«"ישוע, זכור אותי כשתבוא למלכותך" (לוקס כ"ג: 35-43)

הבשורה של ישוע המשיח על פי לוקס הקדוש

באותו זמן, ישוע בדיוק נצלב, והקהל עמד וצפה. המנהיגים לעגו לו ואמרו: "אחרים הציל; שיציל את עצמו, אם הוא משיח האלוהים, הנבחר!"«

גם החיילים לעגו לו; הם ניגשו אליו והציעו לו יין חמוץ ואמרו: "אם אתה מלך היהודים, הושיע את עצמך!"«

מעליו הוצבה גם כתובת: "זה מלך היהודים".«

אחד הפושעים התלויים על הצלב גער בו ואמר: "האם אינך המשיח? הושע את עצמך ואותנו עמך!"«

אך השני גער בו בחומרה: "האם אין לך ירא מאלוהים? גם אתה נידון! אשר לנו, מגיע לנו; אנו מקבלים את אשר ראוי למעשינו. אך האיש הזה לא עשה דבר רע."«

אחר כך הוסיף, "ישוע, זכור אותי כשתיכנס למלכותך".«

ענה לו ישוע: "אמן אני אומר לך, היום תהיה איתי בגן עדן."«

ישוע, זכור אותי: הבנת חסד המלכות על הצלב

לחקור תקווה, רַחֲמִים ואמונה בדברו של ישו על סף מלכות שמימית.

בהצהרה נוגעת ללב זו של ה-’הבשורה על פי לוקס הקדוש, כאן טמון התעלומה המרכזית של הישועה הנוצרית: המפגש בין החוטא החוזר בתשובה לבין החסד האינסופי של ישוע על הצלב. טקסט זה פונה לכל מאמין המחפש נחמה, תקווה והבנה של מלכות האלוהים. הניתוח המקראי המוצע כאן יאיר את הדינמיקה של אמונה, סליחה וההזמנה לגן עדן, ויספק הדרכה רוחנית ומעשית לחיי היומיום.

• הקשר וטקסט מקור: הגדרת הסצנה וחשיבות הקטע
• ניתוח תיאולוגי: הבטחת המלכות בסופיות האנושית
• מוקד נושאי: אמונה, רחמים וצדק אלוהי
• יישומים מעשיים: חיים אישיים, קהילתיים ורוחניים
• תהודות מסורתיות: פטריסטיקה ותיאולוגיה רוחנית
• הנחיית מדיטציה: המסע לקראת גיור נאמן
• אתגרים עכשוויים: התמודדות עם ספק וסבל
• תפילה ליטורגית אחרונה: מפגש עם מלך היהודים

הֶקשֵׁר

הסיפור בלוקס כ"ג: 35-43 מתרחש במהלך סבלו של ישו, מיד לאחר צליבתו. ישו, מוקף בקהל המגיב בעוינות, לעג וסקרנות, מתעמת עם שני פושעים שנצלבו לצידו. בעוד הקהל והחיילים לועגים לו, ומאתגרים אותו להציל את עצמו אם הוא באמת המשיח, אחד הפושעים מתחרט ופונה אליו בענווה: "ישוע, זכור אותי כשתבוא למלכותך". תחינה תיאולוגית קצרה אך עוצמתית במיוחד זו מעוררת את תגובתו המושיעת של ישו: "היום תהיה איתי בגן עדן".

קטע זה ייחודי בכך שהוא חושף את האוניברסליות של הישועה המוצעת על ידי ישו, המבוססת לא על מעשים, אלא על אמון בדמותו. הוא ממוקם בהקשר שבו ישוע נדחה בפומבי, מה שמדגיש את המתח בין הממלכות הארצית לממלכות השמימית. הכתובת האירונית "מלך היהודים" הופכת כאן להצהרה על מלכות אלוהית, ומבהירה את המשמעות העמוקה של המלכות אליה היא מרמזת. הפושע החוזר בתשובה הופך אפוא למודל עבור כל מאמין המתמודד עם מגבלות מצבו האנושי ועם החסד האלוהי.

הבטחת המלכות על סף המוות

הרעיון המרכזי של פסוק זה הוא שחסד אלוהי מתעלה על כל המחסומים, כולל מוות וחטא. ישוע נענה מיד לבקשת הפושע, ומכריז על נוכחותו בגן עדן מאותו יום ממש. הבטחה זו פותחת פרספקטיבה מהפכנית: מלכות האלוהים אינה מקום מרוחק השמור לצדיקים, אלא מתנה נוכחית הנגישה דרך אמונה.

הניגוד בין שני עושי הרשעים ממחיש את הצדק האלוהי לעומת רַחֲמִים. האחד מכיר באשמתו ובצדקת גזר דינו, בעוד שהשני דוחה כל אחריות. תשובה כנה הופכת למפתח לכניסה למלכות. ישוע מגלם את התיווך המושלם בין צדק לרחמים, ומציע חיי נצח לא באמצעות זכות אנושית, אלא באמצעות אמון בו בלבד.

קטע זה מדגיש גם את נושא ה"היום": רגע מדויק זה של הפסיון הופך לרגע המכריע של הישועה, תוך התנגדות לכרונולוגיה האנושית. הוא מדגים כי מפגש אינטימי עם אלוהים תמיד אפשרי, אפילו בנסיבות הקיצוניות ביותר.

האמונה שמצילה

בקשתו של הפושע מבטאת אמונה פשוטה ואמיתית. זו אינה נבואה או נאום גדול, אלא בקשה ענווה. התנ"ך מאשרר מחדש כי אמונה היא זו שמצדיקה, לא מעשים (רומים ג',28). אמונה זו היא מעשה של הכרה בכך שישוע הוא המשיח והמלך, ושל כניעה מוחלטת לחסדיו. זהו מודל לכל המסעות הרוחניים, ומזכיר לנו שקדושה מתחילה לעתים קרובות באמון נאיבי אך עמוק.

רחמים אלוהיים המתבטאים בצלב

ישוע, למרות שנידון שלא בצדק, מגלה את טבעו של אלוהים באמצעות תגובתו החומלת. סְלִיחָה הצעת סליחה לעושה רע, למרות חטאיו בעבר, מדגישה את ייעודו של אלוהים לסליחה ללא תנאי. זוהי הזמנה לחדש את הבנתנו את הצדק, שאינו מוגבל לגמול, אלא משגשג בפיוס ושיקום.

צדק ואחריות אנושית

הטקסט מבחין בבירור בין הכרה בעבירה לבין קבלת התוצאות. חרטתו של העושה עוולה כוללת מעשה אחריות זה, המכין אותו לכך. רַחֲמִים. זה מזכיר לנו את האיזון המקראי בין חסד לצדק. חסד אינו מבטל את המודעות לחטא, אלא הופך אותו לנתיב של גיור.

יישומים מעשיים

חיים אישיים

קטע זה מזמין כל מאמין לאמון מחודש ב רַחֲמִים של אלוהים, במיוחד ברגעי ספק, חולשה או כישלון מוסרי. הוא קורא לגישה של’עֲנָוָה, הכרה במגבלותיו של האדם ומעשה של אמונה כלפי ישוע, המתווך היחיד.

חיי קהילה

בתוך הכנסייה והקהילה, מסר זה מעודד אותנו לקבל את פני כולם, אפילו את הרחוקים או החוטאים ביותר, ברחמים פעילים. העדות הפשוטה אך התוססת של האמונה של העושה עוול צריכה לעורר קבלת פנים לא שיפוטית, המבוססת על האמונה שחסד יכול לפעול בכל.

משרד פסטורלי

עבור כמרים ומדריכים רוחניים, סיפור זה מלמד את חשיבותן של מילות תקווה ומחילה, במיוחד כאשר הם מתמודדים עם אנשים בסוף חייהם או סובלים מאוד. הוא מזמין אותנו להכריז על נוכחותה המיידית של המלכות לאלה הפונים לאלוהים.

תהודות מסורתיות

אבות הכנסייה, כמו סנט אוגוסטין יוחנן כריסוסטומוס ויוחנן כריסוסטומוס מדגישים את כוחם הגואל של דברי ישוע על הצלב. המסורת הליטורגית הנוצרית דוחה גינוי מוחלט לחוטא החוזר בתשובה, כפי שמודגם כאן. הדיאלוג בין צדק לרחמים נמצא בלב הדוקטרינה הנוצרית, המבוססת על טקסט זה, החושף... סַבְלָנוּת אלוהים הוא אינסופי.

בתאולוגיה בת זמננו, קטע זה מצוטט לעתים קרובות כדי לאשר את התקווה הנוצרית לנוכח המוות ולעודד גישה פסטורלית של ליווי רחום. הוא מזכיר את האמת של התחייה ושל חיי נצח, המקודמים מהצלב.

מסלול מדיטציה

1. קרא שוב לאט את טענת העושה רע, וספג את משמעותה. עֲנָוָה.
2. הרהרו על הבטחתו של ישוע: "היום תהיה איתי בגן עדן".
3. זהה מצב בחייך בו קשה לך לשמור על אמון באלוהים.
4. ליצור תפילת חסד אישית, בהשראת העושה רע.
5. להתחייב לשאת עדות לתקווה הזו סביבך, גם בזמנים של קושי.

אתגרים עכשוויים

הקטע מציב מספר אתגרים תיאולוגיים ופסטורליים בעולם שלעתים קרובות מאופיין בספקנות: כיצד ניתן להאמין בישועה מיידית כאשר המוות נתפס לעתים קרובות כבלתי אפשרי לשינוי? כיצד ניתן ליישב צדק אלוהי וחסד לנוכח מעשים ראויים לגינוי?

התשובה טמונה באמונה דינמית, המסוגלת לשלב את קבלת החטא עם ההבטחה האלוהית. משמעות הדבר היא עבודה פסטורלית שאינה שופטת, אלא מזמינה גיור מיידי. כמו כן, יש צורך לאשר מחדש בכוח את התקווה הנוצרית כנגד נִיהִילִיזם עכשווי, על ידי הצעת תיאולוגיה התגלמותית ותקווה.

תְפִלָה

אדון ישוע, מלך היהודים, אתה אשר בייסורים על הצלב נענית לבקשת הרשע, זכור גם אותנו במלכותך.
הענק לנו את חסד האמונה הפשוטה והעמוקה, המסוגלת להיכנע לרחמיך.
בספקותינו ובחולשותינו, בוא וחזק אותנו כדי שנחיה כאן למטה, נוכל לצעוד לעבר חיי נצח.
לעורר את ליבנו לקבל את הצדק אל תוך’עֲנָוָה ולתרגל רַחֲמִים עם אומץ.
מי ייתן ונשמע בכל רגע את קולך, והופך אותנו מחוטאים לילדי האב.
דרך ישוע המשיח, מושיענו ואדוננו. אמן.

מַסְקָנָה

קטע זה מלוקס כ"ג: 35-43 הוא הזמנה בלתי נדלית לבטוח ב... רַחֲמִים אלוהי, אפילו בשעה האחרונה. הוא מאיר את הדרך למלכות, הנגישה דרך אמונה ותשובה, מתריסה נגד כל פטליזם. מי ייתן וכל אחד מאיתנו ישאב ממנה כוח ותקווה לחיות ולהעיד לאור אַהֲבָה גואל של ישו.

מַעֲשִׂי

• קרא את תחינתו של עושה הרשע בתנ"ך מדי יום.
• תרגול קבלת פנים של אחרים ללא שיפוטיות, לפי רַחֲמִים של ישו.
• טפחו אמונה פשוטה, באמצעות תפילות קצרות של אמון.
• השתתפו באופן קבוע בזמני וידוי ופיוס.
• לעזור לאנשים בסוף חייהם למצוא שלווה ותקווה.
• לקדם גישה פסטורלית של ליווי רחום בתוך הקהילה.
• הרהור על מלכותו של ישו בליטורגיה השבועית.

הפניות

• הבשורה על פי לוקס הקדוש 23, 35-43, תנ"ך ירושלים
• אוגוסטינוס מהיפודרשות על סבלו של ישו
• יוחנן כריסוסטומוס, דרשות על הצלב
• מייקל לורנס, מדריך מעשי לתאולוגיה מקראית, 2022
• מסמכי מגיסטריום בנושא רַחֲמִים לְנַחֵשׁ, הוותיקן ב'
• תיאולוגיה של הצלב, קרל בארת'
• זיכרונות פסטורליים עכשוויים על טיפול בסוף החיים