הבשורה של ישוע המשיח על פי לוקס הקדוש
באותו זמן, אמר ישוע לתלמידיו:
«"כאשר תראו את ירושלים נצורה על ידי חיילים, דעו כי חורבנה קרוב. באותו זמן, אלו שביהודה יברחו להרים, ואלו שבעיר יעזבו אותה, ואלו שבשטח אל ישובו לשם, כי אלה ימי הדין שבהם יתקיימו כל הכתובים.".
אוי לנשים ההרות ולמניקות בימים ההם, כי מצוקה גדולה תיפול על הארץ וחרון איום על העם הזה. הם יאבדו בחרב ויגורשו לכל הגויים, וירושלים תרמס בידי זרים עד תום זמנם.
אותות יופיעו בשמש, בירח ובכוכבים. על פני כדור הארץ, אנשים יהיו מבועתים ומבולבלים משאון האוקיינוס והגלים. האנושות תתעלף מפחד, מחכה למה שעתיד לבוא על העולם, כי כוחות השמיים יזדעזעו.
אז יראו את בן האדם בא בענן, עם כוח וכבוד רב.
וכאשר הדברים האלה יתחילו לקרות, קומו זקוף והרימו את ראשכם, כי קרובה גאולתכם.»
הבנת ולחיות את נבואת ירושלים שנרמסה על ידי עובדי האלילים: מדריך תיאולוגי ומעשי להיום
חקור את המעבר של לוקס 21, 20-28 כדי לשאוב משמעות, תקווה ויישומים קונקרטיים לאור האמונה הנוצרית.
טקסט זה מציע קריאה מעמיקה של הבשורה על לוקס 21פרקים 20-28, בהם ישוע מכריז על חורבן ירושלים ועל ביאתו של בן האדם. הספר מיועד למאמינים המבקשים להבין את הקטע המקראי הזה בעומקו התאולוגי ובהשלכותיו על חיי היומיום, והוא משלב ניתוח מקראי, נקודות מבט תאולוגיות, הרהורים רוחניים ועצות מעשיות. המטרה היא לתמוך בכל תלמיד באמונתו כשהוא מתמודד עם ניסיונות והבטחות אלוהיות.
התעמקות בהקשר ההיסטורי והכתובים — ניתוח ברור של המסר והסמלים — פריסת ממדים רוחניים, אסכטולוגיים ומעשיים — יישומים קונקרטיים בחיים האישיים, הקהילתיים והכנסייתיים — תהודות במסורת הנוצרית — מדריך למדיטציה — תגובות לאתגרים עכשוויים — תפילה ליטורגית להזנת תקווה — סיכום ויישום.
ירושלים בלב נבואת הישועה
בקטע זה של ה-הבשורה על פי לוקס הקדוש, בקטע זה, ישוע פונה לתלמידיו ומבשר על זמנים קשים לעיר הקודש. ירושלים, סמל העם הנבחר והמקדש, תהיה מוקפת בצבאות אויב ונרמסת על ידי עובדי אלילים עד שייגמר זמנם. טקסט זה ממוקם בהקשר אפוקליפטי ואסכטולוגי (סוף הימים) האופייני לתורתו של ישוע כפי שהיא מתועדת בבשורות. הבשורות הסינופטיות. מבחינה היסטורית, הוא מהדהד את חורבן ירושלים על ידי הרומאים בשנת 70 לספירה, אסון שהיווה הלם אמיתי לקהילה הנוצרית הצעירה. מבחינה תיאולוגית, קטע זה ממחיש את המתח בין משפט, גלות והבטחה הסופית לגאולה. ישוע קורא לערנות ותקווה למרות סימני הכאוס הקוסמי והאנושי. הטקסט הוא בו זמנית אזהרה, נחמה והכרזה על ביאתו המפוארת של בן האדם, המשיח והגואל. הכרזה זו מהדהדת לאורך מאות שנים כקריאה להתמדה ולאמונה פעילה, במיוחד בתקופות של ניסיון.
התגשמות כתבי הקודש והיקפם הנבואי
הרעיון המרכזי של קטע זה הוא כפול: ראשית, הוודאות בהגשמת תוכניתו של אלוהים, אפילו דרך סבל וחורבן; שנית, ההכרזה על גאולה קרובה, מקור התקווה. ירושלים נרמסת תחת רגליו של עובד האלילים אינה קללה סופית אלא שלב כואב בתוכניתו של אלוהים, בהתאם ל"כל הכתובים", אשר מנבאים תקופה של משפט לפני שיקום. ישוע מפרט את התנאים להישרדות (בריחה להרים), דבר המדגיש את אופיו הקונקרטי והדחוף של המסר. הסימנים "בשמש, בירח ובכוכבים" הם דימויים מקראיים קלאסיים המבשרים על מהפך קוסמי ורוחני. בואו של בן האדם "בענן, בכוח ובכבוד רב" מסכמת נבואה זו, ומבטיחה ניצחון סופי. הקריאה להרים את הראש היא אפוא מצווה לחיות בתקווה ובאמון, גם כאשר העולם נראה קורס. ניתוח זה חושף תיאולוגיה של ההיסטוריה שבה אלוהים שולט בסופו של דבר באמצעות צדקו ורחמיו, ומזמין את המאמין לא להיכנע לפחד אלא להתכונן באופן פעיל לישועה.
משפט אלוהי וסבלם של המאמינים
ירושלים, סמל לישראל ולכנסייה, היא זירת דין קשה. האסון החזוי משפיע במיוחד על הפגיעים ביותר (נשים בהריון, תינוקות). סבל זה אינו מיותר ואינו נצחי, אלא תואם לטיהור. התאולוגיה המקראית מלמדת שאלוהים מאפשר לניסיונות להוביל לגיור ולשיקום. נושא זה מזמין את המאמין להבין ש... נֶאֱמָנוּת פנייה אל אלוהים כרוכה לעיתים במעבר תקופות של מצוקה, אך תמיד בהסתמכות על ההבטחה האלוהית לצדק ולגאולה.
ריבונות קוסמית ותקווה אסכטולוגית
הסימנים הקוסמיים מכריזים כי ההיסטוריה האנושית משולבת בתוכנית האלוהית הגדולה יותר. ה"ענן" וה"כוח" של בן האדם מזכירים את אלוהותו ואת תפקידו הדומיננטי על היקום. תקווה אסכטולוגית היא בסיסית כאן: מהומה ופחד הם זמניים בלבד, שכן שלטונו הסופי של אלוהים נקבע. ממד גרנדיוזי זה מזמין אמונה נועזת, כזו החורגת מעבר להישרדות חומרית גרידא ומתמקדת בגאולה נצחית.
האחריות הפעילה של התלמידים כלפי העתיד
ישוע אינו משאיר את תלמידיו פסיביים. הוא מפציר בהם "לקום ולהרים את ראשם", תנוחה של קשב, אומץ ואמון. זה כרוך באחריות אתית ורוחנית: להיות ערניים, לפעול בהתאם. אַהֲבָה וצדק, המעידים על תקווה, אפילו במצוקה. החיים הנוצריים בנויים אפוא הן על אמונה אסכטולוגית והן על מחויבות יומיומית קונקרטית, מה שהופך את הציפייה למלכות לכוח מניע לשינוי ההווה.
השלכות מעשיות בחיים הנוצריים
- ברמה האישית: לחיות דרך ניסיונות באמונה, מבלי להיכנע לפחד, לשאוף לגדול בתקווה ובתפילה.
- בתוך הקהילה הכנסייתית: לעודד סולידריות, במיוחד כלפי הפגיעים ביותר, ולטפח אחדות לקראת שובו של ישו.
- בתוך העולם: להעיד על מסר הבשורה, לקדם צדק ו... שָׁלוֹם, על ידי אתגר את ההיגיון של אלימות ודיכוי.
- לטיפול פסטורלי: להכשיר מאמינים בדוקטרינה אסכטולוגית איתנה, ולסייע בשילוב קשיים במסגרת אמונה מרגיעה ומבטיחה לעתיד.
נקודות אלה מגלות שדבר נבואי זה חי ורלוונטי מאוד, ומזין את המסע הנוצרי בעולם שלעתים קרובות רווי בחוסר ודאות ומשברים.
תהודות מסורתיות והיקף תיאולוגי
נבואה זו היא חלק ממסורת מקראית ונוצרית עשירה, ובמיוחד בדיאלוג עם:
- הברית הישנה: האורקלים על ירושלים, מושג השבי והשבת האל (דוגמה: ירמיהו, יחזקאל).
- הברית החדשה: האסכטולוגיה היוהאנינית (אפוקליפסה), והדוקטרינה הנוצרית של יום הדין האחרון.
- אבות הכנסייה והליטורגיה, שתמיד פירשו את הדימויים הללו כקריאה לערנות, התנצרות ותקווה פעילה.
מבחינה תאולוגית, טקסט זה ממחיש את אחדות התוכנית האלוהית בין צדק לחסד, בין משפט לגאולה, ומספק בסיס מקראי לתקוות הנוצריות העמוקות ביותר. לימודו מעשיר את האמונה ומאיר את החוויה הרוחנית העכשווית של זמנים קשים.
מדיטציות בשלושה שלבים
- קריאה וקריאה חוזרת לוקס 21, 20-28 בדממה, מתמקדים בפסוק האחרון של תקווה.
- להרהר ב"הרים" של האדם עצמו שאליהם ניתן לברוח מבחינה רוחנית בעתות משבר (תפילה, דיבור, קהילה).
- כתבו במחברת מה המשמעות של "להרים את הראש מורם" עבורכם אל מול מצוקה, ואיזו פעולה קונקרטית זה מזמין אתכם לנקוט היום.
מדיטציה פשוטה זו מאפשרת לאדם לשלב באופן אישי את מסר התקווה הפעיל של ישוע, תוך קישור הקריאה המקראית לחייו הרוחניים של האדם עצמו.
עם מה מתייצב פסוק זה כיום?
המעבר של לוקס 21פסוקים 20-28 מהדהדים בעוצמה רבה במיוחד נוכח משברים עכשוויים - מלחמות, רדיפות וטלטלות אקולוגיות וחברתיות. הם מזמינים אותנו להתעמת עם פחד וייאוש מבלי להסתגר בפני משמעות רוחנית עמוקה. האתגר אינו לפרש את הנבואה כדבר בלתי נמנע או ניבוי מעורר חרדה, אלא כמרחב לערנות צלולה ותקווה מנוגדת. הפיתוי עשוי להיות ניתוק או אקטיביזם נאיבי. התגובה המקראית היא תנוחה של המתנה אקטיבית: ערנות, תפילה, מחויבות והתנגדות באמונה. יתר על כן, הקטע מדגיש את הצורך להכיר בסבל האמיתי של הפגיעים ביותר ולהפגין סולידריות קונקרטית. רוחניות מקראית קוראת לנו לשלב אמונה ומעשה, ריאליזם ותקווה.
תפילה להזנת התקווה
אדון ישוע, בן האדם,
אתה אשר הכרזת מצוקה על ירושלים,
בתקופות קשות אלה, כאשר רבים כל כך מתקשים,
תן לנו את הכוח להרים את ראשנו מורם, לעמוד איתן.
מי ייתן ודברך יהיה לנו אור בחושך
מי ייתן וחזרתך המפוארת תהיה תקוותנו החיה,
הפוך אותנו לעדים אמיצים לשלוםך.
וְנַחֲזִיךְ אֶת צעדינו אל צדקך וחסדך.
הגן על החלשים, נחם את הסובלים,
להפוך את פחדינו לאמונה מחודשת,
ויובילו אותנו, למרות הכל, לגאולה נצחית.
הללויה, הללויה,
אָמֵן.
מַסְקָנָה
קטע זה מתוך לוקס 21פרקים 20-28 מזמינים אותנו לקריאה החורגת מעבר לחיזוי גרידא של אסון היסטורי, כדי לאמץ חזון תיאולוגי עמוק של הזמן: של אלוהים השולט בהיסטוריה בצדק, ברחמים ובהבטחה. הוא קורא למאמינים לערנות מלאת תקווה ולפעולה אחראית. בזמנים קשים אלה, פסוק זה נותר מדריך בטוח, המציב את האמונה בלב הציפייה הפעילה לגאולה. להפוך שוב לתלמידים, לעמוד זקוף, להביט אל השמיים, פירושו למקם את עצמנו בהווה כבוני הממלכה הקרבה.
מַעֲשִׂי
- הקדישו זמן בכל יום לקריאה מדיטטיבית. לוקס 21, 20-28.
- זהה את הסימנים הנוכחיים של "מילוי הזמנים" מבלי להיכנע לפחד.
- טיפוח תפילה משותפת עבור שָׁלוֹם וצדק.
- לספק תמיכה קונקרטית לאלו החווים רדיפה או מצוקה.
- לתרגל ערנות רוחנית על ידי חיזוק האמון באלוהים.
- להעיד על התקווה הנוצרית במילים ובמעשים.
- שילוב המימד האסכטולוגי בחייו של האדם ללא פטליזם.
הפניות
- הבשורה על פי לוקס הקדוש, פרק 21, פסוקים 20-28.
- מייקל לורנס, מדריך מעשי לתאולוגיה מקראית, 2022.
- מכון התנ"ך, מאמרים ומשאבים בנושא פרשנות המקרא.
- כתבי אבות הכנסייה על אסכטולוגיה (למשל אוגוסטינוס, יוחנן כריסוסטומוס).
- אנציקלופדיה תאולוגית קתולית וליטורגית.
- משאבים עכשוויים לפרשנות מקראית ופסטורלית (המכון הפרוטסטנטי לתאולוגיה).
