מיכה

פרק 1

1 דבר ה' אשר היה התייחסו למיכה המורש, בימי יוחנן, אחז וחזקיהו, מלכי יהודה, אשר חזון עליו, על-שומרון ועל-ירושלים.

2 הקשיבו, אַתָה כל עמים! שמעו ארץ, בכל-מלאיך! יעיד בכם אדוני יהוה, יהוה, מהיכל קדשו.

3 כי הנה יהוה יוצא ממקום משכנו; הוא ירד, הוא ידרוך על מפזרי ארץ.
4 ההרים יימסו תחתיו לֹא, העמקים יבקעו, כמו שעווה לפני האש, כמו מים הנשפכים במורד.
ה כל זאת מפני פשעת יעקב וחטאי בית ישראל. מה פשעת יעקב? הלא שומרון? ומה במות יהודה? הלא ירושלים?

ו אעשה את שומרון גל אבנים בשדה, מקום לנטיעת כרם; אגלגל את אבניה אל העמק, ואחשוף את יסודותיה.
7 כל פסליה יינתק וכל שכרה יאכל באש והשחית את כל אליליה כי צברה אותם משכר זנות והיו שוב לשכר זנות.
8 בְּגִין כָּךְ אֶנְהֵל וְאֶיְלֶךְ עָרוֹם וְעָפוּל אֶהְלֶךְ; אֶנְהֵל כְּתֵן וְאֶנְחַ כְּיַעַן.
9 כי קטלנית מכתו כי באה ליהודה, מגיעה עד שער עמי, עד ירושלים.

10 אַל-תִשְׂמְחוּ בְגֵת, אַל-תִּבְכוּ בְּעַכּוֹ, בְּבֵּית עַפְרָא אֶתְגַּל בַּעָפָר.
11 עברי יושבת ספיר בעירום בושה לא יצאה יושבת צוענן אבל בית חַצֵּל גזלה ממך מחסה׃.
12 יושבת מרות במצוקה בגלל שֶׁלוֹ סחורה; כי ירדה אסון מאת יהוה על שער ירושלים.
13 רתום את המרכבה לסוס, יושבת לכיש; זה היה ראשית חטא לבת ציון, כי נמצאו בך עוונות ישראל.
14 לכן תוותר על ירושה מורשת גת ובתי אכזיב יהיו למכשפה למלכי ישראל.
15 אביאך כובש, יושב מרש, עד אדולם יגיע אצולת ישראל.

טז תלש שערותיך, גלח אותן, בגלל בניך האהובים; קרחת כנשר, כי בשבי הם הולכים. רָחוֹק ממך!

פרק 2

1 אוי לַחֹשִׁיבֵי עָוֶל וְעֹשִׁיבוּ רָעָה עַל־מִשְׁכָּבָם בַּשֹּחַר עֲשִׂיָּהוּ כִּי־בְּרָשׁוֹתָם׃.
2 חמדו שדות ותפסו אותם, בתים ותופסים אותם; חמסו אדם וביתו, אדוניו ונחלתו.
ג לכן כה אמר יהוה אנכי חוצב רעה על הדור הזה אשר לא תוכל למלט ממנה ולא תוכל עוד ללכת ב רֹאשׁ גבוה, כי יהיה מזג אוויר גרוע.
4 ביום ההוא ייאמר עליך משל, וקינה תשיר:

 »"הכל נגמר", יאמרו, "אנחנו הרוסים לחלוטין: הוא מרחיק את חלקו של עמי! איך הוא יכול לקחת אותו ממני? הוא מחלק את שדותינו לכופרים?"« 
ה לכן לא יהיה לך איש אשר יטו חבל מדה בביתך לחלק נחלה בקהל יהוה.

ו — "אל תתנבאו עוד", הם מתנבאים. "אם לא נבאו לעם הזה, לא תמוש חרפתם".
7 אתם הנקראים בית יעקב, האם אין יהוה סבלנות? האם אלה מעשיו?

— הלא דברי טובים להולך ישר?
8 אתמול קם עמי כצרבים; קרעת את הגלימה מתחת לגלימה; העוברים מבלי לבטוח, כאויבים תתייחס אליהם.
9 אתה צד נָשִׁים של עמי, של בתיהם האהובים; אתם לוקחים את כבודי לנצח מבניהם הקטנים!

10 קום! לך מכאן..., בשביל זה מְדִינָה אינו מקום מנוחה, בגלל הטומאה אשר אַתָה יִסְנֶה, וְעַנְרִים אֲכָרִים.
יא אילו היה אדם רודף רוח וספר שקרים, פִּתגָם "אנְבָא לָכֶם יַיִן וְשִׁבָּר!" זה יהיה נביא העם הזה.

12 אקבץ אותך כולך יעקב, אקבץ את שארית ישראל, אקבץ אותם יחד כצאן בדיר, כמו עדר בתוך דירתו, כך יצעק המון אנשים.
13 פורץ יעלה לפניהם, הם פורצים, הם עוברים בשער, ויצאו דרכו, מלכם הולך לפניהם, ויהוה בראשם.

פרק 3

1 ואמר: "שמעו נא נשיאי יעקב ושרי בית ישראל! הלוא לכם לדעת את התורה.",
2 שונאי טוב ואוהבי רע, קורעי עורם הגוף, והבשר מעל העצמות?

3 הם אוכלים את בשר עמי, הם קורעים את עורם. הגוף, ישברו את עצמותיו, יחתכו אותם לחתיכות כמו מה שבסיר; וכמו בשר בקדירה.
4 ויצעקו אל יהוה ולא ענה להם; הוא יסתר פניו מהם בעת ההיא, כרע אשר עשו במעשיהם.

ה כה אמר יהוה על הנביאים המטעים את עמי, אשר עוד יש להם מה לנשוך בשיניהם, מכריזים שָׁלוֹם, ולהכריז מלחמה על כל מי שלא שם דבר בפיו:

ו "לכן לילה יהיה לכם במקום חזיונות וחושך במקום ניחוש; השמש תשקע לנביאים והיום יחשיך להם.".
7 יתביישו חוזים, ונבלי עתידות יסומאו מבושה; כולם יכסו זקנם, כי לא יהיה עוד תשובה מאלוהים.« 

8 וְאֲנִי מְלָאֵל כֹּחַ, רוּחַ יְהוָה, וְמִשְׁפָּט וְעֹזֶב, לְהַגִּיד לַיעקֹב פשעוֹ, וְלַיִשְׂרָאֵל חַטָּאתוֹ.

9 שמעו זאת ראשי בית יעקב ושרי בית ישראל, מתעבי משפט ומעוותים את הצדק.,
10 בונים ציון בדמים וירושלים בעון!

יא מנהיגיה שופטים בשוחד, כוהניה מלמדים בשכר, ונביאיה עוסקים בניבוי כסף; על יהוה הם סומכים לאומרים: "הלא יהוה בתוכנו? לא יבוא עלינו רעה".» 

12 לכן, בגללך, תהיה ציון לשדה חרוש, ירושלים לגלם חורבות, והר הבית לבמה מיוערת.

פרק 4

1 באחרית הימים יהיה הר בית ה' כְּרֹאשׁ הָרִים וְנָשָׁה מִן גְּבָעוֹת׃.

ועמים ינהרו אליו.
2 יבאו עמים רבים ואמרו: "לכו נעלה אל הר ה', אל בית אלוהי יעקב. ילמדנו דרכיו ונלך באתילותיו."» 

כִּי מִצִּיּוֹן תֵצֵא תּוֹרָה, וְדַבְרַיְהוָה מִיּוּרְשָׁלָיִם.
3 הוא יהיה שופט לגויים רבים, ושופט לעמים עצומים למרחקים.

כּתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למגלים; גוי אל גוי לא ישא חרב ולא ילמדו המלחמה.

4 איש תחת גפנו ותחת תאנתו ישבו, ואיש לא יעזוב. ה- להרע; כי פי יהוה צבאות דיבר.

ה כי כל העמים הולכים איש בשם אלוהיו ואנחנו הולכים בשם יהוה אלוהינו לעולם ועד.

6 ביום ההוא, נאם ה', אקבץ את הצלעים, אקבץ את הפזורים, ואת אשר פגעתי בהם.
7 וְשָׁמְתִּי אֶת־הַצִּיעִים לְשָׁאַרִית וְאֶת־הָרְחוּקִים לְגוֹי עָזִיר וְמָלֹךְ יְהוָה עֲלֵיהֶם בַּר־צִיּוֹן מֵאַהֲרָתָה וְעוֹלָם׃.

8 ואת, מגדל צאן, גבעת בת ציון, אליך תבוא, אליך תשוב, הממלכה הקודמת, הממלכה אשר לבת ירושלים.

9 למה תצעקי עתה? האין בך עוד מלך, והאם אבד יועצך? כי כאב אחזך כיולדת.
10 כְּיָבִי וְיָלֵדִי בַּת צִיּוֹן כְּיוֹלֵדָה כִּי עַתָּה תֵצֵא מִן־הָעִיר וְשָׁבְתָּ בַּשָׂדֶה וְבָלֵךְ בָּבֶל שָׁם תִּנְשָׁעַ שָׁם יְהוָה יְפָדֵךְ מֵאֶף־אֹיְבֶיךָ׃.

11 ועתה נאספו עליך גויים רבים, הם אומרים: "תחללה אותה, ועינינו יראו את ציון".» 
12 אך לא ידעו מחשבות יהוה ולא יבינו את כוונותיו. לָדַעַת שֶׁאֶסְפָּם כְּעֲמוֹרִים בַּדַּרְן.

13 קומי והתרוצצי בת ציון כי אשים קרנך לברזל ופרסותיך אשים נחשת ותמעכי עמים רבים והקדשתי את רווחתם ליהוה ואת רכושם לאדון כל הארץ.

יד עתה בת חיל, אספי את חילך! הם צרו עלינו, הם הכו את שופט ישראל על הלחי בשבט.

פרק 5

1 ואתה, בית לחם אפרתה, אף על פי שהיא קטנה באלפי יהודה, ממך יצא לי ממלכת ישראל, ומוצאו יתארך ימי קדם, ימי נצח.

2 לכן יתן אותם עד עת ילדה העתידה ושאר אחיו ישובו אל בני ישראל.
3 הוא יעמוד לְעַבֵּד, והוא ירעה הכבשים שלו, בְּעֹז יְהוָה, בְּהַדְרַכְתָּ שֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו; וְיָשָׁרוּ בְּבִטחָה, כִּי עַתָּה גָּדוֹל יִהְיֶה, עַד קְצֵי הָאָרֶץ.

4 הוא זה שיהיה שָׁלוֹם. כאשר יבוא האשורי לארצנו, רגלו הוא ירמוס את ארמונותינו, ואנחנו נקים עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי עם.
ה בחרב ימשולו בארץ אשור, ובארץ נמרוד בשעריה; אָנוּ יציל אותנו מאשור בבואו לארצנו, וכי רגלו ידרוך על השטח שלנו.

6 וְהָיָה שְׁאַרִית יַעֲקֹב בְּתוֹךְ עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵי ה' כְּגָשָׁם עַל־הַדָּשָׁב, אֲשֶׁר לֹא יְמַחֲוָה לְאֵין לְאִישׁ וְלֹא יְקַחַה בְּבְנֵי אָדָם.
7 ושאר יעקב יהיה גַם בְּגוֹיִם, בְּתוֹךְ עַמִים רַבִּים, כְּאַרְיָה בְּחַיַּת יַער, כְּגוּרַר בְּעֲדָר צֹאן; כַּעֲבֹר, רוֹמס וְקָרֵעַ, אֵין מְצִיעַ.
8 תִרְמֵא יָדְךָ עַל צַרְבֶיךָ, וְיַחֲרוּ אוֹיְבֶיךָ.

9 ביום ההוא, נאם ה', אכרתי את סוסיך מקרבך, ואת מרכבותיך אשמיד.
10 אֶחְרִיב אֶת־עָרֵי־אַרְצְךָ, וְאֶחְרִיס אֶת־כָּל־מְבוּצְתֶיךָ.
11 אסיר את הכישופים מידכם, ולא יהיו עוד בכם מגידי עתידות.
12 ואאבד את אליליך ואת עמודיך מקרבך ולא תשתחוו עוד למעשה ידיך.
13 אעקור את אשרתכם מקרבכם, ואשמיד את עריכם.

14 ובאפי ובחמתי אנקום בעמים אשר לא שמעו.

פרק 6

1 שמעו לכן את אשר אמר יהוה:

— קום ושפוך ריבך לפני ההרים, ושמעו הגבעות את קולך!
2 שמעו הרים ריב יהוה ו אַתָה, יסודות ארץ בלתי משתנים כי ריב יהוה עם עמו ועם ישראל יריב׃

3 עמי, מה עשיתי לך? במה גרמתי לך עינו? ענני.
4 כי העליתי אותך מארץ מצרים, מבית עבדים גאלתיך, ואשלח לפניך את משה, את אהרן ואת נָשׂוּי.
ה עַמִּי, זְכֹר אֶת-הַעֲצָה אֲשֶׁר-נָעַל בָּלָק מֶלֶךְ-מוֹאָב, וְאֲשֶׁר-עָנָהּ בִּלְעָם בֶּן-בֵּעוֹר; לִזכּוֹר משטים ועד גילגל, כך ש אַתָה דע את צדקת יהוה.

ו במה אבוא לפני יהוה ואשתחווה לפני אלהים במרומים האם אבוא לפניו בעולות ובעגלים בני שנה
7 האם ירצה יהוה באלפי אילים, ברבות נהרות שמן? האם אתן את בכורי על עווני, פרי בטנכי על חטאת נפשי?
8 הראה לך אדם מה טוב ומה דורש ה' ממך לעשות צדקה ולאהוב חסד וללכת בענווה עם אלהיך.

9 קול יהוה צועק אל העיר, וחכמה לשמוע שמך: שמעו לשבט ולציווה.
10 הַעוֹד יֵשׁ בְּבֵית רָשָׁעִים אוֹצְרוֹת רָשָׁעִים, וְאֵיפָה דַּעְלָה וְתוֹעֲבָה?
11 האם אהיה טהור במאזניים לא-גויים, ובמשקולות כוזבות בשק?
12 העשירים של זה עִיר מלאים חמס, יושביהם מדברים שקר, ולשונם רק מרמה בפיהם.

13 אני, בתורי, אכה אתכם במכות קטלניות, אשמיד אתכם בגלל חטאיכם.
14 תאכל ולא תשבע ורעבך יהיה בקרבך; תישא ולא תציל דבר, ואת אשר תציל אתן לחרב.
15 תזרע ולא תקצור; זיתים תבצבץ ולא תמשח שמן; יין חדש, אך יין לא תשתה.

טז ואת משפטי אמרי ואת כל מעשי בית אחאב תשמרו, ועל פי עצתם תלכו; למען אוותר אתכם להשמדה ואת יושבי מְדִינָה לְבֹעֲלֹג, וְכִי תִּשְׂאֵהוּ אֶת-חרְפָּת עַמִּי.

פרק 7

1 אוי ואבוי, כאחרי קציר קיץ, כאחרי לקט ענבים: אין אשכול אחד לאכול! אף אחד לא התאנים הראשונות זֶה נפשי חפצה!
2 האדם הקדוש נעלם מן הארץ, ואין עוד צדיק בבני אדם.

כולם מארבים ל התפשטות דם; כל אחד צד את אחיו ו מגיש לו את זה הרשת.
3. רשע, יש ידיים לעשות טוב; הנסיך דורש, השופט עשה את שלו מחיר, והאיש הגדול מגלה את חמדנותו; כך הם שוזרים את מזימתם יחד.
4 הטוב שבהם כקוץ, הישר יותר, גרוע מגדר חיה.

— היום הַכרָזָה על ידי הזקיפים שלך, היום מעונך בא; עכשיו הם יתבלבלו!

5 אל תבטח בחבר, אל תסמוך על רעה קרובה; לפני השוכבת בחיקך, שמור דברי פיך.
6 כי בן קורא לאביו טיפש, בת מורדת באמה, כלה בחמותה, אויביו של איש הם בני ביתו.

7 וְאֶשְׁפַּחְתִּי אֶל־יְהוָה, אֶקְוֶה בָאֱלֹהֵי יְשׁוּעַתִּי; אֱלֹהִי יַשְׁעַנִּי.
8 אל תשמח עלי אויבי כי אף נפלתי אקום גם אם אני מוֹשָׁב בחושך, יהוה הוא אורי.
9 אשא חֵן יְהוָה כִּי חָטָאתִי לוֹ עַד יַעֲשֶׂה דִּבְרִי וַיַּעֲשׂוֹת צַפְטִי וַיּוֹצֵאֶנִי אֶל־אוֹר וָאֶרְאֶה צִדְקוֹ׃.
10 יֵרָאֶה אוֹיְבִי וְכָסָהּ בְּשִׁמְתָּה אֲשֶׁר אֵלַי אִיהוּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עֵינֵי יְרַמְסוּ עַתָּה כְּטִיט חוּצוֹת תִּרְמֹס׃.

יא יבוא יום ויבנו חומותיך, ביום ההוא תבוטל הגזירה.
12 ביום ההוא יבואו אליך אנשים מאשור ומערי מצרים וממצרים עד הנהר ומים לים ומהר להר.

13 הארץ תהפוך למדבר בגלל יושביה: זהו זה פרי מעשיהם.

14 רעה עמך במטהך צאן נחלתך יושב לבדד ביער בתוך כרמל רעו בבשן ובגלעד כימי קדם
15 כְּבוֹא צאתך מארץ מצרים אראהו פלאות.
16 יראו זאת הגויים, ויתביישו מכל כוחם; ישימו את ידיהם על פיהם, אזניהם יחרשו.
17 ילקקו עפר כנחש, כזוחלי הארץ ייצא בפחד מפני נסיגותיהם; הם יבוא רעדו לפני יהוה אלהינו ויראו אותך.

18 מי אל כמוך, אשר סולח עון וסלח פשע לשארית נחלתך? לא תמיד ישמור אפו כי חפץ. לעשות חֶסֶד.
19 עוד ירחם עלינו עוד ירמוס עוונותינו תחת רגלינו תשליך את כל חטאתם למעמקי ים;
20 אתה תעשה לִרְאוֹת ליעקב נאמנותך, לאברהם רַחֲמִים, אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם.