עזרא

פרק 1

1 בשנה הראשונה לכורש מלך פרס, למלא את דבר ה' אשר אמר אמר בפי ירמיהו העיר יהוה את רוח כורש מלך פרס, והוא השמיע את ההכרזה בעל פה ובכתב בכל רחבי ממלכתו לאמור:
2 » כה אמר כורש מלך פרס: כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים, והוא אמר לי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה.
ג מִי בָּכֶם מִעַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעֲלָה יְרוּשָׁלָמָה אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיַבֵּן אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָמָה׃.
4 לכל אלה שנשארו של יהודה, בכל מסעיהם, אנשי המסע הזה מסייעים בכסף, בזהב, ברכוש ובבהמה, יחד עם תרומות נדבות, לבית האלוהים אשר בירושלים« 

ה וַיָּקוּ רָאשִׁי הַמִּשְׁפָּחוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִין, הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִים, כָּל אֲשֶׁר הַעֲרִיר אֱלֹהִים אֶת-רוּחָם, לָלֵךְ וּבָנָה בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם.
ו וכל שכניהם עזרו להם בכלי כסף וזהב, ברכוש, בבהמה ובחפצים יקרים, מלבד כל הנדבות.
7 המלך כורש הוציא את הכלים אשר לקח נבוכדנצר מירושלים והניח אותם בבית אלוהיו מבית יהוה.
8 כורש מלך פרס הפקיד אותם בידי מיתרידטס, הגזבר, אשר מועבר אל ה- סופר בסאסאבאסר, נסיך יהודה.
ט הנה המספר: שלושים קערות זהב, אלף קערות כסף, עשרים ותשע סכינים,
י שלושים קערות זהב, ארבע מאות ועשר קערות כסף שניות, ואלף כלים אחרים.
יא כל חפצי הזהב והכסף היו מספר של חמשת אלפים וארבע מאות. ססאבאסר לקח את הכל עמו כאשר הוחזרו הגולים מבבל לירושלים.

פרק 2

1 אלה אנשי המדינה אשר חזרו מן הגלות, הָהֵן אשר נבוכדנצר מלך בבל הגלה לבבל, ושב לירושלים וליהודה, איש לעירו.
2 אשר חזרו עם זרובבל, יהושע, נחמיה, שרי, רחליה, מרדכי, בלשן, משפר, בגאי, רחום, בענה:

מספר הגברים מעם ישראל:
ג בני פרעה, אלפים ומאה שבעים ושנים;
ד בני שפטיה, שלוש מאות שבעים ושנים;
ה בני ארעה, שבע מאות שבעים וחמשה.;
ו בני פחת מואב בני יהושע ו ליואב, אלפים שמונה מאות ושנים עשר;
ז בני עילם, אלף מאתיים וחמישים וארבעה.;
ח בני זתואה, תשע מאות ארבעים וחמשה.;
ט בני זכריה, שבע מאות וששים.;
י בני בני, שש מאות ארבעים ושנים.;
יא בני בבי, שש מאות עשרים ושלושה.;
יב בני עזגד, אלף מאתיים ועשרים ושנים.;
יג בני אדוניכם שש מאות שישים ושש;
יד בני בגאי, אלפים חמישים וששה.;
טו בני עדין, ארבע מאות חמישים וארבעה.;
טז בני אטר למשפחת חזקיהו תשעים ושמונה;
יז בני בשי, שלש מאות עשרים ושלושה.;
יח בני יוֹרָה, מאה ושנים עשר.;
יט בני חשום, מאתיים ועשרים ושלושה.;
כ בני גבר, תשעים וחמשה.;
21 בניו של בית לחם, מאה עשרים ושלושה;
כב בני נטופה, חמישים וששה.;
23 אנשי ענתות, מאה עשרים ושמונה.;
כד בני עזמות, ארבעים ושנים.;
כה בני קריאתריה, צפירה וברות, שבע מאות ארבעים ושלושה.;
כו בני רמה וגבעה, שש מאות עשרים ואחד.;
27 אנשי מַכְמַס, מאה עשרים ושניים;
כח בני בית אל וחי, מאתיים עשרים ושלושה.;
כט בני נבו, חמישים ושנים.;
ל בני מגביס, מאה חמישים וששה.;
‏31 בני עילם האחר, אלף מאתיים וחמישים וארבעה;
לב בני חרים, שלוש מאות ועשרים;
לג בני לוד חדיד ואונו, שבע מאות עשרים וחמשה.;
לד בני יריחו, שלוש מאות ארבעים וחמשה.;
לה בני סנה, שלושת אלפים שש מאות ושלושים.

כוהנים: בני יאדיה מבית יהושע, תשע מאות שבעים ושלוש;
לז בני אמר, אלף חמישים ושנים.;
38 בני פשוּר, אלף מאתיים וארבעים ושבעה.;
לט בני חרים, אלף ושבע עשרה.

40 לויים: בני יהושע ולקדמיאל, מבני עדויה, שבעים וארבעה.

מא משְׁרִים בְּנֵי אָסָף מֵאָה עֶשְׁרִים וְשֶׁמֶנָה׃.

42 בני השוערים: בני סלום, בני אטר, בני תלמון, בני עקוב, בני חטיטה, בני סובאי, כולם מאה שלושים ותשע.

מג נתינה בני שיחא בני חסופה בני טבאות,
44 בני קרוס, בני שיע, בני פדון,
מה בני לבנה בני חגבה בני עקוב,
מו בני חגב בני סלמי בני חנן,
47 בני גדאל בני גהר בני רעיה,
48 בני רסין בני נקודה בני גזם,
מט בני עזא בני פסאה בני בסאוס,
50 בני אזנה בני מונים בני נפוסים,
51 בני בקבוק בני חקפה בני חרחור,
נב בני בסלות, בני מחידה, בני חרסה,
נג בני ברכוס בני סיסרה בני תימא,
נד בני נסיה בני חטיפה.

55 בני עבדי שלמה בני סותאי בני סופרת בני פרודה,
56 בני יאלה, בני דרקון, בני גדל,
נז בני שפטיה בני חטיל בני פוקרת אשבעים בני עמי.

58 סך כל הנתנים ובני עבדי שלמה, שלוש מאות תשעים ושנים.

59 אלה העזבו מתל-מלה, מתל-חרשה, מכרוב, מאדון ומאמר, ולא יכלו להודיע את בית אבותם ואת מוצאם., להראות שהם היו מישראל:
ס בני דליה בני טוביה בני נקוד שש מאות חמישים ושנים.
61 ובני הכוהנים בני חוביה בני עכוס בני ברצלאי אשר לקח לו לאישה אחת מבנות ברצלאי הגלעדי ויקרא על שמם.
62 הם חיפשו את תוארו מעידים על שלהם יוחסינים, אך הם לא נמצאו; הם הוכרזו כטמאים. ונשלל של הכהונה,
63 והמושל אסר עליהם לאכול את הדברים הקדושים ביותר עד שיקום כהן להתייעץ עם אלוהים על ידי האורים והתומים.

64 כל הקהל היה ארבעים ושנים אלף שלוש מאות ושישים איש.,
65 לא כולל את עבדיהם ועבדותיהם, אשר היו מספר של שבעת אלפים שלוש מאות שלושים ושבעה; ביניהם מאתים זמרים ומשוררים.
66 היו להם שבע מאות שלושים ושישה סוסים, מאתיים ארבעים וחמישה פרדים,
67 ארבע מאות שלושים וחמישה גמלים וששת אלפים שבע מאות ועשרים חמורים.

68 כַּמָה וְהִתְנַדְּבוּ רָאשִׁי הַמִּשְׁפָּחוֹת בָּאֹם אֶל־בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם וַיִּתְנַדְּבוּ בֵּית אֱלֹהִים לְבָנָהּ עַל־מְקוֹמוֹ׃.
69 ויתנו לאוצר המלאכה, לפי יכולתם, שישים ואחד אלף דאריקים זהב, חמשת אלפים מנים כסף, ומאה כותונות כהונה.

70 כך הכוהנים והלוויים, אֲנָשִׁים וַיֵּשְׁבוּ הַזְּמָרִים וְהַשָּׁעָרִים וְהַנַּתַּנִּים בַּעֲרֵיהֶם וְכָל-יִשְׂרָאֵל בַּעֲרֵיהֶם.

פרק 3

1 ויגיע החודש השביעי, ובני ישראל מוקמת בערים, העם התאסף יחד כאחד בירושלים.
2 יהושע, וַיָּקָם בֶּן יוֹסְדֵּק וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וַיַּבְנוּ זְרַבְבֶּל בֶּן שַׁלְתִּיאל וְאֶחָיו וַיַּבְנוּ אֶת מִזְבֵּחַ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת עָלָה עַל־כְּכַתּוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים.
3 הם הקימו את המזבח על גביו יָשָׁן היסודות, כי נבהלו מפני עמי הארץ, ויעלו שם עולות ליהוה, עולות בוקר וערב.
4 הם חגגו את חג הסוכות, ככתוב, ו הם הציעו יום יום את השואות, לפי המספר שנקבע בחוק לכל יום.
5 לאחר מכן, הם הציעו השואה הנצחית, השואה של חדשים וכל החגים המוקדשים לה', ו הָהֵן של כל מי שהקריב תרומה מנדבת ליהוה.

6 מיום ראשון לחודש השביעי החלו להקריב עלות ליהוה, אך יסודות בית ה' טרם הונחו.
7 כסף ניתן לחוצבי האבן ולנגרים; גם אנחנו נתנו אוכל, משקה ושמן לצידונים ולצורים, כדי שיוכלו להביא דרך הים עַד’יערות ארז ביפו לבנון, לפי ההרשאה שהיה לנו של כורש, מלך פרס.

ח בשנה השנייה, אחרי בואו לבית האלוהים בירושלים, בחודש השני, הגיע זרובבל בן שאלתיאל. יהושע, וַיַּקְשׁוּ בֶּן יוֹסֶדֶק וְיַתְרֵי אֶחָם הַכֹּהֲנִים וְהַל-הַלְּוִיִים וְכָל-הַשָּׁבִים מִן-הַשְׁבִּים שָׁנָה וַיַּמְנוּ אֶת-הַלְּוִיִים מִבְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה וְמָעֲשָׂה אֶת-מְלָאכָה בֵּית יְהוָה׃.
9 יהושע, עם בניו ואחיו, קדמיאל, עם בניו, בני יהודה, התכוננו פה אחד להנחות את העושים במלאכה בבית האלוהים; כְּמוֹ כֵן בני חנדד, ובניהם ואחיהם., הם היו כולם לויים.

10 וַיַּנִּיסוּ הַפֹּעָלִים אֶת-יסוֹד הֵיכָל יְהוָה וַיָּבֹאוּ הַכֹּהֲנִים בְּבַגְדֵיהֶם בְּחֻצְצְצְרוֹת וְהַלֵּיִם בְּנֵי-אַסף בְּמִצְלַתִּים לַהֲלֹהָה כְּפִקְתָּת דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל׃.
11 וַיַּחֲלוּ לַהֲלֹחַ וּלְהַלֵּחַ לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי עוֹלָם חַסְדּוֹ לְיִשְׂרָאֵל וַיָּרָא כָּל־הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה לַהֲלֹחַ כִּי נִסְדָּת בֵּית־יְהוָה׃.
12 כוהנים רבים, לויים וראשי משפחות זקנים, אשר ראו את הבית הראשון, בכו בקול רם כאשר הונחה יסוד הבית הזה לעיניהם, ורבים צעקו שמחה ושמחה.
13 ולא יכלו העם להבחין בין קול תרועת השמחה לבין קול אנחות העם כי העם צעק בגדול וקולם נשמע מרחוק.

פרק 4

1 כאשר שמעו אויבי יהודה ובנימין כי הגולים בונים בית ליהוה אלוהי ישראל,
2 ויבאו אל זרובבל ואל ראשי המשפחות ואמרו להם: "בואו נבנה עמכם, כי כמוכם מכבדים את אלוהיכם, ולו מקריבים זבחים מימי אסרחדון מלך אשור, אשר העלה אותנו הנה".» 
3 אבל זרובבל, יהושע ויענו להם ראשי משפחות ישראל האחרים: "לא ראוי שאתם ואנחנו נבנה..." יַחַד בית אלוהינו, אך אנחנו שָׁם אנחנו לבד נבנה ליהוה אלוהי ישראל כאשר צוה אותנו המלך כורש מלך פרס.« 

4 וַיַּחְלוּ עַם הָאָרֶץ לַרְגִּיעַ אֶת־עַמָּשָׁב יְהוּדָה וַיַּפְחִידוּ אֶת־מַּעֲשֶׂה׃.
5 הוא קנה יועצים נגדו כדי לחבל במפעלו. וכך היה. לאורך חייו של כורש מלך פרס ועד שלטונו של דריוש מלך פרס.

ו ובימי מלכות אחשוורוש, בראשית מלכותו, כתבו כתב תביעה על יושבי יהודה וירושלים.

7 ובימי ארתחשסתא כתבו בצלאם, מיתרידטס, טבל ושאר חבריהם אל ארתחשסתא מלך פרס; נוסח המכתב נכתב ב אוֹפִי ארמית ותורגמה לארמית.

ח רחום הנציב ושמשאי המזכיר כתבו לארתחשסתא על ירושלים מכתב כדלקמן:

ט » וַיְהִי רַחוּם הַפְּנִיחַ וְשַׁמְשַׁי הַסְפָּר וְהַשָּׁרֵת אֲחָרָם מִדִּין וּמֵאַפְרַשָּׁתָּה וּמִתְרַפָּל וּמֵאַפְרַשָּׁה וּמִעֲרְכֹעַ וּמִבָּבָל וּמִשְׁוָן וּדֶחַ וְעִילָם׃,
10 ושאר העמים אשר אשנפר הגדול והנודע העביר ויישב בעיר שומרון ובמקומות אחרים מעבר לנהר וכו'.« 

11 הנה עותק של המכתב ששלחו למלך ארתחשסתא:

 »"עבדיך, העם מעבר לנהר וכו'".

12 "הַמֶּלֶךְ יְדַע כִּי הַיְהוּדִים אֲשֶׁר עָלוּ מִמֶּךָ אֵלֵינוּ בָּאוּ יְרוּשָׁלָיִם; הֵם בוֹנִים אֶת הָעִיר הַמַּרְדָּשָׁעָה, מִקִּים אֶת חוֹמָתֶיהָ וְהִשְׁקִים אֶת יְסוֹדוֹתָיהָ׃.
13 לכן ידע המלך כי אם תיבנה העיר הזאת וחומותיה יוחזרו, לא ישלמו מס ולא מס ולא אגרה, אשר יגרום נזק למלכים.
יד ועתה, הואיל ואנחנו אוכלים את מלח הבית ולא נראה לנו ראוי לראות את המלך בוז, אנו שולחים ידיעה למלך על הדבר הזה.
15 ויחפשו בספר דברי הימים לאבותיך, ותמצא בספר דברי הימים וידעת כי העיר הזאת עיר מרדנית היא, גורמת נזק למלכים ולמדינות, ואנשים ישבו בה מימי קדם. על כן נחרבה העיר הזאת.
16 אנו מודיעים למלך כי אם תיבנה עיר זו וחומותיה ישופצו, לא ירשת דבר מעבר לנהר.« 

17 המלך שלח זֶה תשובה לרחום המושל ולשמשאי המזכיר ולשאר רעיהם היושבים בשומרון ולשאר מקומות מעבר לנהר:

 »"שלום וכו'.".
18 "המכתב ששלחת לנו נקרא בבירור מולי.".
19 נתתי צו, ונערכה חקירה, ונמצא כי מאז ימי קדם קמה העיר הזאת על מלכים, מסרה את עצמה למרד ולמרד.
20 מלכים רבי עוצמה היו בירושלים, אדונים על כל המדינה של’מעבר לנהר; וישלמו להם מס, מכס ואגרה.
21 בהתאם לכך, תנו פקודות לעצור עבודתו של את העם הזה, כדי שלא תיבנה העיר הזאת עד אשר אתן צו עליה.
22 היזהר מלהיות רשלני בדבר הזה, פן יגדל הנזק לרעת מלכים.« 

23 וכאשר קרא עותק מכתב המלך ארתחשסתא לפני רחום, שמסי המזכיר וחבריהם, הלכו במהירות ירושלם אל היהודים, והם עצרם. העבודה על ידי אלימות וכוח.

24 אז פסקה העבודה על בית האלוהים בירושלים, והיא הופסקה עד השנה השנייה למלכותו של דריוש מלך פרס.

פרק 5

1 הנביאים חגי הנביא וזכריה בן אדו ניבאו ליהודים אשר ביהודה ובירושלים בשם אלוהי ישראל., מי היה עליהם.
2 ואז זרובבל בן שאלתיאל ו יהושע, קמו בני יהושעדק ויחלו לבנות את בית האלוהים בירושלים ועמם נביאי האלוהים אשר עזרו להם.

ג באותו הזמן באו אליהם תַתְנַאי, מושל עבר הנהר, סְטַרְבוּזַנַאי וחבריהם ואמרו: "מי נתן לכם רשות לבנות את הבית הזה ולהרים את החומות האלה?"» 
4 אז דיברנו אליהם, ואמרנו להם את שמות האנשים שבנו את המבנה הזה.
5 וְעֵין אֱלֹהֵיהֶם הִתְעַל עַל זְקֵי הַיְהוּדִים, וְלֹא נִכְנַעוּ עַצְמוּ. העבודות עד שהגיע הדיווח לדריוש ומכתב בנושא הוחזר.

ו העתק המכתב אשר שלחו שְׁטַרְבוּזַנַי וְרֵיהֶם מַארְפַּשַׁךְ אֶל־דָרִיוֶשׁ תַּתְנַי הַמֶּלֶךְ פֶּהַנָּהָר׃, מִתגוֹרֵר מעבר לנהר.
7 שלחו לו דו"ח, וזה מה שנכתב בו:

 »"למלך דריוש, דרישות שלום מושלמות!"
ח הודיע המלך כי הלכנו אל מדינת יהודה אל בית האל הגדול אבנים גדולות בנויה וקורות עץ מניחות בחומות המלאכה נעשית בשקידה ומצליחה תחת ידם.
9 וַיַּחַלֵּל אֵלֶּה זְקָנִים אֵלֶּה וַיֹּאמַר לָהֶם מִי נָתַן לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת הַזֶּה וְלַגָּב אֶת הַחוֹמוֹת הַלָּלֶּה?» 
10 גם שאלנו אותם לשמם... ה- להודיע, כדי לרשום בכתב את שמות האנשים העומדים בראשם.
11 וזו התשובה שנתנו לנו: "עבדי אלוהי השמים והארץ אנחנו, ובונים מחדש את הבית אשר נבנה מזמן, יֵשׁ שנים רבות, ואשר בנה והשלים מלך גדול מישראל.
12 וְאַחֲרֵי כְּעִיסוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת-אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וַיַּסְרֵם בְּיַד נְבוּכַדְנַצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הַכַּשְׁדֵי וַיַּחֲרֵב אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה וַיְגָלַה אֶת-הָעָם בָּבֶל׃.
13 בשנה הראשונה למלכות כורש מלך בבל, הוציא המלך כורש צו מְאַפשֶׁר לבנות מחדש את בית האלוהים הזה.
יד וגם המלך כורש הוציא מן המקדש שבבבל את כלי הזהב והכסף אשר לקח נבוכדנצר מן המקדש אשר בירושלים והביא אל המקדש שבבבל והם נתנו לאיש ששמו ססאבאסר אשר מינה אותו למושל.
15 וַיֹּאמֶר לוֹ: "קַח אֶת הַכֵּלִים הַלָּכֶם, לֵךְ וְשִׁים אֹתָם בַּמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם, וְיָבָן בֵּית הָאֱלֹהִים בָּמָּקוֹ".
16 ואז הגיע ססאבאסר הזה, ו הוא הניח את יסודות בית האלוהים בירושלים; מאז ועד עכשיו הוא נבנה, ועדיין לא נשלם.« 
17 ועתה, אם-על-המלך טוב, יעשה חיפוש באוצר המלך שם בבבל., לדעת אם יש צו שיצא מאת המלך כורש, מְאַפשֶׁר לבנות את בית האלוהים הזה בירושלים. אז יודיע לנו המלך את רצונו בדבר הזה.»

פרק 6

1 אז הוציא המלך דריוש צו ויעשה חיפוש בבית הארכיון אשר שם אוצרות בבבל.
2 ותמצא מגילה בעקבתנה המבצר אשר במחוז מדי, אשר עליה נכתב המסמך הַבָּא :

ג "בשנתו הראשונה של המלך כורש, צוה המלך כורש את בית האלוהים מי הוא בירושלים, זה זֶה בית שעתיד להיבנות מחדש להיות מקום בו מקריבים קורבנות, ושהיסודות יהיו באופן מוצק מונח. גובהו יהיה שישים אמה ורוחבו שישים אמה.
4 יהיו שלוש שורות של אבנים מסותתות ושורה אחת של עץ; את ההוצאה ישלם בית המלך.
ה וגם כלי הזהב והכסף אשר לקח נבוכדנצר מבית האלוהים מן המקדש בירושלים, יושבו ויובאו אל המקדש בירושלים, אל המקום אשר היו בו, ואתם ה- תפקיד בבית אלוהים.« 
ו "...ועתה, תטני מושל עבר הנהר, וסטרבוזני וחבריכם מאפרסה אשר עבר הנהר, התרחקו משם,
7 וללכת לְהַמשִׁיך את העבודה על בית האלוהים הזה; שמושל היהודים וזקני היהודים יבנו מחדש את בית האלוהים הזה על מקומנו עַתִיק מִקוּם.
ח זאת הצו אשר עליכם לעשות עם זקני היהודים האלה לבנות מחדש את בית האלוהים הזה: מנכס המלך, בִּיאָה מיסים מעבר לנהר, ההוצאה תשולם בדיוק לאנשים אלה, כך שלא תהיה הפרעה.
ט כנדרש לעולות אלוהי השמים פרים צעירים, אילים וטלאים, חיטים, מלח, יין ושמן, כחוק הכוהנים בירושלים, יינתן להם יום יום, ללא יוצא מן הכלל.,
10 למען יקריב ריח ניחוח לאלוהי השמים ויתפלל על חיי המלך ועל חיי בניו.
יא וגם את זה אני מצווה: כל מי שישנה את הדבר הזה, ייקח קורה מביתו, יתלה עליו ויתקע, וביתו יהפוך לגל אשפה בגלל זה.
יב יְהִיא אֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁם שְׁמוֹ לְהִפְלֵךְ כָּל מֶלֶךְ וְכָל מֶלֶךְ. כֹּל אנשים שיושיטו את ידם לשינוי צו זה ו הרס את בית האלוהים הזה אשר בירושלים! אני דריוש צוה: תבוצעו מהר.« 

13 אז תַתְנַאי, מושל מעבר הנהר, סְטַרְבוּזַנַאי וחבריהם מילאו בדייקנות את ההוראות’לְהַזמִין שהמלך דריוש שֶׁלָהֶם שלח.
יד וַיַּחְלוּ זְקֵי יִשְׂרָאֵל בָּנָה וַיַּעֲשֶׂה הַמָּלֵךְ, נתמך על פי נבואות חגי הנביא וזכריה בן אדו. ויבנו וכלו על פי אלוהי ישראל ועל פי כורש דריוש וארתחשסתא מלך פרס.
15 הבית הזה הושלם ביום השלישי לחודש אדר, בשנה השישית למלכות המלך דריוש.

טז בני ישראל הכוהנים והלוים ושאר בני הגלות חנכו את בית האלוהים הזה בשמחה.
יז והקריבו לחנוכת בית האלהים הזה מאה פרים, מאתיים אילים, ארבע מאות כבשים, ושנים עשר שעירים לחטאת בעד כל ישראל, למספר שבטי ישראל.
18 וַיַּעֲמוּ אֶת־הַכֹּהֲנִים לַמִּתְחָקוֹתָם וְאֶת־הַלְּוִיִים לַמִּתְפַּלְּטוּתָם לַעֲבֹדַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם כְּכַתּוּב בְּסֵפֶר מֹשֶׁה׃.

19 בני הגלות חגגו את הפסח בארבעה עשר יום לחודש הראשון.
20 כי הכהנים והלוים ללא יוצא מן הכלל טהרנו כולם היו טהורים ויזבחו את הפסח בעד כל בני הגלות בעד אחיהם הכהנים ובעד עצמם.
21 בני ישראל אשר חזרו משבי אכלו פַּסחָא, וכן כל אלה אשר הבדלו את עצמם מטומאת גויי הארץ להצטרף אליהם לבקש את יהוה אלוהי ישראל.
22 ויחגגו את חג המצות בשמחה שבעת ימים כי שימח אותם יהוה בהשיב את לב מלך אשור אליהם לחזק את ידיהם במלאכת בית האלוהים אלוהי ישראל.

פרק 7

1 אחרי המקרים האלה, בימי מלכותו של ארתחשסתא מלך פרס, עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה,
2 בני שלום בן צדוק בן אחיטוב,
שלוש בני אמריה בן עזריה בן מרעיות,
4 בני זרחיה בן עוזי בן בוצ'י,
חמשה בני אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הגדול
ו עזרא זה עלה מבבל, סופר הוא, בקי בתורת משה, אשר נתן יהוה אלהי ישראל. כיד יהוה אלהיו., היה המלך העניק לו את כל מה שביקש.
7 ורבים מבני ישראל, כוהנים ולויים, זמרים, שוערים ונתנאים, עלו גם הם לירושלים בשנה השביעית למלך ארתחשסתא.
8 עזרא הגיע לירושלים בחודש החמישי בשנה השביעית למלך.
9 זה הראשון יְוֹם לחודש הראשון אשר החל לעלות מבבל, וזה היה הראשון יְוֹם בחדש החמישי הגיע לירושלים, ויד אלוהיו טובה עליו.
10 כי עזרא הקדיש את לבו ללמוד את תורת ה' שָׁם להוכיח וללמד בישראל את המצוות והמשפטים.

יא זה העתק המכתב אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן ו הסופר, הסופר מְחוּנָך דברי תורת יהוה וצוותי ישראל

12 » ארתחשסתא מלך המלכים אל עזרא כהן וסופר בקי בתורת אלוהי השמים וכו'.

13 צויתי את כל עם ישראל, את כוהניו ואת לויהם, תוֹשָׁב בממלכתי, אשר חפצים ללכת לירושלים, י ללכת איתך.
יד כי נשלחת על ידי המלך ושבעת יועציו לבדוק את יהודה ואת ירושלים על פי תורת אלהיך אשר בידך,
15 ולהביא את הכסף והזהב אשר העניק המלך ויועציו בעצמם לאלוהי ישראל אשר שוכנו בירושלים,
16 וכל הזהב והכסף אשר אתה מוצא בכל מחוז בבל, עם נדבות העם והכהנים, אשר נתנו לבית אלוהיהם בירושלים.
17 לכן תזהרו לקנות פרים, אילים וטלאים, ובכסף הזה מה נחוץ עבור מנחות ונסכים WHO ה- לְהִתְלַווֹת, וְהַקְרִיבְתָּ אֹתָם עַל מִזְבֵּחַ בֵּית אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם.
18 וביתרת הכסף והזהב תעשה כטוב בעיניך ובעיניי אחיך כרצון אלוהיך.
19 הנח לפני אלוהי ירושלים את הכלים אשר ניתנו לך לעבודת בית אלוהיך.
20 ואת יתרת הצריכה לבית אלהיך, אשר עליך לספק, תספק. לאחר קבלתו מבית האוצר של המלך.
21 ואני המלך ארתחשסתא מצווה את כל הגזברים בעבר הנהר כי כל דבר עזרא הכהן והסופר, שפכו בתורת אלוהי השמים יבקש ממך, תוצא במדויק.
22 עד מאה כּכרות כסף, מאה קרני חיטה, מאה בת יין, מאה בת שמן, ומלח להרבה.
23 כל אשר צוה אלוהי השמים ייעשה במסירות לבית אלוהי השמים למען שֶׁלָה אַל יבוא זעם על ממלכת המלך ועל בניו.
24 ברצוננו גם להודיע לכם כי’בִּדְבַר כל הכוהנים, הלוויים, המשוררים, השוערים, הנתינים והעבדים כֹּל מבית האלוהים הזה, אסור לגבות עליהם מס, מכס או אגרה.
25 ואתה עזרא, כחוכמת אלהיך אשר בידך, מינה שופטים ופקידים אשר יעשו משפט לכל העם בעבר הנהר לכל היודעי חקיקת אלהיך, וללמדם את אלה אשר אינם יודעים.
26 מי שלא ישמע לתורת אלוהיך ולחוק המלך, יעשה עמו צדק, בין במוות, בין בגירוש, בין בקנס, בין במשפט. כֵּלֵא.« 

27 ברוך יהוה אלהי אבותינו אשר נתן על לב המלך לפאר את בית יהוה אשר בירושלים,
28 ואשר הפנה אליי את חן המלך, יועציו וכל יוֹתֵר קצינים רבי עוצמה של המלך!

וָאֶחָזְצִי כִּי יַד יְהוָה אֱלֹהַי עָלַי וָאֶקְבַּצֵּא אֶת-פְּרָשִׁי יִשְׂרָאֵל וַיֵּלְכוּ עִמִּי׃.

פרק 8

1 אלה ראשי המשפחות ועליהם תולדותיהם, העלים איתי מבבל בימי מלכות המלך ארתחשסתא.
ב מבני פינחס גרשום מבני איתמר דניאל מבני דוד חטוס,
ג צאצאי שכניה ומבני פרעה זכריה ועמו מאה וחמישים זכרים רשומים בפנקס משפחות.
ד מִבְּנֵי פַּחַת מוֹאָב אֵלִיעוֹעֲנֵי בֶּן זַרְחִיָּה וְעִמּוֹ מֵתַיִם מִזְכָר׃;
ה מִבְּנֵי שְׁקַנְיָה בֶּן יֶחֶזְקַל וְעִמּוֹ שְׁלַש מֵאָה מִזְכָּר׃;
ו מבני עדין, עבד בן יונתן ועמו חמישים זכרים;
ז' מבני עילם, ישעיהו בן עתליה ועמו שבעים זכרים.;
ח מבני שפטיה, זבדיה בן מיכאל, ועמו שמונים זכרים;
ט מבני יואב, עובדיה בן יחיאל, ועמו מאתים ושמונה עשר זכרים.;
יֶשֶׁר מִבְּנֵי שְׁלוֹמִית בֶּן יוֹסְפִיָהוּ וְעִמּוֹ מֵאָה וּשִׁישִׁים מִזְכָר׃;
יא מבני בבי, זכריה בן בבי, ועמו עשרים ושמונה זכרים.;
י"ב מבני עזגד, יוחנן בן אקטן, ועמו מאה ועשרה זכרים.;
י"ג מבני אדוניכם האחרון, אשר שמם אליפלט ויחיאל ושמעיה, ועמם שישים זכרים.;
י"ד מבני בגיי, עותי וזכור, ועמם שבעים זכרים.

15 וַאֲסַפְתִּים אֶל־נָהָר הַיּוֹלֵר אֲהֲבָה וַיַּחֲנֶה שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַיַּרְאֶה אֶת־הָעָם וְאֶת־הַכֹּהנִים וְלֹא־מָצָא שָׁם מִבְּנֵי־לֵוִי׃.
טז אז קראתי לאליעזר, לאריאל, לשמעיה, לאלנתן וליריב, אַחֵר אלנתן, נתן, זכריה ומשולם, וגם הרופאים יויריב ואלנתן.
17 שלחתי אותם לצ'יף אדו, למקום נִקרָא צ'ספיה, ושמתי בפיהם את המילים שהיו אמורים לומר לאדו וגם ל אחיו הנתינים מי היו במקום נִקרָא כַּאֲשִׁפְיָה, לְמַעַן שֶׁיַּבִּיאוּ לָנוּ מְשָׂרִים לְבֵית אֱלֹהֵינוּ.
18 ויהי יד אלהינו החסד עלינו ויבאו לנו איש חכם מבני מוהלי בן לוי בן ישראל, לָדַעַת סרביאס, ועמו בניו ואחיו מספר של שמונה עשרה;
19 חסביה ועמו ישעיהו מבני מררי,
20 אחיו ובניהם מספר של עשרים; ומן הנתנים, אשר נתנו דוד והראשים לעבודת הלוים, מאתים ועשרים נתנים, כולם נקראים בשמם.

21 וקראתי שם צום על נהר אהבה להתאבל לפני אלהינו להתחנן לפניו לדרך טובה לנו ולבנינו ולכל אשר לנו.
22 כי הייתי מתבייש לבקש מן המלך מלווה ופרשים לעזרתנו מפני האויב בדרך כי אמרנו למלך יד אלהינו עלינו׃ שֶׁלָהֶם כמובן כל המחפשים אותו, אך כוחו וכעסו הם על כל אלה שנטשו אותו.« 
23 וּבְגִילַת זֹאת צָמַנוּ וְקָרָאנוּ אֶל־אֱלֹהֵינוּ וַיַּעֲנֶה אוֹתָנוּ.

24 ובחרתי שנים עשר ראשי כהנים, את סרביה ואת חסביה, ואת עשרה מאחיהם.
25 ושקלתי לפניהם את הכסף, את הזהב ואת הכלים, את התרומה אשר הביאו המלך, יועציו, שריו וכל בני ישראל אשר נכחו, לבית אלוהינו. שָׁם ;
26 ושקלתי, ב להחזיר אותם ביניהם ידיהם, שש מאות וחמישים כישרונות כסף, כלי כסף של הערך של מאה כישרונות, מאה כישרונות זהב,
עשרים ושבע גביעי זהב של הערך של אלף דאריקים, ושני אצבעות ברונזה נוצצת ויפה, יקרות כשזבב.
28 ואמר אלהם קדשים אתם לפני יהוה והכלים האלה קדשים הם הכסף הזה והזהב הזה נדבה הם ליהוה אלהי אבותיכם.
29 הִזְדַּרְתָּ לִשְׁמֹר אֹתָם עַד שְׁקִילְתָּם לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְּוִים וְלִפְנֵי רֹאשִׁי הַשְּׁפָּחוֹת בִּיִרְשָׁלַמָּה בְּלַשְׁכָּתִים בֵּית יְהוָה׃« 

30 וַיִּקְחוּ הַכֹּהֲנִים הַלֵּוִים בַּשְׁקָל אֶת הַכֶּסֶף, אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכְּלִים, כִּי ה- להביאו ירושלים, לבית אלוהינו.

31 נסענו מנהר אהבה ביום שנים עשר לחודש הראשון ללכת לירושלים.
יד אלוהינו הייתה עלינו, ותציל אותנו מיד אויב וממארבים בדרך.

32 כשהגענו לירושלים, נחנו שם שלושה ימים.
33 ביום הרביעי נשקל הכסף הזהב והכלים בבית אלהינו בידי מרימות בן אוריה הכהן; היה שם עִמּוֹ אֶלְעָזָר בֶּן פִּינְחָס וְעִמָּהֶם הַלֵּוִים יוֹזַבַּד בֶּן־יְהוּא׃ יהושע, ונועדיה בן בנוי.
34 כל העניין נמסר לפי המספר ולפי המשקל; והמשקל הכולל נרשם באותו זמן.

לה ושבי הגלות, בני השבות, הקריבו כעולה לאלוהי ישראל שנים עשר פרים בעד כל ישראל, תשעים ושישה אילים, שבעים ושבעה כבשים, שנים עשר שעירי חטאת, הכל כעולה ליהוה.
36 הם העבירו את פקודות המלך לשריו של המלך ולמושלים בעבר הנהר, והם תמכו בעם ובבית האלוהים.

פרק 9

1 וַיַּגְשְׁלוּ אֵלַי הַנָּשִׁים לֵאמֹר לֹא-בְדַּלוּ עַם-יִשְׂרָאֵל הַכֹּהֲנִים הַלָּוִים; הם מחקים את תועבותיהם, את תועבות הכנענים, החתים, הפריזים, היבוסים, העמונים, המואבים, המצרים והאמורים.
2 כי לקחו מבנותיהם לעצמם ולבניהם, והגזע הקדוש כרת ברית עם עמי הארצות הללו; ויד המנהיגים והשופטים הייתה ראשונה בחטא הזה.« 

3 כְּשֶׁשְׁמַע אֶת-הַזֶּה וַיִּקְרַע אֶת-בְּגָדִי וְאֶת-מַעֲרָתִי, וַיַּתְשׁוּ אֶת-שֶׁעַר שֶׁל-רֹאשִׁי וְאֶת-זְקְנִי, וַיַּשְׁבִּי בְּחַדָּל׃.
4 כל החרדים מדברי אלוהי ישראל, מפני הפשע, נאספו סביבי. חוטים של שבי; ואני נשארתי יושב, מבוהל, עד מנחת הערב.

5 לאחר מכן, בשעה רֶגַע מִמְנַחַת הַעֶרֶב קָמִי מִצְעִי בְּגָדַי וְאַתְכָּלַתִּי קָרוּעִים וְנָפַע עַל ברכיי וְיַדַי פְּרוּשִׁים אֶל יְהוָה אֱלֹהַי׃,
6 אמרתי אלוהיי, בושה ומבוכה אנכי מלהרים פני אליך אלוהיי, כי רבו עוונותינו מראשנו, ועוננו עלתה עד השמים.
7 מימי אבותינו ועד היום הזה, אשמים רבים היינו; זה בְּגִי עֲוֻנֵינוּ נְסַרְנוּ אֲנַחְנוּ, מַלְכֵינוּ וּכְהֻנֵינוּ, לִמְלַכִּים הַארצות, לְחֶרֶב, לְשְׁבִילָה, לְבוּזָה, לְכֹלָּפָה, כְּמוֹ אנחנו עדיין הַיוֹם.
ח ועתה, יהוה אלהינו הראה לנו רחמים מעט, והשאיר לנו שארית, ונתן לנו מחסה במקומו הקדוש; למען יאיר אלהינו עינינו, ונתן לנו מעט חיים בתוך עבדותנו.
9 כי עבדים אנחנו, ולא עזבנו אלהינו בעבדותנו. הוא נתן את חן מלכי פרס עלינו להשיב את חיינו ולבנות את בית אלהינו ולהקים את חורבותיו, ולתת לנו משכן צרה ביהודה ובירושלים.
10 עַתָּה אֱלֹהֵינוּ מַה נְדַבֵּר אַחֲרֵי זֹאת כִּי זָזְשְׁנוּ מִצְוָתֶיךָ.
יא אשר ציווית אותנו ביד עבדיך הנביאים לאמר הארץ אשר אתם באים שמה לרשת ארץ טמאה היא, מְלוּכלָך על ידי הטומאה של עמי אֵלֶה ארצות, על ידי התועבות אשר מילאו אותה מקצה ועד קצה בטומאתיהן.
12 ועתה אל תתנו את בנותיכם לבניהם, ואל תיקחו את בנותיהם לבניכם, ואל תדאגו לשלוםם ולשלוםם, למען תתחזקו, תאכלו את הטוב של הארץ הזאת, ותנחלו אותה לבניכם לנצח...
13 אחרי כל אשר קרה לנו בגלל מעשינו הרעים וחטאינו הגדולים, כי חסכת עלינו אלוהינו יותר מ הם לא היו ראויים לזה את עוונותינו, וכי השארת לנו שארית כזו, -
יד האם נוכל עוד להפר את מצותיך ולכרת ברית עם העמים התועבים האלה? הלא תאנף בנו עד שתשמיד אותנו ולא תותיר שריד ושריד?
15 יהוה אלוהי ישראל, אתה צדיק, כי אנחנו נוֹלָד נמצאים היום זֶה’שְׁאַרִית נִשְׁאִירִים הִנֵּה אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ בְּחַטָאֵנוּ כִּי בִּגְגַּלּוֹ נוֹכְלִים עָמֹד לְפָנֶיךָ.« 

פרק 10

1 בעוד עזרא בוכה ומשתחווה לפני בית אלוהים, זֶה תפילה ו זֶה וידוי, התאספה סביבו קהל גדול מאוד של ישראלים, גברים, נשים וטף; כי העם שפך דמעות רבות.
2 ויאמר שכניה בן יחיאל מבני עילם ויאמר אל עזרא חטאנו לאלהינו כי הקמנו אצלנו נשים זרות, שייכות לעם המדינה. ועכשיו, מבחינה זו, נותרה תקווה לישראל.
ג הבה נכרת עתה ברית עם אלוהינו, ונשלח את כל נָשִׁים וְהַבָּנִים הַיּוֹלֵדִים לָהֶם, כְּעֶצֶת אֲדֹנִי וְהַיְרָאִים אֶת מִצְוַת אֱלֹהֵינוּ, וְיַעֲשֶׂה כְּתוֹרָה.
4 קום, כי שלך הוא לקחת שליטה העניין הזה. נהיה איתך. אומץ, ותתחיל לעבוד!« 

ה קם עזרא וישבע את ראשי הכוהנים ואת הלוויים ואת כל ישראל לעשות כדבר זה עתה; והם ה- נשבע.
ו ויצא עזרא מפני בית האלהים וילך אל-לשכת יוחנן בן-אלישיב ויבוא ולא-אכל לחם ולא-שתה מים כי-הוא התאבל על החטא חוטים מן השבי.

ז וַיְנָתַתָּן צְרַפָּה בְּיְהוּדָה וּבִירוּשָׁלָמָה לְהַקְהַפְסוּ כָּל-בְנֵי-הַגּוֹלָה אֶת-יְרוּשָׁלָמָה׃;
8 ועל פי עצת המנהיגים והזקנים, מי שלא יעשה’י אם לא היה מגיע תוך שלושה ימים, כל רכושו היה מוחרם והוא עצמו היה מורחק מהאסיפה. חוטים מן השבי.

ט וַיִּקְהֲלוּ כָּל־אֲנָשׁ יְהוּדָה וּבִנְיָמִין לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים הַיּוֹם הַעֲשָׂרִים לַחֹדֶשׁ הַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי וְכָל־הָעָם עָמְדוּ בְּרָחַץ בֵּית־הָאֱלֹהִים וְחָרְדוּ מִפְּנֵי הַמָּשָׁעָה וְכִגַּם יָרֵד׃.
10 עמד עזרא הכהן ויאמר להם חטאתם בכך שקבעתם במקום שלך נשים זרות, ובכך הוסיפו לחטא ישראל.
11 ועכשיו, תודו אשמתך אל יהוה אלהי אבותיכם ועשו רצון אליו הבדילו אתכם מעמי הארץ ומן הנשים הנוכריות.« 

12 וַיַּעֲנֶה כָּל־הַקָּהָל וַיֹּאמַר בְּקוֹל־רָם וַיַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבְרָתָךְ׃
13 וְהָעָם רַב וְעֵת הַגָּשָׁם הוּא וְאִיסְכָּל לִשְׁבֹת בָּחוּץ; מִלְבַד, זה לא עניין של יום או יומיים, כי חטאנו חמור בעניין הזה.
יד יישארו מנהיגינו לכל הקהל וכל אשר התבססו בערינו בביתם במועדים המועדים יבואו נשים נוכריות, יחד עם זקני כל עיר ושופטיה, עד אשר יסור מעלינו חרון זעמו של אלהינו על דבר זה.« 

15 רק יהונתן בן עזאהל ויעשיה בן תקוע התנגדו לעצה זו, ומשולם ושבעתי הלוי תמכו בהם.
טז וַיַּעֲשֶׂה בְּנֵי הַשְׁבוּי כַּאֲשֶׁר עָשָׂו׃ נאמר. עזרא, הכהן, ו גברים, ראשי משפחות לפי משקי ביתם, כולם יָעוּדִי וקראו לעצמם בשמם וישבו בנפרד ביום הראשון לחודש העשירי לבחון את הדבר.
17 הם סיימו ביום הראשון לחודש הראשון עם כל האנשים אשר הקימו בביתם נשים זרות.

18 בין בני הכוהנים היו כאלה שהקימו בביתם נשים זרות, לָדַעַת חוטים של יהושע, ,בן יוצדק, ואחיו: מעשיאס, אליעזר, ג'ריב וגודוליא;
19 הם נתנו את הבטחתם שישלחו את נשותיהם, ו, הכרזה אשם, של’להציע איל עבור כפרה של זו אשמתם.
20 מבני אמר חנני וזבדיה.
21 מבני הרים מעזיהו אליהו שמיהו יחיאל ועוזיהו.
22 מבני פשור אליועני ומעזיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלסא.
23 - בין הלויים: יוזבד, שמעי, צלעיה, כמו זליטה, פתחיה, יהודה ואליעזר.
24 - בין הזמרים: אליאסיב. - בין שומרי הסף: סלום, תלם ואורי.

25 מבני ישראל מבני פרץ רמיהו יזיהו מלכיהו מנין אליעזר מלכיהו ובניהו;
26 מבני עילם מתניהו זכריה יחיאל עבדי ירומות ואליהו;
27 מבני זתואה: אליוענאי, אליאסיב, מתניה, ירימות, זבד ועזיזה;
28 מבני בבעי: יוחנן, חנניה, זבאי, אתלאי;
29 מבני בני מוסולם, מלוך, עדיה, יאסוב, סאאל ורמות;
30 מבני פחת-מואב עדנה, חלאל, בנייה, מעזיה, מתניה, בצלאל, בנו, ומנשה;
לֹא מִבְּנֵי הָרִים: אֱלִיעָזָר וְיִשְׁיָּה וְמַלְכִּיה וְשִׁמְעָן,
לב בנימין, מלוך ושומרון;
33 מבני חסום מתנאי מתתא זבד אליפלט ירמי מנשה שמעי;
34 מבני בני: מעדי, עמרם, ועואל.,
לה בנאי, בדאי, שליאו,
36 וניה, מרימות, אליאסיב,
37 מתניאס, מתנאי, ג'אסי,
38 בני, בנוי, סמאי,
39 סלמיאס, נתן, עדאיאס,
40 מְכַנֶדְבַּי, סִיסַי, שָׂרַי,
41 עזרל, שלמיה, סמריאס,
42 סלום, אמריה, יוסף;
43 מבני נבו: יחיאל, מתתיה, זבד, זבינה, ג'דו, יואל ובניה.

44 כל אלה אֲנָשִׁים נשא נשים זרות, ולכמה מהן היו ילדים מהן.