«"נלך אחרי ברית אבותינו" (מכבים א' ב': 15-29)

קריאה מהספר הראשון של קדושי ישראל

באותם ימים הגיעו לעיר מודיעין האנשים ששלח המלך אנטיוכוס לאלץ את העם להתנער מאמונתו כדי לארגן קורבנות. רבים מישראל הלכו אליהם; מתתיהו ובניו הצטרפו לקהל.

וַיִּשְׁלָחִים הַמֶּלֶךְ פָנוּ אֶל־מַתְתָּיָה וְאָמַר: "אַתָּה נַבֵּר וְהַשְׁפִּיעָה בָּעִיר זוֹ, וְאַתָּה מְקַבֵּל עַל־בָּנָיו וְאַחֲרֵי־אֶחָד. לֹא־תִקְדֹּל וְאַתָּה וּבְנֶיךָ לְקַבֵּל־מֶלֶךְ. וְאַתָּה וּבְנֶיךָ תִּזְבְּלוּ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּמְתָנוֹת רַבָּה."«

מתתיהו השיב בקול רם: "כל העמים אשר במדינות המלך רשאים לציית לו על ידי נטישת דת אבותיהם וכניעה למצוותיו; אבל אני, בני ואחי נישאר נאמנים לברית אבותינו. חלילה לנו לנטוש את התורה ואת מצוותיה! לא נציית לפקודות המלך, לא נסטה מדתנו, לא ימינה ולא שמאלה."«

מיד לאחר שסיים לדבר את הדברים, צעד יהודי להקריב את הקורבן, לפי פקודת המלך, על המזבח הזה במודיעין. למראה זה, התמלא מתתיהו זעם ורעד עד עמקי נשמתו; הוא נתן לכעס צדק לעלות בו, הסתער על האיש ושחטו על המזבח. אשר לשליח המלך, שניסה לאלצו להקריב את הקורבן, מתתיהו הרג אותו במקום, ואז הפיל את המזבח. הוא בער בקנאות לתורה כפי שפינחס בער בזמרי.

מתתיהו החל לצעוק בקול רם ברחבי העיר: "כל קנאי התורה ושומרי הברית, בואו אחריי אל מחוץ לעיר!" הוא נמלט עם בניו להרים ונטש את כל רכושם בעיר. רבים מאלה שחפצו בצדק ובתורה הלכו לגור במדבר.

בעקבות ברית אבותינו: נאמנות ואומץ אל מול מצוקה

הכוח של נֶאֱמָנוּת לברית למרות הרדיפה.

פסוק מפורסם זה מתוך ספר מקבים א' צולל אותנו לרגע מכריע בהיסטוריה של ישראל שבו נֶאֱמָנוּת הברית האלוהית עומדת למבחן קשה על ידי הכפירה שהטיל המלך אנטיוכוס. הברית, המיועדת לכל מאמין המתמודד עם מצוקה, מזמינה אותו להבין כיצד עוצמת האמונה ו... נֶאֱמָנוּת ציות למצוות אלוהיות מאפשר לנו לנווט במשברים. קריאת קטע זה היא מקור עידוד והשראה לחיזוק המסע הרוחני שלנו.

ההקשר ההיסטורי האלים של החוויה הקשה תחת אנטיוכוס, אישור הנאמנות הרדיקלית של מתתיהו, ניתוח הפרדוקס בין ציות אזרחי לנאמנות דתית, הממדים האתיים של ההתנגדות, המסורת האבותית נֶאֱמָנוּת טיפים אמיצים ומעשיים לחיות את הנאמנות הזו היום.

הֶקשֵׁר

הקטע במקבים א' ב':15-29 נופל בתקופה הטרגית של הכיבוש הסלאוקי במאה השנייה לפני הספירה. המלך אנטיוכוס הרביעי אפיפנס ביקש לכפות כפירה על היהודים על ידי כפיית קורבנות לאלים היוונים-סורים, סמל לכניעה לשלטון זר ולניתוק רדיקלי מהברית בין אלוהים לישראל. הסצנה מתרחשת במודין, עיר שבה שליחים מלכותיים מנסים לשכנע את מתתיהו, מנהיג מכובד, לבצע את הקורבן האלילי. שָׁלוֹם וכבוד. אך מתתיהו דוחה בתוקף את ידו המושטת הזו, ומכריז בקול רם: "נלכה אחר ברית אבותינו", ומסרב לסטות מהתורה, אפילו בסיכון מוות.

הטקסט מדגיש את חשיבותה של נאמנות בלתי מעורערת. מתתיהו הורג בפומבי אדם שבא להקריב קורבנות ואת שליח המלך, מעשה שמצית מרד דתי. לאחר מכן הוא מארגן יציאה המונית של המאמינים, אשר נשבעים אמונים לתורה ועוזבים לחיות בגלות במדבר. נרטיב זה חיוני להיסטוריה היהודית, והוא מסמן את תחילתה של ההתנגדות המכבים, נקודת מפנה רוחנית ופוליטית עמוקה.

הקטע ממוקם הן בפרספקטיבה היסטורית - המאבק על זהות דתית תחת דיכוי - והן בפרספקטיבה רוחנית, הממחישה את המאבק על אמונה חיה ופעילה, בלתי נפרדת מקהילה ומזיכרון קולקטיבי. הוא נקרא בהקשרים ליטורגיים ורוחניים כעדות למחויבות מוחלטת, קריאה ל... נֶאֱמָנוּת אמיץ בעתות משבר. סצנה זו פותחת הרהור על עליונות הברית האלוהית על פני לחצי הכוח האנושי.

אָנָלִיזָה

הרעיון המרכזי של הטקסט הוא נאמנות רדיקלית לברית כמעשה האמונה העליון. מתתיהו מגלם את המצפון הדתי המסרב לכל פשרה, אפילו תחת איום המוות. קריאתו "נלכה אחר ברית אבותינו" מבטאת דבקות ללא תנאי בתורה שניתנה על ידי אלוהים, ומבטאת התנגדות הנטועה בנאמנות היסטורית ורוחנית. מחווה זו היא אישית בתחילה, אך מתפתחת לדינמיקה קהילתית עוצמתית.

הפרדוקס העמוק טמון באתגר שבין ציות לרשויות פוליטיות לבין נֶאֱמָנוּת למצוות אלוהיות. הטקסט מדגיש את המתח בין הלגיטימיות של כוח ארצי הכופה עוול ועבודת אלילים לבין ריבונות החוק האלוהי, הקורא לציות נעלה יותר. דינמיקה זו פותחת מרחב תיאולוגי שבו אתגר את הסדר הפוליטי הופך לפעולה רוחנית לגיטימית.

מבחינה קיומית, קטע זה שואל את המאמין לגבי מקומו שלו ב... נֶאֱמָנוּת הוא מעמת את אלוהים עם לחצים חברתיים ופוליטיים, עם פיתוי ההכחשה או הפשרה. הוא מזמין אותנו להכיר בכך שאמונה מתממשת במלואה בניסיונות, והופכת רדיפה להזדמנויות לעדות נלהבת. מבחינה רוחנית, הוא מדגיש את עוצמת זיכרון האבות כבסיס לזהות, כמו גם את חשיבותה של ברית חיה ומתפתחת.

נאמנות לברית: קשר חי עם אלוהים

נֶאֱמָנוּת כפי שהוכרז על ידי מתתיהו, מושרש באמון בברית, קשר רוחני ומוסרי עם אלוהים, המתחדש מדור לדור. קשר זה מתעלה על נסיבות היסטוריות והופך ליסוד לזהות אנושית ודתית. נושא זה מדגיש כי נֶאֱמָנוּת אינו מוגבל לקיום פולחני, אלא נחווה כקשר חי, הדורש אומץ ונאמנות בפעולה.

התנגדות אתית לחוסר צדק

מעשהו של מתתיהו, אלים אך לגיטימי, מאיר ממד אתי לנוכח דיכוי. אי ציות אזרחי הופך לחובה מוסרית כאשר חוקים אנושיים סותרים את המצוות האלוהיות. זהו מעשה צדק, הגנה על האמת ועל החיים הרוחניים. עיקרון זה עדיין מעורר בנו השראה כיום להבחין בסיבות צודקות הקוראות להתנגדות לא אלימה או פעילה.

ייעוד קהילתי ושליחות רוחנית

יציאתם של מתתיהו וחסידיו למדבר כדי לשמור על התורה ממחישה את הייעוד הקהילתי של עם ישראל. יציאה מרצון זו הופכת למעשה של קידוש ועדות. אמונה היא תמיד מסע קולקטיבי, וסולידריות והתנגדות נחוצות כדי לחזק את ייעוד הקדושה ואת המשימה לעולם. המדבר מסמל מרחב של טיהור והתחדשות רוחנית.

מסורת ומורשת של נאמנות אמיצה

אבות הכנסייה השתמשו לעתים קרובות בסיפור זה כדי להמחיש את הצורך להישאר איתנים באמונה, אפילו לנוכח דיכוי או רדיפה. סנט אוגוסטין אחרים מדגישים את חשיבות הברית כברית אלוהית החורגת מכל סמכות אנושית. בליטורגיה, קטע זה מוזכר לעיתים כדי לחגוג גבורה רוחנית, תוך הזכירה שהכנסייה תמיד נולדת ממעשי עדות אמיצים.

מתתיהו נתפס כטיפוס של המאמין המעונה, גיבור מעורר השראה של קנאות. נֶאֱמָנוּת דורות. המסורת הרוחנית בת זמננו רואה בטקסט זה הזמנה לטפח קנאות לתורה האלוהית, תוך זיכרונות מכך ש נֶאֱמָנוּת אינו לעולם חובה פשוטה, אלא נתיב חיים המוערך על ידי הרוח.

נתיבים קונקרטיים לקראת נאמנות

1. קריאה חוזרת של ההיסטוריה של ישראל מדי יום עוזרת לעגן את עצמך בזיכרון הברית.
2. זהה את הרגעים שבהם האמונה נבחנת, מבלי לנסות להימלט ממצוקה.
3. נקיטת עמדה למען צדק ואמת במחויבויות האישיות והחברתיות של אדם.
4. מחפשים קהילה רוחנית לחיזוק הדדי נֶאֱמָנוּת.
5. מדיטציה על דמויות מקראיות של התנגדות כדי לטפח אומץ.
6. לתרגל בחינה עצמית בנוגע לנאמנותו של האדם לחוק האלוהי.
7. להציע רגעי תפילה המוקדשים להט לברית.

מַסְקָנָה

קטע זה מתוך מקבים א' מעמת אותנו עם מהות האמונה: נאמנות רדיקלית לברית האל לנוכח לחצים גשמיים. הוא קורא לנו לעולם לא להתפשר על עקרונות אלוהיים, גם כאשר המחיר שיש לשלם גבוה. עדות עתיקה זו מהדהדת בעוצמה כיום, ומזמינה אותנו לתשובה פנימית ולמחויבות מחודשת. מי ייתן וכוחו וחוכמתו של מתתיהו יעוררו בכל אחד מאיתנו ללכת אחר ברית אבותינו בנחישות ובתקווה.

שיטות עבודה מומלצות

• הרהרו מדי יום על קטע מהתנ"ך הקשור לברית.
• בואו למסע מקראי על התנגדות ומחויבות רוחנית.
• תרגול תפילה כדי לבקש כוח בזמנים קשים.
• להשתתף בקהילה דתית המחויבת לצדק.
• כתיבת יומן רוחני כדי לבטא את נאמנותו האישית של האדם.
• הקפידו על תקופת צום או תשובה כדי להעמיק את החוויה.
• דקלמו מעשה של אמונה או קנאות לברית בכל בוקר.