ספר תהילים עם פירושים פסוק אחר פסוק

תהילים מס' 81

(תהילים מס' 80 בוולגטה)

א למנצח המקהלה, כגתי. לאסף. 2 שירו בשמחה לאלהים כוחנו, הריעו שמחה לאלהי יעקב. 3 שירו מזמור, לקול תוף, נבל וחנובה. 4 תקעו בחצוצרה בראש חודש, בירח מלא, ביום חגנו. לעברים היו חודשים ירחיים. בכל חודש הם חגגו את היום הראשון של ראש השנה בחג לקדש את תחילת החודש, ולמעשה את עונות השנה באופן כללי, על ידי הפניית מבטם אל אלוהים (במדבר י', י'). סביר להניח שהכוונה היא לראש חודש אביב, בו נחגג חג הפסח. חודש זה נקרא מאוחר יותר ניסן. פירוש המילה "אביב" הוא קלח דגן. שם זה ניתן במקור לחודש הראשון משום שהשעורה הייתה אז בקלח הדגן. החג שהמשורר קורא לנו לחגוג היה כנראה פסח, שכן פסוק ו' מציין שהוא נוסד במצרים (שמות י"ב, א' ואילך). 5 כי מצווה היא לישראל, משפט אלוהי יעקב. המסיבה הזאת  ו חקק זאת ליוסף בלכתו על ארץ מצרים קול איני יודע שמעתי כלומר, קולו של אלוהים, משחררם, שקרא להם. במקום לחגוג בעצמו את הנפלאות שאלוהים עשה במהלך יציאתו ממצרים, ולעודד את העם לציית, הזמר הקדוש גורם לאלוהים לדבר, וכך נותן עוצמה רבה יותר לעידוד.  7 "הורדתי את המשא מעל כתפו וידיו עזבו את הסל." בקול אלוהים שקרא להם להושיעם (פסוק ו), העם שוחרר ממשא עול, לאחר שנאלץ קודם לכן לשאת את הסל הכבד (שמות א', יד). 8 צְעַקְתָּ בְצָר וְהוֹצַלְתִּיךָ, עָנְתִּיךָ מִלְּבַע עָנָן סְעָרָה. בְּחִינְתִּיךָ בְּמֵי מִרְיְבָה סֶלָה. אלוהים, מתוך ענן הסערה, שלח את עיניו אל המצרים להשמידם (שמות יד: 24-25). 9 "הקשיבו עמי, אני רוצה להזהיר אתכם, ישראל, תקשיב לי.". 10 לא יהיה בקרבך אלהי זר; לאלהי עם אחר לא תשתחוה. 11 "אני ה' אלהיך אשר העליתך מארץ מצרים. פתח פיך ואמלאנו.". ברכה גדולה היא שהוצאתי אותך ממצרים, אך הרחב עוד יותר את רצונותיך, ותקבל את אשר תחפצך, ובלבד שתציית למצוותיי. 12 "אך עמי לא שמע בקולי, ישראל לא שמע לי. 13 ואמסר אותם לעקשנות ליבם, וילכו אחר מחשבותיהם. 14 "מי ייתן עמי שמע לי, מי ייתן ישראל בדרכי! 15 מהרה אבייש את אויביו ואפנה את ידי על עושקיו. 16 "שונאי ה' יחפצו בו, וישראל יחיה לנצח". אויבי ה' היו נכנעים לו, ואז היו מחמיאים לישראל. בני ישראל היו זוכים לנצח בחסד ובאושר (ראה קהלת ל"ז: 25-27). 17 אאכיל אותו בחיטה המשובחת ואשביע אותו בדבש מן הסלע."» אילו היהודים היו חווים את ביקור האל בתקופתו של ישוע המשיח, הם היו ניזונים בבית האלוהים על ידי האל. סְעוּדַת יֵשׁוּומלא בדבש של חוכמה נוצרית. היה צייתן, הו נוצרי, כדי שהאדון ימלא אותך בחיטתו הטהורה ובחוכמתו השמימית.

תהילים מספר פב

(תהילים מס' 81 בוולגטה)

1 מִזְמוֹר לַאסף. אֱלֹהִים עוֹמֵד בְּקַהֲלַת שְׁדֵי, בְּתוֹךְ אֱלֹהִים יְשַׁפְטוֹ. באסיפה של אלו שייצגו אותו בהפעלת כוחו. משמעות: אלוהים הוא אדון ופוסק של שופטים ומלכים. המזמור הוא תוכחה שאלוהים מפנה לשופטים ולמלכים אלה המנצלים לרעה את כוחם. 2 «"עד מתי תשפטו שלא בצדק ותעמדו לצד רשעים? סלע.". בעלי הכוח אינם רוצים להבין שצדק קפדני כלפי העם הוא הבסיס לשלום ולאושר. 3 "צדק חלש וליתום, ועמד לדין עשוק ועני; 4 הציל אביון ועני, והציל אותם מיד רשעים. 5 "אין להם דעת ואין להם תבונה; בחושך הולכים; כל יסודות ארץ ירעו.". מכיוון שהם לא מבינים את זה, הכל הפוך, ובסערה. 6 "אמרתי: אתם אלהים, כולכם בני עליון.". בכך שאתם מחזיקים במקומו של אלוהים, ואתם פועלים בשמו (ראה פסוק 1). ביוחנן י':34-36, ישוע המשיח מיישם קטע זה על כל בני האדם, במידה שיצאו מאלוהים (בראשית א', 27). אין בן של אלוהים שמדבר כראוי מלבד ישוע המשיח, אשר מסיבה זו נקרא בן האלוהים היחיד. יוחנן א', 14. 18. 3, 16. 18. יוחנן א' 4, 9. 7 אך תמותו כבני אדם, תיפלו כנסיך הראשון שיבוא."» עריצים (אוגוסטינוס, הירונימוס). לכן, שמרו את אלוהים ואת חובתכם לנגד עיניכם; כי יום אחד תופיעו בפני בית הדין שלי. 8 קום אלוהים, שפט ארץ, כי לך כל הגויים. מחבר התהילים מדבר שוב, ומתפלל לאלוהים שייקח בעצמו את האחריות על ניהול הצדק, שכן השופטים שוכחים את חובותיהם בתפקידם.

תהילים מס' פג

(תהילים מס' פב בוולגטה)

שיר א', מזמור לאסף. קשה לקבוע לאיזה סיפור מתייחס מזמור זה, משום שאלה המצויים בשמואל ב' י' ובדברי הימים ב' כ' אינם תואמים לתוכנו, שכן לא כל העמים המוזכרים במזמור (פסוקים ז', ח', ט') נזכרים בשמם. הגישה הטובה ביותר היא להתייחס למזמור כתפילה כללית לעזרה כנגד אויבי מלכות האל. לפי תפיסה זו, העמים המוזכרים במזמור נתפסים בדרך כלל כאויבי עם האל, דבר מדויק למדי, שכן במקרים רבים הם הראו את עצמם כעוינים כלפי עם ישראל. הנוצרי יזכור את אויבי הכנסייה והאמונה. 2 אלוהים, אַל תִּשְׁתָּק, אַל תִּשְׁתּוֹק ואַל תִּנְחֹת, אלוהים. אַל תְּחַסֵּר, אֱלֹהִים, אַל תְּמַעֲדֹר מִפְעֲשֶׂי עֲוֻשְׁךָ. 3 כי הנה אויביך מתעוררים לפעולה, ושונאיך מרימים ראשם. 4 הם זוממים נגד עמך, זוממים קשרים נגד אלה שאתה מגן. 5 "בוא", הם אומרים, "נגבהם מקרב הגויים, ולא יוזכר עוד שם ישראל". 6 כולם זוממים יחד, יוצרים ברית נגדך, 7 אוהלי אדום והישמעאלים, מואב וההגרנים, 8 גבל, עמון ועמלק, הפלשתים עם יושבי צור. 9 גם אשור הצטרפה אליהם ותמכה בצאצאי לוט. סלע. כל העמים הללו חיו בערב, וחיו חיים נוודיים שהוקדשו לשוד. פירוש המילה פלישתי בעברית הוא "זר". 10 עשו להם כמדיין, כסיסרא, כיבין בנחל קישון. מדין ראה שופטים ז', סיסרא ראה שופטים ד', ציסון ראה שופטים ה', כא'. 11 הם הושמדו בעין דור, הם שימשו לדשן לארץ. 12 עשו למנהיגיהם כעורב וכזב, ולכל שריהם כזבא ושלמן. ראה שופטים ז':25; ח':21. 13 כי הם אומרים, "הבה נלכד את משכנות האלוהים".« הבה נלכד את ירושלים ואת ארץ הקודש. כך טוענים אויבי הדת ליישב הכל כרצונם במקדש האמונה והכנסייה. 14 אלוהי, עשה אותם כסופה, כקש נישף ברוח. כלומר, חסרה להם עקביות ויציבות. 15 כאש יכלה יער, כלהבות מציתות הרים, 16 כן רדפו אותם בסערה שלך, החרידו אותם בסופתך. 17 כסו את פניהם בבושה, למען יבקשו את שמך, ה'. יחפשו אותך, יכבדו אותך, ויחיו על פי תורתך. זוהי המטרה שאלוהים מציב לעצמו בכל עונשים; הוא רוצה שהחוטא יתנצר; אך מעל לכל, חוסר היציבות, סערת הנפש (פסוק 14) היא שמחפשת בכל מקום. שָׁלוֹם, מבלי למצוא אותה בשום מקום, האש שאלוהים מדליק במצפון ושורפת אותו (פסוק 15), והבלבול בעיני האדם עצמו ובעיני העולם (פסוק 17) המוביל אל אלוהים. 18 יהיוּ לנצח בבלבול ובאימה, בבושה ובחורבן. אם הם לא מחפשים אותך. 19 וידעו כי אתה, שמך יהוה, אתה לבדך עליון על כל הארץ.

תהילים עברי מס' פד

(תהילים מס' פג בוולגטה)

א למנצח המקהלה, כגתי, מזמור לבני קרח. הדעה הרווחת בקרב פרשנים היא שמזמור זה חובר בזמן בריחתו של דוד מפני אבשלום, כאשר המלך היה עם אלו שנשארו נאמנים לו מעבר לירדן, הרחק מהמקדש. ראה תהילים מב. 2 מה נעימים משכנותיך, ה' צבאות. המשכן היה חלל שהורכב משלושה קירות עץ, מעליהם נתלה שטיח יקר מאוד, ושלושה כיסויים נוספים. הוא חולק לשני תאים: הקודש וקודש הקודשים. תאים אלה נקראו חצרות. 3 נפשי נכנעת, נאנחת לחצרות יהוה; לבי ובשרי נכספים לאל חי. כלפי האל אשר מראה שהוא חי דרך החסד המעניק חיים לנשמותינו, כך שהגוף עצמו משתתף בכך בדרכו שלו. 4 אפילו דרור מוצא בית וסנונית קן שם מטילה את גוזליה מזבחותיך יהוה צבאות מלכי ואלוהי. דרור מוצא ביתו, והסנונית קינה, להניח את גוזליה, על מזבחותיך, ה'... אלוהים, למה גם אני לא אנחה עליהם? 5 אשרי יושבי ביתך; עוד יוכלו להללך. סלה. 6 אשרי כוחם בך; רק עליות קדש יחשבו. 7 כי יעברו בעמק דמעה, יעשוהו למקום מלא מעיינות, וגם גשמי סתיו יכסוהו ברכות.עלינו לראות לאשר את האיש אשר, בביתך, זוכה לעזרתך; אדם זה לא רק יתגייר, אלא יעטר את ליבו בכל המידות הטובות, אשר ניתן לראותן כצעדים רבים המובילים מחיים מלאי סבל אלה אל מולדת שמימית, אליה הוא נועד (אוגוסטינוס, הירונימוס). 8 כי הולכים בדרכם, כוחם גדל, ויראו לפני אלוהים בציון.ילכו מחיל אל חיל, עד שיראו לפני אלוהים בציון. 9 "אדוני אלוהי צבאות", אמרו, "שמע תפילתי; האזן אלוהי יעקב", סלה. 10 אתה מגןנו, הבט אלהים וראה פני משיחך." הנוצרי יזכור את המשיח המובהק, זה שאלוהים משח אותו במשיחה מעולה יותר מכל האחרים (תהילים עברים מה:ח), שבו כל האחרים נמשחו, הופכים לממשחים, נוצרים; הוא יזכור את זה שמתפלל עבור כולם (1). יוחנן ב', 1), של ישוע המשיח. 11 כי טוב יום אחד בחצרותיך מאלף עדיף להיות שרת סף בבית אלוהי מאשר לשבת באהלי רשעים. יום אחד בבית אלוהים טוב, מאושר וראוי לציון יותר מאלף ימים אחרים המבוזבזים בהתבזבזנות של החיים הארציים. 12 כִּי יהוה אלוהים שמש ומגן הוא, יהוה חן וכבוד נותן; לא ימנע טוב מהולכים בתמימות. 13 יהוה צבאות, אשרי הבוטח בך.

תהילים מספר 85

(תהילים מס' 84 בוולגטה)

1 למנצח המקהלה, מזמור לבני קורח.ראה תהילים מב. תהילים זה מכיל את תפילתו של בן ישראל להישאר בחסדו של אלוהים לאחר שחרורו משבי (ככל הנראה בבלי) (2-8), ולאחר מכן את הבטחתו של אלוהים להעניק חסד זה, בתנאי שעמו יישאר נאמן (9-14). נוצרים יכולים להשתמש במזמור זה כתפילה כדי לקבל את חסד הקדושה לאחר שחרורו משעבוד החטא. 2 חננת ארצך, ה'; השבת שבת יעקב. 3 סלחת לעמך את עוונם; כסית את כל חטאיהם. סלה. 4 הסבת את כל זעמך; שובת מחרון אףך. 5 השב אותנו, אלוהי ישועתנו, ושם קץ לרגשותיך כלפינו. שמור אותנו, לאחר התנצרותנו, בחסדך. 6 האם תכעס עלינו לעד? האם תמשיך את חרון אפו לנצח? האם תעניש אותנו שוב, תתייחס לילדים כאבות, ובכך תניח לזעםך להימשך מדור לדור? 7 האם לא תחיה אותנו, למען ישמחו בך עמך? 8 ה', הראה לנו טובך ותן לנו ישועתך. 9 אשמע מה יאמר ה' אלוהים. דברי שלום לו לעמו ולנאמניו, ובלבד שלא ישובו אל שגלותם. עכשיו הוא ייתן לעמו שָׁלוֹם, מנוחה ואושר, אם ילך לפניו ביראת קודש (פסוק 10). הנבואה מתייחסת גם לזמן הרחוק יותר שבו נסיך שָׁלוֹם, המשיח (יוחנן 14, 27). 10 כן קרובה ישועתו ליראיו, ושוב ישכן כבוד בארצנו. אלו אשר בלבם חרטה (תהילים עברים ל"ד:19). חזרו בתשובה, אומר ישוע המשיח, מלכות אלוהים קרובה. אלוהים עצמו יהיה נוכח בלבבות, והוא יום אחד יגלה את עצמו בדמותו של ישוע המשיח (יוחנן א', 14), אשר מכאן ואילך כונה כך (תהילים עברים לו:8), משום שהיה מלאך האלוהים אשר נח על ארון הברית (שמות כ"ה:22). 11 חֶסֶד והאמת תיפגש, הצדק וה שָׁלוֹם הם יתנשקו.אלוהים ממשיך לדבר (פסוק ט): רַחֲמִים ו נֶאֱמָנוּת אז, באמצעות הגשמת ההבטחות, יהפכו בולטים יותר ויותר, במיוחד כאשר המשיח יבוא, זמן שבו רַחֲמִים יופיע בעיקר בייעודם של עובדי האלילים, ו נֶאֱמָנוּת בקבלת יהודים. צדק ו שָׁלוֹם הם התפייסו, בכך שהאהבה שמה קץ לנקמה. ביתר שאת, עם ביאתו של המשיח, שבו צדק ואהבת אלוהים התגלו בו זמנית בצורה המושלמת ביותר. 12 אמת תצמח מן הארץ, וצדק מן השמים יביט. נֶאֱמָנוּת בהגשמת ההבטחות הוצגה שוב בזוהר מיוחד בישוע המשיח, אשר בהיותו האמת הנצחית, קיבל קיום גלוי באמצעות התגלמותו. 13 ה' יתן כל טוב, וארצנו תיתן פריה. פריו הטבעי; במובן הגבוה יותר: ישוע המשיח, בן האדם. 14 צדק ילך לפניו ויכין דרך צעדיו.