ספר תהילים עם פירושים פסוק אחר פסוק

לַחֲלוֹק

תהילים מספר 56

(תהילים מס' 55 בוולגטה)

1 למנצח המקהלה, על יונה אילמת מארצות רחוקות. מזמור לדוד. כאשר תפשו אותו פלשתים בגת. דוד, לאחר שנסוג מחצר המלך אכיש אל מערת אודאללה, הצטרפו לשם כמה מחבריו לשעבר ומספר רב של פשוטי עם, שמנו כארבעת אלפים איש. סביר להניח, שכן כדי לנחם את חבריו בצערו, אשר נאלצו לגור הרחק מירושלים, שם שכן המקדש, חיבר את המזמור הזה. במילים "יונה רחוקה", דוד, על פי חלק, התכוון להתייחס לעצמו, ולדברי אחרים, כדי לציין שהמזמור נועד להיות מלווה במוזיקה של שיר המתחיל באותן מילים. 2 רחמני אלוהים כי אדם רודפני כל היום; הם עושים לי המלחמה, אני נרדף. שאול היה רודופו של דוד. נוצרים יכולים, באמצעות שימוש במילים אלה בתפילה, לזכור את שחיתות הטבע האנושי, הנמצאת במאבק מתמיד עם הרוח. 3 כל היום אויביי מציקים לי, כי רבים הם הנלחמים בי בראש מורם. 4 כשאני פוחד, אני שם בטחי בך. 5 בעזרת אלוהים אחגוג את קיום דברו. אני בוטח באלוהים; לא יראתי דבר. מה יעשה לי אדם תמותה? 6 הם מרעילים דברי ללא הרף; כל מחשבותיהם נגדי להרוסני. כל יום הם מרגלים אחרי כל מה שאני אומר ועושה, ומפרשים הכל באור שלילי. 7 הם זוממים, הם מרגלים, הם צופים בכל צעד שלי, כי הם מבקשים את חיי. 8 הואשמו בפשעים רבים, האם ימלטו? באפסך אלוהים, הכה גויים. 9 ספרת את צעדי נדודי, אספת דמעותי בנאדך; הלוא בספרך הן כתובות? ...בנאד ייןך: זכור דמעותיי. 10 אז ישובו אויבי ביום אקרא לך. ידעתי כי אלוהים לצידי. 11 בעזרת אלוהים אחגוג את קיום דברו; בעזרת ה' אחגוג את קיום הבטחתו. 12 בטחתי באלוהים; לא אירא. מה יעשה לי אדם תמותה? 13 את נדריי נדרתי לך, אלוהים, עלי לקיים. אקריב לך זבחי תודה. כשאשתחרר, אקיים את הנדרים שנתתי לך. 14 כי הצלת נפשי ממות, הלוא שמרת רגלי ממעידה, למען אלך לפני אלוהים באור חיים.

תהילים מספר נז

(תהילים מס' 56 בוולגטה)

א למנצח המקהלה "אל תשחית". מזמור לדוד, כאשר רדפו אחרי שאול וחס במערה. במזמור זה, דוד, לאחר שניצל מסכנה ראשונית במהלך גלותו, מתפלל לאלוהים שימשיך לעזור לו. הוא משבח את רחמי האל ומודה לו. הכותרת אינה מציינת את מצבו המדויק של דוד כאשר כתב את המזמור הזה; האם עלינו להתייחס לסיפור בשמואל א' כ"ב או כ"ד, ד'? פסוק ז' מצביע לכאורה על כך שהוא מתייחס למה שאנו קוראים בכ"ד, ד"ה, ששאול, בעודו מזמם נגד דוד, נפל בידיו. הבה, גם כאן, הנוצרי, יזכור את הסכנות ואת אויבי ישועתו. 2 רחמני אלוהים, רחמני כי בך חסה נפשי. בצל כנפיך אחסה עד יעבור האסון. 3 אצעק אל אלוהים עליון, אלוהים הממלא את ייעודו עבורי. 4 ישלח לי ישועה מן השמים, רודפי יערער עליי חרפות. אלוהים ישלח את חסדו ואת נאמנותו. 5 אנכי שוכב בין אריות, אנשים נושפים אש, שיניהם חניתות וחצים ולשונותיהם חרבות חדות. דוד היה, במהלך גלותו, מוקף תמיד בחייליו של שאול. 6 רוֹאֶה מִשְׁמַיִם, אֱלֹהִים, יְזַהֵר כְּבוֹדְךָ בְּכָל־אָרֶץ. הַרְאֵה, אֱלֹהִים, כִּי אַתָּה הָאֵל הַעֲלֹהִים הַעֲצוּמִי מִכָּל הָרֹא. 7 טמנו פח לפני צעדיי, כבר השתחווה נפשי, חפרו לפניי גומה ונפלו בה, סלע. 8 נאמן לבי, אלוהים, נאמן לבי, אשיר ואשיר עליזה. 9 ערי, כבודי. ערי, נבלתי וכנורי. אעיר את השחר. כבודי: כלומר, נשמתי, כי הנשמה, בהיותה צלם אלוהים, היא כבוד האדם. 10 אודה לך בעמים, יהוה, אשיר לך בגויים. 11 כי עד השמים אמונתך, ועד העננים אמתך. 12 הִתְנַשֵּׂא מִשְׁמַיִם, אֱלֹהִים, יִזְהִיר כְּבוֹדך עַל כָּל־אָרֶץ.

תהילים מספר 58

(תהילים מס' 57 בוולגטה)

1 למנצח המקהלה. אַל תַהֲרִיס. מִזְמוֹר לָדָד. 2 הַדַּמָּשׁ תַּעֲשׂוֹת צַדָּק? הַדַּק תִּשְׁפְּטוּ, בְנֵי אָדָם? האם הצדק יכול לשתוק? לדבר, לשפוט לפי ההגינות וכו'. 3 לא, במעמקי לבבך תחשב רעותיך, בארץ תמכר במשקל את חמס ידיך. אתה מוכר את חוסר הצדק שבמעשיך כאילו הייתה זכות. 4 רשעים משחיתים מרחם, מולדתם תועים רמאים. 5 ארסם כארס נחש, צפע חירש, אשר אוטם את אוזניו. 6 ולא שומע קול מכשף, חנון חכמים. הם קשוחים, הם לא רוצים לחזור לרגשות טובים יותר. אפילו כיום במזרח, אנשים מנסים להסיר את הארס מנחשים, באמצעים שונים הנקראים כישופים, ולאלף אותם; אם הניסיון לא מצליח, אומרים שהנחשים חירשים, ושהם לא שומעים את המכשף. 7 אלוהים, שברו את שיניהם בפיהם. אדוני, קרעו את לסתות אריות צעירים. 8 ייעלמו כנחל שוצף. אם יכוונו חצים, יקהו. 9 יהיו כמו חילזון נמס. כמו תינוק מת, אל יראו את השמש. 10 לפני שירגישו סיריכם את הקוץ, ירוק או בוער, יסחפו הוריקן. בטרם תחממו סיריכם, כופרים, באש במחנותיכם במדבר, תעלה רוח עזה ותשא את הקוצים, את הירוקים ואת השרוף. זה פתגם: בטרם יבוצעו מחשבותיכם, הן יכשלו. יא צדיקים יהיו בתוכו שִׂמְחָה למראה נקמה, ירחוץ רגליו בדם רשעים. הצדיקים ישמחו בעונש הרשעים, לא מתוך תחושת נקמה, אלא מתוך קנאות לצדק אלוהי. הדייגים יפלו לפני אלוהים במספרים כה גדולים עד שהצדיקים יוכלו לרחוץ את ידיהם בדמם. סנט אוגוסטין כתוב שצדיקים רוחצים את ידיהם בדם חוטאים, במובן שהם שואפים להפוך את מעשיהם, המסומנים על ידי ידיים, למושלמים יותר ויותר כאשר הם רואים נקמה אלוהית מכה ברשעים. 12 וַיֹּאמַר כֵּן גְּמָל לַצַּדִּיק כֵּן אֱלֹהִים שׁוֹפֵט בָּאָרֶץ׃. אכן, צדיקים זוכים לשכר, ואלוהים לא משאיר עוול ללא עונש.

תהילים מספר נט

(תהילים מס' 58 בוולגטה)

א למנצח המקהלה אַל תַשְׁחִית. מִזְמוֹר לְדָוִד. בְּשִׁלַח שָׁאוּל שָׁמָרִים אֶל־בֵּיתוֹ לְהָרְגוֹ. אך דוד, אשר מיכל הורידה דרך החלון, ברח לנחות, ראה שמואל א' א', 19.  2 הצילני מאויבי אלוהי, ומצַרְנִי. 3 הצילני מעושי עון והושיעני מאנשי דמים. 4 כי הנה אורבים לקחת את חיי. אנשי אלימים זוממים עליי, כי אני חף מפשע, כי לא חטאתי, ה'. 5 למרות חפותי הם מתרוצצים ואורבים. התעורר, בואו לקראתי וראו! 6 אתה, ה' אלוהי צבאות, אלוהי ישראל, קום להעניש את כל הגויים; אל תרחם על הבוגדים ועל הרשעים האלה. סלה. לא רק על אויביו שלו דוד קורא לצדק האל, אלא שבלהט קנאותו הוא גם קורא לו. הדייגים באופן כללי, כדי שכל העולם ירא את אלהים, ויתקדש שם האל. 7 הם חוזרים בערב, הם נוהמים כמו כלב, הם מסתובבים בעיר. כאשר יסוגו, הם יהיו רעבים כמו כלבים משוטטים, וישוטטו בעיר בחיפוש אחריי. כמה אבות כנסייה מבינים זאת כאויבי אלוהים באופן כללי, ובפרט היהודים שכחישו את ישוע המשיח, ושימירו את דתם לאדון רק בסוף הימים, לאחר שחיפשו בלהיטות אחר נכסים גשמיים וסבלו. רָעָב לחם החיים. 8 הנה פיהם יַעֲלוּף וְחֶרְבוֹת עַל פִּיָּהֶם מִי שָׁמֵעַ יֹאמְרוּ׃. מי זה ששומע, ממי עלינו לפחד? 9 ואתה, יהוה, צחק להם; אתה לועג לכל הגויים. 10 כוחי יהיה בך, כי אלוהים הוא מבצרי. 11 אלוהי חן עליי יבוא לקראתי. אלוהי יתן לי לראות את אויביי. 12 אַל־תְהֻרֵּם, פן־ישכח עמי; בְּעֹזֶךָ הַתּוֹדֵדָם וְהִפְלֵתָם, יְהוָה מִגֵנֵנוּ. פן תשכח עמי, אל תיתן להם למות פתאום, כדי שאלה התלויים בי, חסידיי, ייקחו לדוגמה את העונש אשר הכאתם. אלו השמים את המזמור הזה בפי ישוע המשיח, כפי שאכן ניתן להניח במזמורים רבים את פיו, שכן דוד היה סוג של המשיח, רואים בדברי פסוק זה את תפילתו של ישוע המשיח לשמירת היהודים, שיהיו למען... נוצרים דוגמה שתשמש להם כאזהרה. 13 פיהם יחטא בכל דבר אשר ידברו; יתפסו בגאוותם בגלל קללות ושקרים אשר יגידו. 14 השמדתם בחמתך, השמדתם, ולא יהיו עוד; ידעו כי מלך אלוהים על יעקב עד קצה הארץ. סלה. 15 ישובו בערב, נוהמים ככלבים, משוטטים בעיר. 16 ישוטטו, מחפשים טרפם, ונוהמים אם לא שבעו. פסוקים 15 ו-16, כמו גם פסוק 7, מיושמים, במובן רוחני, לכל המוחות חסרי המנוחה והארציים, החיים רחוק מאלוהים. 17 ואשיר לעוזך, ובבוקר אשיר לטובך, כי אתה מצודי, מחסה ביום צרתי. 18 כוחי, אשיר לכבודך, כי אלוהים מצודי, אלוהי חן בעיניי. מלא הכרת תודה על ברכות האל, הוא אמר סנט אוגוסטין, דוד לא יכול היה לתת לו שם הולם לו יותר מזה של אלוהים רחום, שם אשר אמור להיות מקור נחמה לכולם, מבלי שאף אחד יוכל להתייאש.

תהילים מס' 60

(תהילים מס' נט בוולגטה)

1 למנצח המקהלה, על פי מנגינת "שושן העדות", מזמור לדוד, ללמד. היה נהוג לתת לעם שירים לאומיים, כדי שילמדו אותם בעל פה ויהפכו אותם לנושא להרהוריהם (ראה שמואל ב' א', יח, דברים לא', יט).  2 כשהוא עשה זאת המלחמה לארם אשר נברא ולארם אשר צובה, וכי שב יואב ויכסה את אדום בעמק המלח, ויהרגו מהם שנים עשר אלף איש. לאחר הניצחון המאושר שזכה על ארם ואדום (שמואל ב' ח'), האויבים שדוד עדיין עמד מולם לא הובסו לחלוטין; הם אף נותרו חזקים (שמואל ב' י', ו'). לכן ייתכן שהם פלשו לארץ והחזיקו את ישראל תחת דיכוי קשה. במצב נואש זה, מחבר התהילים פונה בתפילתו לאלוהים, הוא מתאר את סבל עמו (ג'-ז'), הוא מקווה שיעזרו להם ושהם יכניעו את האויבים מבחוץ (ח'-י'), והוא מלא ביטחון באלוהים, שהעניק לו את הניצחון הסופי על אדום (יא'-יד'). דבר לא נאמר על דיכוי זה של עם ישראל בספרי שמואל, מלכים ודברי הימים; אך אין בכך הוכחה נגד דיוק הכותרת, שכן ספרים אלה הם רק קטעים מספרי דברי הימים נרחבים יותר. אנו קוראים בדברי הימים א' י"ח, י"ב את המספר 18000, ואת שמו של אבישי במקום יואב, מספר זה עשוי להיות תיקון של 12000, או טעות של מעתיק, ואבישי מוצב במקומו של יואב כמפקד הצבא על פי פקודותיו. סנט אוגוסטין, הירונימוס הקדוש ואבות הכנסייה האחרים מניחים מזמור זה על שפתי הכנסייה, אשר נתונה לעתים קרובות לרדיפות עלי אדמות, אך אינה חדלה מלהמתין בביטחון מאלוהים לקיומה ולצמיחתה. הנוצרי, אשר כחבר בכנסייה חולק את גורלה בקנה מידה קטן, יזכור בתפילתו את שלטון המידות הטובות, אשר הוא נקרא, לא בלי מכשולים, נכון, אלא בעזרת חסד האל ובשיתוף פעולה של רצונו שלו, לבסס ולחזק בתוכו. 3 אלוהים, דַסְתָּנוּ, פִּזְרְתָּנוּ, כעסת; תן לנו חן. 4 הרעידה אֶרֶץ, קרעתּה. תקן שְׁבָרָיהָ, כִּי רָעָה. תמונות של האי-סדר שהתרחש לאחר פלישת האויבים, ושל הפצעים שנגרמו למדינה במקרה זה. 5 הראית לעמך ניסיונות קשים, השקת אותנו יין הלם. הגביע (היין) מסמל בדרך כלל את הגורל שאלוהים גוזר (תהילים עברים ט"ז:ה); הגביע או יין הסחרחורת מסמלים מצב של קהות חושים, אימה, ובמיוחד את מצבו של מי שנפגע ממשפטי אלוהים. תהילים עברים ע"ה:ט'. ישעיהו נ"א:יז, כ"ב. התגלות י"ג:י'. ו וְאַתָּה נֶגֶל נָתַתָּ לַיְרָאֵיכֶם לְהָרִימָה בְּגִין אֱמֶתְךָ סֶלָה. אף על פי כן הרמת אות מלחמה, שכל הנאמנים לי יכלו למצוא בו מקלט לאחר האסון שפקד אותם. 7 למען יצילו אהובייך, הושיע ביד ימינך וענה אותי. 8 דיבר אלוהים בקדושו: "אשמח מאוד. אקח את שכם חלקי ואמד את עמק סוכות." מחבר התהילים מתייחס לדבר אלוהים עצמו. לאחר מכן מגיעה ההבטחה בנוגע להתרחבות ממלכת יהודה, שהייתה סוג של כנסיית אלוהים. שכם היא עיר יעקב, והיא מייצגת את הארץ מעבר לירדן; עמק סוכות מייצג את הארץ שמעבר. כלומר: יש לי שולט על הארצות מעבר לירדן (לכן, אין לנו פחד לאבד אותן, לראות אותן נופלות בידי אויבינו). 9 לי גלעד, לי מנשה, אפרים שריון ראשי ויהודה שרביטי. מנשה, אפרים ויהודה היו ממוקמים בצד זה של הירדן. משמעות הדבר: אני נשאר אדון ארצי, ועמי מחזיק בה כנחלתו. הנוצרי יהרהר בפסוקים 8, 9 ו-10, על הבטחות ההגנה וההתרחבות שניתנו לכנסייה: או על שלטון המידות הטובות, אשר חייב להכות שורש ולמקורו בלב האדם. 10 "מואב כיור לי. על אדום אשליך את סנדלי. ארץ פלשתים, צעקו לי!"» מואב כלי מרחצי, כלומר, יהיה כבוש לי עמוקות; אשים רגלי על אדום, אכניעה. 11 מי יובילני אל עיר מבוצרת, מי יביאני אדום? 12 הלוא אתה אלוהים דחת אותנו, אלוהים, אינך יוצא עוד עם צבאותינו? הלא אתה האל הרחום אשר יעשה, ואשר עשה את כל אלה? הלא יש לנו אפוא סיבה לקוות בך, גם בצרותינו הנוכחיות? 13 תן לנו עזרתך מפני הצורר, עזרת אדם היא חסרת ערך. 14 באלוהים נעשה חיל, הוא ימחץ את אויבינו.

התנ"ך של רומא
התנ"ך של רומא
התנ"ך של רומא מאגד את התרגום המתוקן משנת 2023 מאת אב המנזר א. קראמפון, את ההקדמות והפירושים המפורטים של אב המנזר לואי-קלוד פיליון על ספרי הבשורה, את הפרשנויות על תהילים מאת אב המנזר ג'וזף-פרנץ פון אליולי, כמו גם את הערות ההסבר של אב המנזר פולקראן ויגורו על ספרי התנ"ך האחרים, כולם מעודכנים על ידי אלכסיס מיילארד.

קראו גם

קראו גם