פרק 1
א' ניבואה. ספר חזון נחום מאלקוש.
2 אלוהים קנאי ונוקם יהוה; נקם יהוה ויודע זעם; יהוה נוקם בצריביו ונוטר טינה לאויביו.
3 סבלני יהוה וגדול בכוח, ולא יתן עונש.
יְהוָה הוֹלֵךְ בְּסוּפָה וּבְהוֹרִין, וְעָנָן עָפָר רַגְלָיו.
4 הוא מאיים על הים וייבש אותו, וכל הנהרות ייבשו. בשן וכרמל יבול, צמחיית לבנון.
5 הרים ירעו לפניו וגבעות נמסות; ארץ תתגלגל לפניו, תבל וכל יושביו.
6 מִי יְעָמֹד לִפְנֵי חֵמוֹ, מִי יְעֲמֹד בְּחַר אֶפוֹ, חֵמוֹ יִשְׁפַּךְ כַּאֵשׁ, וְסָלָעִים נִתְנַצְצוּ לִפְנָיו.
7 טוב יהוה; מחסה הוא ביום צרה; וידע את הבוטחים בו.
8 במבול שוצף הוא ישמיד כליל זֶה מקום, והוא ירדף את אויביו אפילו אל תוך החושך.
9 מה מחשבותיך על יהוה הוא יביא אסון ולא תקום צרה פעמיים.
10 כי כקוצים נלכדו ושיכורים מיינם כקש יבש יאכלו.
11 מִמֶּךָ יָצָא רָעָה עַל־יְהוָה, חֹשֵׁב זִמְתּוֹת רָעָה.
12 כה אמר יהוה: אף על פי שהם שלמים ורבים, הם ייקצרו ויאבדו. עניתי אותך, ולא אעפיל אותך עוד.
13 ועכשיו, הו יהודה, אשבור את עולו מעליך, ואנתץ את אסורותיך.
14 ואתה, כה ציוותו של יהוה: לא יהיה עוד זרע בשמך; והשמדתי מבית אלהיך את הפסלים ואת הצלמים המצוקים; אני מכין את קברך, כי פשטת.
פרק 2
1 הנה על ההרים רגלי שליח בשורה, אשר מבשר שָׁלוֹם. חגג חגיך יהודה, שלם נדריך, כי לא יעבור עוד בארצך, רשעים הושמדו.
2 משחית מתקרב עליך, הגן על המבצר, שמור על הדרך, חזק מתניך, אסף את כל כוחך!
3 כי ה' ישיב את כבוד יעקב ואת כבוד ישראל כי בזזו אותם שודדים והשחיתו את גפניהם.
4 מגיני לוחמיו צבועים באדום, חייליו לבושים ארגמן; באש פלדה מרכבותיו מופיעות ביום שהוא מתכונן הקרב, והחניתות מתנופפות.
5 ברחובות מרכבות דוהרות בזעף, הן דוהרות אל הכיכרות. מראם כלהבות, כברק מהבהב.
6 הוא זוכר את אדניו; הם מועדים בצעדתם. הם ממהרים אל החומות; הכנות נעשות להגנה.
7 שערי הנהר נפתחים, והארמון קורס.
8 עשה, היא הופשטה עירומה, היא הובלה, ונערותיה נאנקות כקינות יונים; הן מכות על חדיהן.
ט נינווה הייתה כבריכת מים מראשיתה... הם בורחים!... עצור! עצור!... אף אחד מהם לא מסתובב!
10 בזזו כסף, בזזו זהב כי אין קץ לעושרה ולערמת כל חכמיה.
11 ריקנו, בזזו, יבשו! לבבות רועדים, ברכיים רועדות; כל מתניים צרוד, כל פנים זועמים.
12. איפה זה, מאורת האריות, אשר הייתה מקום מרעה לאריות הצעירים; שם נסוגו האריה, הלביאה והגור, מבלי שאיש יפחידם?
13 לקח אריה את מה שהיה צריך לגוריו, חנק ללביותיו, מילא מערותיו טרף ומחנותיו שלל.
יד הנה אנכי עליך, נאם יהוה צבאות, אשים עשן את מרכבותיך, חרב תאכל אריותיך, אקרע טרפך מן הארץ, וקול מלאכיך לא יישמע עוד.
פרק 3
1 אוי לעיר הדמים, מלאת מרמה וחמס, ואשר אינה חדלה לבזוזתה!
2 דולקים שומע קול השוט, קול הגלגלים המתנפצים, דהרתם של הסוסים, קפיצות העגלות!
שלושה פרשים מסתערים קדימה, חרבות בוערות, חניתות בזק! המון פצועים, המון הרוגים, גופות הנמתחות עד אינסוף... אנו מועדים על גופותיהם.
4 זה מפני זנות רבת הזונה, מלאת לחשים, מומחה לחשים, אשר מכרה גויים בזנותה, ועמים בכשפיה.
ה הנה אנכי עליכם נאם יהוה צבאות והרים את צידיכם לְהִתְלַבֵּשׁ אראה לגויים ערוותך, ולממלכות כלימתך, גם על פניך.
6 אשליך עליך זוהמה ואשפיל אותך, ואעשה ממך מראה.
7 כל רֹאֵהֶךָ יִבְנַס מִמֶּנְךָ וַיֹּאמֶר נִינְוֶה חָרְבָּה מִי יַתָּאֵל עָלָהּ אֵין אֶבַּקֵּשׁ מְנַחְמָךָ
8 האם אתה טוב יותר מנוֹאֶמוֹן, אשר היה מוֹשָׁב על הנהרות, אשר היו מוקפים במים, אשר הים היה להם חומה, וחומתם הייתה הים?
9 אתיופיה הייתה כוחו, וגם מצרים, והם היו רבים; פוט והלובים היו עוזריו.
10 וְהִיא גָּלָה, וְהִיא שְׁבִי, וְגַם-עֲבָדֵיהָ נִרְחֹקוּ בְּכָל-פַּנָּת רוּחַ, לַאֲדָרֵיהָ נִטְלָה גּוֹרָל, וְכָל-גְּדוֹלֵיהָ נִשְׁלָכוּ בְּאֲחִירִים.
11 גם אתה תשתכר ותיעלם; גם אתה תחפש מקלט מפני האויב.
12 כל מבצריך עצי תאנה עם תאנים בשלות; כאשר ינענעו אותם, יפלו לתוך פי כל אשר יעשה רוצה לאכול אותם.
13 הנה, עמך כנשים בקרבך; לפני אויביך ייפתחו שערי ארצך; אש תאכל בריחיך.
יד שאב לך מים למצור, בנה את מבצריך, לש את החרס ודרוך את האדמה, אחז בלבן.
15 שם תאכלך אש וחרב תשמידך כארבה תאכלך כי רב אתה כחגב ורבה רב כחגב׃.
16 רבת את סוחריך מכוכבי השמים צלופח פרש כנפיו ויעוף.
17 שׁוֹמְרֶיךָ כְּעִילָק וְכְּנִחִיל חֲרָבִים מְנַחֵל עַל־הַמִּשְׁכָּבִים בְּיוֹם קָר כְּבוֹר הַשֶׁמֶשׁ בָּרוּחַ וְלֹא־יְדַע עוֹד מְשֻׁבָּם אִיהוּ׃
18 רעיך ישנים מלך אשור, גיבוריך שוכבים, עמך מפוזר בהרים, ואין איש אשר ה- מתאסף.
19 פצעך חשוך, כאב פצעך; כל השומעים על סיפורך לַחַשׁ ימחאו כפיים עליך, כי על מי לא עברה רעתך ללא הפוגה?
