׃
9 האנשים האלה יצאו ונדדו ברחבי הארץ, ותיארו אותה בספר, עיר אחר עיר, על ידי שיתוף זה בשבעה חלקים; וישובו אל יהושע, במחנה, בסילו.
10 יהושע הטילו להם גורל בשילה לפני יהוה ושם יהושע וחילקו את הארץ בין בני ישראל לפי חלקיהם.

יא וַיָּפַל הַגּוֹרֵל עַל שֵׁבֶט בְּנֵי בְנִימָן לְמִשְׁפָּחָתָם וְהָיָה הַנִּחֲלָת אֲשֶׁר נָפַל לָהֶם בַּגּוֹרֵל בֵּין בְּנֵי יְהוּדָה וּבֵין יוֹסֵף׃.

12 בצד הצפוני, גבולם עֲזִיבָה וַיַּעֲלָה הַגְּבוּל צפונה, בְּמִדְרֹעַ יְרִיחוֹ, וַיַּעֲלָה הַהֵרִים מַעֲרָבָה, וַיָּסֹתָיו בְּמִדְבַּר בֵּית־עָנָן.
13 משם עבר הגבול לוז במורד לוז נגבה היא בית אל וירד הגבול עטרות אדר אל ההר אשר נגבה לבית חורון תחתית.

יד וַיַּתָּה הַגְּבוּל וַיַּסֵּב מִפָּא מַעֲבָר נָגָב מִן הַהַר אֲשֶׁר מִנְגָּם בֵּית חוֹרוֹן נָגָב וַיָּצֹרָה קְרִית בַּעַל הוּא קְרִית יְעָרִים עִיר לְבֵי יְהוּדָה׃ עֲבוּר הצד המערבי.

15 עֲבוּר הצד הדרומי, הגבול עֲזִיבָה מקצה קרית יערים, ועד מערב, ותצא במקור מי נפתוח.
טז וירד הגבול עד קצה ההר אשר פני עמק בן עינם אשר בערבת רפאים צפונה וירד עמק עינם אל גבעת היבוסי דרומית וירד אל מעין רוגל.
17 וַיָּבֹא צְפוֹנָה וַיָּסֹפֶת עֵן שֶׁמֶשׁ וַיָּסֹפֶת גְלִילוֹת אֲשֶׁר מִנֵּג מַעֲלַת אֱדוֹמִים וַיּוֹרֶד אֶל־בֶּן בֶּן־רְאוּבֵן׃.
18 היא עברה דרך המדרון הצפוני של ההר מִנַּגּוּ הַערַבָּה, וְיָרַד אֶל הַערַבָּה.
יט ועבר הגבול דרך גבעת בית חגלה הצפונית, ויצא הגבול בלשון צפונית של ים המלח, אל פתח הירדן בנגבה: זה היה הגבול הנמוך.

20 נהר הירדן היה גבולו ממזרח.

כֵּן הֲיָה נַחֲלַת בְּנֵי בִּנְיָמָן לְגַבְלָיהָ סָבִיב לִמִּשְׁפָּחָתָם.

כא וְהָיוּ ערי שבט בני בנימן למשפחותיהם: יריחו, בית חגלה ועמק כסיס.,
22 בית-ערבה, שומרים, בית-אל,
כג אבים, אפרה, אופרה,
כד כפר עמונה, עפני וגבע: שתים עשרה ערים וחצריהן.
25 גבעון, רמה, ברות,
26 מספה, קאפרה, עמוסה,
כז רחם, ירפאל ותרלה,
כח סלע ואלף ויבוס היא ירושלם וגבעת וקרית ארבע עשרה ערים וחצריהן.

כֵּן הִיא נִחֲלַת בְּנֵי בִּנְיָמִין לִמִּשְׁפָּחָתָם.

פרק 19

1 השני חֵלֶק וַיָּפַל בַּגּוֹרֵל לְשִׁמְעוֹן לְשִׁבְטַב בְּנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפָּחָתָם, בְּתוֹךְ נַחֲל ... בְּנֵי יְהוּדָה.
2 הם ירשו: באר שבע, שיבא, מולדה,
3 האסר-סואל, באלה, אסם,
4 אלתולאד, בתול, חרמה,
5 סיסלג, בית מרצ'בות, האסרסוסה,
ו בית לבאות וסרחן: שלש עשרה ערים וחצריהן.
ז עִין וְרֶמוֹן וְעָתָר וְעָשָׁן, ארבע ערים וחצריהן.;
ח וכל-הכפרים סביבות הערים האלה, עד-בעלת באר היא רמת הנגב. זאת הייתה נחלת שבט בני שמעון למשפחותיהם.
ט נחלת בני שמעון נלקחה מחלק בני יהודה כי חלק בני יהודה גדול מהם ובתוך גבולם נחללו בני שמעון׃.

10 וְהַשְׁלִישִׁית נָפַל בַּגּוֹרֵל לְבֵינֵי זְבוּלוּן לְמִשְׁפָּחָתָם וְגַבֵּל נַחֲלָתָם עַד שָׁרִיד׃.
יא גבולם נמשך מערבה, אל עבר מרלה, נגע בדבשת, נגע בנחל שזורם מול ג'קונאם.
12 משריד שב מזרחה, לעבר זריחת השמש, עד גבול קסלת תבור, הסתיים בדברת ועלה יפיר.
13 משם עברה מזרחה, אל עבר שֶׁמֶש עולה בגת חפר, בתקסין, ומסתיים ברמון, הגובלת בנח.
14 וַיִּפְנֶה הַגְּבוּל צְפוֹנָה, לִכְרוֹן חַנְתוֹן, וְסָפָה בְּעֵמֶק יַפְתָּל.
15 הערים היו: קתֶת וְנַעֲלֹל וְשֶׁמֶרוֹן וְיֶדֶלָה וְבֵית לחם: ערים שתים עשרה וחצריהן.
טז זאת הייתה נחלת בני זבולון למשפחותיהם הערים האלה וחצריהן׃.

יז וַיָּפַל הַרְבִיעִי בַּגּוֹר לְיִשְׂשָׂכָר, לִבְנֵי יִשְׂשָׂכָר, לִמִּשְׁפָּחָתָם.
18 וְהָיָה גְּבוּלָם יְזְרְעָאֵל וְכַסְלוֹת וְסוּנֵם׃,
19 הפרעים, שון, ענהרת,
20 רבות, סיסיון, אבס,
21 רמת, עין-גנים, עין-הדא ובית-פסס.
22 ויגע הגבול בתבור ושחשימה ובית שמס, ויצא אל הירדן: שש עשרה ערים וחצריהן.
23 זאת הייתה נחלת שבט בני יששכר למשפחותיהם הערים וחצריהן.

24 וַיָּפַל הַחֲמִישִׁי בַּגּוֹר לְשֵׁבֶט בְּנֵי אֲשֶׁר, לִמִּשְׁפָּחָתָם.
25 גבולם היה חלקת, כאלי, בטן, אקסף,
26 אלמלך, עמד ומשאל; וגבלה מערבה את הכרמל ואת שיחור הלבנת.;
27 ופנה לבית דגון, נגע בזבולון ובעמק יפתח מצפון לבית עמק ולנחיאל, וכלה בכבול משמאל.,
28 ועד עברן, רחב, חמון וקנה, עד צידון הגדולה.;
29 ויפנה הגבול לכיוון רמת עד העיר המצוצרת צור ויפנה הגבול לכיוון הושע ויצא לים על פני מחוז אכציבא;
לֹא עוֹד: אֲמַמָּה, אֶפֶק וְרוּחָב: עֶשְׂרִים וְשָׁתִּים עִרִים וְחִצְרֵיהֶן
31 זאת הייתה נחלת שבט בני אשר למשפחותם הערים האלה וחצריהן׃.

לב וַיָּפַל הַשִּׁישִׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לִמִּשְׁפָּחָתָם בַּגּוֹר׃.
33 גבולם היה מחלף, החל מאלון מי הוא לסַנְנִים, אֶדְמִי נְקֵב וְיַבְנְעָל, עַד לְקוּם, וְהִסְתָּרָה יַרְדֶּן;
34 וַיִּסְתַּכֵּל מִעַרְבָּה בַאַזַנוֹת תָּבוֹר, וְשָׁם גָּאֲרָם בַּחוּקְוָה, וְגָעַל זְבוּלוֹן מִנָּחָם, אֲשֶׁר מִמַּעֲרָב, וְיַהֲדָתָה אֶת־יְרַדְן, לִפְרַח הַשֶׁמֶשׁ.
לה הערים המבוצרות היו: אסדִים, סר, אמט, רקת, צנרת,
36 אדמה, ארמה, אסור,
לז קדס, אדרעי, עין חשור,
38 ירון ומגדלאל וחרם ובית ענת ובית שמס: תשע עשרה ערים וחצריהן.
39 זאת הייתה נחלת שבט בני נפתלי למשפחותיהם הערים וחצריהן.

40 וְהַשְּׁבִיעִי נָפַל בַּגּוֹר לַשְׁבֵּט בְּנֵי דָן לִמִּשְׁפָּחוֹתָם׃.
41 גבול נחלתם כלל את שרה, אסתאול, היר-סמס,
42 סלבין, אג'לון, יתלה,
43 אלון, תמנה, אקרון,
44 אלתצ'ה, גבטון, בלעת,
45 יוד, בֶּן-בָּרָה, גת-רמון;
46 מֶה-ז'רקון וארֶקון, עם השטח שממול ליפו.
47 וְהִתְחַרְשׁוּ הַדָּנִים עוֹד אֶת־אֶרֶץ לְבֵית־דָּנִים, כִּי־עָלוּ הַדָּנִים וַיַּחֲלַמּוּ אֶל־לֶשֶׁם, וַיַּכְנָהּ אֹתָהּ בְּפִי־חֶרֶב, וַיַּרְשְׁכוּהָ וַיִּשְׁבוּ שָׁם, וַיִּקְרָאָהּ דן עַל־שֵׁם־דָן אֲבִיהֶם.
48 זאת הייתה נחלת שבט בני דן למשפחותיהם הערים וחצריהן׃.

49 וַיַּעֲבַרְצוּ אֶת־הָאָרֶץ לַגְּבֹלָיהָ, נָתַקוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לִפְרֵי־הָאָרֶץ. יהושע, בן נון, נחלה בתוכם.
50 בציווי יהוה נתנו לו את העיר אשר שאל, את תמנת שרה, בהר אפרים. יהושע הוא בנה מחדש את העיר הזו ונשאר בה.

51 אלה הנחלות אשר אלעזר הכהן יהושעוְרֹאשִׁי הַמִּשְׁפָּחוֹת שְׁבָטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל נִתְפָּלְקוּ בַּגּוֹרֵל בְּשִׁילָה לִפְנֵי יְהוָה פָּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּשְׁלִימוּ אֶת-הָאָרֶץ׃

פרק 20

1 יהוה דיבר אל יהושעלאמור: "דבר אל בני ישראל ואמרת...שֶׁלָהֶם :

2 קבעו לכם ערי מקלט כאשר ציוויתי אתכם ביד משה׃
3 שם יוכל לברוח רוצח אשר הרג אדם בשוגג, מבלי לדעת, והם ישמשו לך למקלט מפני גואל הדם.
4 יברח הרוצח אל אחת הערים האלה, יעמוד פתח שער העיר והציג את דברו אל זקני העיר ההיא, והם יקחו אותו לגור עמהם בעיר, ונתנו לו מקום מגורים לגור עמהם.
5 אם גואל הדם ירדף אחריו, לא יסגרו את הרוצח בידיו, כי הרג את רעהו בשוגג, אשר לא שנא מלפני כן.
ו הרוצח יישאר בעיר ההיא עד שיעמוד לדין לפני הקהל, עד מות הכהן הגדול אשר יעשה זאת. פונקציות בימים ההם, ושב הרוצח ושב אל עירו ואל ביתו, אל העיר אשר ברח משם.»

7 ויחנכו את קדס בגליל, בהרי נפתלי, ואת שכם בהר אפרים, ואת קרית ארבע, היא חברון, בהרי יהודה.
8 מעבר לירדן, מול מיריחו, מזרחה, הם ייעדו את בצור, במדבר, במישור, עִיר משבט ראובן, משבט גד, רמת בגלעד, וגלון בבשן משבט מנשה.

ט אלה הערים שנתנו לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם למען ימצא שם מקלט כל מי שהרג אדם בשוגג ולא ימות ביד גואל הדם לפני שיוצא מן הקהל.

פרק 21

א וַיִּגְשְׁבוּ נִשְׁאוּ רֹאשִׁי הַמִּשְׁפָּטִים הַלֵּוִי וַיִּגְשְׁבוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וַיֹּאמְרוּ. יהושעבן נון ומראשי משפחות שבטי בני ישראל;
2 וַיַּדְבַּר אֵלֶּהֶם בַּשִּׁילָה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֵאמֹר: "צִוָּה יְהוָה בְּדֶר מֹשֶׁה לִתֵּן לָנוּ עִרִים לִשְׁבֹת בָּהֶן וְסַבְבֵיתָן לְמַקְנֵינוּ".«

ג וַיִּתְנַתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַלְוִיִים מִנַּחֲלָתָם כְּפִוָּת יְהוָה אֶת הַעֲרִים הַלָּהֶם וְאֶת מִגְרָשָׁהֶם׃.

4 הגרלה נערכה קוֹדֶם כֹּל למשפחות הקעתיים; ובני אהרן הכהן, מתוך הלוויים, קיבלו בגורל שלוש עשרה ערים משבט יהודה, משבט שמעון ומשבט בנימין.;
5 בני קאת האחרים קיבלו בגורל עשר ערים ממשפחות שבט אפרים, שבט דן וחצי שבט מנשה.
ו בני גרשון קיבלו בגורל שלוש עשרה ערים ממשפחות שבט יששכר, משבט אשר, משבט נפתלי ומחצי שבט מנשה בבשן.
ז בני מררי, למשפחותיהם, קיבלו שתים עשרה ערים משבט ראובן, משבט גד ומשבט זבולון.
ח וַיִּתְנַתָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַלְוִיִים אֶת הַעֲרִים הָאֵלֶּה וְאֶת-מִגְרָשָׁהֶן בַּגּוֹר׃.

ט ומן שבט בני יהודה ומן שבט בני שמעון נתנו את הערים אשר ייעדו על ידי שֶׁלָהֶם שמות;
10 לבני אהרן ממשפחות הקהתים מבני לוי כי להם הגורל נפל בראשונה.
יא ויתנו להם בהרי יהודה את עיר ארבע אבי ענן היא חברון ואת סביבתה׃.
12 אבל הכפר סביב העיר הזאת וכפריה, הם ה- וַיַּנְתָּנָהּ לְכָלֵב בֶּן יְפוֹנָה.
13 ויתנו לבני אהרן את עיר מקלט הרוצח, את חברון ואת מרעה סביבתה ואת לבנה ואת מרעה סביבתה.,
יד יֶתֶר וְפַרְחָתָה, אֶסְטְמוֹ וְפַרְחָתָה,
טו חולון ומגרשיה, דביר ומגרשיה.,
טז עִין וְגִרְשָׁה, יְתָּא וְגִרְשָׁה, בֵּית שָׁמֶש וְגִרְשָׁה: תשע ערים לשני השבטים האלה.
יז משבט בנימין גבעון ומגרשיה גבעון ומגרשיה,
יח ענתות ומגרשה, עלמון ומגרשה--ערים ארבע.
19 כל ערי הכהנים בני אהרן שלש עשרה ערים ומגרשיהן.

20 ולמשפחות בני קהת הלוים ועד לבני קהת, הערים אשר נפלו להם בגורל, למטה אפרים.
21 ילדי ישראל וַיִּתְנַתְּנוּ לָהֶם אֶת עִיר מְקַלֵּט הַרְצֵחַ אֶת שֶׁכֶם וְשָׁבְתָּה בְּהַר אֶפְרַיִם וְאֶת גֶזֶר וְשָׁבְתָּה׃,
22 קִבְשָׁיִם וְגִרְשָׁה, בֵּית חוֹרוֹן וְגִרְשָׁה: עָרִים אַרְבַּע.
23 משבט דן: אֶלְתֵכוֹ וְגִרְשָׁה, גַבְתּון וְגִרְשָׁה.,
24 עַיָלוֹן וְגִרְשָׁה, גֵת רְמוֹן וְגִרְשָׁה: ערים ארבע.
25 מחצי שבט מנשה את תנח ואת מגרשה ואת גת רמון ואת מגרשה ערים שתיים.
26 סך הכל: עשר ערים ומגרשיהן, למשפחות בני קהאת האחרים.

27 לבני גרשון ממשפחות הלוויים, הם נתנו, לחצי שבט מנשה עיר מקלט רוצח גלון בבשן ומגרשה ובצרה ומגרשה ערים שתים.
כח משבט יששכר קיסיון ומגרשיה דברת ומגרשיה,
כט יְרָמוֹת וְגִרְשָׁהִי, עֵין גַּנִּים וְגִרְשָׁהִי--עִירִים אַרְבַּע.
ל מִשְׁבֵּט אֲשֶׁר מַסַל וְגִרְשָׁה וְעַבְדוֹן וְגִרְשָׁה׃,
31 חלקית ומגרשה, רחב ומגרשה--ערים ארבע.
לב משבט נפתלי, עיר מקלט רוצח, קדס בגליל ומגרשיה, וחמות דור ומגרשיה, קרתן ומגרשיה - ערים שלש.
לג כל ערי הגֶרְסוֹני למשפחותיהם שלש עשרה ערים ומגרשיהן.

לד למשפחות בני מררי ולשאר הלוויים, הם נתנו, לשבט זבולון: יקנם ומגרשיה, קרתא ומגרשיה.,
לה דמנע ומגרשה, נעלול ומגרשה--ערים ארבע.
36 וממטה גד עיר מקלט רוצח רמת גלעד ומגרשה ומנעים ומגרשה,
לז חֶשְׁבוֹן וְגִרְשָׁה, יַעֲר וְגִרְשָׁה--כָּל-אַרְבַּע עָרִים.
38 סך כל הערים שהוקצו בגורל לבני מררי, לפי משפחותיהם., יוצרים את וְהַשְׁפָּחוֹת הַלְּוִיִים שָׁאֲרוּת: שְׁתֵּים עֶרִים.

לט סך כל ערי הלוים בתוך נחלת בני ישראל ארבעים ושמונה ערים ומגרשיהן.
40 לכל אחת מהערים האלה היו פרברים מסביב; כך היה בכל הערים האלה.

41 ככה וַיָּתַן יְהוָה לִיִשְׂרָאֵל אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם וַיַּרְשִׁיאָהּ וַיַּשְׁבוּ שָׁם.
42 וַיְשַׁבֵּת יְהוָה לָהֶם מִסְבִיב כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם וְלֹא יָכֹל אֶת־צֹאֵבָם וַיְהֹוָה נָתַן אֹתָם כֻּלָּם בְּיָדָם׃.
43 מכל הדברים הטובים אשר דיבר יהוה אל בית ישראל לא נפל אחד; כולם התקיימו.

פרק 22

1 אז יהושע ויקרא לראובני, לגד ולחצי שבט מנשה,
2 ויאמר אלהם: "שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד ה' ושמעתם בקולי בכל אשר צויתי אתכם.".
3 לא עזבת את אחיך במשך כל הימים הארוכים האלה עד היום הזה ושמרת את מצות יהוה אלהיך נאמנה.
4 עתה, כִּי הָנָה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לַאֶחֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, שׁוּבוּ וְלָכוּ אֶל-אָהֲלֵיכֶם, אֶל-אֶרֶץ אֲשֶׁר לָכֶם., ו אשר נתן לכם משה עבד ה' בעבר הירדן.
ה רק השמרתם מאוד לשמור את המשפטים והחקות אשר צוה אתכם משה עבד ה' לאהבת ה' אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמור מצותיו ולדבקות בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם»
6 ו יהושע וַיְבָרַךְ אוֹתָם וַיְשַׁלַּחְתָּם וַיֵּלְכוּ אֶל־אָהֱלֹהֶיהָ.

7 משה נתן לחצי שבט מנשה טריטוריה בבשן, ו יהושע דונה ל-אַחֵר חֲצִי טריטוריה בין אחיו, מעבר הירדן, ממערב.

על ידי שליחתם חזרה לאוהליהם, יהושע ברך אותם,
ח ויאמר אלהם שובו לאהליכם בעושר רב ובבהמה רבה מאוד ובכסף וזהב ונחושת וברזל ובגדים רבים וחלקו את שלל אויביכם עם אחיכם«

ט הראובני, הגדי וחצי שבט מנשה, לאחר שעזבו את בני ישראל בשילה, אשר מִזְרָח וַיָּשׁוּבוּ לָלֵךְ אֶל־אֶרֶץ גִּלְעָד אֲשֶׁר הִיא הַנַּחֲזָקָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּדֶר מֹשֶׁה׃.

10 ויבואו אל מחוזות הירדן אשר בארץ כנען, בנו שם הראובני, הגד וחצי שבט מנשה מזבח ל קצה ה- ירדן, מזבח גדול לראות.
יא וַיַּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נֶאֱמַר הֵן הַרְאוּבֵנִי וְהַגַּדִּים וְחַצִּי שְׁבֶט מַנְשֶׁה בָּנוֹת מִזְבֵּחַ בְּפָתַי כְּנַעַן בְּגַבֵּי יַרְדֶּן מִצַּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃«
12 וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּקְהֲלֹת כָּל־עַל־יִשְׂרָאֵל שִׁילָה לְעוֹלָה עֲלֵיהֶם וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם׃ המלחמה.

13 בני ישראל שלחו את פינחס בן אלעזר הכהן אל הראובני, אל הגדי וחצי שבט המנשה בארץ גלעד.,
יד ועמו עשרה נסיכים, נסיך אחד לבית אב, לכל שבט ישראל; כולם היו ראשי אבותיהם באלפי ישראל.
15 וַיָּבֹאוּ אֶל־בְּנֵי־רְאוּבֵן וְאֶל־בְּנֵי־גָד וְאֶל־חֲצִי־שְׁבַט־מְנַשֶּה בְּאֶרֶץ־גִּלְעָד וַיַּדְבְּרוּ אֵלֶּהֶם לֵאמֹר׃
טז כה אמר כל קהל ה' מה מעלתם באלהי ישראל וסורתם היום מעל ה' לבנות לכם מזבח למרוד היום ביהוה
17 הלא די לנו בחטא פוגור, אשר ממנו לא טהרנו עד היום הזה, למרות המגפה אשר פגעה בקהל יהוה.,
18 למה תסורו היום מעל יהוה אם תמרדו היום ביהוה ומחר יכעס על כל קהל ישראל.
19. מה אם אתה נראה כמו טמאתם את הארץ אשר בחזקתכם, עברתם אל הארץ אשר בחזקת יהוה אשר שם נכה יהוה ושבו בתוכנו; אך אל תמרו ביהוה ואל תמרו בנו לבנות לכם מזבח, מלבד מזבח יהוה אלהינו.
20 "הלא עכן בן זרח עשה מעשה רע בחרם, והלא בא אף יהוה על כל קהל ישראל? ולא הוא לבדו אבד בחטאו."»

21 וַיַּעֲנוּ בְנֵי רְאוּבֶן בְּנֵי גַד וְחַצִּי שְׁבַט מְנַשֶּׁה וַיֹּאמְרוּ אֶל־פְּנֵי־אֲלָפֵי יִשְׂרָאֵל׃
22 "הַשְׁכִּי, אֱלֹהִים, יהוה, הַשְׁכִּי, אֱלֹהִים, יהוה" ה- יודע, וישראל ה- הוא ידע! אם זה במרד ובכפירה ביהוה, אלוהים, אל תציל אותנו היום!…
23 אם בנינו לנו מזבח לסור מעל יהוה, ואם להקריב עולות ומזבחים, להקריב זבחי שלמים, יעשה אותנו יהוה דין וחשבון.
24 וְאִם לֹא מִפְּחַד מִמָּה שֶׁיִּקְרָא עָשִׂינוּ כָּךְ, לְאָמַר לָנוּ יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם יוֹם אֶל־בָּנֵינוּ מַה לָכֶם לִיהוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃
25 בינינו וביניכם בני ראובן וביני גד נתן ה' את הירדן גבול; אין לכם חלק בה'. כך זרעכם יפסיקו את זרענו לירא את ה'.
26 וַיֹּאמַר לֵבֵּנוּ נִבְנַת מִזְבֵּחַ לֹא לְעוֹלָה וּלְזְבְחִים׃;
27 כי אם למען יהיה לעד בינינו וביניכם וביני זרענו אחרינו לעבד את יהוה לפניו בעולותינו ובזבחינו ובשלמינו למען לא יאמרו בניכם ביום אחד לבנינו אין לכם חלק ביהוה׃.
28 אמרנו: אם יום אחד הם ידברו כָּך לנו או לצאצאינו, היינו עונים להם: הביטו בצורת מזבח יהוה אשר בנו אבותינו, לא למען לשרת לשואה ולזבחים, אלא להיות עד בינינו וביניכם.
29 רחוק מאיתנו לרצות "מָרְדִים אֲנַחְנוּ בְּיְהוָה וְסָבִים מִמֶּנּוּ הַיּוֹם לְבַנֵּה מִזְבֵּחַ לַעֲלוֹת וּלְמִנְחָה וּלְזִבְחִים, מִבְחֵל מִזְבֵּחַ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר לִפְנֵי שְׁכֹנָיו!"»

30 וַיַּשְׁמַע פִּינְחָס הַכֹּהֵן וְרֹאשֵי הַקָּהָל, רֹאשֵי אֲלָפֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ, אֶת-דְּבָרֵי בְּנֵי-רְאוּבֵן, בְּנֵי-גָד, בְּנֵי-מְנַשֶׁה, וַיַּשְׁמַעוּ׃.
31 ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל הראובני, אל הגדי ואל המנשה עתה ידענו כי ה' בקרבנו כי לא מעליתם בה' הצלתם את בני ישראל מיד ה'«

לב וַיַּעֲזְבוּ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהַנַּשְׂרִים אֶת-בְּנֵי-רְאוּבֵן וּמִבְנֵי-גָד וַיָּשְׁבוּ מֵאֶרֶץ גִּלְעָד אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיַּגִּידוּ לָהֶם׃.
לג וַיַּעַל הַדָּבָר בְּעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּבְרְכוּ אֶת-הָאֱלֹהִים וְלֹא-דַבְּרוּ עוֹסַפוּ לְעוֹלָה עֲלֵיהֶם לְשַׁחֵר אֶת-אֶרֶץ אֲשֶׁר יֹשְׁבוּ בְנֵי-רְאוּבֶן וּבְנֵי-גָד׃.

34 וַיִּקְרָאוּ בְנֵי רְאוּבֶן וְבְנֵי גַד שְׁמָא אֶת־הַמִּזְבֵּחַ עֶד כִּי, הם אמרו, הוא עד בינינו כי יהוה הוא ה' נָכוֹן אֵל.

פרק 23

1 ימים רבים חלפו מאז שנתן יהוה מנוחה לישראל., על ידי מסירתו של כל אויביו מסביב, ו יהושע היה זקן, מתקדם בשנים.
2 אז יהושע וַיִּקְרָא אֶל־כָל־יִשְׂרָאֵל לְזִקְנֵיהּ לְרֹאשָׁיהּ לְשֹׁפְטֵיהּ וּלְפַסְטָרֵיהּ׃

«"הזדקנתי, התקדמתי בשנים.".
ג ראיתם את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לכל הגויים האלה לפניכם כי יהוה אלהיכם הוא אשר נלחם עבורכם.
ד ראה, החלקתי לכם בגורל נחלה לשבטיכם, את הגויים הנותרים האלה ואת כל אשר השמדתי, מן הירדן עד הים הגדול עד שקיעה.
ה יהוה אלוהיך יגרש אותם מפניך ויגרש אותם מפניך וירשת את ארצם כאשר דבר לך יהוה אלוהיך.
ו לכן היו אמצים מאוד לשמור ולעשות את כל הכתוב בספר תורת משה ולא תסור ימין ולא שמאל.,
7 אל תִתְהַתְבַּרוּ אֶל־הַגּוֹיִם הַנָּשָׁרִים בְּקִרְבֶּכֶם וְאַל־תִּשְׁבַּע בָּהֶם׃ על ידם, אַל תַּעֲבֹד אוֹתָם וְאַל תִכְנֶה לָהֶם;
8 וְהִדָּבְקוּ בְּיְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
9 וַיְהוָה גָּרַש מִפְּנֵיכֶם גּוֹיִם גְּדוֹלִים וְעֲזָקִים וְאֵין יָכוֹל לְעָמֹד לְפָנֵיכֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃.
10 אחד מכם רדף אחרי אלף כי יהוה אלהיכם נלחם בעדכם כאשר דבר לכם.
11 לכן הִשְׁמֹרְתָּ לְאַהֲבַת אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
12 כי אם תפנו ודבקתם בשארית הגויים האלה אשר נותרו בתוככם אם תתערבו אתם והתערבו אתם והם התערבו עמכם,
13 דע כי לא יוסיף ה' אלהיך לגרש את הגויים האלה מפנינו והיו לך למלכודת ולפח ולשבט בצידיך ולקוצים בעיניך עד אשר אבדתם מן הארץ הטובה הזאת אשר ה' אלהיך נתן לך.

יד הנה אנכי הולך היום דרך כל הארץ דע בכל לבבך ובכל נפשך כי מכל הדברים הטובים אשר דיבר יהוה אלהיך עליך לא נפל דבר אחד הכל נלאה לך לא נפל דבר אחד.
15 כאשר כל הדברים הטובים אשר דיבר יהוה אלהיך אליך אכן אכן אכן אכן אכן אכן אכן ימלא יהוה את כל דברי האיום עליך עד אשר השמידך מעל הארץ הטובה הזאת אשר יהוה אלהיך נתן לך.
טז אם תעברו את ברית ה' אלהיכם אשר צוה אתכם ולכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחוו לכם; וחר אף ה' בכם ואבדתם מהרה מן הארץ הטובה אשר נתן לכם.»

פרק 24

1 יהושע וַיְכַבֵּץ אֶת־כָּל־שְׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־שֶׁכֶם וַיִּקְרָא אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְרָשָׁיו וְשֹׁפְטָיו וַיַּעֲמֹדוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים׃
2 ו- יהושע אמר לכל העם:

«"כה אמר יהוה אלוהי ישראל: אבותיכם תרח אבי אברהם ואבי נחור ישבו בעבר הנהר ויעבדו אלהים אחרים.".
ג וַיְקַחַתִּי אֶת־אָבִיכֶם אַבְרָהָם מֵעֵד הַנָּהָר וַיַּבְאָהוּ אֶת־כָּנָעַן וַיַּרְבִּיתִי אֶת־צַצָּא וַיַּנְתִּי־לוֹ אֶת־יְצַחְקָם.
4 ליצחק נתתי את יעקב ואת עשו ולעשו נתתי את הר שעיר לנחלתו ויעקב ובניו ירדו מצרים
ה וָאשְׁלַחַת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וָאֶכֶת אֶת מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּתוֹכָה וְאָז אוֹצִיא אֶתְכֶם מִמֶּנָּה׃.
ו והוצאתי את אבותיכם ממצרים ותבואו אל הים ורדפו המצרים את אבותיכם ברכב ובפרשים עד ים סוף.
ז וַיִּקְעוּ אֶל־יְהוָה וַיַּשְׁמַת יְהוָה חֹשֶׁךְ בֵּינֵיכֶם וּבֵין־מִצְרָיִם וַיַּשְׁב אֶת־הַיָּם עֲלֵיהֶם וַיִּכְסֵם עֵינֵיכֶם רָאוּ אֲשֶׁר עָשִׂיתי בְּמִצְרָיִם וַיַּשְׁתֶּם יָמִים מַרְבָּה בַּמִּדְבָּר׃
ח והבאתי אתכם אל ארץ האמורי אשר יושבים בעבר הירדן ויילחמו בכם ונתתי אותם בידכם וירשתם את ארצם ואשמידם מפניכם.
ט וַיָּקָם בָּלָק בֶּן צִפּוּר מֶלֶךְ מוֹאָב וַיְחָם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּקְרָא אֶל-בִּלְעָם בֶּן בֵּעוֹר לַקְלַל אֶתְכֶם׃.
10 ולא שמעתי אל בלעם; הוא ברך אתכם, ואציל אתכם מיד בלק.
יא עברתם את הירדן והגעתם ליריחו, ואנשי יריחו נלחמו בכם., אָז את האמורי ואת הפריזי ואת הכנעני ואת החתי ואת הגרגסי ואת החוי ואת היבוסי, ונתתי אותם בידכם.
12 שלחתי צרעות לפניך, והן גרשו אותן מפניך, כמו גם שני מלכי האמורי; זה לא היה לא בחרבך ולא בקשתך.
13 נתתי לך כָּך אדמה לא עבדת, ערים לא בנית אך יושבת בהן, כרמים וזיתים לא נטעת אך מהם תאכל פירות.

14 לכן יראו את ה' ועבדו אותו בתמים ובאמת; הסירו את אלהי אבותיכם אשר עבדו אותם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את ה'.
15 וְאִם-לֹא רָאֶה בְּעֵינֶיךָ עַבְדּוֹ אֶת-ה', בַּחֲלִיתָ הַיּוֹם אֶת-מִּי תַּעֲבֹדוּ אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁ ...ִבְדוּ אֲבוֹדֵיכֶם בָּאַרְצָם. וְנִעֲבֹד אֶת-ה'.»

16 ענו העם ואמרו חלילה לנו לרצות עזבו את יהוה לעבד אלהים אחרים!
17 כי יהוה אלהינו הוא אשר העלה אותנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה את המופתים הגדולים האלה לעינינו ואשר שומר אותנו בכל הדרך אשר הלכנו ובכל העמים אשר עברנו ביניהם.
יח וַיְגִישׁ יְהוָה אֶת־כָּל־הָעָמִים מִפְּנֵינוּ וְאֶת־הַאֲמוֹרִי הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ וְגַם־אֶנְעַבְדָּנוּ אֶת־יְהוָה כִּי־הוּא אֱלֹהֵינוּ׃»

19 יהושע ויאמר אל העם: לא תוכלו לעבד את יהוה כי אל קדוש הוא אל קנא הוא לא יסלח את פשעיכם ואת חטאיכם
20 אם תעזבו את יהוה ועבדו אלהים אחרים, הוא יפנה עליכם וישמיד אתכם, לאחר שעשה לכם טוב.»
21 אמרו האנשים ל יהושע "לא! כי נעבוד את יהוה."
22 יהושע וַיֹּאמֶר אֶל־הָעָם עֵדִים אַתֶּם בְּעַל־פְּנֵי־כָל־חַבְרַתְכֶם בְּיְהוָה לִעֲבֹדוֹ וַיַּעֲנוּ עֵדִים אַנוּ
23 הוא אמר: «"עַתָּה הִסְלִיחוּ אֶת-אֱלֹהִים הַנָּכָרִים אֲשֶׁר בְּקִרְבֵיכֶם וְהִסְתְּבוּ לִבְבֶּכֶם אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"»
24 וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה הָעָם יהושע "עַבְדָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְנִשְׁמַע בְּקוֹלוֹ".

25 ככה יהושע וַיַּכְרַת בְּרִית עִם הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּתֵּן לָהֶם חֻקִּים וְפִקּוֹת בַּשְׁכֶם
26 יהושע וַיַּכְתַּב אֶת הַדְּבָרִים הַאֱלֹהִים, עַל־סֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים, וַיִּקַּח אֶבֶן גְדֹלָה וַיַּקֵּם שָׁם, תַּחַת אֵלוֹן אֲשֶׁר בָּמָּקוֹם הַקָּדָשׁ לַיהוָה.
27 ו יהושע וַיֹּאמֶר לְכָל-הָעָם הַזֶּה הַזֶּה תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵד כִּי שָׁמַעָה אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבֶר יְהוָה אֵלֵינוּ הִיא לְעֵד בְּכָל-הָעָם

28 ו יהושע שלח את העם, איש לנחלתו.

29 לאחר מכן, יהושע, בן נון עבד יהוה, מת בבן מאה ועשר שנים.
30 וַיִּקְבֹר בַּנֶּחַל שֶׁנָּחַל בַּתַּמְנַת שָׂרָה בְּהַר אֶפְרַיִם מִצָּפוֹן לַר גַּעַשׁ.
31 וַיַּעֲבַד יִשְׂרָאֵל יְהוָה כָּל־יְמֵי־הַיּ יהושע, ולאורך כל חייהם של הזקנים ששרדו יהושע וְאֲשֶׁר יָדַע אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל.

לב עצמות יוסף אשר הוציאו בני ישראל ממצרים קבורות בשכם בחלקת האדמה אשר קנה יעקב מאה חלקות מאת בני חמור אבי שכם והיו לרכוש בני יוסף.

33 אלעזר בן אהרן מת ונקבר בגבעה, עִיר לפינחס בנו, אשר נתנה לו, בהר אפרים.