סנט לוסי מביאה אור אל הלילה

לוסי, בתולה ומרטירה בסירקוזה בתחילת המאה ה-4, סבלה את רדיפותיו של דיוקלטיאנוס, נושאת שם שפירושו אור. הערצתה העתיקה התפשטה מהים התיכון לסקנדינביה, שם היא פיזרה את חשכת החורף הצפוני. בפני השופט שגזר עליה דין, היא הפגינה נאמנות בלתי מעורערת: לרצות את ישו בלבד. זיכרונה מאיר את הלילות הארוכים של ספק וקושי, ומציע למאמינים מודל של קביעות זוהרת בחשכת העולם.

אישה צעירה מסירקיוז סירבה לחיזוריו של מחזר ושמרה על מנורתה דולקת כדי ללכת בעקבות ישו. היא נפטרה בסביבות שנת 304, קורבן הרדיפה הגדולה האחרונה. שמה לָטִינִית, לוסיה, זה עתה הגיעה מ לוקסאור. בלב החורף, כאשר הימים מתקצרים, הכנסייה חוגגת את המרטיר הזה שהולך בלילה מבלי לרעוד. גם כיום, בשוודיה ובאיטליה, מדליקים נרות לשמה. היא מזכירה לנו ש... נֶאֱמָנוּת זורח בעוצמה רבה יותר כאשר החושך מאיים.

ייעודה של נערה מסירקיוז

לוסי נולדה בסביבות שנת 283 למשפחה אמידה בסירקוזה, עיר יוונית גדולה במזרח סיציליה. אביה נפטר כשהייתה ילדה. היא גדלה עם אמה, אוטיכיה, נוצרייה אדוקה באימפריה שעדיין הייתה פגאנית ברובה. בסביבות שנת 300, אמה סבלה מדימומים כרוניים שהתנגדו לטיפול. לוסי שמעה על הנסים שהתרחשו בקברה של הקדושה אגתה, מרטירית קטניה שמתה חמישים שנה קודם לכן. האם והבת יצאו למסע עלייה לרגל לקטניה, כמאה קילומטרים צפונה משם.

במקדש, לוסיה התפללה בעוז. אגתה הקדושה הופיעה אליה בחלומה והכריזה על החלמתה הקרובה של אוטיכיה. היא גם גילתה שלוסיה תהפוך עבור סירקוזה למה שאגתה הייתה עבור קטניה: מקור תהילה ומגן. אמה שברה לבריאותה. בחזרה בסירקוזה, לוסיה ביקשה מאמה לחלק את נדוניה ורכושה לעניים. היא סירבה לנישואים בשידוך עם אציל פגאני צעיר.

המחזר שנדחה הגיש נגדה תלונה בפני הפרוקונסול פאשסיוס כנוצרייה. זה היה בשנת 303 או 304, כאשר הקיסר דיוקלטיאנוס הורה על הרדיפה האלימה ביותר נגד הכנסייה. השופט זימן את לוסי. הוא דרש ממנה להקריב קורבנות לאלי רומא. היא סירבה בתוקף: "את מצייתת לרצון נסיכייך, בעוד שאני מקיים את רצון אלוהי יומם ולילה. את רוצה לרצות אותם, בעוד שאין לי שאיפה אחרת מלבד לרצות את ישו בלבד. עשי אם כן מה שנראה לך מועיל, ואני אעשה מה שיהיה מועיל לישועת נשמתי."«

פשסיוס ניסה לשבור את התנגדותה. הוא איים למסור אותה לבית בושת, מקום זנות, כדי לטמא את בתוליה המקודשים. לוסי ענתה שגוף שהושתל בכוח אינו מטמא נשמה שנשארה נאמנה. השומרים ניסו לגרור אותה מבית הדין. על פי תיאורים עתיקים, היא הפכה לדממה כמו עמוד, כה כבדה שאפילו שוורים עולים לא יכלו להזיז אותה. השופט הורה אז לשרוף אותה במקום. הלהבות התרחקו ממנה מבלי לגעת בה. לבסוף, חייל הכה אותה בגרונה בחרב. היא מתה כשהיא משבחת את אלוהים, בסביבות שנת 305.

גופתו קבורה בקטקומבות של סירקיוז. כנסייה הוקדשה לו כבר במאה ה-4. שמו מופיע בקאנון הרומי של המיסה, סימן ל... הַעֲרָצָה אוניברסלי ופתיח מוקדם. גרגוריוס הגדול הקדוש, אַפִּיפיוֹר במאה ה-6, קברו מוזכר כמקום עלייה לרגל. בימי הביניים, שרידיו הועברו לקונסטנטינופול, ולאחר מכן לוונציה לאחר 1204. חלק מהם חזרו לסירקוזה במאה ה-20. תומאס אקווינס הקדוש מצטט את דוגמתו פעמיים בספרו. סומה תיאולוגית, כאשר הוא עוסק בצניעות ובכוח הנפש לנוכח רדיפה.

אגדה וסמלים של אור

התיאורים ההגיוגרפיים מהמאות ה-5 וה-6 מפרטים את האירועים המתועדים. הם מספרים על לוסי שקרעה את עיניה כדי לשלוח אותן למחזרה, שהתפעל מיופיין. אלוהים השיב לה באורח פלא את ראייתה. אגדה זו מסבירה מדוע היא מתוארת כשהיא אוחזת בשתי עיניים על מגש או בכוס. כך היא הפכה לקדושה הפטרונית של עיוורים, רופאי עיניים וכל הסובלים ממחלות עיניים. הסמליות עולה על האנקדוטה: לוסי רואה בעיני... אֱמוּנָה, אור פנימי ששום אלימות לא תוכל לכבות.

מסורת נוספת מספרת שהיא ענדה כתר של נרות דולקים על ראשה כדי להאיר את דרכה כשהביאה אוכל לנוצרים שהסתתרו בקטקומבות. כשידיה חופשיות, היא יכלה לשאת אספקה נוספת. דימוי זה נמשך לאורך מאות שנים והפך למרכזי בחגיגות הנורדיות של סנט לוסי. בשוודיה, בכל 13 בדצמבר, נערה צעירה לבושה לבן ועונדת כתר של אורות מובילה את תהלוכות הבוקר. היא שרה מזמורים תוך כדי שהיא נושאת לחמניות זעפרן. הפסטיבל הפגאני של יום ההיפוך החורפי, זמן בו הלילה שולט, מפנה את מקומו ללוסי, הסמל הנוצרי של אור בחושך.

כף היד שהיא אוחזת לעתים קרובות באמנות המערבית מזכירה את מות הקדושים שלה. היא מצטרפת לשורות הבתולות החזקות של הכנסייה הקדומה, אלו שהעדיפו מוות על פני הכחשת ישו. אגדת חוסר התנועה שלה מול תליניה מדגישה כוח על טבעי: אלוהים הופך את מי שנכנע לו לבלתי מנוצח. הלהבות הבוקעות ממנה מעלות את שלושת הצעירים בכבשן ה... הספר של דניאל. לוסי חוצה את האש כמו שישראל חוצה את ים סוף.

סיפורים אגדיים אינם היסטוריה במובן המודרני. הם מבטאים כיצד קהילות נוצריות הבינו וחגגו את עדותה של לוסיה. הם מדגישים כי בתוליות מקודשת אינה הטלת מום, אלא שלמות: לוסיה נותרת חופשייה משום שהיא שייכת למשיח בלבד. הם מראים שאלימות אינה שוברת את קְדוּשָׁה, היא חושפת זאת. האישה הסיציליאנית הצעירה הופכת לארכיטיפ של נֶאֱמָנוּת בלתי מתפשר.

בקורסיקה הוקדשו לה עשרים ותשעה מקדשים בימי הביניים. בדרום איטליה, ובמיוחד בסיציליה, יום חגה מצוין בתהלוכות לפידים ליליות. בוונציה, בכנסיית סן גרמיה, גופתה מונחת מתחת למזבח שיש. עולי רגל מגיעים לשם כדי להתחנן לריפוי ואור. השפעתה של לוסיה נמשכה לאורך מאות שנים מבלי לאבד את זוהרה: היא מדריכה את אלה ההולכים בחושך האבל, המחלה והספק הרוחני. היא נושאת הבטחה: השחר יגיע, גם אחרי הלילה הארוך ביותר.

מסר רוחני

לוסיה מגלמת בהירות פנימית אל מול חשכת העולם. היא מסרבת להתפשר על אמונתה כדי לרצות את בעלי הכוח. תגובתה לשופט נותרת שיעור נצחי: הבחירות שלנו מגלות את מי אנו רוצים לרצות. האם אנו מחפשים את אישורם של מגמות, אידיאולוגיות דומיננטיות או לחצים חברתיים? או שאנו מעדיפים לציית לקול מצפוננו, המואר על ידי הבשורה? לוסיה בוחרת במשיח בלבד. בחירה זו עולה לה בחייה הארציים, אך היא פותחת את הדלת לחיי נצח.

שמו, אור, מלמד אותנו ש... קְדוּשָׁה זורח בחושך. לעתים קרובות אנו חווים חורפים רוחניים: ספקות, ניסיונות, בדידות, פיתוי ייאוש. כמו בסקנדינביה, שם הימים מתקצרים עד שהם כמעט נעלמים, חיינו חווים לילות ארוכים. לוסיה מזכירה לנו ש נֶאֱמָנוּת הדליקו מנורה שלא תכבה לעולם. תפילה מתמדת, צְדָקָה תקווה נבונה ועקשנית הן כמו להבות העומדות בפני רוח צרה.

סמל העיניים שנקרעו ולאחר מכן משוחזרות מזמין אותנו להסתכל מעבר למראה החיצוני. ראייה אמיתית אינה זו של הרשתית, אלא זו של הלב. לראות בעיניים של אֱמוּנָה, זוהי הבחנה בנוכחותו של אלוהים בסבל, זיהוי ישו בעניים, תקווה כנגד כל תקווה. לוסיה מאבדת את ראייתה האנושית ומקבלת מבט על טבעי. גם אנחנו נקראים לוותר על שיפוטים שטחיים כדי לרכוש את החוכמה שבאה מלמעלה.

לבסוף, לוסי מעודדת אותנו להישאר איתנים באמונותינו. העולם המודרני מעריך לעתים קרובות גמישות מוסרית, רלטיביזם ופשרות קלות. לוסי מראה שישנן אמיתות שכדאי להיאחז בהן: כבוד האדם, כבוד לחיים, נֶאֱמָנוּת הבטחות ואהבה חסרת אנוכיות אינן ניתנות למשא ומתן. לוסי הקדושה מלמדת אותנו להפוך לעמודי תווך בלתי מעורערים של הבשורה בעולם מתנדנד.

תְפִלָה

לוסי הקדושה, את שנשאת את אורו של ישו בליל הרדיפה, התפללי עבורנו העוברים בחושך שלנו. למד אותנו לשמור על המנורה דולקת גם כשהרוח נושבת ומאיימת לכבותה. הענק לנו את החסד להעדיף. נֶאֱמָנוּת לאלוהים ולא לתשואות העולם. מי ייתן ואומץ ליבך יעורר השראה בחיי היומיום שלנו: לסרב לפשרה במקום בו אמונתנו מונחת על כף המאזניים, לעמוד איתן בתפילה כאשר עייפות מפתה אותנו, לאהוב ללא תנאי כאשר אנוכיות קוראת לנו.

אתה אשר חילקת את עושרך לעניים, הפוך את ידינו לנדיבות ואת ליבנו מנותק מנכסים חומריים. מי ייתן ונזהה את פניו של ישו באלה המתחננים לתשומת ליבנו, לזמננו ולחמלתנו. עזור לנו לראות בעיניים של... אֱמוּנָהלא לשפוט לפי מראה חיצוני, אלא להבחין בכבודו של כל אדם, בנוכחותו הדיסקרטית של אלוהים באירועים, בתקווה החבויה מתחת לניסיונות.

אתה אשר הלכת באש מבלי לשרוף, תמך בנו בניסיונות המאיימים לצרוך אותנו. כאשר מחלה מכה, כאשר צער מציף אותנו, כאשר עוול פוצע אותנו, תן לנו את הכוח לעמוד איתן. מי ייתן ותולדותך תלמד אותנו חירות פנימית: להשתייך למשיח בלבד, לא להסתמך על אליל אנושי, לחיות באמת ללא מסכה או פשרה.

לוסי הקדושה, פטרונית האור, השגי לנו ריפוי מעיוורון רוחני: מהגאווה המסנוורת אותנו מפגמינו, מהאדישות שעוצמת את עינינו לסבלם של אחרים, מהחומרנות המונעת מאיתנו לראות את הבלתי נראה. מי ייתן וחיינו יהיו שקופים לאהבת האל, נר על המנורה שיאיר את הסובבים אותנו, כוכב שינחה אותנו אל המשיח. בתערוכתך, מי ייתן ונהיה ראויים להיכנס לסעודת החתונה ולהרהר באור שאין לו סוף. אמן.

לחיות

• הדליקו נר הערב, חשבו על מישהו שעובר תקופה קשה, והתפללו במשך שלוש דקות שהוא יקבל אור ואומץ.
• תרומה אנונימית לצדקה או לאדם נזקק, מחקה את נדיבותה של לוסי המחלקת את הונה לעניים.
• מדיטציה במשך עשר דקות בהתבסס על האמירה הזו של לוסי: "אין לי שאיפה אחרת מלבד לרצות את ישו בלבד", תוך זיהוי תחום בחיי שבו אני מחפש יותר מדי אישור אנושי.

אנדרטת סנט לוסי

סירקיוז משמרת את הזיכרון העתיק ביותר של לוסי. הקטקומבות שבהן נקברה נושאות את שמה ונשארו מקום עלייה לרגל. בזיליקה המוקדשת לה מתוארכת למאה ה-4 ונבנתה מחדש לאחר רעידת האדמה של 1693. בסירקיוז, יום החג של ה-13 בדצמבר מצוין בתהלוכה חגיגית שבה פסל הכסף שלה נישא ברחובות העיר העתיקה. הסיציליאנים מייחסים לה ניסים רבים, כולל הגנת סירקיוז מפני רעב ומגפות.

בשנת 1040, העביר המצביא הביזנטי ג'ורג' מניאקס את גופתה של לוסי לקונסטנטינופול, אז בירת האימפריה הרומית המזרחית. במשך למעלה ממאה שנה, שרידיה נחו באיה סופיה. בשנת 1204, כבשו הצלבנים של מסע הצלב הרביעי את קונסטנטינופול. הדוג'ה מוונציה, אנריקו דנדולו, הביא את שרידיה של לוסי לעיר הלגונה שלו. הם הונחו תחילה במנזר סן ג'ורג'ו מג'ורה, ולאחר מכן הועברו בשנת 1861 לכנסיית סן גרמיה ברובע קנארג'ו. גופת הקדושה, שנשמרה בארון שרידים מזכוכית, מושכת אלפי עולי רגל מדי שנה. בשנת 1955, חלק מהשרידים הוחזרו לסירקוזה לציון 1650 שנה למותה הקדוש.

שבדיה מכבדת את סנט לוסיה בצורה מרהיבה. המסורת קובעת כי ה-13 בדצמבר, יום חגה על פי הלוח היוליאני הישן, הוא היום הקצר ביותר בשנה. עם שחר, בכל בית, נערה צעירה לבושה לבן ועונדת כתר של נרות דולקים מביאה ארוחת בוקר למשפחתה תוך כדי שירה של מזמור לסנט לוסיה. בבתי ספר, כנסיות ובתי חולים, תהלוכות של נערות צעירות בלבן, בראשות "לוסיה", שרות ומחלקות לחמניות זעפרן בצורת חתולים (לוסקאטר). מנהג זה, שתועד כבר במאה ה-18, החליף פסטיבל פגאני עתיק שקשור לחזרת האור לאחר יום ההיפוך החורפי.

קורסיקה מימי הביניים מתגאה בעשרים ותשעה מקדשים המוקדשים ללוסיה הקדושה, עדות לפופולריות שלה באי. בווילה-די-פייטראבוניו, ליד באסטיה, כנסיית קהילה נושאת את שמה וחוגגת את יום חגה בחגיגיות. ביבשת איטליה, בנאפולי, ברגמו וורונה יש כנסיות ואחווה המוקדשות לה. ברומא, פסיפס מהמאה ה-6 בבזיליקה של אגנס הקדושה מחוץ לחומות מתאר אותה בין הקדושים המרטירים.

אמנות מערבית מתארת את לוסי אוחזת בכף יד של מרטיר ובמנורת שמן דולקת, או מגש עם שתי עיניים. קרוואג'ו צייר את מות המרטיר שלה בשנת 1608, בד מרשים שבו התליין עומד להכות את גרונה. פרנצ'סקו דל קוסה, צייר מהמאה ה-15 מפרארה, מציג אותה שלווה, אוחזת את עיניה בצלחת מוזהבת. ייצוגים אלה קיבעו בזיכרון הקולקטיבי את דמותה של אישה צעירה ואמיצה שאינה חוששת לא מאלימות ולא ממוות.

בוונציה, ב-13 בדצמבר, עדיין נאכלים ממתקים מסורתיים לכבודה, כולל עוגיות בצורת עיניים. העיר שטוקהולם מקיימת תחרות שנתית למציאת לוסיה היפה ביותר, שנבחרה מבין הנשים הצעירות שיגלמו את הקדושה בתהלוכות. פולחן לוסיה, שמקורו בחופי הים התיכון, הסתגל לתרבויות הנורדיות מבלי לאבד את משמעותו העמוקה. להביא אור בלילה, הישאר נאמן למרות מצוקה, תקווה כנגד כל הסיכויים.

פּוּלחָן

• קריאותישעיהו ס':1-6 (קומי ירושלים, האיר, בא אורך); תהילים כ"ז (ה' אורי וישעי); קורינתים ב' ד':6 (האל אשר אמר שאור יאיר בחושך, הוא גם האיר בלבבותינו); מתי 5, 14-16 (אתם אור העולם).
• שִׁירָה: "O lux beata Trinitas" (הו אור השילוש הקדוש) או "Tantum ergo" (טאנטום ארגו) בברכת הסקרמנט הקדוש; בשוודיה, ההמנון המסורתי "סנטה לוסיה" (לוסיה הקדושה, את נושאת האור).
• צבע ליטורגיאדום (מות קדושים) או לבן (בתולים).
• תְפִלָה"אלוהים, אשר נתן ללוסיה הקדושה את הכוח להודות בשמך אפילו עד למות הקדושים, תן לנו להתמיד ב..." אֱמוּנָה למרות הניסיונות, וללכת באורך כל יום בחיינו.»
• שְׁתַדְלָנוּתעבור החולים עיניים, עיוורים, רופאי עיניים וכל המטפלים; עבור נערות צעירות ו נָשִׁים קורבנות אלימות או סחר בבני אדם; נוצרים נרדפים ברחבי העולם; עבור אלו שעוברים את ליל הספק או האבל.
• מחווה ליטורגיתברכה חגיגית של נרות או מנורות שמן, הניתנות למאמינים כאות מחויבות ל להביא אור של ישו בסביבת חייהם.