פרק 1
1 אדם, שת, אנוש,
2 קינן, מלאליאל, יארד,
ג חנוך, מתושאלה ולמך,
4 נח, שם, חם ויפת.
5 בני יפת: גומר, מגוג, מאדאי, ג'וואן, תובל, מוסוך ותיראס. —
ו׳ בני גומר: עשנֶז, ריפת ותוֹגַרְמָה
7 בני יון: אלישע ותרשיש, כתים ודודנים.
ח בני חם: כוש ומצרים ופות וכנען.
ט בני כוש שבע וחווילה וסבתא רגמה וסבתאשה. בני רגמה שבע ודדן.
10 וחוס הוליד את נמרוד; הוא היה הראשון שהגביר את הארץ.
יא ומצרים ילד את הלודים ואת הענמים ואת הלבים ואת הנפתים.,
12 הפתוסים והכסלוחים (שמהם יצאו הפלשתים) והכפרים
יג כנען הוליד את צידון בכורו ואת חֵת.,
יד וכן היבוסי, האמורי, הגרגזי,
טו החוים, הארקיים והסיניים,
טז הארדי, השומרוני והחמתי.
יז בני שם: עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם, חוס וחול וגטר ומשוך.
18 ארפקסד הוליד את סאלה וסאלה הוליד את חבר.
יט וְיוּלַדוּ שְׁנֵי בָּנִים לְעֵבֶר שְׁמוֹ הַאֶחָד פֶּלֶג כִּי בִּימָיו נִחְלַק הָאָרֶץ ושם אָחִיו יְהוָה׃
20 ג'קטן הוליד את אלמודד, סאלף, אסמות, ג'ראח,
כא אדוֹרם חוּזַל הַכְרִיז,
כב חבל ואבימאל ושבא,
כג אופיר וחווילה ויובב כל אלה בני יקטן.
כד שמות, ארפכשד וסלה,
25 הבר, פלג, ראגאו,
26 סרוג, נחור, ת'ארה,
27 אברהם, הוא אברהם.
28 בני אברהם: יצחק וישמעאל.
29 הנה צאצאיהם:
נביאות, בכור ישמעאל, אָז ארז, אדביל, מבסאם,
30 מסמא, דומא, מסה, חדד, תימה,
31 יטור ונפיש וצמח אלה בני ישמעאל.
32 בני קטורה פילגשו של אברהם היא ילדה את זמרם, יקזן, מדן, מדיין, ישבוק ושו. – בני יצאן: שבא ודדן. —
33 בני מדין: אפא, עפר, חנוך, עבידא ואלדעה. – כל אלה בני קטורה.
34 ואברהם הוליד את יצחק. בני יצחק היו עשו ויעקב.
35 בני עשו: אליפז ורעואל ויהוס ואהלום וקרח.
36 בני אליפז תמן, עומר, ספי, גיתן, צנז, תמנה, עמלק. —
37 בני רחואל: נחת, זרה, סממה ומזה.
38 בני שעיר: לוטן וצובל ושבעון וענה ודישון ועשר ודישן.
39 בני לוטן: הורי וחומם. אחותו של לוטן: תמנה.
40 בני סובאל: עליאן, מנהאת, עיבל, ספי ואונם. — בני שבעון: איה וענה. — בני ענה: דיסון. —
41 בני דיסון: חמרם ואשבן ויתרן וחרן.
42 בני עסר: בלאן, זבן וג'קאן. - בני דיסאן: הוס וארן.
43 אלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני שמלוך מלך על בני ישראל בלה בן בעור שם עירו דנבה.
44 וַיָּמָת בֶּלֶה, וְמָלֹךְ יוֹבַב בֶּן זֶרֶחַ מֵבְצְרָה, תַּחְתָּיו.
45 וימת יובב וימלך תחתיו חוּשָׁם מארץ התימני.
46 וימת חוּשָׁם, ותחתיו מלך חדד בן בדד, והוא הכה את מדין בשדות מואב, שם עירו עַוִית.
47 וַיָּמַת הַדַּד, וּמָלֹךְ בַּמִּקְמוֹ שְׁמְלָא מַמְשְׁרֵכָה.
48 וַיָּמַת שְׁמַלְהָה, וּמָלֹךְ בַּמָּקוֹמוֹ שָׁאוּל מְרוּחָבוֹת עַל הַנָּהָר.
49 וַיָּמַת שָׁאוּל, וְמָלֹךְ בַּלָּנָן בֶּן-אַחוֹר, תַּחְתּוֹ.
50 וימת בלנן וימלך חדד תחתיו ושם עירו פעו ושם אשתו מטבל בת מטרד בת מזאב.
51 חדד מת.
וראשי אדום היו: אלוף תמנה, אלוף עלווא, אלוף יתת.,
52 צ'יף אוליבאבא, צ'יף אלה, צ'יף פינון,
53 הצ'יף סנז, הצ'יף ת'מן, הצ'יף מבסר,
נד אלוף מגדיאל אלוף חירם אלה אלופיי אדום.
פרק 2
א אלה בני ישראל: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון.,
2 דן, יוסף, בנימין, נפתלי, גד ואשר.
ג בני יהודה הר ואונן ושלה שלשה אלה ילדו לו מבת שוה הכנענית הר בכורת יהודה רעה בעיני יהוה וימית אותו
ד ותמר כלת יהודה ילדה לו את פרץ ואת זרח. כל בני יהודה היו חמישה במספר.
חמשה בני פרס: חסרון וחמול.
ו בני זרה זמרי ואיתן ואמן וחלקכל ודרה כולם חמישה.
ז בן חַרְמִי עָכָר הַעֲבֵר אֶת־יִשְׂרָאֵל בַּחֲטַר בְּדֶּבֶר חֲרִימָה׃
ח בני איתן: עזריה.
תשעה בנים אשר נולדו בחצרון: ירחמאל, רם וכלובי.
י וְרָם הוֹלִיד אֶת-עַמִּינָדָב; עַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת-נַחְסוֹן, נשיא לבני יהודה.;
יא נחסון הוליד את סלמה; סלמה הוליד את בועז;
יב בועז הוליד את עובד; עובד הוליד את ישי;
13 וַיַּיִסִי הוֹלִיד אֶלִיאַב אֶת־בְּכוֹרוֹ, אֶת־אֶבִּינָדָב אֶת־הַשְׁנִי, וְאֶת־שְׁמַעַה אֶת־הַשְׁלִישִׁי.,
יד נתנאל הרביעי, רדאי החמישי,
טו אסם הששי ודוד השביעי.
טז ואחיותיהם היו: צרוויה ואביגיל. בני צרוויה: אבישי ויואב ועשאהל, שלושה.
17 ואביגיל ילדה את עמשא, ואביו היה יתר הישמעאלי.
יח וכלב בן חצרון ילד לעזובה אשתו וליריות ואלה בניו לעזובה יעזר וצובב וארדון.
19 וַיָּמַת עַזוּבָה וַיִּקַּח כָּלֵב לוֹ אֶפְרָתָה לְאִשָּׁה וַיְלַדָּה לוֹ אֶת חוּר׃.
20 חור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל.
21 וַיִּשָּׂא חֶצְרוֹן בַּת מָכִיר אֲבִי גִּלְעָד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה הוּא בְשִׁשְׁאֹתָהּ וַיְלַדְתָּ לוֹ אֶת-שְׁגוּב׃.
22 ושגוב הוליד את יאיר, אשר היו לו עשרים ושלוש ערים בארץ גלעד.
23 הגשורי והארם לקחו מהם את ערי יאיר ואת קנת ואת מחוזותיה, שישים ערים. כל אלה היו בני מכיר אבי גלעד.
24 אחרי מות חסרון בכלב אפרתה, ילדה לו אביה אשת חסרון את אשור אבי תקוע.
25 בני ירחמאל בכור חצרון היו בכור רם ובונה וארן ואשם ואחיה.
26 לירחמאל הייתה אישה נוספת, עטא ששמה, והיא הייתה אמו של אונם.
27 בני רם בכור ירחמאל מועש וימין ואחר
28 ובני אונם שמעי וידע ובני שמעי נדב ואבישור.
29 שם אשת אבישור אביחיל ותלד לו את אהובן ואת מוליד.
30 בני נדב סלד ואפעים. סלד מת, ולא בנים.
31 בני אפיים ישי בני ישי ששן בני ששן אהלי
32 בני יָדַע אחי שְׁמַעִי יֶתֶר וְיַהֲנָתָן. יֶתֶר אִם לֹא־בָנִים.
33 בני יהונתן פלת וזיזא אלה בני ירחמאל
לד לא היו לו בנים, אבל היו לו בנות. היה לו עבד מצרי ושמו יֶרֶה.;
35 הוא נתן לו את בתו לאישה, והיא ילדה לו את אתנה.
36 אתאי הוליד את נתן; נתן הוליד את זבד;
37 זבד הוליד את אופל; אופל הוליד את עובד;
38 עובד הוליד את יהוא; יהוא הוליד את עזריה;
לט ועזריה הוליד את הלס, הלס הוליד את אליסה;
40 אלאסה הוליד את סיסמוי; סיסמואי הוליד את סלום;
מא וַיַּלְדֹם אֶת-אִיקַמְיַאס, וַיַּיקַמְיַאס אֶת-אֶלִישָׁמַא.
42 בני כלב אחי ירחמאל מישע בכורו הוא אבי זיף ובני מרשאה אבי חברון
43 בני חברון: קורח, תפוח, רקם וסממה.
מד וַיַּלְד אֶת־רַחַם אֶת־יַרְקַעַם וְרַקְם אֶת־סַמַּעִי.
45 בן סמי מעון ומעון אבי בית צור
מו וְעִיפָה, פִּלַּגְשׁ כָּלֵב, יָלַד אֶת-חָרָן, אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-גֶזֶת. חָרָן הוֹלִיד אֶת-גֶזֶת.
47 בני ג'הדאי רגום, יואתן, גוסן, פלט, אפא וסאף. —
48 ותִלְדֶה מַעַה, פילגשו של כלב, את סַבֵּר ואת תַרְנָה.
49 היא ילדה שׁוּב סאַף אבי מדמנה, שוה אבי מכבנה ואבי גבע, ובת כלב הייתה אהסה.
50 ואלה בני כלב בני חור בכור אפרתה צובל אבי קריאתריה;
51 סלמה, אביה של בית לחם ; חריף, אבי בית גדר.
52 בני סובל אבי קריאתריה היו הרוע וחזי המנוחות.
53 משפחות קריאתריה היו: היתראים, האפותים, השמתיים והמסרים. מהם יצאו הצעראים והאשתאולים.
54 בני סלמה: בית לחם וְהַנְּטוֹפַתִּים, עַטְרוֹת בֵּית יוֹאָב, חֲצִי הַמְּנַכִּים, הַשְׁרֵיִים.,
55 וכן משפחות הסופרים היושבים ביעבס, לָדַעַת, הַתִּירִי, הַשְׁמַעְתִּי, הַסּוּכַתִּי. אֵלֶּה הַקִּינֵּי, צאצאי חמת, אבי בית רכב.
פרק 3
א אלה בני דוד אשר ילדו לו בחברון הבכור אמנון לאחינועם היזרעאל והשני דניאל לאביגיל הכרמלית;
2 השלישי אבשלום בן מאה בת טולמאי מלך גשור; הרביעי, אדוניה בן חגית;
ג החמישי, ספטיה, בן אביטל; השישי, יתרחם, בן עגלה אשתו.
4 ששת אלה נולדו לו בחברון, שם מלך שבע שנים ושישה חדשים; אחר כך מלך שלושים ושלוש שנים בירושלים.
ה וַיְלַדוּ לוֹ אֵלֶּה בִּירוּשָׁלָם שִׁמְעָה וְצוֹבַב וְנָתָן וְשָׁלֹמֹה, אַרְבָּעָה מֵבֵת שׁוּעַ בַּת עַמִּיָאֵל.;
6 ג'באר, אליסמה, אליפלת,
7 נוגה, נפג, יפיה,
8 אליסמה, אליעדה, אליפלת, תשע.
9 אלה הם כָּל-בְנֵי-דָוִד, לֹא-יְהִי בְנֵי-הַפִּילְגָּשִׁים, תָּמָר אֲחוֹתָם.
י בני שלמה: רחבעם, אביה בנו, אסא בנו, יהושפט בנו.;
יא יורם בנו; אחזיה בנו; יואש בנו;
יב אמציהו בנו, עזריהו בנו, יותם בנו;
יג אחז בנו חזקיהו בנו מנשה בנו;
יד אמן בנו יאשיהו בנו.
15 בני יאשיהו: יוחנן הבכור, יהוהנן השני, יהוקים השלישי, צדקיהו הרביעי, שלום.
טז בני יהויקים יכניה בנו צדקיהו בנו
יז בני יכניה אשיר ושאלתיאל בנו,
18 מלכירם, פאדאיה, סנסר, ג'קמיאס, סמא ונדביאס. —
19 בני פדיאס זרובבל וסמיי. — בני זרובבל: מוסוללם, חנניה וסלמית, אחותם;
20 וחסבן, אוהל, ברכיאס, חסדיה, יושבשד, חמישה. —
כא בני חנניה פלטיה ויזיהו בני רפאיה בני ארנן בני עובדיה בני שקניה
22 בנו של סכיניאס: סמיה. — בני סמיה: האטוס, ג'גאל, באריה, נאריה, ספת, שש. —
23 בני נעריהו אליועני וחזקיהו ועזריקם שלושה.
24 בני אליוענאי: אודויה, אליאסוב, פליה, עקוב, יוחנן, דלעיה וענני: שבעה.
פרק 4
1 בני יהודה: פארס, חצרון, צ'רמי, חור וסובל. —
2 וְרַעַה בֶּן-צוַבֵּל הוֹלִיד אֶת-יַחַת וְיַחַת הוֹלִיד אֶת-אֶחַמַי וְלַחַד אֵלֶּה מִשְׁפָּחוֹת הַצַרֵּי׃.
3 כאן הצאצאים מאביו של עתם: יזרעאל, יסמה וג'דבוס; שם אחותם היה אסאלפוני.
ד פנואל אבי גדור ועזר אבי הושע אלה בני חור בכור אפרתה אבי ה בית לחם.
5 לאשור אבי תקוה היו שתי נשים: חלאה ונערה.
ו וַתֵּלֶד לוֹ נַעֲרָה אֶת-עוֹזָם וְחֶפֶר וְתַמָּנִי וְאֶחַשְׁתֵּרִי אֵלֶּה בְּנֵי נַעֲרָה.
7 בני חלא: שרת, ישער ואתנן.
ח וַיּוֹלֵד אֶת־אַנוֹב וְאֶת־צַבוֹבָה וְאֶת־מִשְׁפַּחַת אַהַרְחֵל בֶּן־אַרוּם.
ט יעבז היה מכובד מאחיו וקראה אמו את שמו יעבז לאמר כי אני ל'’ילדתי בכאב.«
י וַיִּקְרָא יַעֲבֵץ אֶל־אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם־תַּבְרֶכְנִי וְתַרְבִּיעַ אֶת־גְּבוּלִי וְאִם־תִּהְיֶה יָדֶךָ עִמִּי וְשָׁמְרֶנִי מִרְעָה וְלֹא־אֶעְנֶה׃ וַיִּתֵּן־לוֹ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃.
יא וכלוב אחי שואה הוליד את מהיר והוא אבי אשתון.
12 וַיְהִיל אֶת־אֶת־בֵּית רָפַע וְפֶשֶׁה וּתְחִינָה אֲבִי עִיר נַעַש. אֵלֶּה, אֲנָשִׁי רֵשָׁא.
13 בני קינץ: עתניאל ושראיה. — בני עתניאל: חתת ומאונאתי ;
יד מעונותי הוליד את עפרה, שרה הולידה את יואב אביו של אלה שחיו עמק החראשים, כי הם היו פועלים.
טו בני כלב בן יפון חיר ואלה ומהם בני אלה קנז.
16 בני יללאל: זיף, ציפה, טיריה ואהראל.
יז בני עזרא: יתר, מרד, עפר ויאַלון. אשתו של מרד, האישה המצרית, מרים, סמאי וג'סבה נולדו, ואסת'מו היה האב.
18 סאונד אַחֵר וְהָאִישָּׁה הַיְהוּדָה יָלַד אֶת יְרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׁוּכוֹ וְאֶת אִיקוּתְיָאֵל אֲבִי זַנְעָא אֵלֶּה בְּנֵי בֵּתִיָּה בַּת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מֶרֶד׃ לנשים.
19 בני אשת עודיה, אחות נחם: אבי צְעִילָה הַגַּרְמִי. אביו של’אסת'מו, המקאתיאן.
עשרים בני שמעון: אמנון ורינה, בן חנן ותילון.
בני ישי: זוהת ובן זוה.
כא בני סלע בני יהודה הר אבי לֶחַ ולֶעָדָה אבי מָרֵשָׁה ומשפחות בית מעשה השֶׁת לבית אשְׁבֵּה׃,
22 וְיוֹקִים וְאֶנְשִׁי כֹצְבָא וְיוֹאָש וְשָׂרַף מֹשְׁלֵי מוֹאָב וְיַשׁוּב לֶכֶם אֵלֶּה דְּבָרִים עַד הֵן׃.
23 אלה היו הקדרים ויושבי נטעים וגדרה; הם ישבו שם על פני המלך ועבדו עבורו.
24 בני שמעון: נמואל, ג'ימין, ג'ריב, זרח, שאול.
25 סלום בנו; מדסאם, בנו; מסמה, הבן שלו.
26 בני מַסְמָה חֲמוּאֵל בְּנוֹ זְכָר בְּנוֹ שְׁמַעִי בְּנוֹ׃
27 לשמעי היו שישה עשר בנים ושש בנות ולאחיו לא היו הרבה בנים וכל משפחותיהם לא רבו כבני יהודה.
28 הם ישבו בבאר שבע, מולדה וחסר סוהל.,
29 בבאלה, באסום, בת'ולאד,
30 בבתואל, בחורמה, בסיצ'לג,
31 לבית מרשבות, לחסר סוסים, לבית בראי ולשערים: אלה היו עריהם, עד מלכות דוד.,
32 וכפריהם. עדיין היה להם: אתם, אאן, רמון, טוכן ואסן, חמש ערים,
לג וכל חצריהם אשר סביבות הערים האלה עד בעל אלה אלה מושבם ותולדותיהם.
34 מוסובב ימלך יהושע בן אמציהו,
לה יואל, יהוא בן יוֹסַבְיָה בן שְׂרַיָה בן עַסיָאֵל.,
36 אליוענאי, יעקבה, ישעיהו, עשיה, עדיאל, ישמיאל, בנאיהו,
לז זיזא בן שפי בן אלון בן ידיה בן שמרי בן סמיה.
38 האנשים האלה, אשר נקראו בשמותיהם, היו נסיכים במשפחותיהם. בתי האבות שלהם גדלו במידה ניכרת,
39 הלכו אל פתח גדור, ממזרח לעמק, כדי לחפש מרעה לצאניהם.
40 הם מצאו מרעה עשיר וטוב, ואזור מרווח, שקט ושלווה; אלה אשר גרו שם קודם לכן הגיע מ של צ'אם.
41 גברים אלה, שנרשמו על ידי שֶׁלָהֶם שמות, הגיעו בימי חזקיהו מלך יהודה; הם החריבו את אוהליהם, ואת המעונים אשר שם, וחרדו אותם לחרם עד היום הזה, ישבו במקומם, כי היה שם מרעה לצאניהם.
42 גם כמה מבני שמעון הלכו להר שעיר, מספר של חמש מאות איש; בראשם עמדו פלטיאס, נאריאס, רפיאס ואוזיאל בן ישי.
43 הם הכו את שארית העמלקים אשר נמלטו, והתיישבו שם עד היום הזה.
פרק 5
א בן ראובן בכור ישראל - כי הוא היה הבכור, אך מפני שטימא את מיטת אביו, נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל, אך לא כדי יוסף נרשם ביוחסין כבכור.
2 כי יהודה היה רב עוצמה בקרב אחיו, וממנו נגזר נסיך. אבל הבכורה שייכת ליוסף.
ג בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא וחצרון וחרמי.
ד בני יואל: שמעיה בנו, גוג בנו, שמעי בנו.;
ה מיכה בנו, רייה בנו, בעל בנו;
ו. בִּירָה בְנוֹ, אֲשֶׁר שָׁבָה תַּלְגַת פַּלְנַסַר מֶלֶךְ אשור; הוּא מִשְׂרֵי הַרְאוּבֵנִים.
7 אחים של בירה, כל אחת למשפחתו, כאשר הרשומים בתולדותיהם: ראש יחיאל, זכריה;
ח בַּלָּה בֶּן עַזַז בֶּן שָׁמַע בֶּן יוֹאֵל. באלה וַיַּשְׁב בַּעֲרוֹעַר וְעַד נְבוֹ וְבֵּאֵל מֵעוֹן;
9 במזרח ישבו עד פתח המדבר היוצא מנהר פרת כי עדריהם היה רב בארץ גלעד.
10 בימי שאול, הם עשו המלחמה אל ההגרים, אשר נפלו בידם, וישבו באוהליהם, בכל רחבי מזרח גלעד.
יא וַיְשְׁבוּ בְנֵי גַד מִמָּהֶם בָּאָרֶץ בָּשָׁן עַד סְלַחַה׃.
12 הם היו: המפקד, יואל; השני, שפאן, ואחר כך ג'נאי ושפט, בבשן.
13 אחיהם, לבית אבותיהם: מיכאל ומשאלם ושבע ויוראי ויכן וזיעה וחבר, שבעה.
14 הֵם הָיוּ בְּנֵי אֲבִיחַיִל בֶּן חוּרִי בֶּן יֶרֶע בֶּן גִּלְעָד בֶּן מִיכָאֵל בֶּן יַזְחִי בֶּן יֶדְאָ בֶּן בוּז׃.
טו אחי בן עבדיאל בן גוני היה ראש בתי האבות שלהם.
טז ויישבו בגלעד ובבשן ובערי מדינתם ובכל מרעה השרון עד קצהו׃.
17 הכל בני גד אלה נרשמו בתולדות היוחסין של ימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל.
יח לבני ראובן, לגדי ולחצי שבט מנשה היו גיבורי חיל נושאי מגן וחרב, יורים בקשת ומאומנים ב המלחמה, שמספרם ארבעים וארבעה אלף שבע מאות ושישים, כשירים ללכת לצבא.
19 הם עשו המלחמה לאגרים, ליתור, לנפיס, ולנודב.
20 נעזרו מפניהם, ויינתנו בידם ההגרים וכל אשר עמהם, כי צעקו אל-אלוהים במלחמה, והוא ענה להם, כי בטחו בו.
21 את-בהמתם נשאו, חמישים אלף גמלים, מאתיים וחמישים אלף צאן, אלפיים חמורים ומאה אלף איש.,
22 כי רבים נפלו מתים, כי המלחמה מאת אלוהים היה. וישבו במקומם עד הגלות.
23 בני חצי שבט מנשה ישבו בארץ מבשן ועד בעל חרמון ועד סניר ועד הר חרמון והם רבים.
24 אלה ראשי משפחותיהם: עפר ויִשי ואליאל ועזריאל וירמיהו ואדויה וידיאל, גיבורי חיל, אנשי שם, ראשי בתי אבותיהם.
25 אך בגד באלוהי אבותם ויזנו ועבדו את אלוהי עמי הארץ אשר השמיד אלוהים מפניהם.
26 וַיְעִיר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־רוּחַ פוּל מֶלֶךְ אֱשוּר אֶת־רוּחַ טַגְפַלַנְזָר מֶלֶךְ אֱשוּר׃ תלגתפאלנאסר וַיְשַׁב אֶת־הַרְאוּבֵנִי וְאֶת־הַגָּדִי וְאֶת־חֲצִי שְׁבַט־מְנַשֶּׁה וַיְבֵאֵם חֲלַח וְחַבּור וְעָרָה וְנַהַר גּוֹזָן׃, היכן הם נשארו עד היום הזה.
27 בני לוי גרשום קהת ומררי.
28 בני קהאת: עמרם, יִשׂער ועוזיאל.
29 בני עמרם: אהרון, משה ו נָשׂוּי. — בני אהרן: נדב, אביו, אלעזר ואיתמר. —
30 אלעזר הוליד את פינחס; פינחס הוליד את אביסו;
31 אביסו הוליד את בוצ'י; בוצ'י הוליד את אוזי;
32 עוזי הוליד את זרעיאס; זראיאס הוליד את מראיות;
33 מריות הוליד את אמריאס; אמריאס הוליד את אחיטוב;
34 אחיטוב הוליד את צדוק; צדוק הוליד את אחימעש;
35 אחימעס הוליד את עזריה; אזריה הוליד את יוחנן;
לו יוחנן הוליד את עזריה הוא היה הכהנה בבית אשר בנה שלמה בירושלים;
37 עזריה הוליד את אמריאס; אמריאס הוליד את אחיטוב;
38 אחיטוב הוליד את צדוק; סדוק הוליד את סלום;
39 סלום הוליד את הלסיאס; הליסיאס הוליד את אזריה;
40 עזריה הוליד את שריהו; שראיאס הוליד את חוסדק.
41 חוסדק עזב לגלות כאשר שלח יהוה את נבוכדנצר לגלות את יהודה וירושלים.
פרק 6
1 בני לוי גרשום קהת ומררי.
2 אלה שמות בני גרשום: לבני ושמי.
3 בני קהת: עמרם, ישער, חברון, ועוזיאל.
4 בני מררי: מוהולי ומוסי.
אלה משפחות לוי לאבותיהם
5 מגרסום לובי בנו; יאחת, בנו; זמא, בנו;
ו יוֹאָח בנו; אֵדוֹ בנו; זרח בנו; יתראי בנו.
ז בני קהת: עמינדב בנו, קרח בנו, אציר בנו.;
ח אלקנה בנו אביאסף בנו אציר בנו;
ט תחת בנו; אוריאל בנו; עוזיאס בנו; שאול בנו.
10 בני אלקנה עמסאי ואחימות;
יא אלקנה בנו; סופי, בנו; נָחָת, בְּנוֹ;
יב אליאב בנו; ירוחם, בנו; אלקנה, בנו.
13 בני שמואל: וַשֵׁנִי הַבְּכוֹר וַאֲבִיָּה׃
יד בני מררי: מהולי ולבני בנו שמעי בנו ועוצא בנו;
טו סמעא בנו חגיה בנו עשיה בנו.
טז אלה אשר מינה דוד לשיר בבית ה' ממועד נח הארון
17 וַיַּשְׁמָרוּ כְּמַשְׁרִים לִפְנֵי מִשְׁכָּן אֹהֶל מוֹעֵד עַד שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית יְהוָה בִּירוּשָׁלָם וַיַּשְׁמָרוּ אֹתָם כְּפִתְקָדָם׃
18 אלה אשר שרתו עם בניהם: מבני הקהתי: הימן המשר בן יואל בן שמואל.,
יט בני אלקנה, בני ירוחם, בני אליאל, בני תהו.,
20 בני סופ בן אלקנה בן מהת בן עמסאי,
כא בני אלקנה, בני יואל, בני עזריה, בני צפניה,
כ"ב בני תחת בן אציר בן אביאסף בן קרח,
23 בני ישער בן קהת בן לוי בן ישראל.
24 - אחיו אסף, אשר עמד לימינו, אסף בן ברכיה בן שׂמא.,
עשרים וחמשה בני מיכאל בן בסאיה בן מלכיה,
26 בני אתני, בני זרח, בני עדיה,
כז בני איתן בן זמה בן שמעי,
עשרים וחצי בני ית בן גרשם בן לוי.
29 - בני מררי אחיהם משמאל: איתן בן כוסי בן עבדי בן מלוך.,
30 בני חסביה, בני אמציהו, בני חלקיה,
לָא בני עמשי, בני בוני, בני סומר.,
לֹשִׁים בְנֵי מוֹהוֹלי בֶּן מוּסִי בֶּן מַרְרִי בֶּן לֵוִי.
33 אחיהם הלוויים היו אחראים על כל עבודת המשכן שבבית יהוה.
34 אבל אהרון ובניו היו בוערים הקורבנות על מזבח העולות ו קְטוֹרֶת על מזבח הבשמים; הם היו צריכים למלא את כל עבודת קודש הקודשים ולכפר על ישראל ככל אשר צוה משה עבד האלוהים.
לה אלה בני אהרן אלעזר בנו פינחס בנו אבישה בנו;
36 בוצ'י, בנו; אוזי, בנו; זראיאס, בנו;
לז מריות בנו אמריה בנו אחיטוב בנו;
38 צדוק בנו אחימשא בנו.
39 אלה מושבם לפי גבולותיהם בנחלתם: לבני אהרן ממשפחת הכהים הראשון על ידי הגורל,
40 ויתנו את חברון בארץ יהודה ואת מרעה סביבה;
41 ואת גבול העיר ואת כפרי העיר נתנה לכלב בן יפונה.
42 הם נתנו כָּך לבני אהרן עיר המקלט חברון, לבנה ומרעישה,
מג יתר ואשתמו ומרעייתו חלון ומרעייתו דביר ומרעייתו,
44 אֶשָׁן וְרַעֲשָׂיהּ, בֵּית שֶׁמֶשׁ וְרַעֲשָׂיהּ.;
מה לשבט בנימין, את גבע ואת מרעישה, את עלמת ואת מרעישה, את ענתות ואת מרעישה. כל עריהם, שלש עשרה ערים, למשפחותיהם.
46 - שאר בני קהאת קיבלו בגורל עשר ערים ממשפחות השבט, מחצי שבט מנשה.
47 לבני גרשם, למשפחותיהם, היו שלש עשרה ערים, לשבט יששכר, לשבט אשר, לשבט נפתלי ולשבט מנשה, בבשן.
48 בני מררי, למשפחותיהם, קיבלו בגורל שתים עשרה ערים משבט ראובן, משבט גד ומשבט זבולון.
49 וַיִּתְנַתָּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְלַוִּים אֶת־הַעֲרִים וְאֶת־רְעֵתָם.
50 ויתנו בגורל, משבט בני יהודה, משבט בני שמעון, ומשבט בני בנימן, את הערים האלה אשר ייעדו. שֶׁלָהֶם שמות.
51 עבור ה אחרים משפחות בני קהת, הערים אשר נפלו להם, משבט אפרים.
52 להם נתנו: את עיר המקלט שכם ואת מרעה שלה בהר אפרים ואת גזר ואת מרעה שלה,
53 יקמעם ומרעייתה, בית חורון ומרעייתה.,
54 חלון ומרעייתה גת רמון ומרעייתה;
55 ולחצי שבט מנשה, ענר ומגרשו, בלעם ומגרשו: למשפחות בני קהת.
56 נתנו לבני גרשום למשפחת חצי שבט מנשה את גלון בבשן ואת מרעישה ואת עשתרות ואת מרעישה;
נז לשבט יששכר, קדש ומגרשה, דברת ומגרשה.,
58 רמת ומרעה אֶנֶם ומרעה אֶלֶם׃;
נט לשבט אשר, מַשְׁלַא וְמַרְשְׁעָתָהּ, אֲבַדְן וְמַרְשְׁעָתָהּ.,
60 חוּקַק ומרעיתה, רוּחוֹב ומרעיתה;
61 ולשבט נפתלי, את קדס בגליל ואת מרעיה, את חמון ואת מרעיה, ואת קריתים ואת מרעיה.
62 נתנו לשאר לויים, לבני מררי: לשבט זבולון, רמון ומגרשה, תבור ומגרשה.;
63 בצד השני של הירדן, מול מִיְרִיחוֹ, עַל־עֵבֶר־הַיַּרְדֶן, מִשְׁבֵּט רְאוּבֵן, בוֹצוֹר בַּמִּדְבָּר וְרַעֲשָׂיהּ, יַשָּׁא וְרַעֲשָׂיהּ.,
64 קַדְמוֹת וְרַעֲשָׂיה מִפַּעַת וְרַעֲשָׂיה׃;
65 ולשבט גד, את רמת גלעד ואת מרעישה, את מנעים ואת מרעישה.,
66 חֶשְׁבוֹן וְרַעֲשָׂיה יֶעֶזֶר וְרַעֲשָׂיה׃.
פרק 7
1 בני יששכר תולה פועה יאסוב ושמערון ארבעה.
ב בני תולע: עוזי, רפאיה, יריאאל, ימאי, יבשמעם ושמואל, ראשי אבותיהם בעיות של תולה, גברים אמיצים, רָשׁוּם לדורותיהם בימי דוד, מספרם עשרים ושנים אלף ושש מאות.
ג בני עוזי: יזרעא. בני יזרעא: מיכאל, עובדיה, יוהל וישעיהו, חמישה ראשים כולם.
4 היו עמם, לפי דורותיהם, לפי בתי אבותיהם, חיילים חמושים עבור המלחמה, שלושים ושש אלף אֲנָשִׁים ; כי היו להם נשים ובנים רבים.
5 אחיהם, מכל משפחות יששכר, אנשי חיל., נוצר א מִספָּר סך הכל שמונים ושבעה אלף, רשומים ביוחסין.
ו בני בנימן בלה ובכור וידיאל שלושה.
ז' בני בלה: אשבן ועוזי ועוזיאל וירומי ואורי, חמשה ראשי אבות, גיבורי חיל, רשומים בתולדותיהם., מספר של עשרים ושניים אלף וארבע מאות.
8 בני בחור זמירה, יואש, אליעזר, אליועני, אמרי, ירומות, אביה, ענתות, ואלמת, כל בני בחור האלה.,
9 רשומים ביוחסין, לפי דורותיהם., כְּמוֹ ראשי בתי אבותיהם, גברים אמיצים, מספר של עשרים אלף מאתיים.
10 בני ידיהל בלן. – בני בלן: יחוס, בנימין, אהוד, כנען, זיתן, תרשיש, ואבישהר.
יא כל בני ידיהל אלה, ראשי אבותיהם, אנשי חיל., מספר של שבעה עשר אלף מאתיים, כשירים לצאת חמושים אל המלחמה.
12 סְפָם וְהַפָּם, בְּנֵי חִיר, חַסִים בֶּן-אַחֶר.
13 בני נפתלי ישיאל, גוני, יזר ושלום, בני בלא.
יד. עזריאל בן מנשה. פילגשו הארמית ילדה את מכיר אבי גלעד.
טו וַיִּקַּח מַכִּיר אִשָּׁה מֵחַפִּים וּמֵשָׁן וּשְׁמֹעַת אַחוֹתוֹ מַעֲשָׂה וּשְׁם הַשֵׁנִי׃ בֵּן היה סלפאאד, ולסלפאאד היו בנות.
טז ותלד מעה אשת מכיר בן ותקרא שמו פרץ ושם אחיו שרז ובניו אולם ורכן
יז בני אולם בדן. אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה.
18 אחותו המלקט ילדה את אישוד ואת אביעזר ואת מוהולה.
19 בני שמידה: אחין ושכם ולחי ואניעם.
כ בני אפרים: שותלח וברד בנו, תחת בנו, אלדע בנו, תחת בנו.;
21 זבד בנו ושותלה בנו ועזר ואלעד אשר הרגו אנשי גת ילידי הארץ כי ירדו לקחת את צאנם׃.
22 אפרים אביהם התאבל עליהם ימים רבים, ואחיו באו לנחמו.
23 וַיָּבֹא אֶל־אִשְׁתּוֹ, וַתַּהֵר וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ בְרִיעָה, כִּי הָיָה צָעָה בֵּיתוֹ.
24 בתו שרה, אשר בנתה את בית חורון התחתונה ואת בית חורון העליונה, ואת אוזן שרה.
כה רפֿא בנו ורסף תַּל בנו תַּעַן בנו;
26 לעדן בנו; עמיוד, בנו; אליסמה, בנו;
27 נון, בנו; יהושע, בנו. —
28 אחוזתם ומגוריהם היו: בית אל וערי הכפרים שלה; ממזרח נורן; ממערב גזר וערי הכפרים שלה, שכם וערי הכפרים שלה, עד עזה וערי הכפרים שלה.
כט ובית שן ומדינותיה, תנח ומדינותיה, מגדו ומדינותיה ודור ומדינותיה, היו ביד בני מנשה. בני יוסף בני ישראל ישבו בערים האלה.
30 בני אשר: ימה וישוע וישוי ובריה ושרה אחותם.
31 בני בריאה: חבר ומלכיאל, אבי ברשית.
32 וחבר הוליד את יפתח ואת סומר ואת חותם ואת שועה את אחותם.
33 בני יפתח פושה ושמעאל ואשות אלה בני יפתח
34 בני סומר: אחי, רואגה, חבה וארם. —
לה בני הלם אחיו: סופה וימנה וסואל ועמאל.
36 בני סופה: סו, הרנפר, סואל, ברי, ג'מרה,
37 בוסור, הוד, סממה, סלוסה, ג'תראן וברה. —
38 בני יתר: יפון ופספה וערה.
39 בני אולה: ארעה, חניאל ורסיה.
40 כל אלה היו בני אשר, ראשי אבות, אנשי חיל וגבורה, ראשי נסיכים, רשומים כעשרים ושישה אלף איש כשירים לצאת למלחמה. המלחמה.
פרק 8
א בנימין הוליד את בכורו, את בכורו, את אסבל השני ואת אחרא השלישי.,
2 נֹחַ הַרְבִיעִי וְרָפַע הַחֲמִישִׁי׃
ג בני בלה היו אדר וגרא ואביהוד,
ד אביסואי, נעמן, אהואי,
ה גרא, ספופן וחורם.
ו אלה בני אהוד ראשי משפחות היושבים בגבעה ויגלו אותם מנחת
7 נעמן, אחיה וגרא; הוא הוא שגלתם, והוא הוליד את עוזא ואת אחיוד.
ח וַיּוֹלֵד לַסְחָרִים בָּאָרֶץ מוֹאָב, אַחֲרֵי שָׁלַח אֶת-חוּשִׁים וְאֶת-בַּרָּה נְשָׁיו׃.
ט לו מחודש אשתו את יובב ואת שביעה ואת משה ואת משום,
י וַיְהוּשׁ שְׁכִיא וַמַּרְמָה אֵלֶּה בָנָיו, רֹאשִׁי אָבְקוֹת׃.
יא לו מבית חוסים את אביטוב ואת אלפעל.
12 בני אלפעל: חבר, משמע ושמי; אשר בנו את אונו ואת לוד ואת הערים שתחת שפטתה.
13 בריאה וסאמה, ראשי המשפחות אשר תושבי איילון, גרשו את תושבי גת.
יד אחיו, סשק וירימות,
15 זבדיה, ארוד, חדר,
16 מיכאל, ישפה ויוחא היו בני בריה.
17 זבאדיה, מוסוללם, חזקי, חבר,
יח וְיַשְׁמַרִי, יַזְלִיָּה וְיוֹבָב, בְּנֵי אֶלְפַעַל.
19 יאקים, זכרי וזבדי,
20 Elioénaï, Séléthaï, Eliel,
כא עֲדַיָּה וברַיָּה וסַמַרַת הָיוּ בְּנֵי שְׁמַעִי.
כב יספנן, חבר, אליאל,
כג עבדון, זכריה וחנן,
כד חנניה, עילם, ענתותיה,
25 יפדיה ופנואל היו בני ששך.
26 סמסארי, סוהוריה, אותוליה,
27 ירמיהו, אליהו וזכריה היו בני ירוחם.
28 אלה היו ראשי משפחות, ראשי תולדותיהם; הם ישבו בירושלים.
29 אביו של גבעון גר בגבעון, ושם אשתו היה מעה.
30 בנו הבכור, עבדון, אחר כך סור, קיס, בעל ונדב,
31 גדור, אחיו וזכר.
לב ומכלות הוליד את שׂמעה, וגם הם ישבו על פני אחיהם בירושלים, עם אחיהם.
לג נר הוליד את קיס, קיס הוליד את שאול, שאול הוליד את יהונתן, את מלכישוע, את אבינדב ואת אסבעל.
34 בני יהונתן מריבבעל; מריבאל הוליד את מיכה. —
35 בני מיכה פיטון ומלך תרעא ואחז.
36 אחז הוליד את יואדה; ג'ואדה הוליד את אלאמת, אזמות וזמרי; זמרי הוליד את מוסה.
לז וַיּוֹלִיד מֹשֶׁה בְּנָעַה וְרָפַע בְּנוֹ וְאֶלְעָשָׁה בְּנוֹ וְאֶשְׁל בְּנוֹ׃.
38 ושישה בנים היו לאסל, ושמם עזריקם ובקרו וישמעאל וזריה ועובדיה וחנן, כל אלה בני אסל.
39 בני עֵשֶׁךְ אָחִיו אוּלָם בְּכוֹרוֹ וְיֵהוּס הַשֵּׁנִי וְאֶלִיפֶלְט הַשְׁלִישִׁי.
40 בני אולם היו גיבורי חיל יורים בקשת, והיו להם בנים ובנים רבים, מאה וחמישים.
כל אלה בני בנימין.
פרק 9
1 כָּך כל ישראל נרשם בתולדות, והנה הם כתובים בספר מלכי ישראל; ויהודה גלה בבל על פשעיה.
2 התושבים הראשונים, אשר נשארו בנחלתם, בעריהם, היו בני ישראל, הכוהנים, הלוויים והנתנים.
ג בירושלים ישבו בני יהודה, בני בנימין, בני אפרים ובני מנשה;
ד מבני פרץ בני יהודה: עותאי בן עמיהוד בן אמרי בן עמרי בן בוני
ה מן השלונים: עשיה הבכור ובניו
ו' מבני זרח: יהואל; ואחיהם, שש מאות ותשעים;
ז מבני בנימין: שאלו בן משלם בן אודיה בן אסנה.;
ח איובניה בן ירוחם; אלה, בן עוזי, בן מוחורי; מוסוללם בן שפטיה בן רעואל בן יבניה;
ט ואחיהם לתולדותיהם תשע מאות חמישים וששה כל האנשים האלה ראשי משפחות לבתי אבותם.
10 כוהנים: ג'דאיה, יהויריב, ג'שים,
11 עזריה בן חלקיה בן מוסולם בן צדוק בן מריעות בן אחיטוב נסיך בית האלוהים;
יב עדיה בן ירוחם בן פשר בן מלכיהו; מסעי בן עדיאל בן יזרע בן מוסוללם בן מוסולמית בן אמר;
13 ואחיהם ראשי אבותיהם אלף שבע מאות ושישים אנשי חיל לעבודת עבודה בבית האלהים.
יד מן הלוויים: שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חسبיה מבני מררי.;
15 בככר, חרס, גלאל, מתניה בן מיכה בן זכריה בן אסף;
טז עוֹבְדִיָּה בֶּן שְׁמַעְיָה בֶּן גְלַל בֶּן עִדִּתּוּן וּבָרַכְיָה בֶּן אֹסָא בֶּן אֶלְקָנָה הַיּוֹשֵׁב בְּכַסְפֵי הַנְּטוֹפָתִים׃.
יז ושומרי הסף סלום ועקוב תלמון אחימן ואחיהם; סלום היה הצ'יף,
יח והוא עדיין בשער המלך מזרחה. אלה השוערים למחנה בני לוי.
יט שלום בן קרח בן אביאסף בן קרח ואחיו לבית אביו הקראחים היו על שמירת שערי המשכן אבותיהם שמרו על פתח מחנה יהוה;
20 פינחס בן אלעזר היה מנהיגם לפנים, ויהוה היה עמו.
21 זכריה בן משאלמיה היה שומר פתח אהל מועד.
22 כל האנשים האלה, שנבחרו לשומרי שערים, היו מאתיים ושנים עשר אנשים, רשומים בתולדות חצריהם; דוד ושמואל הרואה מינו אותם לתפקידם.
23 הם ובניהם היו בשערי בית יהוה בית המשכן, לשומרים.
24 וַיַּעֲמֹדוּ שָׁעָרִים בַּאַרְבַּע רוּחות הַמִּשְׂרָאֵל, מִקְדָּם, מִמַּעֲרָב, מִצְפוֹן וְמִדָּרָב.
25 אחיהם, מי נשאר בכפרים שלהם, הם היו צריכים לבוא אליהם מדי פעם, למשך שבוע.
26 כי ארבעת ראשי השוערים הללו, אשר היו לויים, היו תָמִיד בתפקיד, ועדיין הייתה להם הפיקוח על הלשכות והאוצרות, בבית האלוהים.
27 הם שהו סביב בית האלוהים, אשר שמרו עליו, והיו צריכים לדאוג לפתחו בכל בוקר.
28 חלק מה- לויים הֵם הָיוּ מְאַחֲרִים עַל הַכְּלִים שֶׁהִשְׁמוּ בַּתְרִישׁוּת, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ וְהוֹצִיאוּ, וְסִפּרו אוֹתָם.
29 אחרים היו אחראים על הכלים, על כל כלי המקדש, על הסלת, על היין, על השמן, על הקטורת ועל הבשמים.
30 בני הכוהנים הכינו את הבשמים.
31 אחד הלויים, מתתיהו בכור סלום בן הקורחי, היה אחראי על העוגות האפויות בתבנית.
32 וכמה מאחיהם מבני הקעתיים היו אחראים על הכנת לחם הפנים לכל שבת.
33 אלה המשוררים, ראשי משפחות הלוויים, מִתגוֹרֵר בחדרים, פטור פונקציות אחרות, כי הם היו ב שֶׁלָהֶם לעבוד יום ולילה.
34 אלה ראשי משפחות הלוים ראשים לתולדותיהם והם ישבו בירושלים.
לה ויחיאל אבי גבעון ישב בגבעון ושם אשתו מעה.
36 עבדון בנו הבכור, אָז סור, ציס, בעל, נר, נדב,
37 גדור, אחיו, זכריה ומכלות.
38 ומכלות הוליד את שׁמַעַן, וגם הם ישבו על פני אחיהם בירושלים, עם אחיהם.
לט וְנֶר הוֹלִיד אֶת קִיס, קִיס הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל, שָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן, אֶת מַלְכִּישׁעַ, אֶת אֶבִּינדָב וְאֶסְבַעַל.
40 בנו של יונתן: מריבאל. מריבאל הוליד את מיכה. —
41 בני מיכה: פיתון, מלך, תרעא.
42 אחז הוליד את ג'רא; ג'ארה הוליד את אלאמת, אזמות וזמרי; זמרי הוליד את מוסה.
43 משה הוליד את בנעה. רפאיא, בנו; אלסה, בנו; אסל, בנו.
מד וְלָאסֵל שִׁשָּׁה בָּנִים וְשָׁמָם עזריקם וְבֹקְרוּ וְיִשְׁמָעֵאל וְזַרְיָה וְעוֹבְדְיָה וְחָנָן אֵלֶּה בְּנֵי אֵסֵל׃.
פרק 10
1 כאשר הפלשתים נלחמו על ישראל, נמלטו אנשי ישראל מפני הפלשתים, ונפלו פצועים אנושות בהר הגלבוע.
2 הפלשתים נאחזו לִרְדוֹף שאול ובניו, והפלשתים הרגו את יהונתן, את אבינדב ואת מלכישוע בני שאול.
3 מאמץ הלחימה כוון נגד שאול; כאשר גילו אותו הקשתים, הוא פחד מאוד מפניהם.
4 ויאמר שאול אל נושא כליו של אללהו שלף את חרבך ודקר אותי בה, פן יבואו הערלים האלה ויעליפו אותי. נושא הכלים לא ה- לא רצה לעשות, כִּי נִתְפַּחַד וַיַּקֵּשׁ שָׁאוּל אֶת-חַרְבוֹ וַיַּשְׁלֹחַ עָלֶיהָ.
5 כאשר ראה נושא כלי הנשק כי שאול מת, גם הוא הסתער עליהם שֶׁלָה חרב, ומת.
ו וַיָּבַד שָׁאוּל וְשְׁלֹשֶׁת בְּנָיו, וְכָל-בֵּיתו אֲבַד עִמָּהֶם.
7 כל אנשי ישראל אשר בערבה ראו כי בני ישראל נמלטו, ושאול ובניו היו מתים, הם נטשו את עריהם וכבשו גַם את הבריחה; וַיָּבֹאוּ הַפְּלִשְׁתִּים וַיַּשְׁבוּ שָׁם.
8 למחרת באו הפלשתים לבזוז את ההרוגים, ומצאו את שאול ואת בניו שוכבים על הר הגלבוע.
9 וַיַּפְשִׁיטוּ אוֹ, וַיַּקְשְׁאוּ אֶת-רֹאשׁוֹ וַיַּשְׁלַחוּ וַיַּקְרִיצוּ אֶת-הַבְּשָׂרָה הַזֹּאת בְּכָל-אֶרֶץ-פְּלִשְׁתִּים, לְפִנְיֵי עֲלֵיהֶם וְלִפְיְשְׁטֵי הָעָם.
10 הם אחזו בנשק של שאול בבית אלוהיהם, וְהֵם קָשְׁרוּ אֶת-גַּלְגָּלוֹתוֹ בְּמַקְדָּשׁ דָּגוֹן.
יא וַיַּשְׁמַע כָּל יַבֵּשׁ גִּלְעָד אֶת כָּל־כֹל־עָשָׂו הַפְּלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל׃,
12 ויקומו כל הגברים ויקחו את גופת שאול ואת גופת בניו ויביאו אותם יביש ויקברו את עצמותיהם תחת האלה יביש ויצאו שבעת ימים.
13 וַיָּמַת שָׁאוּל בְּגִין הַפֶּעַל אֲשֶׁר פַּעַל יְהוָה, כִּי לֹא שָׁמַר אֶת-דַּבְרַת יְהוָה, וְכִי שָׁאוּל וְעָצַף אֶת-קוֹאֵי הַמֵּתִים.
14 הוא לא התייעץ ביהוה, ויהוה המית אותו, והעביר את המלוכה לדוד בן ישי.
פרק 11
1 וַיְקַבְּלוּ כָל-יִשְׂרָאֵל אֶל-דָּוִד בְּחֶבְרוֹן לֵאמֹר הִנֵּה עַצְמֶךָ וּבַשְׂרֶךָ אַנוּ.
2 לפני זמן רב, כאשר שאול היה מלך, זה היה וַיֹּאמֶר יִהֲבִיבְתָּ אֵלֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלֶיךָ אַתָּה תְּרֹעֶה אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתָ לְמִשְׁלָח עַמִּי יִשְׂרָאֵל׃«
3 כָּך וַיָּבֹאוּ כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹן וַיַּכְרַת דָּוִד עִמָּהֶם בְּרִית לִפְנֵי יְהוָה חֶבְרוֹן וַיִּמְשַׁחוּ אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל כְּדַבֵּר יְהוָה׃ מְבוּטָא על ידי שמואל.
ד דוד צעד עם כל ישראל על ירושלים היא יבוס שם היו היבוסים, יושבי הארץ.
ה ויאמרו יושבי יבוס אל דוד לא תבוא פה וירש דוד את מעוז ציון היא עיר דוד.
ו ויאמר דוד: "מי שינצח ראשון את היבוסי יהיה שר ונשיא." יואב בן צרוויה עלה ראשון והפך לשר.
7 וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּמְצוּדָה, עַל־כֵּן נִקְרָאָה עִיר דָּוִד.
8 הוא בנה את העיר מסביב, ממלו וסביבתה, ויואב חיזק את שאר העיר.
9 וַיַּגֵּד דָּוִד הָיָה וַיְהֹוָה צְבָאוֹת עִמּוֹ׃.
10 אלה הם מנהיגי הגיבורים אשר היו בְּ שירות של דוד, אשר יחד עם כל ישראל עזר לו בימי מלכותו, לאחר תרומה להמליכו כדבר יהוה על ישראל.
11 הנה מספר הגיבורים אשר היו בְּ שירות של דוד:
יְשָׁבַעַם בֶּן חַשְׁמוֹנִי רֹאשׁ הַשְּׁלֹשִׁים נָפַר חֲנִיתוֹ עַל שְׁלֹשׁ מֵאָה אִישׁ וְהָרַג אֲשֶׁר בְּאַחַת׃.
12 אחריו היה אלעזר בן דודו האחוחי; הוא היה בין שלושת הגיבורים.
13 הוא היה עם דוד בפס דומים, והפלשתים נאספו שם למלחמה. שָׁם חלקת אדמה מלאה שעורה, והעם ברח מפני הפלשתים.
14 וַיַּעֲמֹדוּ בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, הַגִּזְנוּ עָלָיו, וַיַּכְתִּים אֶת־הַפְּלִשְׁתִּים, וַיְהֹוָה הַבִּישָׁעָה גְדוֹלָה׃.
15 שלושה משלושים השר ירדו אל דוד אל הצוק במערת אודולם, בעוד מחנה הפלשתים חנה בעמק רפאים.
טז דוד היה אז במעוז, והיה שם מוצב פלישתים. בית לחם.
יז דוד חפץ ויאמר מי ישתה לי מים מן הבור אשר בשער בית לחם ?«
18 מִיָד השלושה אֲנָשִׁים, ועברו דרך מחנה הפלשתים, שאבו מים מן הבור אשר בשער בית לחם. וַיִּקְחוּ אֹתוֹ וַיָּבִיא אֹל־דָוִד, וַיָּנָן שְׁתֹּתוֹ, וַיְקַח אֹתוֹ לְה' כְּנִסֶּךָ.,
19 ויאמר חלילה לי לעשות זאת! האם אשתה את דם האנשים האלה בנפשם? כי זה "הם סיכנו את חייהם כדי להביא את זה." והוא סירב לשתות את זה. זה מה שעשו שלושת הגברים האמיצים האלה.
20 אבישי אחי יואב היה ראש השלושה; הוא הניף את חניתו על שלוש מאות איש. ה- הוא הרג, וזכה לתהילה בין השלושה.
21 הוא היה המוערך ביותר בשלישייה השנייה, והוא היה מנהיגם; אך הוא לא השתווה לשלושה רֵאשִׁית.
22 בניהו בן יהוידע בן גבור גבור מכבדאל הוא הכה את שני האריות של מואב וירד והכה את האריה בתוך הבור ביום שלג.
23 הִכֵּג אֶת־מִצְרִי, גַּבָּה חֲמֵשׁ אֲמָתִים, וּבְיָד־הַמִּצְרִי חֲנִית כְּנָט אֹרְג, וַיַּרְד אֵלָיו בַּמַּשְׁטָּה, וַיַּחֲטֹף אֶת־הַחֲנִית מֵיד־הַמִּצְרִי וַיַּכֵּהוּ בְּחַנִּיו.
24 כן עשה בניהו בן יהוידע, וַיְהִי שָׁם בְּשְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִים׃.
25 הנה, נכבד היה משלושים, אך לא השתווה לשלושה. דוד מינה אותו לחבר בסוד שלו.
26 אנשי חיל: עשהאל אחי יואב; אלחנן בן דודו מ בית לחם ;
27 סמוט מארורי; הלס, מפאלון;
28 חִירָה בֶּן אֶחָס מִתְקוֹע; אביעזר מענתות;
29 סובבוחאי ההושתי; עילאי האהוה;
30 מהראי, מנטופה; חלד, בן בנה, מנטופה;
31 אתאי בן ריבאי מגבעה מבני בנימין; בנאיהו, מפרעה;
32 חוראי, מעמקי געש; אביאל, מעראבה; אזמבת, מבוארם; אליבא, מסלבון;
33 בני עַשֵׁם מגזון; יונתן בן סַג מַעַרָר;
34 אחיעם בן סכר מערער;
לה אליפאל בן אור;
לו חפר ממשרה ואחיה מפלון;
37 חצרו מהכרמל; נעראי בן אסבאי;
38 יואל, אחיו של נתן; מיבאהר, בן אגראי;
39 בחר את העמוני; נהרי מברות, נושא נשק ליואב בן צרויה;
מ׳ עירא בית יתר; גרב בית יתר;
מא אוריה החתי זבד בן אהלי;
42 עדינה בן-סיזא הראובני, נשיא הראובני, ועמו שלושים.;
43 חנן בן מעכה; יהושפט ממיתן;
44 אוזיה, מאסטרוט; סממה ויחיאל, בני הותם מערוער;
45 ידיהל בן שמרי ויוחא אחיו התוחאי;
46 אליאל ממחום; יריבאי ויהושעיה, בני אלנעם; יתמה המואבי;
(וולגטה 47) אליאל, עובד ויאסיאל, ממסוביא.
פרק 12
א אלה האנשים אשר באו אל דוד שיקלג, בעודו נאלץ להימנע מלפני שאול בן קיש; הם היו בין הגיבורים אשר עזרו לו בתקופתו. המלחמה.
2 הם היו קשתים, מאומנים ב לִזרוֹק אבנים ביד ימין וביד שמאל, וגם ל למשוך חצים עם הקשת שלהם; הם היו מִבֵּין אֶחָי שָׁאוּל מִבִּנְיָמָן.
3 בראשם אחיעזר, אחר כך יואש, שְׁנֵיהֶם בני סמעה מגבעה; ג'זיאל ופלט, בני אזמות; ברכה; יהוא מענתות;
ד שמעיה מגבעון, גיבור השלושים וראש השלושים; ירמיהו, יחזקיאל, יוחנן, יזבד מגדרה;
5 אלוזאי; ירימות; בעלה; שומרון; ספטיה, מחרוף;
6 אלקנה ישעיהו עזראל יור וישבעם בני קורח;
7 יואלה וזבדיה בני ירוחם מגדור.
ח מבני גדי עברו על פני דוד במצודות במדבר, גיבורי מלחמה, מיומנים במגן ובחנית, נראים כאריות, זריזים כצבאים בהרים.
ט עזר ראש, עובדיה השני, אליאב השלישי;
י מַסְמַנָּה, הַרְבִיעִי; יְרַמְיָה, הַחֲמִישִׁי;
יא אתי השישי; אליאל השביעי;
יב יוחנן השמיני אלזבד התשיעי;
יג ירמיהו העשירי; מכבנאי העשר.
14 אלה היו בני גד שרי צבא; אחד הקטן היה גבור על מאה, והגדול על אלף.
15 הם אשר עברו את הירדן בחודש הראשון, כאשר עלה על גדותיו, והם אשר גרשו את כל יושבי העמקים, ממזרח וממערב.
טז וַיָּבֹאוּ מִבְּנֵי בְנִימַן וְיַהוּדָה אֶל־דָּוִד, בְּמְצוֹרִים.
17 דוד יצא לקראתם, פנה אליהם ואמר: "אם באתם אלי בשלום לעזרתי, לבי יפנה אליכם ונהיה מאוחדים; ואם לבגוד בי בבגידה לאויבי, כאשר אין אלימות." לא מתחבר בידי, למען יראה אלוהי אבותינו ויעשה צדק!«
18 ותצלח הרוח על עמשי ראש השלושים, והוא אמר "לך דוד ועמך בן ישי שלום לך שלום ושלום לעוזרך כי עזרך אלוהיך!" וַיְבַקֵּב אֹתָם דָּוִד וַיְשִׁיבָּם בֵּין פְּרֹאשִׁי הַגְּבוּד׃.
19 כמה מאנשיו של מנשה הצטרפו לדוד כשהלך עם הפלשתים אל המלחמה אל שאול. אך הם לא עזרו הפלשתים ; כי שרי הפלשתים נשלחו בחזרה במכוון דוד באומרו, "בסכנת נפשותינו, הוא יצטרף לאדונו שאול".»
20 כשחזר זישאלג הצטרפו אליו אנשי מנשה: עדנס, יוזבד, ידידהל, מיכאל, יוזבד, אליו ושלח, ראשי אלפי בני מנשה.
21 הם עזרו לדוד נגד גדודי הפשיטה, כי כולם היו גיבורי חיל, והם היו ראשי צבא.
22 ויום אחר יום אֲנָשִׁים הגיע לעזרתו של דוד, עד ש...’הוא היה צבא גדול, כמו צבא אלוהים.
23 הנה מספר מפקדי החיילים החמושים עבור המלחמה אשר באו אל דוד חברון להעביר אליו את מלכות שאול כמצוות יהוה.
24 בני יהודה נושאי מגן וחנית, ששת אלפים ושמונה מאות, חמושים ל המלחמה. —
25 בני שמעון, גיבורי חיל ל המלחמה, שבעת אלפים ומאה.
כו מבני לוי, ארבעת אלפים ושש מאות;
27 ויוידע, ראש של המשפחה לאהרון, ועמו, שלושת אלפים ושבע מאות.;
28 וְצַדוֹק, נער גִבּוֹר, וְבֵית־אָבִיו, עשרים ושנים שׂרים.
כט מִבְּנֵי בְנִימָן, אֲחִי שָׁאוּל, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים.; כִּי עד אז, רובם נשארו נאמנים לבית שאול.
ל עשרים אלף ושמונה מאות בני אפרים, אנשי חיל שמה, בבית אבותם.
31 מחצי שבט מנשה, שמונה עשרה אלף איש, אשר נבחרו במיוחד ללכת ולהכשיר את דוד למלך.
32 מבני יששכר הביני הזמנים וידעי אשר יעשה ישראל מאתיים מנהיגים וכל אחיהם תחת פקודותיהם
33 מזבולון, חמישים אלף איש כשירים לצבא, מוכנים לצבא המלחמה ובציוד מלחמה מושלם, מוכנים לתפוס את עמדותיהם בקרב בלבבות נחושים.
34 מנפתלי, אלף שר, ועמם שלושים ושבעה אלף, נושאי מגנים וחניתות.
35 בני דנים מוכנים ל המלחמה, 28,600.
36 ד'אסר, כשיר ללכת לצבא ומוכן ל המלחמה, ארבעים אלף.
לז ומעברו השני של הירדן היו הראובני והגדים וחצי שבט מנשה, מצוידים בכלי מלחמה, מאה ועשרים אלף.
38 כל אנשי המלחמה האלה, ידעו כיצד לסדר את עצמם למלחמה, באו בלב שלם חברון להמליך את דוד על כל ישראל, וגם לכל שאר ישראל היה לב אחד להמליך את דוד.
39 וַיָּבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים עִם דָּוִד, אֲכָלוּ וְשָׁתוּ, כִּי הָכִינוּ לָהֶם אֶחָיָם׃ הוראות.
40 וגם יושבי סביבם, עד יששכר, זבולון ונפתלי, הביאו אספקה על חמורים, גמלים, פרדים ובשקר, קמח, תאנים יבשות וצימוקים, יין ושמן, בקר וצאן לרוב; היה שם שמחה בישראל.
פרק 13
1 וַיְעַצֵּא דָּוִד עִם שָׂדֵי הַאלְפִים וְעִם הַמָּאָה וְכָל הַשָּׂרִים׃.
2 ויאמר דוד אל כל קהל ישראל אם טוב לכם ואם נראה שזה מגיע נשלח את דבר יהוה אלהינו מהר ככל האפשר אל שארית אחינו בכל ארצות ישראל וגם אל הכהנים והלוים בערי מרעתם למען יצטרפו אלינו.,
ג וְנַשִּׁיב אֵלֵינוּ אֶת-אֱרוֹן אֱלֹהֵינוּ כִּי לֹא-שָׁמַרְנוּ בָּהּ בִּימֵי שָׁאוּל׃«
4 כל הקהל הסכים לעשות כן, כפי שנראה לנכון בעיני כל העם.
5 דוד התאסף כָּך כָּל-יִשְׂרָאֵל מִסִּחוֹר מִצְרַיִם עַד-בֹא אֱמַת--לְהַביא אֶת-אֱלֹהִים מִקְרַיָּתָרִים.
ו וַיַּעֲלֶה דָּוִד וְכָל-יִשְׂרָאֵל בַּעֲלָה קְרִיתָרִים אֲשֶׁר בִּיהוּדָה לְהַעֲלָה שָׁם אֶת-אֱרוֹן הָאֱלֹהִים לַיהוָה הַיֹּשֶׁב עַל-הַכְּרוּבִים אֲשֶׁר נִקְרָא עֲלֵיהֶם שְׁמוֹ׃.
7 וַיַּעֲבוּ אֶת־אֱלֹהִים עַל־עֲגָלָה חֲדָ, ולקחו אותו משם מבית אבינדב: עוזא ואחיו נוהגים בעגלה.
8 דוד וכל ישראל רקדו לפני אלוהים עם כל שֶׁלָהֶם כוח, תוך כדי שירה, ו על ידי משחק נבלים, לאוטות, תופים, מצילתיים וחצוצרות.
9 כאשר הגיעו אל-גורן כידון, פשט עוזא את-ידו לאחוז בארון, כי הבקר מעדו.
י וַיַּחַר אֶפוֹן יְהוָה בֹעֲזֹה וַיְהִי יהוה וַיַּכֵּהוּ, כִּי נָתַת יָדוֹ עַל-הַתֵּבוֹ, וַיָּמַת שָׁם עוֹז, לִפְנֵי אֱלֹהִים.
יא וַיַּעַנְפֵּר דָּוִד עַל כָּךְ הַגִּיּוּהַ אֶת־עוֹצָה וַיִּקְרָא הַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ־עוֹצָה עַד־הַיּוֹם הַזֶּה׃.
12 וירא דוד מפני אלוהים ביום ההוא ויאמר איך אביא אלי את ארון האלוהים»
13 דוד לא הביא את הארון הביתה לעיר דוד, אלא הביא אותו לבית עבד אדם הגתי.
יד וַיָּשָׁב אֱלֹהִים שָׁלֹשָׁה חֲדָשִׁים עִם־בֵּית־עֲבֵד־אֱלֹהִים, בְּבֵיתוֹ; וַיְבָרֵךְ יְהוָה אֶת־בֵּית־עֲבֵד־אֱלֹהִים, אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ׃.
פרק 14
1 חירם מלך צור שלח מלאכים אל דוד עם עצי ארז, סתתים וחרשי עץ, לבנות לו בית.
2 וידע דוד כי הכינוהו יהוה למלך על ישראל כי נישאה מלכותו מאֹד בעבור עמו ישראל.
3 דוד לקח נשים נוספות בירושלים ויולדו לו בנים ובנות.
ד אלה שמות הילדים שהיו לו בירושלים: שמוע, סובד, נתן ושלמה,
ה יבהר, אלישע, אליפלט,
ו נגה, נפג, יפיה,
7 אליסמה, באיאדה ואליפלט.
ח וַיְשְׁמְעוּ פְּלִשְׁתִּים כִּי נִמְחַח דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל; כָּך וַיַּעֲלוּ כָּל-הַפְּלִשְׁתִּים לַחֲפֹר אֶת-דָּוִד וַיְשְׁמַע דָּוִד וַיֵּצֵא לִקְרָאֵהֶם.
9 וַיָּבֹאוּ הַפְּלִשְׁתִּים וַיַּעֲבֹדוּ אֶל־בַּעֲקַת רְפָיִם.
י וַיַּשְׁאֵל דָּוִד אֶת-הָאֱלֹהִים לֵאמֹר הַאֲלֶה אֶל-הַפְּלִשְׁתִּים הַתִּתְנַתֵּם בְיָדִי וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה עָלָה וָאֲנַתֵּם בְיָדֶךָ׃»
יא וַיַּעֲלוּ בַּעַל פָּרְשִׁים וַיַּכְפֵּר שָׁם דָּוִד וַיֹּאמֶר דָּוִד שָׁבֵר אֱלֹהִים אֲוִיבַי בְּיָדִי כַּאֲשֶׁר שָׁבְרוּ מַיִם׃ הסכרים."לכן ניתן למקום הזה השם בעל-פרשים".
12 הם השאירו שם את אלוהיהם, ודוד אמר שימסרו אותם באש.
13 הפלשתים מיהרו לחזור אל העמק.
יד וַיַּשְׁאֵל דָּוִד אֶת-הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אַל-תַּעֲלֶה אַחֲרֵיהֶם סוּב מִפְּנֵיהֶם וְתִבָּא אֲהֲרֵי עֵצֵי הַלֶּשׁ.
15 כִּי תִּשְׁמַע קוֹל צְעִידָה בְּצַד עצי הַלֶּשֶׁם וְצָאתָ לִהְלָחָם כִּי יֵצֵא אֱלֹהִים לְפָנֶיךָ לְהַגִּד אֶת-מִחֲלָם פְּלִשְׁתִּים׃«
16 דוד עשה כאשר ציווה עליו אלוהים, והם הכו את צבא הפלשתים מגבעון ועד גזר.
17 וַיַּפְשַׁמֵּעַ שֶׁל דָּוִד בְּכָל־הַארְצוֹת, וַיְהוָה נִמְרָא אוֹתוֹ בְּכָל־הַגּוֹיִם׃.
פרק 15
1 ויבן לו בתים בעיר דוד, ויכן מקום לארון האלוהים, ויקים לו אהל.
2 ויאמר דוד: "רק הלוים ישאו את ארון האלוהים, כי הם אשר בחר ה' לשאת את ארון האלוהים ולשרתו עד עולם".»
ג וַיְכַבֵּץ דָּוִד אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל אֶת־יְרוּשָׁלָם לְהַעֲלָה אֶת־אֲרוֹן־יְהוָה, אֲשֶׁר־הִכִּין־לוֹ.
ד וַיְקַבֵּץ דָּוִד אֶת־בְּנֵי־אַהֲרֹן וְאֶת־ה
ה מִבְּנֵי קַעַת אוֹרִיאֵל הַרְשִׁיָּה וְאֶחָיו--מֵאָה וְעֶשְׂרִים׃;
ו מִבְּנֵי מַרְרִי, עַשַׁיָּה הַרְשִׁיָּה וְאֶחָיו, מָאתִים וְעֶשְׂרִים.;
ז' מבני גרשום, יואל השר ואחיו, מאה ושלושים.;
ח מבני אליספן שמעיה השר ואחיו מאתיים;
ט מבני חברון, אליאל השר ואחיו, שמונים;
עשר מבני עוזיאל עמינדב השר ואחיו מאה ושנים עשר.
יא דוד קרא לצדוק ולאביתר הכהנים ולאוריאל ולעשיה וליואל ולשמעיה ולאליאל ולעמינדב הלוויים.,
12 ויאמר אלהם אתם ראשי משפחות הלוים התקדשו אתם ואחיכם והעלו את ארון יהוה אלהי ישראל אל המקום אשר הכנתי לו׃ שהייה.
13 כי לא אתם הייתם בפעם הראשונה הכה אותנו יהוה אלהינו כי לא ביקשונו כדת׃«
14 הכוהנים והלוים הקדישו את עצמם להעלות את ארון יהוה אלוהי ישראל.
15 וַיִּשָּׂאוּ בְנֵי לֵוִי אֶת-אֱלֹהִים עַל-כְּתִפָּם בַּבָּדִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה כְּדַבֶּר יְהוָה.
16 דוד ציווה על ראשי הלוויים להפקיד את אחיהם המשוררים עם כלי נגינה, כנרות, נבלים ומצלתיים להשמיע קול שמח וגדול.
יז והלוים מינו את הימן בן יואל ואת אסף בן ברכיה מאחיו ואת איתן בן קוסיה מאחיו׃;
18 ועמם אחיהם מן הסדר השני זכריה ובן ויזיאל וסמירמות ויחיאל עני ואליאב ובניהו ומעזיהו ומתתיהו אליפלו ומקניהו עבד אדם ויחיאל השוערים.
19 למשררים הימן, אסף ואיתן היו מצלתיים מנחושת ה- להדהד.
20 לזכריה, עוזיאל, סמימות, יחיאל, אני, אליאב, מעשיהו ובנאי, היו לירים עשויים מאלמות.
21 למתיאס, אליפאלו, מקיניאס, אובדום, יחיאל ואוזזיו היו נבל באוקטבה נָחוּת, לנהל שִׁירָה.
22 חנניה ראש הלוויים על ההובלה ניהל את ההובלה כי ידע בדבר הזה.
23 ברכיה ואלקנה היו שומרי הסף על התיבה.
24 שבניה ויהושפט ונתנאל ועמשי וזכריה ובניה ואליעזר הכוהנים תקעו בחצוצרות לפני ארון האלוהים, ועבד אדם ויחיה היו שוערים ליד הארון.
25 וַיֵּצוּ דָּוִד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְפַרְדֵי הַאֲלָפִים לְהַעֲלֹת אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה' מֵבֵת עֲבָדוֹם בְּתוֹךְ הַמָּה׃ שִׂמְחָה.
26 כאשר עזר אלוהים ללוים, נושאי ארון ברית יהוה, הוקרבו שישה פרים ושישה אילים.
27 דוד היה לבוש גלימת בד דק, וכך גם כל הלוויים נושאי הארון, המשוררים וחניניה הממונה על נושא הארון., בֵּין הַמְשְׁרִים; וְאֶפוֹד פֶּשֶׁן לָדָד עָלָיו.
28 וַיַּעֲלוּ כָל־יִשְׂרָאֵל אֶת־אֲרוֹן־בְּרִית־יְהוָה בְּרִנָּה שִׂמְחָה בְּקוֹל־חצוצרות, חצוצרות ומצלתיים, ובְנִגְנַת־כִּנָּרוֹת וּכְנוֹרִים׃.
29 וַיַּבֹּא אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֶל-עִיר דָּוִד, וְתִצְפָּט מִיכַל בַּת-שָׁאוּל בַּחֲלוֹן וְתֵרָא אֶת-דָּוִד הַמֶּלֶךְ מְקַדֵּל וְרוֹקֵד, וְתַבֵּץ לוֹ בְּלִבָּהּ.
פרק 16
1 אחרי שהובאו את ארון האלוהים והוצבו אותו בתוך האוהל אשר הקים לו דוד, הוקרבו עולות ושלמים לפני אלוהים.
2 וַיַּכְלַת דָּוִד לְהַקְרִיב אֶת־הַעוֹלָה וְאֶת־הַשְׁלָמִים וַיִּבְרַךְ אֶת־הָעָם בְּשֵׁם יְהוָה׃.
3 אָז וְחִלַּק לְכָל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, גַּבֵּר וְאֲשָׁר, לְכָל-כָל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְגַבֵּר וְעַגַּב צִמְקִים.
4 וַיַּעֲדַן אֶת־הַלְּוִיִים לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה לְשַׁרְתָּ, לְשַׂחְגָּל, לְהַלֵּל לְהַהֲלֹהֶה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
5 הם היו אסף, השר; זכריה, השני; אָז יחיאל, סמירמות, ויחיאל, מתתיהו, אליאב, בניאה, עבדדום ויחיאל, בכינורות ובכינורות, ואסף תקע במצלתיים.;
ו ובניהו ויזיאל הכוהנים תקעו בחצוצרות ללא הרף לפני ארון ברית האלוהים.
7 ביום הזה קבע דוד לראשונה כי יהוה יתהלל על ידי אסף ואחיו:
8 הללו את יהוה, קראו בשמו,
הודיעו את מעשיו בקרב העמים.
9 שירו לו, שירו לו תהילים,
ספר לנו על כל פלאיה.
10 התפארו בשמו הקדוש;
יְשָׂמֵחַ לֵב מַדְרֵי יְהוָה!
יא דרשו את יהוה ואת כוחו;
תמשיכו לחפש את פניו.
12 זכרו את נפלאותיו אשר עשה,
על ניסיו ועל משפטיו מפיו,
גזע ה-13 של ישראל, עבדו,
בני יעקב, בחיריו.
14 הוא יהוה הוא אלוהינו;
פסקי הדין שלו לְתַרְגֵל ברחבי העולם.
15 זכרו את בריתו לעד.
— את הדבר שדיבר במשך אלף דורות.
16 מהברית שהוא סיכם עם אברהם,
ועל שבועתו ליצחק,
17 אשר קבע חוק ליעקב,
למען ישראל בברית עולם,
18 ויאמר לך אתן את ארץ כנען,
כמו חלקך בירושה.«
19 בזמן שהיית קל לספירה,
במספרים קטנים וזרים במדינה,
20 אשר נדדו מגוי לגוי,
ומממלכה אחת לעם אחר,
21 הוא לא נתן לאיש לדכא אותם,
וַיַּעֲנֵשׁ מַלכים בִּגְלָם;
22 "אל תיגעו במשחיי,
ואל תפגעו בנביאיי!«
23 שירו ליהוה, תושבים של כל כדור הארץ;
להכריז על ישועתו יום יום.
24 הכריזו על כבודו בגויים,
נפלאותיו בין כל העמים.
25 כי גדול יהוה וראוי להלל,
הוא נורא יותר מכל האלים;
26 כי כל אלוהי העמים אלילים הם.
וַיְהוּא עָשָׂה שָׁמַיִם;
27 הוד והדר לפניו;
הכוח וה שִׂמְחָה נמצאים בביתו.
28 תנו ליהוה, משפחות העמים,
תנו ליהוה כבוד וגבורה.,
29 תנו ליהוה כבוד לשמו.
הביאו מנחות ובאו לפניו;
עבדו את יהוה בלבוש קדוש,
30 רעדו לפניו, תושבים של את כל כדור הארץ.
והעולם האיתן לא יזדעזע.
31 יהי זכרו השמים
ותשמח הארץ!
יאמר בגויים: "ה' מלך!"»
32 יהדהד הים מכל אשר בו!
ירעידו השדות מכל אשר להם!
33 ירעידו עצי היער משמחה,
לפני יהוה, כי הוא בא לשפוט את הארץ!
34 הודו ליהוה כי טוב הוא,
כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
35 אמרו: "הושיעו אותנו, אלוהי ישועתנו;
אספנו אותנו יחד והצילנו מקרב הגויים.,
כדי שנוכל לחגוג את שמך הקדוש,
וְכִי נִתְהַלֵּל בְשִׁבְחֶךָ.«
36 ברוך יהוה אלוהי ישראל,
מנצח אל נצח!
וַיֹּאמֶר כָּל-הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל יְהוָה׃»
37 דוד וַיָּשָׁב שָׁם, לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה, אֶת-אַסף וְאֶחָיו, לְעֲבֹדֶת תָּמִיד לִפְנֵי הַארוֹן, כְּמַשְׂאֵת יוֹם בְּיוֹם.;
38 וכן עובד אדם ואחיו, מספר של שְׁמֹנָה וְעַבְדֶּם בֶּן עִדִּתּוּן וְחֹשָׁה שָׁעָרִים;
לט וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וְאֶחָתָיו הַכֹּהֵנִים הָיוּ לִפְנֵי שֶׁכֶן יְהוָה בָּמָּה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן׃,
40 כדי שיקריבו עולות לה' תמיד בוקר וערב על מזבח העולה ול שהם משיגים כל אשר כתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל.
41 עמהם היו הימן ואידיתון ושאר הנבחרים ו נְקָרוּ שָׁמָהּ, לַהֲלֹת יְהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ!»
42 איתם, ידע, עם הֵמָן וְעִדִּיתוּן חֲצֻצְצְצְרִים וּמְצַלְתִּים לְמַעֲשֶׂרִים בָּהֶם וּכְלֵי שִׁירוֹת אֱלֹהִים וּבְנֵי עִדִּיתוּן, שָׁמְרִים עַל הַשַּׁעַר׃.
43 וַיֵּלֵךְ כָּל־הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ ודוד שָׁב לְבָרֵךְ אֶת־בֵיתוֹ.
פרק 17
1 וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּבֵיתוֹ וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־נָבִיא הַנִּבִּיא הִנֵּה־אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵית־אַרְזִים וְאֲרוֹן־בְּרִית־יְהוָה... מִזְרָח מתחת לאוהל!«
2 נתן ענה לדוד: "עשה אשר בלבבך כי אלוהים עמך".»
3 באותו לילה, דבר אלוהים היה התייחסו לנתן במונחים אלה:
4 לך ואמרת לדוד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי בית לגור בו.
5 כי לא גרתי בבית מיום העליתי את ישראל ממצרים עד היום הזה, אבל הייתי מאוהל לאוהל ושכן ברירת מחדל.
ו בכל הימים אשר צעדי עם כל ישראל, האם אמרתי דבר אל אחד משופטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר מדוע לא תבנו לי בית ארזים?
ז ועתה אמרת אל עבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתי אותך מן המרעה מרעיית הצאן להיות נגיד על עמי ישראל;
8 הייתי עמך בכל אשר תלך, השמדתי את כל אויביך מפניך, ועשיתי לך שם כשמות הגדולים אשר על הארץ.
ט וַיְקַמָּתִי לַעַמִּי יִשְׂרָאֵל וַיִּנְטַעְתִּיו וַיֵּשֶׁב בַּמָּבֹתָיו לֹא יִהְיֶה עוֹד וְלֹא יִדְרַעוּ עוֹד כְּפָרֶשׁ׃
10 וכיום אשר שמתי שופטים על עמי ישראל, השפילתי את כל אויביך, והודיעתי לך כי יבנה לך יהוה בית.
יא כי מלאו ימיך והלכת עם אבותיך והייתי מקימה את צאצאיך תחתיך, אחד מבנייך, ואכנן את ממלכתו.
12 הוא אשר יבנה לי בית, ואכין את כסאו לעד.
13 אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן ולא אעביר ממנו חסדתי כאשר עבירתי אותו ממי... לִמְלוֹך לפניך.
14 אקים אותו לעד בביתי ובממלכתי, וכיסאו יהיה כון לעד.«
15 וַיְדַבֵּר נָתָן אֶל־דָּוִד כְּכָל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְכָל־הַחֲזוֹן הַזֶּה׃.
טז ויבא המלך דוד ויעמד לפני יהוה ויאמר מי אנכי יהוה אלהים ומי ביתי כי הבאתני עד הנה
יז וְעוֹדֶן קְטַן זֶה בְּעֵינֶיךָ אֱלֹהִים דִּבְרַעְתָּ עַל־בֵּית עַבְדֶךָ מִמָּל־עָדָר וְרָשַׁבְתָּנִי לְאִישׁ נָשָׂא יְהוָה אֱלֹהִים׃.
18 מה עוד דוד יכול לספר לך על כבוד? מוענק לעבדך? אתה מכיר את עבדך.
19 יהוה, למען עבדך וככלבבך עשית את כל הדברים הגדולים האלה להודיע את כל הדברים הגדולים האלה.
20 יהוה, אין כמוך, ואין אלהים מלבדך, ככל אשר שמענו באוזנינו.
21 איזה גוי אחר עלי אדמות כעמך ישראל, אשר בא אלוהים לגאול אותו? לעשות את עמו לעשות לכם שם במעשים גדולים ובמופתים להוציא גויים מפני עמך אשר גאלת ממצרים
22 עשית את עמך ישראל לעמך לעולם ואתה יהוה היה להם לאלהים.
23 ועתה יהוה, יתן הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו לעד, ועשה כדברך.
24 יִהְיֶה וְיִתְהַדָּר שְׁמֶךָ לָעוֹלָם וְיֹאמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים ליִשְׂרָאֵל וְיִהְיֶה נָכוֹן בֵּית דָּוִד עבדךָ לְפָנֶיךָ׃
25 כי אתה, אלהי, גילית לעבדך כי תבנה לו בית; על כן העיז עבדך להתפלל לפניך.
26 עתה יהוה אתה האלוהים ואתה דיברת את הדבר הנעים הזה אל עבדך.
27 עַתָּה חָפַץ עַלָּכֶם לַבְרַךְ אֶת־בֵּית עַבְדֶךָ וַיְהִי עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּי־אַתָּה מְבָרֵךְ יְהוָה מְבוֹרֵךְ עוֹלָם׃«
פרק 18
1 אחרי כן, הכה דוד את הפלשתים וכבש אותם, והוא הציל את גת ואת ערי הפלשתים מיד הפלשתים.
2 הוא הביס את המואבים, והמואבים הפכו לעבדים לדוד, והביאו לו מנחה.
3 דוד ניצח את הדרעזר מלך צובה, ליד חמת, בדרכו לבסס את שלטונו על נהר פרת.
4 וַיִּקַּח מִמֶּנּוּ דָּוִד אֶלֶף מֶרְכָּבוֹת, שִׁבְעַת אֲלֶף פָּרְשִׁים וְעֶשְׂרִים אֲלֶף פֹרְגְלִים; דָּוִד גָּרַץ אֶת־כָּל־סוּסֵי הַמֶרְכָּבוֹת וַיָּשָׁאַר לָדָן מֵהֶם מֶרְכָּבוֹת׃.
5 כאשר באו ארמי דמשק לעזרת חדעזר מלך צובה, הכה דוד עשרים ושניים אלף איש ארם.
6 דיוויד מיט חיל מצב ב- סוּריָה מדמשק; הארם היו עבדים לדוד, מביאים מנחה. יהוה נתן לדוד הישועה בכל אשר הלך.
7 ויקח דוד את מגני הזהב אשר היו על עבדי חדעזר והביאם ירושלים.
8 דוד לקח שׁוּב כמות גדולה של נחשת בתבת ובכון ערי הדרעזר ושלמה עשה ממנה את ים הנחשת ואת עמודי הנחשת ואת כלי הנחשת.
9 כאשר שמע תו מלך חמת כי הביס דוד את כל כוחות חדזר מלך צובה,
10 וישלח את אדורם בנו אל המלך דוד לבקש את פניו ולברכו על אשר תקף את הדרעזר והביס אותו, כי אתה היית במלחמה תמידית עם הדרעזר. הוא שלח וגם כל מיני אגרטלים מזהב, כסף וברונזה.
יא וַיְקַדֵּם הַמֶּלֶךְ דָּוִד לַיהוָה, אֲשֶׁר הַכֶּסֶף וְהַזָּב אֲשֶׁר לָקַח מִכָּל הַגּוֹיִם מֵאֱדוֹם וּמִמּוֹאָב וּמִבְנֵי עַמּוֹן וּמִפְּלִשְׁתִּים וּמִעַמֵּלֵק׃.
12 אביסאי בן צרויה הביס את האדומים בעמק המלח., מספר של שמונה עשרה אלף.
13 וַיַּעֲמַר חִזָּב בְּאֶדוֹם וַיְהִי כָּל־אֶדוֹם נִכְבָּע לָדָוִד וַיְהִיב יְשִׁיעוּ לָדָוִד בְּכָל־כָּל־הַלָּךְ׃.
יד דוד מלך על כל ישראל ועשה משפט וצדקה לכל עמו.
טו יואב בן צרוויה היה קצין הצבא ויהושפט בן אחילוד היה מזכיר.;
16 צדוק בן אחיטוב ואחימלך בן אביתר היו כהנים; סוסה הייתה מזכירה;
17 בניהו בן יהוידע ראש הכרתי והפלתי ובני דוד ראשנים לצד המלך.
פרק 19
1 אחרי כן מת נח מלך עמון ובנו מלך תחתיו.
2 ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן ניש כי עשה עמי אביו חסד וישלח דוד מלאכים לנחמו על אביו ויבואו עבדי דוד לארץ בני עמון לנחם את חנון,
ג ויאמרו שרי בני עמון אל חנון: "האם דוד שולח לך מנחמים לכבד את אביך? הלוא לרגל ולהשמיד ולחקור את הארץ באו עבדיו אליך?"»
4 וַיַּחֲבַר חנון אֶת-עַבְדֵי דָּוִד, וַיַּגְלַחֵם, וַיְגַרְז אֶת-בְּגָדָם, עַד-מַתְנֵיהֶם, וַיְשַׁלַּחֵם.
5 הם הלכו והודיעו לדוד מה קרה ל אנשיו, והוא שלח אֲנָשִׁים לקראתם, כי האנשים האלה היו מבולבלים מאוד, וישלח להם המלך הודעה לאמור: "הישארו ביריחו עד שיצמח זקניכם, ואז תשובו" הַבָּא.«
ו וְהָעֲמוֹנִים רָאוּ כִּי הִתְעַנְעוּ עַל־דָּוִד, וְשָׁלַח חנון ובני עמון אלף כַּכָּרִים כֶּסֶף לְשָׁכֵר מֶרְכָּבוֹת וּפָרְשִׁים מֵאֵרָם מֵאַחַ וְצוֹבָה׃.
ז וישכרו שלושים ושנים אלף רכבות ואת מלך מעה ואת עמו, ויבואו ויחנו על מידבה, ובני עמון נאספו מעריהם ויבואו למלחמה.
8 דוד שמע על כך ושלח נגדם יואב וכל החיל, אנשי החיל.
9 ויצאו בני עמון ועמדו את מערכם בשער העיר, והמלכים אשר באו היו בנפרד בשדה.
10 וירא יואב כי חזית מלחמה לפניו ומאחריו, ויבחר חיל מכל עדת ישראל ויעמד אתם מול ארם.,
יא וַיַּעֲמַד אֶת-הָעָם שָׁתֵּר עַל-פִּי-אֶחִיו אֲבִישַׁי וַיַּעֲמֹד אֶל-עַמּוֹ וַיֹּאמֶר׃
12 "אם ארם חזק ממני, אתה תבוא לעזרתי; ואם בני עמון חזקים ממך, אעזור לך".
13 היו איתנים, ונלחמה גבורה לעמנו ולערי אלוהינו, ויעשה ה' את הטוב בעיניו.«
14 וַיָּעֲלֹה יוֹאָב וְעַל־הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ נִגְרוּ אֶל־הָאֲרָמִים לְהִתְקַף אִתם, וְהֵם בָּרְסוּ מִפְּנָיו׃.
15 וכאשר ראו בני עמון כי נמלטו ארם, נמלטו גם הם מפני אבישי אחי. של יואב, וַיָּשָׁב אֶל־הָעִיר וַיּוֹאָב שָׁב אֶל־יְרוּשָׁלָם׃.
טז ויראו הארמים כי נפלו לפני ישראל ושלחו מלאכים לקרוא לארים אשר בעבר הנהר ואת סופג שר צבא חדראזר הליכה מולם.
יז דוד שמע את הבשורה, אסף את כל ישראל, עבר את הירדן, בא אליהם והכין את המהלך עליהם, ודוד ארגן את המהלך נגדם. הצבא שלו בקרב נגד הסורים. הם נלחמו איתו,
יח ויברחו ארם מפני ישראל, ודוד הרג את ארם. סוסים שבעת אלפים מרכבות וארבעים אלף רגלים; וגם את סופך, שר הצבא, הוא הרג.
19 וסאליו של הדרעזר, שראו את עצמם מובסים בפני ישראל, עשו זאת שָׁלוֹם הם נכנעו יחד עם דוד, והארמים מאנו עוד לעזור לבני עמון.
פרק 20
1 לעת ראש השנה, כאשר המלכים יוצאים למלחמה, יואב מנהיג חיל גדול, החריב את ארץ בני עמון ובא לצור על רבה, ודוד נשאר בירושלים. יואב הביס את רבה והחריב אותה.
2 דוד הסיר את הכתר מראש מלכם, והוא י מצא את משקלו של כישרון זהב; והוא היה שם עליה הייתה אבן יקרה, והיא הייתה לשים וַיַּשְׁלֹשׁ מִן־הָעִיר בַּזֶּה גָּדוֹל מְאֹד׃.
3 אשר לאנשים שהיו שם, הוא’ב הוא הוציא, והוא ה- וַיִּקְרָעוּ אֹתָם בְּמַסְרִים וְבַמַּשְׁ ...גַּרְזָן וַיַּעֲשֶׂה דָּוִד כֵּן לְכָל־עָרֵי בְּנֵי־עֲמוֹן וַיָּשַׁב דָּוִד וְכָל־הָעָם.
ד לאחר מכן נערכה קרב בגזר עם הפלשתים, וסבושאי החושתי הרג את שפיע., שני צאצאי רפא, ו הפלשתים הושפלו.
ה וְהָיָה עוֹד מִלְחָמָה עַל־פְּלִשְׁתִּים, וְהָרַג אֶלְחָנָן בֶּן־יָאיר אֶת־לַחְמִי אֶחִי גַּלִית מֵגֵת; חֵץ חניתו כְּנֶר אוֹרְג.
ו. קרב נוסף היה בגת. היה שם איש קומה רבת קומה, אשר לו שש אצבעות. לכל יד ולכל רגל, עשרים וארבע בְּסַך הַכֹּל, וגם הוא היה צאצא של רפא.
7 הוא גנאי את ישראל, ויונתן בן שמע אחי דוד הרג אותו.
8 האנשים האלה היו בני רפא בגת; הם נפטרו ביד דוד וביד עבדיו.
פרק 21
1 וַיַּעֲמֹד שָׁטַן עַל־יְשָׂרָאֵל וַיַּסִּית אֶת־דָּוִד לִרְכֹת מִפקד־ישׂרָאֵל׃.
2 ויאמר דוד אל יואב ואל ראשי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו לי דו"ח ואדע את מספרם»
ג ויאמר יואב: "יוסף ה' על עמו פי מאה ממה שהוא! המלך אדוני, הלוא כולם עבדים לאדוני? מדוע אדוני שואל זאת? מדוע יביא חטא על ישראל?"»
ד וְהִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ עַל־יוֹאָב וַיֵּלֵךְ יוֹאָב וַיְסַע בְּכָל־יִשְׂרָאֵל וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלָמָה׃.
ה וַיַּתֵּן יוֹאָב לְדָוִד אֶת-מְנַד הָעָם הָיוּ בְּכָל-יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲנָשִׁים שָׁלָפִים בַּחֶרֶב, וְבִיהוּדָה אַרְבַּע מֵאָה שִׁבְעִים אֲלֶף אֲנָשִׁים שָׁלָפִים בַּחֶרֶב.
ו לא ערך את לוי ואת בנימין בתוכם, כי דבר המלך היה רע בעיני יואב.
7 וַיַּרְע אֱלֹהִים בַּדָּבָר הַזֶּה וַיַּכֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל׃.
ח ויאמר דוד אל-אלוהים חטאתי מאוד לעשות זאת ועתה הסרה נא את-עון עבדך כי טיפשתי מאוד»
9 וידבר יהוה אל גד חוזהו של דוד לאמר
10 "לך ודבר אל דוד לאמר: כה אמר יהוה: אנכי נתן לפניכם שלושה דברים ; תבחר אחד, ואני אכין לך אותו.«
יא בא גד אל דוד ויאמר אליו כה אמר יהוה בחר,
שתים עשרה או שלוש שנות רעב, או שלושה חודשים במהלכו תילקח לפני אויביך, ובחרב אויביך תיפגע, או שלושה ימים במהלכו חרב יהוה ומגפה תהיה בארץ ומלאך יהוה יביא חרב בכל גבול ישראל ועתה חשב מה אענה לשלחי«
13 ויאמר דוד אל גד צר לי מאוד לוואי ואפל בידי יהוה כי רבים חסדו ולא בידי אנשים»
יד וַיְשַׁלֵחַ יְהוָה מַגֶּף בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּפְלוּ בֵּין שִׁבעִים אֶלֶף אִישׁ.
15 וישלח אלהים מלאך אל ירושלם להשמידה ובמהותו להשמידה ראה יהוה ונחם על האסון הזה ויאמר אל המלאך המשמיד די! עתה הסב ידך ומלאך יהוה עמד על גורן ארנן הישועי.
טז וירא דוד את מלאך ה' ניצב בין השמים ובין הארץ וחרב שלופה בידו פרושה על ירושלים ויפל דוד והזקנים על פניו מכוסות שק.
יז ויאמר דוד אל-אלוהים הלא אמרתי לעשות מפקד בעם אני הוא שחטאתי ועשיתי עוול ואלה הצאן האלה מה עשו יהוה אלהי תהא ידך עלי ועל בית אבי ולא על עמך להשמידו»
18 ויצוה מלאך ה' את גד לומר לדוד לעלות ולהקים מזבח לה' בגורן ארנן היבוסי.
19 וַיַּעֲלָה דָּוִד כְּדַבֶּר גַּד אֲשֶׁר דִּבֶר בְּשֵׁם יְהוָה׃.
20 וַיַּסֵּב אוֹרְנָן וַיַּרְא אֶת-הַמַּלְאָךְ וַיַּחֲבָא הוּא וַיַּרְבַּעַת בָּנָיו. אוֹרְנָן דַּש חִטָּה בָּעֵת הַהִיא׃.
21 ויבוא דוד אל ארנן, ארנן הביט וירא את דוד יוצא מִיָד מן הגורן השתחווה לפני דוד, פניו ארצה.
22 ויאמר דוד אל ארנן תן לי את מקום הגורן ואבנה שם מזבח לה' תן לי את ערכו בכסף למען תמנע המגפה מן העם»
23 ויאמר ארנן אל דוד קח ואדני המלך יעשה כטוב בעיניו הנה אנכי נותן את הבקר לעולה ואת המזחלות לעצים ואת החטים למנחה את הכל אנכי נותן»
24 ויאמר המלך דוד אל ארנן לא! אני רוצה לקנות אותו בכסף בערכו המלא, כי לא אקח את אשר לך ליהוה, ולא אעלה עולה שאין לי עלות»
25 דוד נתן לאורנן שש מאות שקל זהב במשקל עבור האתר.
26 ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעלה עלות ושלמים ויצעק אל יהוה ויען אותו יהוה באש מי ירד מן השמים על מזבח העולה.
27 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־הַמַּלְאָךְ וַיְשַׁב הַמַּלְאָךְ אֶת־חַרְבוֹ אֶל־נַדְרָה׃.
28 בעת ההיא, כראוי דוד כי ענה לו יהוה בגורן ארנן היבוסי, הקריב שם זבחים.
29 משכן יהוה אשר בנה משה במדבר ומזבח העולות היו בעת ההיא בבמה בגבעון.
30 אך דוד לא יכול היה להמשיך המזבח הזה לכבד את האל, כי פחד מחרב מלאך ה'.
פרק 22
1 וַיֹּאמֶר דָּוִד זֶה בֵּית יְהוָה אֱלֹהִים וְזֶה מִזְבֵּחַ עוֹלוֹת יִשְׂרָאֵל׃»
2 דוד ציווה לאסוף את הזרים אשר בארץ ישראל, ומינה סתתי אבנים לחיתוך אבנים מסותתות לבניית בית האלוהים.
ג וַיַּכִּין דָּוִד בַּרְזֶל רַבָּה לְמַסְפָּרִים וְלַמַּחְבָּשִׁים וְנְחֹשֶׁת, לֹא יְחַסֵּר׃,
4 ועצי ארז רבים מספור, כי הצידונים והצורים הביאו לדוד עצי ארז רבים.
ה ויאמר דוד: "בני שלמה צעיר וחלש, והבית אשר ייבנה לה' יהיה מפואר מאוד, למען יהיה שם ותפארת בכל הארצות; על כן אני רוצה להכין לו." ודוד עשה הכנות רבות לפני מותו.
ו ויקרא דוד לשלמה בנו ויצוהו לבנות בית ליהוה אלוהי ישראל.
7 ויאמר דוד אל שלמה בני חפצתי לבנות בית בשם יהוה אלהי.
ח ויהי דבר יהוה אליי לאמר: "דמים רבים שפכת ומלחמות גדולות עשית, לא תבנה בית לשמי, כי דם רב שפכת על הארץ לפניי".
ט הנה בן יולד לך והוא איש שקט ואתן לו מנוחה מכל אויביו סביבו כי שלמה שמו ואתן בישראל שָׁלוֹם ושלווה לאורך כל חייו.
10 הוא אשר יבנה בית לשמי, הוא יהיה לי לבן ואני יהיה לו לאב, וְאָכְנִיתִי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עוֹלָם.
יא ועתה בני, יהי ה' עמך, וְתַצְלַחְתָּ וּבְנָה אֶת-בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶר עָלֶיךָ.
12 רק יתן לך יהוה תבונה ותבונה כאשר יתן לך סמכות על ישראל ושמרת את תורת יהוה אלהיך
יג ותצליח אם תשמור את החקים והמשפטים אשר צוה ה' את משה לישראל חזק ואמץ ואל תירא ואל תתיאש.
14 הנה, במאמציי הכנתי לבית יהוה מאה אלף כּכר זהב ומיליון כּכר כסף, אך נחושת וברזל, איש לא יוכל ה- שקלו את זה, כי יש הרבה; גם עץ ואבנים הכנתי, ואתה תוסיף עוד.
15 עמך המון פועלים, חוצבי אבנים, אומני אבן ועץ, ומיומנים בכל מלאכה.
טז זהב וכסף נחושת וברזל אין מספר קומו לעבודה וה' יהיה עמכם!«
17 ציווה דוד על כל ראשי ישראל לבוא לעזרת שלמה בנו, פִּתגָם :
יח הלוא ה' אלוהיך עמך, הלא נתן לכם מנוחה מסביב? כי נתן את יושבי הארץ בידי, והארץ נכבשה לפני ה' ולפני עמו.
19 ועתה שימו את לבבכם ואת נפשכם לבקש את ה' אלהיכם וקומו ובנו את מקדש ה' אלהים והבאתם את ארון ברית ה' ואת כלי קדש ה' אל הבית אשר ייבנה לשם ה'«
פרק 23
1 דוד זקן ושבע שנים המליך את שלמה בנו על ישראל.
2 הוא אסף את כל ראשי ישראל, את הכוהנים ואת הלוויים.
ג נספרו הלוים מבן שלושים שנה ומעלה מספרם לנפש ולאדם שלושים ושמונה אלף.
4 ודוד אמר: »"מֵעֲלָהּ יְמוּנוּ עֶשְׂרִים וָאַרְבָּעָה אֶלֶף לְמִשְׁרוֹת בֵּית יְהוָה, שִׁשָּׁת אֶלֶף יִהְיוּ סֹפְרִים וְשֹׁפְטִים,
ה ארבעת אלפים שוערים וארבעת אלפים מהללים את יהוה בכלים אשר עשיתי להלל אותו.«
ו וַיְחַלֵּק דָּוִד לְמַחֲלָקוֹת לִבְנֵי לֵוִי: גֶרְשׁוֹן, קָהת ומרָרִי.
ז מן הגרסון: ליידן ושמי.
ח בני ליידן: האלוף יחיאל, זתם ויואל, שלושה.
ט בני שמעי שלמית וחוזיאל וארן שלושה אלה ראשי משפחות צאצאי ליידן
י וַיִּבְנֵי שְׁמַעִי לֶחֶת וְזִיזָא וְיָעוּשׁ וְבָרְיָה אֵלֶּה אַרְבַּעַת בְּנֵי שְׁמַעִי׃;
יא לֶחֶת הָרֹאשׁ וְזִיזָא הַשֵּׁנִי; לָיוֹשׁ וּבָרְיָה לֹא הָיוּ בָּנִים רַבִּים וְנִסְפְּרוּ לִפְתַּחַת אֶחָד׃.
12 בני קהת עמרם ישער חברון ועוזיאל ארבעה.
יג בני עמרם אהרן ומשה. אהרן הוקדש קדש הקודשים הוא ובניו עד עולם להקטיר קטורת לפני יהוה ולשרתו ולברך בשמו עד עולם.
יד משה איש האלהים, בניו נמנו בשבט לוי.
טו בני משה גרשם ואליעזר.
טז בני גרשום: סובואל, השר.
יז בני אליעזר רחביה השר ולא היו לאליעזר בנים אחרים ובני רחביה רבים מאוד
יח בני יִשְׂעָר: שלוֹמִית הַרְשִׁיחַ
19 בני חברון: יריעה, הראש, אמריה, השני, יהזיאל, השלישי, ויקמעם, הרביעי.
כ בני עוזיאל: מיכה השר; ישיהו השני.
כא בני מררי: מוהולי ומוסי. - בני מוהולי: אלעזר וקיס.
22 וימת אלעזר ולא היה לו בנים כי אם בנות בלבד; בני קיש אחיהם לקחו אותם לנשים. —
23 בני מוסי מולהי, עדר וירמיות שלושה.
24 אלה בני לוי למשפחותם ראשי המשפחות לפי פקודם בשמות לפקודתם בראשים עשו את מלאכת עבודת בית יהוה מבן עשרים שנה ומעלה.
25 כי דוד אמר: "ה' אלוהי ישראל נתן לעמו מנוחה וישבו בירושלים לעולם;"
26 והלוים לא יצטרכו עוד לשאת את המשכן ואת כל כלי עבודתו.«
27 לפי פקודותיו האחרונות של דוד נערך מפקד בני לוי מגיל עשרים שנה ומעלה.
28 לתפקידם היה לשים לָרַשׁוּת בְּנֵי אַהֲרֹן לְעֲבֹדַת בֵּית יְהוָה לְחַצְרִים וְלַשְׁכָתִים לְטָהֲרַת כָּל-קֹדֶשׁ וְלְמַעֲבֹדַת עֲבֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים;
29 בִּדְבַר לחמי הפנים, סלת המנחות, עוגות המצות, מה מבושל על המחבת ומה שעורבב יחד, כל מה שהיה צריך להישקל ולמדוד.
30 היה להם להתייצב בכל בוקר ובכל ערב, כדי לחגוג ולהלל את יהוה,
31 ולהקריב את כל העולות ליהוה בשבתות ובחדשים ובמועדים כמספר התורה להציע לנצח נצחים לפני יהוה.
32 וַיִּקְדַּשְׁמוּ אֶת־אֹהֶל־מוֹעֵד וּלְמַשְׁמַחַת הַקָּדָשִׁים וּלְמַשְׁמַחַת בְּנֵי־אַהֲרֹן־אֶחָם לְמַעֲבֹדַת בֵּית־יְהוָה׃.
פרק 24
1 אשר לבני אהרן, הִנֵה השיעורים שלהם:
בני אהרון: נדב, אביו, אלעזר ואיתמר.
2 נדב ואביהו מתו לפני אביהם ולא היו להם בנים, ואלעזר ואיתמר היו כהונים.
ג דוד וצדוק מבני אלעזר ואחימלך מבני איתמר חילקו את בן אהרון לפי שיעורים בהתאם לשירותם.
ד נמצאו בבני אלעזר יותר מנהיגים מאשר בבני איתמר, והם נחלקו ביניהם כָּך לבני אלעזר, ששה עשר ראשי משפחות, ולבני איתמר, שמונה ראשי משפחות.
ה וחולקו בגורל, איש אחר איש, כי היו בין בני אלעזר ובין בני איתמר שרי מקדש ושרי אלוהים.
ו שמעיה בן נתנאל, המזכיר., א לויים, הוא רשם אותם לפני המלך והנסיכים, מלפנים סאדוק ה גָדוֹל הכהן ואחימלך בן אביתר ו מלפנים ראשי משפחות הכוהנים והלוויים, משפחה אחת נבחרת בְּמִקרֶה לאלעזר, אחר כך משפחה לאיתמר.
7 הגורל הראשון נפל ליהויעריב והשני לידי.,
ח השלישי להרים הרביעי לסעורים,
ט, החמישי למלכיה, השישי למיימן,
י, השביעי בעכוס, השמיני באביא,
יא התשיעי לישוע, העשירי לשכניה,
יב האחד עשר לאליאסיב, השנים עשר ליקים.,
יג השלושה עשר לחופה הארבעה עשר לאישבאב,
14, החמישה עשר לבלגה, השישה עשר לאמר,
טו השבעה עשר בחציר, השמונה עשר באפסס,
טז התשע עשרה בפתיה, העשרים בחזקיאל.,
17, העשרים ואחד ביכין, העשרים ושניים בגמול,
יח העשרים ושלושה לדלאיאו, העשרים וארבעה למציאו.
19 אלה היו מחלקותיהם לעבדתם לבוא בית יהוה כצו אשר קיבלו מאת אהרן אביהם כאשר ה- יהוה אלוהי ישראל ציווה עליו.
20 כאן ראשי הצוות מִן-הַלְּוִים שְׁאָר--מִבְּנֵי עַמְרָם--סוּבֵאל; מִבְּנֵי סוּבֵאל--יְהֶדְיָה.;
כא לרחביה מבני רחביה האלוף יזיהו.
22 לבני ישערי, שלמות; לבני שלמות, יחת.
23 בנים של חברון ג'ריאו הראשון, אמריאס השני, יחזיאל השלישי, יקמאאן הרביעי.
כ"ד בני עוזיאל מיכה; מבני מיכה: סמיר;
25. אחי מיכה היה ישיהו; בן ישיהו היה זכריה.
26 בני מררי: מוהולי ומוסי.
27 בני מררי מאת עוזיהו בנו שעם זכר והברי.
כח למהולי, אלעזר, ולא היו לו בנים.;
כט לקיש, בני קיש; ירחמאל.
30 בני מוסי: מוהולי, אדר וג'רמות.
31 אלה בני לוי למשפחותיהם וגם המה כאחיהם בני אהרן הטילו גורל לפני המלך דוד, מלפנים צדוק ואחימלך, ו מלפנים ראשי משפחות הכוהנים והלוויים, כאשר המבוגרים יותר נמצאים באותו מעמד כמו הצעירים.
פרק 25
1 דוד ושרי הצבא הפרידו לשירות את בני אסף, היימן ועידיתון, אשר ניבאו בנבל, בכינור ובמצלתיים.
הנה מספרם - של אלו שהיו מעורבים בשירות -:
2 מבני אסף: זכריה, יוסף, נתניה ואשרלה בני אסף, תחת פיקוד אסף, אשר נבא על פי הוראות המלך.
3 לעידיתון בני עידיתון גודוליאס, סורי, ישעיאס, חסביאס, מתתיה. וסמיי, שש, כמצוות אביהם עידיתון, אשר נבא בכינור לשבח ולהלל את יהוה.
4 להמן בני המן בוצ'יו, מתניאו, עוזיאל, סובואל, ירימות, חנניה, חנני, אליתה, גדלתי, רומיעזר, ישבקסה, מלותי, אותיר ומחזיות;
ה כולם היו בני הימן, חוזי המלך בדברי אלוהים, לרומם שֶׁלָה כוח: אלוהים נתן להימאן ארבעה עשר בנים ושלוש בנות.
ו כל הלוים האלה היו על פי אבותם לשירת בית יהוה, ובידיהם מצלתיים, כנרות וכנורות לעבודת בית האלוהים, על פי דוד, אסף, עדיתון והמן.
ז מספרם, כולל אחיהם המלמדים שירת יהוה, כל המורים--היה מאתים שמונים ושמונה.
8 הם הטילו גורל על תפקידיהם, קטנים וגדולים כאחד, מורים ותלמידים.
ט וַיָּפַל הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן לַיּוֹסֵף לַאסף וְהַשֵּׁנִי לַגְדַלְיָה וְהוּ אֶחָיָ וְבָנָיו שָׁנֵּה עֶשְׂר׃;
י' השלישי, לזכור: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
11 הרביעי, באיסרִי: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
12, החמישי לנתניה: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
13, השישי לבוצ'יו: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
יד השביעי בישראל: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
טו השמיני לישיהו אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
ט"ז, התשיעי, למתניה: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
יז העשירי לשמייה: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
18, האחד עשר לעזראל: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
19 ה-12 בחסביאס: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
20, השלושה עשר בסובל: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
21 הארבעה עשר למתתיה: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
כב החמישה עשר לירמות אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
כג, השישה עשר, לחנניה: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
24 ה-17 בג'סבקאסה: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
כ"ה, השמונה עשרה, בחנני: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
26 ה-19 במלוטי: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
כז, העשרים לאליאתא: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
כ"ח, העשרים ואחד, לאותיר: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
29 העשרים ושניים בגדלתי: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
ל עשרים ושלושה למַחֲזִיוֹת: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר;
31 העשרים וארבעה ברומתיאזר: אוֹתוֹ, בניו ואחיו, שנים עשר.
פרק 26
1. הנה שיעורי שוער:
מן הקוראים: משלמיה בן קרח, מבני אסף.
ב בני מסלםיה: זכריה הבכור, ידיאל השני, זבדיה השלישי, יתנאל הרביעי.,
ג עילם החמישי יוחנן הששי אליועני השביעי
ד בני עבד אדם שמעיה הבכור יוזבד השני יואה השלישי שכר הרביעי נתנאל החמישי,
ה עמיאל הששי, יששכר השביעי, פלתי השמיני, כי ברך אלהים עובד אדם. —
ו לשמעיה בנו נולדו בנים, ראשים בבית אביהם, כי אנשי חיל היו.
ז בני שמיה: עתני ורפאל ועובד ואלזבד ואחיו, גיבורי חיל, אליהוא ושמחיה.
ח כל אלה בני עבד אדם הם ובניהם ואחיהם אנשים גיבורי חיל לשירות, היו בין ה שישים ושניים, מִן מעובד אדם.
9 למסלמיה היו בנים ואחים, גברים גיבורים., מספר של שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
י וְלֹא חֹשָׁה מִבְּנֵי מַרְרִי הָיָה לֹא הוּא הַבְּכוֹר וְאֲבִיו שָׁמָנוֹ לַנָּשָׁא;
יא חלקיה השני, טבליה השלישי, זכריה הרביעי. כל בניו ואחיו של חושה. היו בין ה שְׁלוֹשׁ עֶשׂרֵה.
12 לקבוצות השוערים האלה, ראשי האנשים האלה, היו, מלבד אחיהם, תפקידים לעבודת בית יהוה.
13 וַיַּפְלוּ גּוֹרֵל עַל־כָּל־שֶׁעָר, קָטָן וְגָדָל, לִפְתִּי־פְּרָתָם.
14 גורל עבור הצד של מזרח נפל לסלמיה. גורל הוטל על זכריה בנו, אשר היה יועץ חכם, ועל ה... צד של ה השטח הצפוני נפל בידיו.
15 ה צד של ה צָהֳרַיִים נפל לעבד אדם, והאוצר לבניו.
טז לספים וחושה נפל ה- צד של ממערב, ליד שער שאלקת, בדרך למעלה: שומר אחד עמד מול השני.
17 היה שם למזרח שישה לויים, לצפון ארבעה ליום, לדרום ארבעה ליום, ו ארבעה לחנויות, שניים שניים;
18 בצד המבנים החיצוניים, ממערב, ארבעה לכיוון הכביש, שניים בצד המבנים החיצוניים.
19 אלה מחלקות השוערים מבני הקוראים ומבני מררי.
20 הלוויים, אחיהם, היו אחראים על אוצרות בית האלוהים ועל אוצרות הקדשים.
21 מבני לדן, לָדַעַת בני הגרשוני מלדן ראשי משפחות לדן הגרשוני הוא יחיאל;
22 בני יחיאל, זתן ויואל אחיו, היו אחראים על אוצרות בית יהוה.
23 מן העמרמי, מן הישערי, מן החברוני, מן העוזיהלי.,
24 זה היה סובואל בן גרשום בן משה, אשר היה ראש האוצר.
25 מאחיו מצאצאי אליעזר, אשר בנו רחביה, בנו ישי, בנו יורם, בנו זכריה, בנו שלמית.,
26 שלמית ואחיו היו אחראים על כל אוצרות הקדשים אשר הקדיש המלך דוד ראשי המשפחות שרי האלפים והמאות ושרי הצבאות
27 הם הקדישו אותם על השלל שנלקח מ המלחמה, לְקִשְׁמֹעַת בֵּית יְהוָה.
28 כל אשר הקדיש שמואל הרואה, שאול בן קיש, אבנר בן נר, יואב בן צרוויה וכל האחרים, היה ביד שלמית ואחיו.
29 בין הישערי, חונניה ובניו הועסקו לענייני חוץ בישראל, כסופרים וכשופטים.
30 מן החברונים, חסביה ואחיו, גיבורי חיל., מספר של אלף ושבע מאות, היה על השגחה על ישראל בעבר הירדן מערב, לכל ענייני יהוה ולעבודת המלך.
31 לחברוני, יריה היה הנגיד; - לחברוני, לפי תולדותיהם, לפי משפחות, חיפוש נעשה בשנת ארבעים למלכות דוד, ויימצאו בתוכם גיבורים ביעזר גלעד;
32 ואחיו, גברים גיבורים, היו בין ה וַיַּמָּנִים אֶלְפִים שֶׁבֶּאוֹת רָאשִׁי אָבְתָּם מִנָּה הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַל הַרְאוּבֵנִי וְעַל הַגֵּדִי וְעַל חֲצִי שֵׁבֶט הַמְּנַשֶּׁה לְכָל-דָּבָר אֱלֹהִים וְדָבָר הַמֶּלֶךְ.
פרק 27
א בני ישראל לפי מספרם ראשי משפחות שרי אלפים ומאות שוטרים בשירות המלך לכל דבר המחלקות הבאות והיוצאות חודש בחודש לכל חודשי השנה עשרים וארבעה אלף איש מחלקה אחת אֲנָשִׁים,— היו :
2. בראש החטיבה הראשונה, לחודש הראשון, היה ישבעם בן זבדיאל ו היה שם בחלוקתה עשרים וארבעה אלף אֲנָשִׁים.
3 הוא היה מִבֵּין בְּנֵי פֶּרֶס, וְהוּא פִּקּוֹד עַל כָּל-פֹּאֲשָׁרִים שֶׁל הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁון.
4 בראש חטיבת החודש השני היה דודיה, האחוחי; מכלות, הנסיך;, היה מנהיג של חלוקתה; והיה שם בחלוקתה עשרים וארבעה אלף אֲנָשִׁים. —
5 ראש החטיבה השלישית, לחודש השלישי, היה ובניה בן יהוידע הכהן, ראש; היה שם בחלוקתה עשרים וארבעה אלף אֲנָשִׁים.
ו בנאיאס זה היה גיבור השלושים, בראש השלושים; אמיזבד בנו, היה מנהיג של החלוקה שלה.
7 הרביעי, לחודש הרביעי, היה עשהאל אחי יואב ואחריו זבדיה בנו היה שם בחלוקתה עשרים וארבעה אלף אֲנָשִׁים. —
ח החמישי לחודש החמישי, ראש השׂמאות היִזְרַחִי; היה שם בחלוקתה עשרים וארבעה אלף אֲנָשִׁים. —
9 השישי, לחודש השישי, היה היירה, בן אקס, מת'קואה; ו היה שם בחלוקתה עשרים וארבעה אלף אֲנָשִׁים. —
י השביעי לחודש השביעי היה הֶלֶס הַפַּלוֹני מִבְּנֵי אֶפְרַיִם׃ היה שם בחלוקתה עשרים וארבעה אלף אֲנָשִׁים. —
יא השמיני לחודש השמיני סובושי החושתי, של המשפחה של הזרחים; ו היה שם בחלוקתה עשרים וארבעה אלף אֲנָשִׁים. —
12 התשיעי לחודש התשיעי אביעזר איש ענתות מבני בנימין היה שם בחלוקתה עשרים וארבעה אלף אֲנָשִׁים. —
13 העשירי, לחודש העשירי, היה מרעי נטופה., של המשפחה של הזהרי; ו היה שם בחלוקתה עשרים וארבעה אלף אֲנָשִׁים. —
יד האחד עשר לחודש האחד עשר בניה מפרעתון בני אפרים היה שם בחלוקתה עשרים וארבעה אלף אֲנָשִׁים. —
טו שנים עשר, לחודש שנים עשר, היה חלדי מנטופה., של המשפחה של אותוניאל; ו היה שם בחלוקתה עשרים וארבעה אלף אֲנָשִׁים. —
16 ו היה שם בראש שבטי ישראל: לראובני, אליעזר בן זכריה; לשמעוני, שפטיה בן מעה;
יז' מהלוים: חסביה בן קמואל; של המשפחה אהרון: צדוק;
יח ליהודה: אליהו אחי דוד; לישׂשכר: עמרי בן מיכאל;
יט לזבולון ישמעיה בן עובדיה; מנפתלי: ירימות בן עוזריאל;
כ' מבני אפרים: הושע בן עוזציו; לחצי שבט מנשה: יואל בן פדיה.;
כא לחצי שבט מנשה בגלעד יֵאֱדוֹ בֶּן זַכְרִיָּה לִבִּנְיָמִין יַעֲשֵׂיֵאל בֶּן אַבְנֵר;
כב לדן: עזריהל בן ירוחם. אלה נשיאי שבטי ישראל.
23 דוד לא ערך מפקד את בני עשרים שנה ומטה כי אמר יהוה כי ירבה את ישראל ככוכבי השמים.
24 יואב בן צרוויה החל במפקד האוכלוסין, אך לא עשה זאת. ל'’לא סיים, הכעס של יהוה לאחר שעלו לישראל בגלל זה, והתוצאה לא תועדה בדברי הימים של דוד המלך.
25 אסמות בן עדיאל, היה אחראי על אוצרות המלך; יונתן בן עוזיהו, על האוצרות בשדות, בערים, בכפרים ובמגדלים;
26 עזרי בן שלב על פועלי השדה, עובדי האדמה.;
27 שְׁמַעִי רְמָה עַל־הַכְּרָמִים; זַבְדְיָה שָׁפָם עַל־אֲרֵי־יַן בַּכְּרָמִים.;
כח בלנן מגדר, על עצי הזית והשקמה בספלה; יואש, על אוצרות השמן;
כט שְׁתְרֵי שָׁרוֹן, עַל-הַבְּקָר הַרְעֶה בַּשָּׁרוֹן; שְׁפָט בֶּן-עַדְלִי, עַל-הַבְּקָר בַּעֲמָקִים.;
30 אוביל הישמעאלי, על גמלים; ידיה המרונהי, על חמורים;
31 יזיז ההגריני היה מפקד הצאן, כל אלה היו שומרי רכוש המלך דוד.
32 יהונתן דודו של דוד היה יועץ; הוא היה איש בינה וידע; ויחיאל בן חשמוני היה עם בני המלך.
לג אחיתופל היה יועץ למלך, וחוסאי הארכאי היה ידיד המלך;
34 אחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו ואביתר. יואב היה מפקד צבא המלך.
פרק 28
1 ויקהל דוד בירושלים את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות אשר שירתו את המלך ושרי האלפים ושרי המאות ואת פקחי כל הרכוש והמקנה של המלך ובניו ואת הפקחים והגיבורים כל הגיבורים׃.
2 וַיַּקֵם הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּאמֶר שְׁמַעְנוּ אֲחִי וְעַמִּי כִּי הָייתי בְּלִבִּי לְבַנֵּה בֵּית מָנוּחָה לְאֶרְבֹת בְּרִית יְהוָה וּלְהָדֹם אֱלֹהֵינוּ וַיַּכִּינִי לַבְּנָה׃.
ג ויאמר אלי אלהים לא תבנה בית לשמי כי איש מלחמה אתה ודמים שפכת׃.
4 יהוה אלוהי ישראל בחר בי מכל בית אבי שאני הייתי מלך על ישראל לעולם כי בחר ביהודה להיות מנהיג ובבית יהודה, הוא בחר בית אבי, ובין בני אבי, הוא חפץ בי לִי למשול על כל ישראל.
5 ומכל בני כי הרבה בנים נתן לי יהוה בחר בבני שלמה לשבת על כסא מלכות יהוה על ישראל.
ו ויאמר אליי שלמה בנך הוא אשר יבנה את ביתי ואת חצרותי כי בחרתי בו לבני והייתי לו לאב׃.
7 אקים את מלכותו לנצח, אם יישאר דבוק, כאשר הוא היום, לעשיית מצוותיי ומשפטיי.
ח ועתה לעיני כל ישראל קהל יהוה ולפני אלהינו השומע אותנו שמרו ושמרתם את כל מצות יהוה אלהיכם למען ירשתם את הארץ הטובה הזאת והנחלתם לבניכם אחריכם עד עולם.
ט ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבד אותו בלב שלם ובנפש חסויה כי כל לב חוקר יהוה וכל מחשבה יבין אם תבקשו ויימצא לכם ואם תעזבו ויאנשכם לעולם׃.
10 ועתה ראה כי בחר בך יהוה לבנות בית אשר יהיה שֶׁלָה מקלט. היה חזק, ותתחיל לעבוד.«
יא וַיַּתֵּן דָּוִד לְשָׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-הַפָּנִים וְאֶת-הַבִּנְיָן וְאֶת-הַגּוֹנְס וְאֶת-הַגּוֹנְס וְאֶת-הַכְּפוֹרֶת;
12 את כל אשר היה לו בראש על חצרות בית יהוה ועל כל הלשכות סביב ועל אוצרות בית האלהים ועל אוצרות המקדש.,
13 למחלקות הכוהנים והלוים ולכל מלאכת עבודת בית יהוה ולכל הכלים עובדים בעבודה, בית יהוה;
14 דגם של כלי האוכל של זהב, במשקל הזהב, לכל כלי שירות וכל שירות.; המודל של כל כלי הכסף, במשקלם, לכל כלי העבודה וכל שרת.;
15 משקל מנורות הזהב ונרות הזהב שלהן, לפי משקל מנורה אחת ונרותיה. משקלו של פמוטי כסף, לפי משקל כל נר;
16 משקל הזהב לשולחנות לחם הפנים לכל שולחן משקלו של הכסף עבור שולחנות הכסף;
17 המודל מזלגות, כלי קיבולת וכוסות זהב טהור; אמפורות זהב, עם משקל כל אמפורה; אמפורות כסף, עם משקל כל אמפורה;
יח מזבח הקטורת העשוי זהב מזוקק, לפי שֶׁלָה משקל; דגם הטנק של אלוהים, כרובים זהובים המשתרעים הכנפיים שלהם וְכִסוּ אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה.
19 » כל זה, אמר דוד, כל העבודות של זֶה מודל, יהוה לִי הוראה על ידי מסמך כתוב, בכתב ידו, הגיע לִי.«
20 ויאמר דוד אל שלמה בנו חזק ואמץ ואל תירא ואל תתיאש כי יהוה אלוהים אלהי, יהיה עמך; לא יעזובך ולא יטושך, עד שתכלית את כל המלאכה לעבודת בית יהוה.
21 וכאן אִיתְךָ מחלקות הכוהנים והלוים לכל עבודת בית האלוהים; אתכם לכל מלאכה., גם הם כל ה אֲנָשִׁים מסור ומיומן, לכל העבודות; לְבָסוֹף, המנהיגים והעם למען הביצוע של כל ההזמנות שלך.«
פרק 29
א ויאמר המלך דוד אל כל הקהל: בני שלמה היחיד אשר בחר אלהים צעיר וחלש הוא והמלאכה גדולה כי לא לאדם הבית הזה כי אם ליהוה אלהים.
2 השקעתי את כל כוחי בהכנת זהב לבית אלוהי, חפצים זהב, כסף עבור חפצים של כסף, של ברונזה עבור חפצים של ברונזה, של ברזל עבור חפצים ברזל, עץ עבור חפצים של עץ, אבני אוניקס ו אבנים לשיבוץ, אבני נוי בצבעים שונים, כל מיני אבנים יקרות ואבני שיש בשפע.
3 וגם, בחיבתי לבית אלוהים, לזהב ולכסף אשר לי, אני ה- תן לבית אלהי, מלבד כל אשר הכנתי לבית המקדש.
ד שלושת אלפים כּכר זהב וזהב אופיר ושבעת אלפים כּכר כסף מזוקק לציפוי קירות הלשכות.,
5 זהב עבור חפצים זהב, כסף עבור חפצים של כסף, ועל כל העבודה שנעשתה על ידי ידי הפועלים. מי היום רוצה למלא את ידם באופן ספונטני של הצעות בשביל יהוה?«
ו ראשי המשפחות, שרי שבטי ישראל, שרי האלפים והמאות, ופקידי המלך, הגישו תרומות נדבה.
7 הם נתנו עבור העבודה מבית האלוהים חמשת אלפים כּכרים זהב, עשרת אלפים דרכים, עשרת אלפים כּכרים כסף, שמונה עשרה אלף כּכרים נחשת ומאה אלף כּכרים ברזל.
8 בעלי אבנים יָקָר וַיִּתְנַתָּנָם לְאוֹצֶר בֵּית יְהוָה בְּיַד יַחִיאֵל הַגֶּרְשׁוֹנִי.
9 וַיַּשְׂמַח הָעָם בְנַדְבָתָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִקְרִיבוּ אֶת-הַנַּדְבָּתָם לַיהוָה וגם המלך דָּוִד שמח מאוד.
10 ויברך דוד את יהוה לעיני כל הקהל ויאמר דוד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם
11 לך יהוה הגדוּלה והעוצמה וההדר וההדר והתפארת כל אשר בשמים ובארץ., שייך לך ; לך יהוה המלכות; לך להתעלות על הכל.
12 מכם סְחִיפָה עושר ותהילה; אתה מושל בכל; בידך כוח ועוצמה, ובידך זה שייך ל להעניק לכל הדברים פאר ויציבות.
13 עתה אלוהינו, נַהֲדַלֵךְ וְנַחֲגַל שְׁמֶךָ הַכָּבוֹד.
14 כי מי אני ומי עמי כי יהיה לנו כוח וגבורה להקריב מנדבות כאלה? הכל ממך בא, ואנו נותנים לך את אשר קיבלנו מהיד שלך.
15 כי גרים ומתיישבים אנחנו לפניכם, כשם היו כל אבותינו; ימינו עלי אדמות הם כְּצֵל, וְאֵין תְקוֹוָה.
טז יהוה אלהינו את כל העושר הזה אשר הכנו לבנות לך בית לשמך קדשך, זה של ידך זֶה’הֵם לָבוֹא, ו זה לְךָ זֶה כֹּל שייך.
17 ידעתי אלוהי כי אתה חוקר לבבות וכי אהבת ישר על כן ברצוני להקדיש את כל המנחות האלה בישר לבי ועתה אני רואה בשמחה את עמך אשר פה מקריב לך את מנחותיו ברצון.
18 יהוה אלוהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמור זאת לעולם הֶסדֵר כצורת הרגשות בלבבות עמך, ושמור על ליבם מופנה אליך.
19 ותן לבני שלמה לב שלם לשמור מצותיך ופקודותיך וחוקייך לעשות את כולם ולבנות את הבית אשר הכנתי לו.«
20 ויאמר דוד אל כל הקהל ברכו את ה' אלהיכם ויברכו כל הקהל את ה' אלהי אבותם וישתחוו וישתחוו לפני ה' ולפני המלך.
21 למחרת הקריבו בהמות לה', והקריבו כעולה לה' אלף פרים, אלף אילים ואלף כבשים, עם נסכיהם כמנהגם.’אחרים קורבנות רבים למען כל ישראל;
22 ויאכלו וישתו ביום ההוא לפני ה' בשמחה גדולה ויקרא שנית את שלמה בן דוד למלך וימשחו אותו למלך לפני ה' והם משחו כמו סאדוק גָדוֹל כּוֹמֶר.
23 וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל־כִּסְאוֹת יְהוָה כַּמֶּלֶךְ, תַּחַת דָּוִד אָבִיו; וַיְשַׁגֵּל וַיַּשְׁמַעְתּוֹ כָל־יִשְׂרָאֵל.
24 וַיִּשְׂרוּ אֶת־הַשָּׂרִים וְהַגִּבְרֵי־הַמֶּלֶךְ־דָּוִד׃.
25 וַיְהוָה הִרְבִיא אֶת־שְׁלֹמֹה לְגָדוֹל בְּעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל, וַיְנַח לַמְלָכוֹ תְּהוּד אֲשֶׁר לֹא הָיָה לְפָנָיו מֵאֵלֶּה מֵאֵלֶּה לְשָׁלֹמֹה׃.
26 דוד בן ישי מלך על כל ישראל.
27 בזמן שמלך על ישראל היה ארבעים שנה; בחברון מלך שבע שנים, ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה.
28 הוא מת בשיבה טובה, שבע ימים, עושר ותפארת, ושלמה בנו מלך תחתיו.
כט דברי המלך דוד ראשונים ואחרונים כתובים בדברי הימים של שמואל הראה ובדברי הימים של נתן הנביא ובדברי הימים של גד הראה.,
30 עם כל מלכותו וכל מעלליו ותהפוכות אשר עברו עליו, וגם עם ישראל וכל ממלכות אחרים מְדִינָה.
