מכתב אל פילמון

1° תקופת ההלחנה— מכתב קצר זה הוא אחד מאלה שכתב פאולוס הקדוש ברומא במהלך מאסרו הראשון, כפי שהדגמנו בקצרה בהקדמה ל... איגרת אל האפסיםודאי שזה מתוארך לאותה תקופה כמו איגרת אל הקולוסים, מכיוון שהוא הופקד בידי אותם נושאי כתבים (ראה קולוסים ד':7-9). לכן הוא חובר גם בשנת 62.

2° יש לנו את כל הערבויות האפשריות לטובת האותנטיות והקאנוניות שלה. וראשית, הערבויות החיצוניות, כלומר, עדויותיהם של המחברים הקדומים. אין ספק, מכתב זה מצוטט בתדירות נמוכה יותר מהאחרות על ידי האבות הקדומים, בגלל קיצורו ואופיו הפרטי לחלוטין; אך הוא חלק מכל הגרסאות, הוא מוזכר בכל הרשימות הרשמיות של כתבי הברית החדשה, וטרטוליאנוס (עו"ד מארק., 5, 21), אוריגנס (בית 19 בג'רם., 2), אוסביוס (היסטוריה כנסייתית, 3, 3), הירונימוס הקדוש (בפילם, פרול.), וכו', מדרגים אותו בין הספרים המקובלים באופן אוניברסלי בקאנון הקדוש. מרקיון עצמו ראה בו קנוני (ראה טרטוליאנוס, ל. ג.). הועלו ספקות במאות ה-4 וה-5 בנוגע לאותנטיותו, בטענה החלשה מאוד שהנושא הנדון במכתב קצר זה היה רגיל מדי, חולין מדי, מכדי שפאולוס הקדוש יעסיק אותו, או שיקבל השראה לעשות כן; אך יוחנן כריסוסטומוס הקדוש (בפילמון, ויכוח.) והירונימוס הקדוש (L. ג.) מחה נמרצות נגד הוכחה לכאורה זו.

הטיעונים הפנימיים כה בולטים עד שסופרים רציונליסטים רבים רואים בהם מספיקים. "עמודים ספורים", הם אומרים, "בעלים הדגשה כה בולטת של כנות; נראה כי פאולוס לבדו היה יכול לכתוב את יצירת המופת הקטנה הזו". ואכן, בכל מקום, בקטע המעניין ביותר הזה, אנו מוצאים את "נימוסיו של פאולוס", את עדינותו ואת דקותו. המחשבות, הרגשות, עצם הביטויים - כלומר, כל מה שמזהה מחבר - מדברים לטובת השליח.

3. עצם תוכן המכתב מבהיר לנו זאת. האירוע והאובייקט. אוניסימוס, עבד של נוצרי בשם פילימון, שחי בקולוסה, לאחר שיום אחד פגע קשות באדונו, נמלט כדי להימלט מהעונש שמגיע לו. כדי להימנע ממרדף, הנמלט חשב שאין לו דבר טוב יותר מאשר לאבד את עצמו ברומא, בית המכל העצום של כל חרפות וסבל העולם. ההשגחה רצתה שיפגוש שם את פאולוס הקדוש, איכשהו לא ידוע. השליח פתח את זרועותיו ברחמנות רבה כלפי האיש האומלל שמצבו כעבד וחטאו גירשו אותו מהחברה. הוא הדריך אותו, הטביל אותו, ובהכירו בתכונות שהפכו אותו מתאים לשירות הכנסייה, החליט לקחתו לטיפולו. עם זאת, הוא יעשה זאת רק בהסכמתו של פילימון, וכדי להשיג אותה כתב לו. טיכיקוס עמד לצאת לקולוסה (ראה אפסים ו':21-22; קולוסים ד':7-9); פאולוס הוסיף את אוניסימוס לקבוצתו כדי שיוכלו לצאת יחד למסע הארוך הזה.

שלושה חלקים: 1° ההקדמה הרגילה, פסוקים 1-7, הכוללת ברכה (פסוקים 1-3) והודיה לאלוהים (פסוקים 4-7); 2° גוף האיגרת, פסוקים 8-21, שם השליח מתפלל למען אונסימוס (פסוקים 8-16, הצגת העובדות; פסוקים 17-21, הבקשה עצמה); 3° הסיכום, פסוקים 22-25, הכולל ברכות שונות וברכת שליחים.

4° לקטע קצר זה יש את שלו חשיבות מיוחדת. ניתן לתאר זאת כמניפסט הראשון שהופיע בעד ביטול העבדות. האיגרת אל פילמון היא כמו הקדמה לשיטה חכמה זו שבאמצעותה הכנסייה הנוצרית ביצעה, וממשיכה לחולל גם היום, ללא מהפכה, שינוי עצום בעולם.

מצד שני, היא מעל לכל שבח מבחינת יופי ספרותי, עדינות, מיומנות ואורבניות אטיקית. בהודאה פה אחד, פאולוס מילא את משימתו בעדינות ובטאקט שאין להתעלות עליהם: השוו, בין מכתביו של פליניוס הצעיר (אפיסים 9, 21), את זו שבה הסופר המהולל מתחנן לחנינת חבר עבור משוחרר מורד; היא גם יפה מאוד, אך בהחלט נחותה מזו של פאולוס הקדוש.

מכתב אל פילמון

¹ פאולוס, אסיר של ישוע המשיח, וטימותיוס אחינו ² לפילמון, ידידנו ושותפנו היקר, לאפיה אחותנו, לארכיפוס, חברנו לנשק, ולקהילה שבביתך: ³ חסד ושלום לכם מאת אלוהים אבינו ומאדוננו ישוע המשיח. ⁴ אני זוכר אותך תמיד בתפילותיי, מודה לאלוהי ⁵ כי שמעתי על אהבתך ואמונתך באדון ישוע ובכל כל הקדושים. ⁶ מי ייתן והנדיבות, המושרה באמונתכם, תתבטא ותתפרסם בכל הטוב שנעשה בינינו למען המשיח. ⁷ אכן, צדקתך מילאה אותי שמחה ונחמה, משום שלבבות הקדושים התחדשו על ידך, אחי. ⁸ לכן, למרות שיש לי חירות מלאה במשיח להורות לכם מה שצריך לעשות, ⁹ אני מעדיף, בשם צדקה זו, להתחנן בפניכם. בהיותי זקן וכעת אסיר למען ישוע המשיח, ¹⁰ לכן אני מתחנן בפניך בעד בני, אשר ילדתי בשלשלאות, בעד אונסימוס, ¹¹ אשר היה בעל תועלת מועטה עבורך בעבר, אך כעת באמת שימושי גם לך וגם לי. ¹² אני שולח את זה בחזרה אליך, ליבי שלי. ¹³ הייתי שמח לשמור אותו בקרבתי, כדי שיוכל לשרת אותי במקומך בכבלים שאני עונד למען הבשורה. ¹⁴ אבל לא רציתי לעשות דבר ללא הסכמתך, כדי שלא תיראה טוב לבך כפוי, אלא מרצונך החופשי. ¹⁵ אולי אונסימוס הופרד ממך רק לזמן מה כדי שתוכל למצוא אותו שוב לנצח., ¹⁶ לא עוד כעבד, אלא טוב הרבה מעבד: כאח אהוב, אהוב במיוחד עליי, וכמו כן עליכם, גם לפי הבשר וגם לפי האדון. ¹⁷ אם אתם מחשיבים אותי כקשור אליכם, קבלו אותו כשם שאתם מקבלים אותי. ¹⁸ ואם הוא עשה לך עוול, אם הוא חייב לך משהו, תעבירי לי את זה. ¹⁹ אני, פול, הוא שכותב את הדברים האלה במו ידי. אני אשלם לך, שלא לדבר על חובך האישי. ²⁰ כן, אחי, מי ייתן ואקבל ממך סיפוק זה באדון: שמח את לבי במשיח. ²¹ אני כותב לך את זה בביטחון עצמי ובצייתנותך, בידיעה שתעשה אפילו יותר ממה שאני מבקש. ²² במקביל, הכינו גם אתהַכנָסַת אוֹרְחִים כי אני מקווה שהוחזרתי אליכם, בזכות תפילותיכם. ²³ אפפרס, אסיר חברי במשיח ישוע, מברך אותך, ²⁴ כמו גם מארק, אריסטרק, דמאס ולוק, משתפי הפעולה שלי. ²⁵ יְהִי חֶסֶד אֲדֹנָינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה עִם רוּחַכֶּם.

הערות על המכתב אל פילמון

1.1 פילמון היה אדונו של עבד בשם אונסימוס, אשר ברח מביתו ומצא מקלט אצל פאולוס הקדוש. השליח המיר אותו, פייס אותו עם פילמון והפך אותו לשליח.

1.2 אפיה סביר מאוד להניח שהייתה, כפי ששיער יוחנן כריסוסטומוס, אשתו של פילימון. ארכיפ בטח היה הבן שלהם. לכנסייה אשר בביתך. ביתו של פילמון שימש ככנסייה או מקום מפגש למאמינים.

1.4 זוכר אותך ללא הרף . ראו, את המשמעות האמיתית של ביטוי זה, רומאים, 1, 9.

1.5 לִקרַאת כל הקדושים. ראה מעשי השליחים, 9, 13.

1.6 לִרְאוֹת. הפיליפינים, 1, 5. 

1.13 השרשראות שאני עונד למען הבשורה ; כלומר, הכבלים שבהם אני מואשם על שהטפתי את הבשורה.

1.16 לפי הבשר, מנקודת מבט חברתית, להיות עבד שלך; לפי דברי ה', בתפקידו כנוצרי.

1.18 אונסימוס גרם נזק חמור לאדונו פשוט בכך שברח; אולי הוא גם ביצע גניבה כלשהי.

1.23 אפפרס. ראה קולוסים, 1, 7.

1.24 מארק, ראה מעשי השליחים, 12, 12. ― אריסטרכוס. ראה מעשי השליחים, 19, 29. ― דמאס. ראה קולוסים ד':14. לוק האוונגליסט.