ב-3 בדצמבר 2025, איבדה הכנסייה הקתולית הצרפתית אחת הדמויות הדיסקרטיות אך המשפיעות ביותר שלה בתחום התנ"ך. האב מארק סוון, כומר בדיוקסיה של אורליאן, נפטר בגיל 84 לאחר שישה עשורים של שירות שהוקדש כולו להנגשת כתבי הקודש לכולם. מותו, שהתרחש בנצרת ליד אורליאן, מסמן את סוף עידן עבור כל אלה שניזונו מעבודתו הפרשנית הקפדנית ומחזונו הפסטורלי הנועז.
למרות היותו מוכר מעט לציבור הרחב, למארק סווין הייתה השפעה מתמשכת על האופן שבו קתולים דוברי צרפתית קוראים ומבינים את התנ"ך כיום. מנהל שותף של תנ"ך הסופרים, עם תרגום פורץ דרך זה שפרסם באייר בשנת 2001, הוא ניהל את אחת ממיזמי ההוצאה לאור השאפתניים ביותר בהיסטוריה המקראית בת זמננו. אך מעבר לפרויקט הדגל הזה, הוא גילם פילוסופיה שלמה של חינוך מקראי במשך עשרות שנים.
האב ג'רארד ביון, שירש אותו כראש השירות הקתולי המקראי Évangile et Vie (בשורה וחיים), מסכם בצורה מושלמת את מהות שירותו: "כל שירותו של מארק סווין התמקד בטיפול פסטורלי מקראי, כלומר, מתן אפשרות לכל אחד לקרוא את התנ"ך, באופן קולקטיבי ולא רק באופן אינדיבידואלי, באמצעות קבוצות לימוד תנ"ך, קטכיזציה והכשרה מתמשכת." ציטוט זה לוכד את רוחו של אדם שהקדיש את חייו לדמוקרטיזציה של הגישה לטקסטים קדושים, משוכנע שדבר אלוהים צריך להגיע מעבר למעגלי המתקדשים כדי להתחבר לכל מאמין במסעו הרוחני.
חיים המוקדשים לדבר
שורשים באורליאן וייעוד מוקדם
מארק סווין, שהוסמך לכומר בסביבות שנת 1965, ניווט את הטלטלות של הכנסייה הפוסט-קונציליארית עם מטרה ברורה: להכשיר את המאמינים בקריאה נאורה ותוססת של כתבי הקודש. בתקופה שבה... מועצת הוותיקן השנייה זה עתה פרסמו את החוקה דיי וורבום עם התגלות אלוהית, שעודדה את הקתולים לגלות מחדש את התנ"ך, הבין הכומר הצעיר מאורליאן כי מהפכה שקטה בעיצומה.
מחויבותו לחינוך מקראי מעולם לא התערערה. כפרופסור במרכז ללימוד והרהור נוצרי באורליאן מאז 1988, הוא הכשיר דורות של מנחים, קטכיסטים ומנהיגים פסטורליים בתחום המקרא. שיטת ההוראה שלו נשענה על איזון עדין: הקפדה מדעית של פרשנות מודרנית מבלי לאבד את הממד הרוחני והנגיש של ההוראה.
מה שאפיין את מארק סוון היה יכולתו לנווט בין שני עולמות. מצד אחד, הוא היה פרשן קפדני, דובר עברית, יוונית וארמית, קשוב לתגליות הארכיאולוגיות האחרונות ולדיונים התיאולוגיים. מצד שני, הוא היה כומר שדאג שגברת דופונט, בקהילתה המקומית, תוכל להבין את ספר ישעיהו מבלי שלמדה באקול פוליטכניק. מומחיות כפולה זו הפכה אותו לדמות הכרחית בשירות המקראי הצרפתי.
הנהגת Évangile et Vie: משימה ארוכת טווח
בשנת 1988, מארק סווין נכנס לתפקיד מנהל שירות התנ"ך הקתולי Évangile et Vie (בשורה וחיים), אחריות שמילא במשך שנים רבות. שירות זה, המסונף ל-Éditions du Cerf, ממלא תפקיד מכריע בחינוך התנ"כי של קתולים דוברי צרפתית. משימתו: להציע משאבים נגישים ומקיפים לתמיכה בקריאה אישית וקבוצתית של התנ"ך.
תחת הנהגתו, מחברות הבשורה, כתב העת הרבעוני המוביל של השירות חווה צמיחה ניכרת. גיליונות אלה מציעים ניתוחים מעמיקים אך נגישים של טקסטים מקראיים, המאפשרים לקוראים להעמיק את הבנתם בספר מקראי, תקופה היסטורית או נושא תיאולוגי. כל גיליון הופך למדריך עיון תמציתי לקבוצות לימוד תנ"ך, למטיפים ולמאמנים.
גישתו של מארק סווין התאפיינה בסירובה לפשט יתר על המידה. היא לא עסקה ב"פופולריזציה" של התנ"ך במובן המזלזל של המונח, אלא בהנגשתו מבלי לחשוף את מורכבותו. הוא האמין שהמאמינים ראויים ליותר מאשר פרשנויות מדוללות או מוסריות. יש לתת להם את הכלים להבין את ההקשר ההיסטורי, את הז'אנרים הספרותיים ואת הסוגיות התיאולוגיות, תוך שמירה על הטעם והמוזרות של הטקסטים העתיקים.
אמונה זו נבעה מחזון נשגב של עם ישראל. עבור מארק סווין, המוטבלים לא היו כלים פסיביים שניתן להאכיל אותם רוחנית בכפית. הם היו מסוגלים להרהר, לשאול שאלות ולנצל את דבר האל באופן אישי. תפקידו של חוקר המקרא לא היה להאכיל אותם בכפית. העבודה, אלא לפתוח נתיבים, להציע כלים, לתמוך בגילוי.
משתף פעולה פורה ונדיב
לצד אחריותו המוסדית, מארק סווין מעולם לא הפסיק לכתוב ולתרום לפרסומים שונים. הוא תורם קבוע ל... בואו נתפלל בכנסייה, בירחון הליטורגי הנפוץ ביותר בצרפת, הוא מציע פירושים על קריאות יום ראשון ומאמרים מעמיקים על שאלות מקראיות ותיאולוגיות. סגנונו, שתמיד ברור מבלי להיות פשטני, פונה לקהל רחב של באי כנסייה קבועים המחפשים הבנה רוחנית.
בשנת 2008, הוא פרסם התנ"ך ב-50 מפתחות, ספר זה יהפוך במהרה למקור מידע לכל מי שמעוניין לחקור את כתבי הקודש מבלי ללכת לאיבוד בגודלם. הוא מציע דרך נגישה ביותר לגילוי התנ"ך: מקורותיו, תולדותיו, מבנהו הפנימי ופרשנויותיו העיקריות. זוהי מהות שיטת ההוראה שלו: מתן תשובות לשאלות החיוניות הדרושות כדי להתחיל לקרוא את התנ"ך.
במהלך השנים, מארק סווין ניהל פרסומים רבים שנועדו לסייע בלימוד התנ"ך: מדריכי קריאה, פרשנויות נושאיות וכלים למדריכי קבוצות לימוד תנ"ך. שמו הפך לשם נרדף לקפדנות ולנגישות. מוכרי ספרים דתיים יודעים שהיצירות הנושאות את שמו משלבות קפדנות מלומדת עם דאגה פסטורלית.
הרפתקת תנ"ך הסופרים
פרויקט מהפכני שנולד בתחילת המילניום
אבל זה כנראה עם תנ"ך הסופרים, מארק סוון, שפורסם בהוצאת בייארד בספטמבר 2001, עתיד היה להטביע את חותמו על תולדות תרגום המקרא לצרפתית. הפרויקט, שאפתני להפליא, גזל את מרצו במשך למעלה משש שנים. הרעיון הראשוני היה פשוט אך מהפכני: מה אם סופרים בני זמננו יעבדו יד ביד עם פרשנים כדי לייצר תרגום חדש ומלא של התנ"ך?
הפרויקט החל אצל פרדריק בויר, סופר ומתרגם שהיה משוכנע שתרגומי מקרא מסורתיים איבדו את כוחם הספרותי עקב חזרה ונוסחאות נוקשות. הוא הציע לבייארד לאחד סופרים ידועי שם וחוקרי מקרא מובילים כדי לנסות גישה חדשה. מארק סווין, עם ניסיונו ופרספקטיבה פסטורלית, הפך באופן טבעי לאחד המנהלים והמתאמים השותפים של הפרויקט.
ההימור עצום. לא מדובר כאן על עוד תרגום מילולי או פרפרזה מודרנית. המטרה כפולה: לשקם את כוחם הספרותי של הטקסטים המקוריים תוך יצירת תרגום מדעי קפדני. חוקרים יספקו את הבסיס הפילולוגי והפרשני, בעוד שסופרים יתרמו מהרגישות הספרותית והחופש היצירתי שלהם. משימה נועזת שיכולה הייתה להסתיים בקלות באסון.
שיתוף פעולה חסר תקדים בין פרשנים וסופרים
כדי לבצע את הפרויקט המונומנטלי הזה, מעורבים 27 פרשנים ו-20 סופרים. בין הסופרים שמות יוקרתיים: ז'אן אשנוז (זוכה פרס מדיצ'י לשנת 1983 ופרס גונקור לשנת 1999), עמנואל קארר (זוכה פרס פמינה לשנת 1995), נָשׂוּי נדיאי (זוכה פרס פמינה לשנת 2001 ופרס גונקור לשנת 2009), פרנסואה בסדר, ז'אק רובאו, אוליבייה קאדיוט, נָשׂוּי דפוסה, ולר נוברינה. צוות ספרותי ברמה גבוהה מאוד, חלקם מאמינים, אחרים אגנוסטים, כולם מוכרים בזכות איכות כתיבתם.
מולם עומד צוות של כמה מחוקרי המקרא המפורסמים ביותר בעולם דובר הצרפתית. מארק סוון נמנה באופן טבעי ביניהם, לצד ז'אן-פייר פרווסט, פיליפ אבאדי, מישל ברדר, הוג קאזאן, דניאל מרגרט ורבים אחרים. ועדת סקירה, בראשות חוקרי המקרא פייר ז'יברט ותומס רומר, מבטיחה את הקוהרנטיות הכוללת ואת הקפדנות המדעית.
תהליך העבודה קפדני. כל ספר מקראי מופקד בידי צוות של שניים: פרשן וכותב. הפרשן יוצר תחילה תרגום בסיסי מילולי מאוד משפות המקור (עברית, ארמית, יוונית), תוך הסבר האפשרויות האפשריות, הקשיים של הטקסט והסוגיות התיאולוגיות העומדות על הפרק. לאחר מכן, הכותב לוקח את החומר הזה ומפיק גרסה המבקשת ללכוד בצרפתית עכשווית את העוצמה, הקצב והדימויים של הטקסט המקורי.
מארק סווין ממלא תפקיד מכריע בתיאום. הרמוניה היא הכרחית. העבודה, ניהול המתחים הבלתי נמנעים בין קפדנות מדעית לחופש ספרותי, והיצמדות למסלול לאורך שש השנים הארוכות של הפרויקט, ניסיונו כמדריך, כישורי ההקשבה שלו וסמכותו השקטה עושים פלאים. הוא יודע מתי לאפשר לכותבים לחקור דרכים נועזות ומתי להזכיר להם את הגבולות שאסור לחצות כדי להישאר נאמנים לטקסט.
התוצאה עלתה על הציפיות. המהדורה הראשונה, שפורסמה בספטמבר 2001, עוררה סערה. הטיפול ב... רֵאשִׁית שורות הפתיחה בולטות: "ראשית ברא אלוהים שמים וארץ / ארץ ריקה, בדידות / חושך מעל המעמקים / נשימת אלוהים / תנועות מעל המים". הטקסט נושם אחרת. הפסוקים ממוקמים בשוליים, מה שמשחרר את הפריסה. הצרפתית תוססת, לפעמים מבלבלת, תמיד עוצמתית.
תרגום שמעורר ויכוח ומשאיר חותם מתמשך
קבלת הפנים הייתה מעורבת אך נלהבת באופן כללי. בישופי צרפת, בהצהרה רשמית של ועידת האפיסקופלים, בירכו על היוזמה.« העבודה "מושלם ומקורי". הם לא אימצו אותו לליטורגיה (זו לא הייתה המטרה) אך הכירו באיכות ובערך הפסטורלי של תרגום חדש זה. חוגים אקדמיים גילו עניין בניסוי, חלקם בהתלהבות, אחרים עם הסתייגויות מחירויות ספרותיות מסוימות.
הציבור הרחב, בינתיים, מגלה תנ"ך שאין שני לו. בעוד שתרגומים ליטורגיים בוחרים בשפה אצילית ומעט מיושנת, תנ"ך הסופרים מעז להשתמש בצרפתית מודרנית. סופרים הופכים ל"יודעי קרוא וכתוב", גובי מסים ל"חלאות", זעם אלוהי מתבטא בביטויים כמו "אדום מכעס" או "סגול מכעס". קטעים מסוימים של ספר שופטים לחשוף שירה מפתיעה, כמו הפסוק הזה משירת דבורה: "למה, ארבת בין שני מחנות, רק הקשבת, מרגלת אחר חלילי הרועים?"«
בסולם NALOT, המדרג תרגומי תנ"ך מהמילולי ביותר לדינמי ביותר, תנ"ך ביירד תופס את המקום השישי, ומעיד על תרגום מצוין הקרוב למקור. חשוב לזכור שמדובר בתרגומים קפדניים, המבוססים על עבודה פרשנית ופילולוגית יסודית על שפות המקור המקראיות. אין מדובר בפרפרזה או בעיבוד חופשי, אלא בתרגום מבוסס מדעית.
תנ"ך הסופרים הוא זכה למספר מהדורות מחודשות: מהדורה בכריכה רכה בשנת 2005, מהדורה חדשה בשנת 2009, לאחר מכן בשנים 2015 ו-2018, לפני מהדורת יום השנה בשנת 2023 עם הקדמה חדשה מאת פרדריק בויר. אורך החיים הזה מעיד על השפעתו המתמשכת. בשנת 2023, המהדורה שופרה עם קוד QR המאפשר גישה לקטעים מהתנ"ך, שפורשו במלואם על ידי נועם מורגנשטרן, שחקן בקומדי-פרנסז, בהקלטה דו-אוזנית סוחפת.
עבור מארק סווין, פרויקט זה מייצג את שיאו של אמונה עמוקה: יש להנגיש את התנ"ך מבלי שיהיה מדולל, תובעני מבלי להיות אליטיסטי. הוא מדגים שניתן לשלב קפדנות מדעית ויצירתיות ספרותית, מסורת וחדשנות. ניסיון זה יעורר השראה בפרויקטים אחרים של תרגום, בצרפת ובמקומות אחרים, המבקשים לחדש את השפה המקראית כדי שתהדהד עם קהל עכשווי.
מורשת חיה לטיפול פסטורלי מקראי
התנ"ך לכולם: חזון דמוקרטי של אמונה
מורשתו של מארק סווין משתרעת הרבה מעבר לפרסומיו. הוא עזר לעצב דור שלם של מנהיגי לימוד תנ"ך, קטכיסטים, כמרים ו... הדיוטות מחויבים ומשוכנעים שהתנ"ך אינו שמור למומחים, חזונם לגבי טיפול פסטורלי מקראי נשען על כמה עקרונות פשוטים אך רבי עוצמה.
ראשית, האמונה שקריאה קולקטיבית היא דבר שאין לו תחליף. אין ספק שלקריאה אישית יש את מקומה, אך דווקא בשיתוף קבוצתי הדבר מגלה את מלוא עושרו. כל אדם מביא את הרגישויות, החוויות והשאלות שלו. הטקסט נפתח תחת נקודות המבט המשותפות של הקבוצה. המנחה אינו ה"מאסטר" המחזיק במפתח למשמעות, אלא המדריך המסייע לקבוצה במסעה.
בשלב הבא, חשיבותה של הכשרה מתמשכת. לא הופכים למדריך לימוד תנ"ך תוך כמה שעות. הבנה בסיסית של ההקשר ההיסטורי, הז'אנרים הספרותיים והמסגרות התיאולוגיות היא חיונית. אך הכשרה זו לעולם לא צריכה להפוך למכשול. מארק סווין ידע כיצד להנגיש מושגים מורכבים מבלי לפשט אותם. כישוריו הפדגוגיים אפשרו למתחילים להתקדם מבלי להרגיש מוצפים.
לבסוף, הסירוב להפריד בין אינטלקט לתפילה, בין לימוד לרוחניות. התנ"ך אינו ממצא ארכיאולוגי שיש לנתח בקרירות, וגם לא טקסט קסום שיש לשיר אותו ללא הבנה. זהו דבר חי הקורא לתגובה קיומית. פרשנות חייבת להזין אֱמוּנָה, ו אֱמוּנָה חייב להיות מואר על ידי אינטליגנציה. מארק סווין גילם באופן טבעי את הברית הזו.
ההשפעה המתמשכת על הקהילות הקתוליות
כיום, בדיוקוסיות צרפתיות, אלפי קבוצות לימוד תנ"ך נפגשות מדי שבוע. קהילות מציעות קורסי הכשרה על ספרים ספציפיים בתנ"ך. קטכיסטים מסתמכים על מחברות הבשורה להתכונן לפגישותיהם. קוראי הליטורגיה מאומנים באמצעות כלים שפותחו על ידי Évangile et Vie. כל זה נושא את חותמו של מארק סווין.
השפעתו התרחבה הרבה מעבר למחוז הולדתו. תוכניות ההכשרה שניהל, הכלים שתכנן והתרגומים שתיאם חלחלו לכל העולם הקתולי דובר הצרפתית. בקוויבק, שוויץ, בלגיה ובמקומות אחרים... אַפְרִיקָה כדובר צרפתית, שמו מוכר למחנכים מקראיים ולמנהיגים פסטורליים.
התפתחות הטיפול הפסטורלי המקראי בעשורים האחרונים חבה רבות לדמויות כמו שלה. הוותיקן במועצת הוותיקן השנייה, התנ"ך נותר ברובו בלתי נגיש למאמינים מן השורה. הליטורגיה הלטינית, היעדר התמיכה החינוכית והקלריקליזם השולט יצרו ריחוק מאיים. המועצה פתחה את הסכרים, אך נדרשו פועלים לבניית התעלות. מארק סווין היה אחד מהבונים הסבלניים והדיסקרטיים הללו.
כיום, קתולי צרפתי המעוניין להעמיק את ידיעותיו בתנ"ך עומד לרשותו שפע של משאבים: קורסים מקוונים, תוכניות לימודים, קבוצות קריאה, אפליקציות מובייל, פודקאסטים וסרטונים חינוכיים. מארק סוון היה אחת הדמויות המרכזיות בדמוקרטיזציה הזו של הגישה לכתבי הקודש, גם אם שמו נותר לעתים קרובות בצללים.
חזון נבואי שנותר רלוונטי גם היום
בשנת 2025, כאשר הכנסייה הקתולית ניצבת בפני אתגרים רבים, חזונו של מארק סווין נותר רלוונטי להפליא. בתקופה שבה הפרקטיקה הדתית בירידה, כאשר הדורות הצעירים מתרחקים בהמוניהם ממוסדות הכנסייה, וכאשר התרבות המקראית דועכת מהנוף האינטלקטואלי המשותף, האינטואיציה שלו שומרת על מלוא משמעותה.
מארק סווין האמין שכנסייה שאינה מכירה את כתבי הקודש שלה היא כנסייה מוחלשת. שנוצרים המנותקים משורשיהם המקראיים הופכים לטרף קל לרוחניות שטחית או לפונדמנטליזם נוקשה. שהתנ"ך, רחוק מלהיות ספר מאובק, נושא מסר מחייה להיום, בתנאי שנדע כיצד להקשיב לו באוזניים עכשוויות.
עבודתו על תנ"ך הסופרים הוא צפה שאלה שהפכה למכרעת: כיצד להעביר מורשת בת אלף שנים בשפה ובתרבות שמתפתחות ללא הרף? כיצד להישאר נאמנים לטקסט המקורי תוך כדי הפיכתו לנגיש לבני זמנו שכבר אינם חולקים את הקודים התרבותיים של המאות הקודמות? אלו שאלות שכל כנסייה מיסיונרית חייבת לשאול את עצמה. מארק סווין סיפק תשובה קונקרטית ויצירתית.
מותו ב-3 בדצמבר 2025 מסמן את סוף עידן. דור החלוצים של טיפול פסטורלי מקראי פוסט-קונציליארי הולך ונעלם בהדרגה. אך כעת, את הלפיד נישא אלה שהכשירו. ג'רארד ביון, שירש אותו ב-Évangile et Vie, ורבים אחרים ממשיכים את העבודה. הכלים מתפתחים, השיטות מגוונות, אך האינטואיציה הבסיסית נותרה: התנ"ך שייך לכל המאמינים, לא רק לאנשי הדת ולמלומדים.
מיסת הלוויה של האב מארק סוון נערכה ב-10 בדצמבר 2025 בכנסיית סן-פטרן באורליאן, ולאחר מכן נקבר בבית הקברות נוביל-או-בואה. בין הנאספים לחלוק את כבודם האחרון היו חוקרי מקרא ידועי שם, מנהיגי קבוצות קהילתיות, תלמידים לשעבר וקוראים אסירי תודה. כולם נשאו בתוכם חלק מהמורשת שבנה בסבלנות: האמונה שדבר אלוהים נועד להיות משותף, נלמד, למדוט עליו ולחיות על ידי כולם.
בכנסייה שעוברת טרנספורמציה, המחפשת דרכים חדשות להכריז את הבשורה, דוגמתו של מארק סווין נותרה השראה רבת עוצמה. קפדנותו האינטלקטואלית ללא אליטיזם, תעוזה יצירתית ללא דמגוגיה, הבסיס הרוחני שלו ללא אדיקות, יוצרים נתיב יקר ערך. נתיב שבו התנ"ך הופך שוב למה שלא היה צריך להפסיק להיות: ספר פתוח, נגיש וחי, המסוגל לשנות חיים ולהאיר קהילות.
