יונאס

פרק 1

1 דבר יהוה היה התייחסו אל יונה בן אמתי במילים אלה:
2 "קומו לך נינווה העיר הגדולה והטפתי עליה כי עלתה רעתם לפניי".» 

ג וַיָּקָם יוֹנָה לָנוֹס תַּרְשִׁיש׃, רָחוֹק וַיָּרַד יָפוֹ וַיַּמָּצָא אֲנִית הַלָּכָה תַּרְשִׁישׁ וַיַּרְד לָלֵךְ עִמָּהֶם תַּרְשִׁישׁ מִפְּנֵי יְהוָה׃.

4 ויַנָּשֵׁב יְהוָה רוּחַ גָּדוֹל עַל־הַיָּם, וְהָיָה סַעַר גָדוֹל עַל־הַיָּם, וְהָאֲמַת הַסְפָּנָה לִשְׁבֵּר׃.
ה וַיַּרְאוּ הַמַּלְחִים וַיִּקְעוּ אִישׁ אֶל־אֱלֹהָיו וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת־הַמָּשָׁא אֲשֶׁר בַּאֲנִיָּה אֶל־הַיָּם לְהַקְלֵט מַשָּׁאֵלָם וַיּוֹנָה יָרַד אֶל־חֲזֵי הָאֲנִיָּה וַיִּשְׁכֵּב וַיִּשְׁנֵן שָׁמוֹת׃.
ו ויגש אליו רב החובל ויאמר: "למה אתה ישן? קום קרא אל אלהיך, אולי ישים עלינו אלהים ולא נאבד!"» 

7 ויאמרו איש אל רעהו: "בואו נטיל גורל, למען נדע את רצונו של מי." לָבוֹא "הָרָעָה הַזֶּה." וַיַּטְלוּ גּוֹרְל, וַיָּפַל גּוֹרְל עַל יוֹנָה.

8 ויאמרו אליו, אמור לנו, איפוא, בגלל מי קרה לנו האסון הזה, מה מקצועך, מאיפה אתה, מהי ארצך, ומאיזה עם אתה?
9 ויען אליהם: "עברי אני ואת יהוה אלוהי השמים אני משתחווה, אשר עשה את הים ואת היבשה".» 
10 נִתְפַּלוּ הָאֲנָשִׁים יְחִידָה גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ לוֹ מַה עָשִׂיתָ כִּי יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי בָּרַח׃ רָחוֹק מפני יהוה, כי הוא ה- הוא אמר להם.
11 ויאמרו אליו מה נעשה לך ויירגע הים מעלינו כי הים עלה וגבה וילך ויגדל.
12 ויען אליהם: "קחו אותי והשלכו אותי לים, והים יירגע מכם, כי ידעתי כי בגללי באה עליכם הסערה הגדולה הזאת".» 

13 האנשים חתרו כדי להחזיר את הספינה ליבשה, אך לא יכלו; כי הים התגבר והלך עליהם.
14 וַיִּקְעוּ אֶל־יְהוָה לֵאמֹר: "אֲדֹנִי, אַל־תָּאֲבֵד בְּנַפְשׁ הָאִישׁ הַזֶּה, ואַל־תַּחֲלֹא עָלֵינוּ בְּדִים נַקִּים, כִּי אַתָּה, אֲדֹנִי, הוּא עָשִׂיתָ כְּחִיצְךָ".» 
15 וייקחו את יונה וישליכו אותו לים והים הרגיע את זעמו.
טז וַיָּמָלוּ הָאֲנָשִׁים יְרָאָה גְדוֹלָה מִפְּנֵי יְהוָה וַיַּקְרִיבוּ זְבַח לַיהוָה וַיִּנְדְרוּ נְדָרִים׃.

פרק 2

1 וַיָּבֵא יְהוָה דַג גָּדָל לְבָלַע אֶת יוֹנָה וַיְהִי יוֹנָה בְּמֶטֶן הַדַּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וְשְׁלֹשָׁה לִילוֹת׃.
2 וַיֹּנָה יִתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה אֱלֹהָיו, ממעמקי הדג.
3 אָמַר מִצְרִי קְרָאִי אֶל־יְהוָה וַיְעַנֵּנִי מִמִּטְחַ שְׁאָה אֶצְעַק קוֹלִי שָׁמַעְתָּ.
4 השלכתני אל תהום, אל לב ימים, ומים סובבו אותי; כל גליך וכל שובריך סחפו אותי.

5 וְאָמַרְתִּי נִדְרַשְׁתִּי מִלְּנֵי עֵינֶיךָ, וְעוֹדְפִי אֶרְאֶה בְּהֵיכָל קֹדְשֶׁךָ.
6 מים סגרו עליי עד נפש, תהום הקיפה אותי, אצות ים הקיפו את ראשי.
7 ירדתי אל שורש ההרים, אל מנעולי הארץ פוטרו עליי לנצח!

וְהַעֲלִיתָ מִן-הֲווֹרָה, יְהוָה אֱלֹהַי.
8 כאשר נפלה נפשי בקרבי, זכרתי את-יהוה; ותשמע תפילתי. עַד’אליך, אל היכל קדשך.

9 אלו הנאחזים בתאוות שווא נוטשים המחבר של החסד שלהם.
10 ואני, בתהילה, אקריב לך זבח; את הנדר אשר נדרתי אקיים. ליהוה הישועה.

11 וידבר יהוה אל הדג, והדג הקיא את יונה ארצה.

פרק 3

1 דבר יהוה היה התייחסו פעם שנייה ליונאס, במונחים אלה:
2 "קומו, לכה אל נינווה העיר הגדולה והטפתי לה את הבשורה אשר אני אומר לך."» 

ג וַיָּקָם יוֹנָה וַיֵּלֶךְ נִינְוֶה כְּדַבֵּר יְהוָה וְנִינְוֶה עִיר גְדֹלָה בְּעֵינֵי יְהוָה מִשְׁלֹשֶׁת יָמִים מִמָּה׃.
4 יונה החל להיכנס לעיר, בדרך יום אחד, וַיְבֹא לֹא מִשְׁפָּעִים יוֹם וַיַּחֲרֹב נִינְוֶה.» 

5 וַיַּאֲנִינְוָה בָאֱלֹהִים, קָרְזוּ צוֹם וַיַּלְבוּ שָׁקִים, מִגָּדוֹל וְעַד קְטַנָּה׃.
6 כאשר הגיעה הידיעה למלך נינווה, קם מעל כסאו, הסיר את גלימתו, התכסה בשק וישב באפר.
ז ותצא צעקה בנינווה, ויאמר בצו המלך ואדיריו: "אל-יטעמו אדם ובהמה, בקר וצאן, כלום, אל-ירעו ואל-ישתו מים."
ח ויתכסו שק, מאדם ועד בהמה, ויצעקו אל אלוהים בכוח, וישובו איש מדרכו הרעה. מניות על האלימות שידיו מבצעות!
9 מי יודע אם אלוהים עוד יתחרט וישוב מחרון אפו ולא נאבד?« 

10 וירא אלוהים את אשר עשו, כי שובו מדרכם הרעה, ונחם אלוהים על הרעה אשר הכריז להביא עליהם, ולא עשה.

פרק 4

1 יונה היה עצוב מאוד וכעס.

2 וַיַּתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה וַיֹּאמֶר הֲוָה הֲלוֹא כָּךְ דִּבְרַתִּי בְּעוֹדְנִי בְּאַרְצִי עַל־כֵן בְּרָחַת תַּרְשִׁישׁ כִּי־יָדַעְתִּי כִּי־אַתָּה אֱלֹהִים רַחוּם וְחַן אֹרֶךְ אַפֵּי וְרַב חֶסֶד וְנַחֵם מֵאֵלֶךְ־רָעָה׃.
ג עַתָּה יְהוָה, קַח מִמֶּנִּי אֶת־נַפְשִׁי כִּי טוֹב לִי מָוֶת מִחַיָּה.« 
4 ויען יהוה: "האם יש לך זכות לכעוס?"» 

ה וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן־הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקְדָּם לָעִיר׃; שָׁם הוא בנה לעצמו צריף וישב תחתיו בצל, עד שראה מה יקרה בעיר.
ו וַיְצַמֵּחַ יְהוָה אֱלֹהִים קִיקִין עַל יוֹנָה לְצֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהוֹצִיעָתוֹ מֵצְעָרוֹ וַיְשַׁמֵּחַ יוֹנָה מְאֹד בְּגַן הַקִיקִין׃.
7 למחרת, עם שחר, הביא יהוה תולעת, ותכה את-צמח הקיק, והוא יבש.
ח ויהי בזרח השמש ויביא יהוה רוח חזקה ממזרח ותכה השמש בראש יונה ויתעלף ויבקש למות ויאמר טוב לי למות מחיה» 
9 ויאמר אלוהים אל יונה: "האם יש לך זכות לכעוס על צמח הקיק?" הוא ענה: "מותר לי לכעוס עד מוות".» 

10 וַיֹּאמֶר יְהוָה: "אַתָּה מְצַבֵּל עַל קִיקִין אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ עָלָיו וְ..." זֶה לא גרמת לצמח את מה שצמח בלילה אחד ואבד בלילה אחד;
11 ולא אעצב על נינווה העיר הגדולה אשר בה יותר ממאה ועשרים אלף איש אשר אינם מבדילים בין ימינם לשמאלם וגם בהמות רבות«