ספר תהילים עם פירושים פסוק אחר פסוק

תהילים מס' קי"ז

(תהילים מס' קי"ד ו-קי"ה בוולגטה)

1 אהבתיהו כי שמע יהוה קולי תחנוני. המזמור אינו מגלה את הסכנות מהן ניצל מחבר התהילים הקדוש. הנוצרי יזכור את הסכנות המאיימות על ישועתו. 2 כי נטה אלי אזנו, וכל חיי אקרא לו. 3 חבלי מות לכדו אותי, וצרות שאול אחזו אותי; מצוקה ומצוקה הציפה אותי. חרדות שאול: מן העולם האחר. 4 וקראתי בשם ה': "ה' הושיע את נפשי". 5 רחום וצדיק ה', חנון אלוהינו. 6 ה' שומר עניים, נשפלתי והושיעני. 7 שובי למנוחתך נפשי, כי ברכך ה'. שוב היה בשלום, לאחר שניצחת את הסכנה. 8 כן, הצלת נפשי ממות, עיני מדמעה, רגלי ממפלה. 9 שוב אלך לפני יהוה בארץ חיים. עתה, משניצלתי, אשתדל, בהתנהגותי עלי אדמות, לרצות את ה'. מעתה ואילך אעבודו בשלום. (תהילים עברים נ"ו, 13). 10 יש לי ביטחון עצמי, אפילו כשאני אומר "אני אומלל בצורה קיצונית".« האמנתי באלוהים, אשר הבטיח לעזור לעובדיו הכנים. לכן, לא היססתי, בתקווה שאלוהים יבוא לעזרתי, ובמיוחד שיציל אותי מהסכנות שאיימו עליי. האמנתי והבעתי את אמונתי בדבריי. פאולוס הקדוש, קורינתים ב' ד' 13. רומים י' 10 מיישם מילים אלה על הצהרת אמונה חיצונית באופן כללי. השווה. לוקס 12, 8.  11 בייאושי אמרתי: "כל אדם שקרן".« אמרתי בסערת מחשבותיי (הירונימוס): כל עזרה אנושית היא מטעה ואינה יכולה לעורר ביטחון; אסתמך רק על אלוהים, שהוא נאמן, ובו ניתן לבטוח (בזיליקוס, הירונימוס, אוגוסטינוס). 12 מה אשלם לה' על כל טובתו עמי? 13 אשא כוס ישועה ואקרא בשם ה'. אקח את כוס התודה ואשתה ממנה, משבח ומחגג את אלוהים. בחגים שנערכו לאחר הקרבת קורבנות התודה (פסוק 14), כוס שנקראה כוס התודה הייתה מועברת, וממנה שתו אנשים לכבוד ולשבח את אלוהים. במילים אלה, הנוצרי מתחייב להקריב את קורבן התודה המתוק ביותר, קורבן המיסה הקדוש, ולחגוג את הברכות שהוא מקבל מאלוהים בה. 14 אשלם נדריי לה' לעיני כל עמו. 15 יקר בעיני ה' מות חסיניו. הוא הציל אותי, כי מות קדושיו אינו עניין אדישות עבורו, אלא עניין חשוב. טז הוי אדוני, כי אני עבדך עבדך בן שפחתך התרת את אסירי. בנה של אחת משרתותיך, שנולד בביתך, הוא אפוא עבד תמיד; כי בני עבדים, שנולדו בבית, היו עבדים תמידיים של אדונם (ראה תהילים עברים פו, טז). הקשר שלי: הזמר הקדוש עשוי להתכוון כאן לשבי הבבלי, או אפילו לסבלים שתוארו בצורה לא נכונה באופן כללי, כגון שעבוד החטא, וזה מה שהנוצרי חייב לזכור. 17 אקריב לך זבח תודה ואקרא בשם ה'. 18 אשלם נדריי לה' לעיני כל עמו. 19 בחצרות בית ה' בחומותיך, ירושלים. הללויה.

תהילים מס' קי"ז

(תהילים מס' קי"ז בוולגטה)

1 כל הגויים, הללו את ה'; כל העמים, שבחנו אותו. מזמור זה, כך נראה, נשר על ידי כל העם בתחילת או בסוף עבודת הקודש, או כקטע הפוגה לאחר מזמורים וטקסים קדושים מסוימים. כל האנשים מתבקשים לשבח את אלוהים, להודות לו על ברכת הגאולה. ראה רומים 15, 11. 2 כי גדול חסדו עלינו, ואמת ה' לעולם עומדת. הללויה. רַחֲמִים היה חלוקת העמים, האמת (כלומר נֶאֱמָנוּת (במילוי ההבטחות) חלקם של היהודים; כי, כפי שמלמד אותנו פאולוס הקדוש, רומים 15, ח-יב, הגויים נקראו מתוך רחמים טהורים, היהודים מתוך רחמים וכתוצאה מההבטחות שניתנו להם.

תהילים קי"ח

(תהילים מס' קי"ז בוולגטה)

בתחילת התהלוכה. 1 הללו את ה' כי טוב הוא לעולם חסדו.  על פי אמונות היהודים הקדמונים, עדות אבות הכנסייה, השליחים ואפילו ישוע המשיח (מרקוס י"ב:10; לוקס כ':17; מעשי השליחים ד':11), מזמור זה הוא שיר הודיה של המשיח על גאולתו המפוארת מהסבל שהיה עליו לסבול. הוא מתחיל בקריאה לכל האנשים להודות לאלוהים (1-4); הוא מצהיר כי ביטחונו לא הוטרד (5-18), שהוא ייכנס בניצחון לבית ה' (19-21), שם קהלתו הקדושה תקבל אותו בתרועות שמחה (22-26), ותחגוג את היום החגיגי הזה בזבחים ובתפילות הודיה (26-29). מכיוון שכל נוצרי חייב לשחזר בתוכו, בצורה פחות או יותר מושלמת, את חייו של ישוע המשיח, כל אחד יכול ליישם את מזמור זה לעצמו, ולנטוש את רגשותיו של המאסטר האלוהי. 2 יאמר ישראל: "כן, לעולם חסדו". 3 יאמר בית אהרון: "כן, לעולם חסדו". 4 יאמרו יראי ה': "כן, לעולם חסדו". במסע. 5 מצרתי קראתי אל ה', ענני ה' ושחררני.  ראה תהילים יח:יט. ישוע המשיח עבר מצר אל שִׂמְחָה. 6 ה' עמי, לא אירא, מה יעשו לי בני אדם? אם אלוהים איתי, מה אנשים יכולים לעשות לי? הנוצרי יכול גם באותו הזמן לחשוב על טבעו המושחת של האדם. 7 ה' לצידי בין עוזריי; אראה בחורבן שונאי. 8 טוב לחסות בה' מלבטוח בבני אדם. 9 טוב לחסות בה' מלבטוח בנסיכים. 10 כל הגויים הקיפו אותי; בשם ה' כרתם. בכוח ה' ניצחתי. ישוע המשיח נתקל בהתנגדות בקרב העמים, אך הוא כבש את כולם, ויכבוש אותם שוב בעתיד. כל נוצרי אדוק יכול, בשם ה', לנצח את כל אויביו. 11 הקיפו אותי ועטפו אותי, ובשם ה' כרת אותם. 12 הקיפו אותי כדבורים, וכבבו כאש קוצים, בשם ה' כרת אותם.דבורים הן סמל לרדיפה האלימה ביותר (ראה דברים א', מ"ד). הן רדפו אותי ברעש גדול, אך ללא התמדה, כאש אשר בקוצים; היא מתלקחת במהירות ועושה רעש גדול, אך גם כבה במהירות. 13 דחפת אותי חזק להפלתי, אבל ה' עזר לי. כל הסבל שנגרם לישו לא נועד לנפילתו, אלא להתעלותו על נס אצל אביו. בדרך זו, הכנסייה, גופו המיסטי, יוצאת בניצחון מהניסיונות והרדיפות שהוטלו עליה, וכך גם כל נוצרי אמיתי, כחבר בגופו. 14 ה' עזי ושירתי, הוא היה לי לישועתי. 15 תרועת שמחה וניצחון תמה באהלי צדיקים. ימין ה' גילתה את כוחה. 16 ימין ה' נשאה, ימין ה' גילתה את כוחה. 17 לא אמות כי אחיה, ואספר מעשי ה'. 18 ה' העניש אותי קשה, אך לא מסר אותי למוות. המנהיג הגיע לבית המקדש. הוא העניש אותי, הוא גרם לי לסבול מוות על חטאי אחיי; אך, רחוק מלהפקיר אותי למוות, הוא הקים אותי לתפארת מן המתים. הנוצרי יזכור את תחייתו הרוחנית. 19 פתחו לי שערי צדק ואבוא ואודה את ה'.פתחו לי, כוהנים, את שערי המקדש. ישוע המשיח פתח את שערי הצדק בשלוש דרכים. הוא נכנס באופן מוחשי למקדש בירושלים (מתי כא:ט), וזה היה רק סימן מבשר לכניסתו לשני המקדשים האחרים מסדר גבוה יותר. ואכן, באמצעות עבודת הגאולה, הוא פתח את מקדש המידות הטובות האמיתיות והצדק האמיתי, שאליו כל בני האדם יכולים כעת להיכנס; באמצעות עבודה אלוהית זו, הוא פתח גם את משכנותיו השמימיים של אביו. אם נוצרי רוצה ליישם מילים אלה על עצמו, הוא יכול להרהר במצב החסד אליו נכנס לאחר מכן. התחייה של חטא; או שוב, לגמול הנצחי בגן עדן, גמול שהוא מושא תקוותו, משום שישוע המשיח הרוויח אותו והבטיח לו אותו (ירומינוס). 20 זה שער ה'; צדיקים יבאו דרכו. מנהיג עם. 21 אודה לך, כי ענתני והיית לי לישוע. 22 אבן שנדחתה על ידי הבונים הייתה לאבן פינה. הכוהנים. פסוקים 22-27 הם דברי העם, אשר מקבל את ישוע בתרועת שמחה, עם כניסתו לבית המקדש. ישוע המשיח, האבן הזו (מתי 21:42). אפסים ב', 20) אשר דחו הבונים, ראשי הכוהנים וסופרי החוק בקרב היהודים, הפכה לאבן הפינה, כלומר, האבן המחברת ותומכת בין שתי החומות, האבן המעצבת יהודים וגויים, בני אדם ומלאכים, לאותה משפחה אחת של אלוהים. כך אבות הכנסייה (ראה ישעיהו כח:טז; מתי כא:מ"ב; מעשי השליחים ד:יא; פטרוס א' ב:ו). 23 מעשה ה' זה, נפלא בעינינו. העם בבואם אמר: 24 זה היום עשׂה ה', נשמח ונשמח. שִׂמְחָה.היום בו ישוע המשיח יצא מנצח מסבלותיו הוא עבור האנושות היום הגדול ביותר של שמחה וחגיגה, משום שביום זה נחטפה האנושות מעבדות השטן והעולם בזכות זכותו. 25 יהוה, תן ישועה. יהוה, תן שגשוג. הכוהנים, למנהיג. תן ישועה, הושע: בעברית הושעינה, הוסיאנה; כפי שאכן הייתה הצעקה שעלתה לפני המשיח כשנכנס לבית המקדש. מתי כא 9. 26 ברוך הבא בשם ה'. אנו מברכים אתכם מבית ה'.עם נגיעות אלה של ברכה, שבח והודיה, העם, המתאסף בבית המקדש, מקבל את פני המשיח, יחד עם המלווים אותו.  27 יהוה הוא אלהים; הוא יאיר עלינו. הכוהנים אל העם: קשרו את הקורבן בחבלים, עד קרנות המזבח. העם. הכריזו על סעודה, וקשטו את המקדש בענפים ובעלווה עבה, כך שיגיעו עד פינות מזבח הקורבן (ראו ויקרא כג, מ). כך קרה כאשר ישוע המשיח נכנס למקדש ביום ראשון של הדקלים. או שוב: קשרו את קורבן הסעודה בחוטים לקרנות המזבח, כלומר, הקריבו את קורבן הסעודה; או, קשרו את קורבן הסעודה, ושחטו אותו, ותן מדמה על קרנות המזבח (ראו שמות כ"ט, כ). 28 אתה אלוהי ואודה אותך אלוהי וארוממך, כולם יחד. מילים אלה, עד הסוף, יכולות להיחשב כמילים שהמשיח פונה אל אלוהים האב, אך גם כמילים שהקהל הקדוש פונה אל המשיח. 29 הודו לה' כי טוב הוא לעולם חסדו.

תהילים קי"ט

(תהילים מס' קי"ח בוולגטה)

אָלֶף. א' היא האות הראשונה באלפבית העברי. המזמור הוא אלפביתי; כל אחת מעשרים ושתיים אותיות האלפבית מכילה שמונה פסוקים מתחתיה, מה שהוביל לכינוי המזמור "האלפבית הגדול". נושא המזמור הוא אוסף של מחשבות ומימרות מגוונות על דבר אלוהים, שאין להן קשר הדוק זה לזה. כל פסוק מציע ביטוי נרדף לדבר אלוהים. בעקבות אמברוז הקדוש והילרי הקדוש, מחשבות אלה על דבר אלוהים סודרו בסדר אלפביתי כדי להדגיש שדבר זה צריך להיות חקוק עמוק בתודעתו של האדם האדוק כמו האלפבית של שפתו. הכנסייה נותנת מזמור זה למשרתיה לשמש כתפילה בתפקיד היומי, כדי שיוכלו להתחזק מדי יום באהבת החוק האלוהי ובמימושו. 1 אשרי דרכיו תמימות, ההולכים בתורת ה'. 2 אשרי שומריו תורתו, מבקשים אותו בכל לבבם, כלומר, אלו המהרהרים במצוותיו, כדי למלא אותן במדויק, אפילו בפרטים הקטנים ביותר. דבר אלוהים נקרא עדות משום שהוא מעיד על קדושתו ואהבתו. 3 אשר לא עשו עוול והולכים בדרכיו. 4 צייתת משפטיך לשמר. 5 יִהְיוּ דרכיי נְדָרוֹת לְמַעֲמֹד חֻקֶיךָ. דבר אלוהים נקרא חוק, משום שאלוהים, לאחר שברא אותנו לקדושה, יש לו את הזכות לתת אותו. 6 אז לא אבוש, אחשוב על כל מצותיך. 7 בלב ישר אודה לך, אלמד פקודות צדקך.. כל חוק הוא בו זמנית גם פסק דין, שכן על פי החוק נקבע האם התנהגותו של אדם טובה או רעה, האם הוא ראוי לגמול או לעונש. 8 שמור חפצתיך: אַל-תעזבני לגמרי. עזור לי, בחסדך, לקיים אותם. 9 איך יטהר נער דרכו, בשמר דברך. דרכו: התנהגותו 10 בכל לבי דרשתיך, אל תתנו לי לסטות ממצוותיך. 11 טמנתי דברך בליבי, למען לא אחטא לך. כדי שאוכל לעמוד איתן בפיתויים. 12 ברוך אתה ה', למדני חוקיך. 13 בשפתיי אספר את כל מצות פיך. 14 יש לי שִׂמְחָה ללכת בתורתך כאילו כל אוצרות לי. 15 אהרהר בפקודותיך ועיניי אשים בדרכיך. 16 בתורותיך חפצתי; לא אשכח דברך. ג. 17 עשה חסד לעבדך למען אחיה ואשמור דברך. הענק לי חיים בחסדך, אשר מאיר ומגן עליי. 18 פקח עיני ואראה נפלאות מתורתך. 19 גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך. זר, כאשר הוא נמצא בארץ שאינה מוכרת לו, מסתכן לעתים קרובות בתאונה מצערת עקב חוסר ידע זה. דבר שנראה בלתי מזיק, שאת השפעותיו אינו יכול לצפות מראש, עלול לעתים קרובות לגרום לו לאבד את בריאותו, גפיו, חירותו ואפילו את חייו. כמה בר מזל יהיה לו, אם כן, אם חבר נאמן יזהיר אותו! הדבר נכון גם לגבינו על פני האדמה. אנו זרים על פני האדמה, בארץ לא ידועה מכדי לדעת הכל מניסיון, עם התוצאות מרחיקות הלכת שלעתים קרובות צפויות לנבוע מכך. לכן, בנסיבות אלה, מצוות האל הן ידידנו הנאמן ביותר, הנותנות לנו את העצה הטובה ביותר ומראות לנו כיצד נוכל לטייל בארץ לא ידועה וזרה זו מבלי להיפגע. 20 נשמתי שבורה מתשוקה, אשר תמיד מובילה אותה אל פקודיך. נשמתי נשברה מכמיהה לפקודותיך. 21 אתה מוכיח את הגאים, את הארורים, הרחק ממצוותיך. ראה דברים כ"ז:כ"ו.  22 הסר ממני בושה ובוז, כי תורתך אשמור. הסר ממני את הבלבול שאני סובל בתמימות, כי אני מקיים נאמן את מצוותיך. אנו עצמנו יכולים להתפלל באותה תפילה כאשר אנו, מבלי שהיינו ראויים לכך, מושא לבוז; אך זה כדי לנהוג בצורה מושלמת יותר, ובהתאם יותר למודל האלוהי שלנו, לשאת בוז מרצוננו ובשמחה. 23 ישבו נסיכים וידברו עלי; עבדך יהגה במשפטיך. גם גדולים וחזקים זוממים עלי; אבל אני שלווה בזה, אני הולכת בדרכי בשמירת מצוותיך, זוכרת כי בלעדי רצונך לא יוכלו להרעני. 24 כן, תורתך חפצי, אנשי עצתי הם. דלת. 25 נפשי דבקה בעפר, כדברך החייני. כרעתי מסבל עד עפר; עינויי הובילו אותי לשערי מוות. הקמני, כאשר הבטחת. הבא סנט אוגוסטין, הנביא מתלונן על חוק האיברים, המטה אותו אל הארץ, והוא מבקש את חיי החסד, שבאמצעותם חוק האיברים כפוף לחוק הרוח. 26 הסברתי לך דרכי וְעַנְתָּנִי; למדני חֻקְתֶיךָ. דרכי: מעמדי, תפילותיי, נדריי. 27 הַבִּינִי דֶּרֶךְ פְּקָדֶיךָ וָאֶהְיֶה בְּנִפְלָאוֹתֶיךָ. הובל אותי בדרך הישר, ואמשיך ללכת בה. 28 נפשי נפגעה מצער ותמרר בוכה; הקמני כדברך. אני מרגיש יבש, חסר להט לטוב, מנומנם ומלא התנגדות.  29 הִסְטוּ מֵעַל־מֶרֶךְ שָׁקָר וְתֶן־נִי חֵן לְפִי תּוֹרְתֶךָ. ברחמים, תן לי את תורתך. 30 בחרתי בדרך של נֶאֱמָנוּת, שמתי פקודיך לנגד עיני. 31 בתורתך דבקתי; יהוה, אל תתן לי לבושה. 32 בדרך מצותיך ארוץ, כי הרחבת את ליבי. כלומר, כשאתה הופך את ליבי לתבוני. עברים לג למדני ה' דרך פקודיך ושמרה כל חיי. לד בנה אותי ושמרתי תורתך ושמרתי בכל לבי. הנחיני בדרך מצותיך כי בה אצווה. ואל תורתך הטה את לבי ולא אל רווח. הסתר עיני מלהביט בהבל, בדרכך החייני. הַסֵּב עֵינִי מִכֹּל-הַתִּקְלָפָה, מִתְחֲקָפוֹת הַבָּל; הַנֵּה לִי עֹז וְחַיִּים בְּמִצְווֹתֶיךָ, חַיֵי עוֹלָם. 38 קייֵם אֲמַתְךָ לְעַבְדֶּךָ, אֲשֶׁר נָתַת לִיְרָאִיךָ. קיימו את הבטחתכם לעבדכם להושיע אותו. 39 הסר ממני חרפה אפחד ממנה כי טובים פקודיך. אַל תַּנִּי לְהִתְבַּשֵּׁךְ לְהִכְנַע לִפְעוֹלַי: לֹא תַּנִּי כִּי מְלָא עֲנָוָה, חֶסֶד וְנֶחָמָה דְבָרְךָ. 40 חפצתי לעשות משפטיך; בצדקתך תחייתני. תן לי כוח וחיים על ידי מילוי צדקך. מא יבואו עלי יהוה חסדך וישועתך כדברך. כפי שהובטח. 42 ואוכל לענות למעלבני כי בטחתי בדברך. אוכל לענות למעליבי באומרך שננטשתי על ידך, כי בדברך אני בוטח. 43 אַל-תִּסְעִיר מִפִּי דְּבַר-אֱמֶת כִּי-פְקֻדֶיךָ אֲנִי קַוה׃. אַל תִּשְׁכַּחֵנִי דְּבַר בְּטַבְרָתֶיךָ כִּי בָּהֶם אֲנִי מְקַוֶּה.  44 אשמור תורתך תמיד, תמיד ולעולם. 45 אלך במעמקים כי פקודיך דרשתי. אלך בחופשיות וללא כבוד אנושי (כריסוסטומוס). 46 אדבר בתורתך לפני מלכים ולא אתבייש. 47 אשמח במצוותיך כי אהבתי אותן. 48 אשא ידי למצוותיך אשר אהבתי ואהרהר בתורותיך. כְּאִילוּ אֶחֱזַק מִצְוָתֶיךָ, אֶדְבַּר בָּהֶם בְּעָזָה. זאין. 49 זכור את הדבר שניתן לעבדך, אשר בו נתת תקוותי. ההבטחה שתהיה לי ישועה. 50 נחמתי בצרה, כי דברך מחיה אותי. 51 גאוות לעגמו עלי, מתורתך לא סוטה. 52 אזכור פקודיך מקדם, יהוה, ואנוחם. כשאני נזכר בזיכרוני מה היו משפטיך לאורך ההיסטוריה, כיצד הגנת על החפים מפשע והענשת את האשמים, אז אני שלווה. 53 זעם אחזני מפני רשעים, אשר עזבו את תורתך. 54 חוקיך נושא שירי, במקום עלייתי לרגל.  במהלך חיי. 55 בלילה אזכור שמך ה', ותורתך אשמור. אני מתפלל בפניך גם בלילה. 56 זֶה הַחֶלְקָה אֲשֶׁר נָתַן לִי: אֶשְׁמֹר מִצְוָתֶיךָ. כל רכושי טמון באהבה המניעה אותי לקיים מצוותיך. ית. 57 תפקידי, אדוני, אני אומר, הוא לשמור דבריך. 58 בכל לבי אשחזר אליך; רחמני כדברך. 59 אחשוב על דרכי ואשוב צעדי אל תורתך. עברתי במחשבותיי על כל מהלך חיי עד לרגע זה (ירומי). פניתי אל תורתך, תיקנתי את עצמי. 60 אמהר, לא אחכה לשמור מצותיך. 61 מלכודות רשעים סבבו אותי, ותורתך לא אשכח.דוגמאות רעות, מלכודות העולם ושל הגיהנום (אוגוסטינוס, תאודורט). 62 באמצע הלילה אקום להללך, על משפטיך הצדק. בתוך שערוריות העולם, אני פונה לתפילה בלילה, לשבח אותך ולהודות לך על מצוותיך, שהן שמחתי הגדולה ביותר. על פי כמה מאבות הכנסייה, היו אלה השליחים עצמם שייסדו את תפילת הלילה בקרב המאמינים; רוח הקודש הכניסה אותה למנזרים, ולכל... נוצרים אלה המונעים על ידי רגשות של יראת כבוד נמשכים אליו מבפנים. 63 רעי אנכי לכל יראיך ולשומרי פקודיך. אני בחברת קדושים, של כל אלה שאוהבים ומכבדים אותך. פרשנים מבינים זאת כאחדות קדושים, שבזכותה כל ילדי האלוהים יוצרים חברה רוחנית אחת, ובה שולטת קהילה של טובין וסגולות רוחניות, המועילה לכולם. 64 מלאה הארץ טובך, יהוה; למדני חוקיך. 65 עשית חסד לעבדך, יהוה, כדברך. כפי שהבטחת. 66 למדני משפט נכון ותבונה, כי במצוותיך בטחתי. 67 בטרם עניתי תעהתי, ועכשיו שמעתי בדברך. קודם חטאתי; מאז הושפלתי בסבלות שונות, באובדן כבודי וכו'; לכן נחושתי כעת לשמור מצוותיך, לא לחטוא עוד (ראה פסוקים 71, 76). 68 טוב ורחום אתה, למדני חוקיך. 69 גאוות מחשבות עליי, ואני אשמור פקודיך בכל לבי. הגאים והיהירים, אשר בשל שפלותי וקטנותי אני מושא לבוז בעיניהם, גורמים לי לסבול מיני ניסיונות שונים, אך אני דבק בכל לבי בקיום מצוותיך. 70 כְּשֶׁמֶן לִבָּם אֲנִי חָפֵץ בְּתוֹרְתֶךָ. ליבם כה כבד, ששום עידוד, שום קרן חן לא יכולים לחדור אליהם. 71 טוב לי כי עניתי למען אלמד פקודיך. ראה פסוק 67.  72 טוֹבָה לִי תּוֹרָה מִפִּיךָ מִגַּב זָהָב וְכֶסֶף. ראוי יותר לאהבה, בעל ערך גדול יותר מ, וכו'. יוֹד. 73 יָדֶיךָ עָשָׂנִי וְעָצְפָנִי; הֵבִין נִי לְלַדֵּם מִצְוָתֶיךָ. 74 יְרָאֵיכֶם יְשָׂמְחוּ בְּרָאוּנִי, כִּי בְּדַבְרֶךָ בְטַחְתִּי. ישמחו עובדיך על מעלותיי ועל האושר אשר אתה ממלא אותי, כי זה היה מושא תקוותי. 75 ידעתי, יהוה, כי צדק משפטיך, בנאמנותך השפלתני. דרך תחושה של אמת, של אהבה כנה. 76 יהי טובך לנחמתי, כדברך לעבדתך. 77 יבאו עלי חסדך ואחיה, כי תורתך חפצי. 78 יבושי גאים, כי עוולותי. אהרהר בפקודותיך. 79 יפנו אליי יראיך ויודעי תורתך. יִצְטַפְלוּ אליי בַּעֲשׂוֹת מִצְוָתֶיךָ. 80 יהי ליבי שלם למשפטיך, ולא אבוש. פרק א' 81 לישועתך תשוקה נפשי, בדברך אקוה. 82 לעדותך תשוקה עיני, אאמר מתי תנחמני.« על ידי מחשבה מתמדת האם תבוא הגאולה מאויבי, אשר הבטחת לי. דרכם (עיני) אומרת לך נפשי וכו'. 83 כי אנכי כנאד יין חשוף לעשן, ומשפטיך לא שכחתי. מתוך השתוקקות מתמדת לעזרתך; קר, מקומט, יבש כמו נאד יין או נאד מים ריק, חשוף לכפור. העברים נהגו לשים את יינם בנאדיות עור ולייבש אותן בעשן או באש לפני שמילאו אותן. 84 כמה ימים חי עבדך, מתי תעשה צדק לרודפיי? תן לנוצרי לחשוב על אויבי נשמתו, על הרגליו הרעים, על נטיותיו הרעות וכו'. סנט אוגוסטין שימו לב שזהו קולם של המרטירים, אשר נצטוו להיות סבלניים עד שיושלם מספרם. התגלות ו', 11. 85 גאים חופרים בורות להשמידני; צרי תורתך הם. 86 כל מצותיך נאמנות; רודפני ללא סיבה; עזרני! 87 כמעט השמידו אותי בארץ, ולא עזבתי פקודיך. 88 בטובך השיב חייתי, ואשמור תורת פיך.תן לי חיים ושמור אותם עבורי. צולע. 89 לנצח יהוה, דברך יכון בשמים. היא בלתי ניתנת לשינוי על ידי שמים, כלומר על ידך, עליו היא נחה. 90 עולמים אמונתך עומדת; אתה יסדת ארץ והיא עומדת. האמת שלך תישאר על פני האדמה כל עוד כדור הארץ עצמו קיים. 91 על פי חוקיך הכל קיים עד היום הזה, כי הכל מציית למצוותיך. על פי פקודתך הכל קיים היום; על כל הדברים וכו'. 92 לולא תורתך חפצי, כבר אובדתי בעוני. 93 לעולם לא אשכח פקודיך, כי בהן חייתני. 94 שלך אני; הושיעני, כי פקודיך דרשתי. 95 רשעים אורבים לי להשמידני; אני שומע תורתך. 96 לכל שלמות ראיתי גבולות, אך למצוותיך אין גבול. ראיתי את סופו של כל מה שהיה מושלם ביותר, יקר ביותר 97 כמה אהבתי תורתך, כל היום מהרהרי היא. 98 במצוותיך תחכמני מאויבי כי תמיד הן עמי. מי שדבר אלוהים עומד לנגד עיניו כל העת, הופך ונשאר חכם, לתדהמתם של אויבי ישועתו, הפועלים בניגוד לחוק אלוהים. 99 חָכָם אַנְכִי מִכָּל־מוֹרֵי כִּי־תוֹרְתֶךָ הִיא מַהֲגִידַת־עַצְמָתִי. הזמר הקדוש, במילים אלה, מתכוון ללא ספק למורים שהדריכו אותו בדברים שאינם דת. 100 רב בינתי מזקנים כי פקודיך אשמור. 101 מכל דרך רעה אשמור רגלי למען אשמור דברך. 102 לא אסורה מחוקותיך כי לימדתני. 103 מה מתוק דברך לחכי, מתוק מדבש לפי! 104 בפקודותיך הבנתי לכן אשנא כל דרך שקר. 105 נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי. 106 נשבעתי ואשמור שבועתי לשמור פקודות צדקתך. 107 צר לי מאוד, ה', חיכי כדברך. כי כל החפץ לחיות חיים של יראת שמים חייב לסבול (ראה טימותיאוס ב' ג' 12). הצילני, כפי הבטחתך, מסבלתי.  108 קבל, יהוה, את מנחת שפתיי ולמדני פקודיך. מי ייתן וההחלטות אשר ביטאתי בפניכם במו פי יהיו רצויות עליכם. 109 חיי בידי תמיד, תורתך לא אשכח. כלומר, חיי נמצאים בסכנה מתמדת (ראה שמואל א' י"ט:ה'. איוב י"ג:יד). 110 רשעים טמנו לי מלכודות, ומפקודותיך לא סוטה. 111 תורתך ירושה לי לעולם, כי היא שִׂמְחָה יב הטיתי את לבי לשמור חוקיך תמיד עד קץ. שמש. יג אני שנא אנשים כפולי לב ותורתך אהבתי. גברים דו-משמעיים, מוחות הפכפכים. 114 אתה מחסי ומגיני, בדברך בטחתי. 115 סוּר ממני רשעים ואשמור מצות אלוהי. 116 תמכני כדבריך, למען אחיה, ואל תתן לי לבושה בתקוותי. 117 היה לי משען, ואיוושע, ואשמור חוקיך תמיד לפני. 118 אתה בז לכל הסורים מחוקיך, כי ערמומם אינו אלא שקר. התוכניות שלהם חסרות תועלת. 119 כְּסִיג תָּדַח כָּל־רְשָׁעִים בָּאָרֶץ, לְכֵן אֶת־תּוֹרָתֶךָ אַהֲבָתִי. 120 בְשָׂרִי רָעַד מִפְּגָנֶיךָ, וְאֶחֱרָא מִשְׁפָּטֶיךָ. אלו השייכים לישוע המשיח, אומר פאולוס הקדוש, צלבו את בשרם עם חטאיו ותאוותיו. גלטים ה' 24.  איין. 121 חוק ומשפט אשמור, לא אוותר בידי עושקיי. באופן כללי, לאויבי ישועתי. 122 קח בערבותך את רכוש עבדך ואל תדכאני גאוותנים. קחו אותי תחת חסותך, פן ידרשו אותי רשעים. 123 עיניי חפצות לישועתך ולצדקתך. 124 עשה עם עבדך כטובך ולמדני חוקיך. 125 אני עבדך, הביניני וידע תורתך. 126 עת להתערב, ה', כי עוברים על תורתך. 127 לכן אהבתי מצותיך מזהב וזהב טהור. 128 לכן צדקתי את כל פקודותיך; שנאתי כל דרך שקר. 129 נפלאות חוקיך; לכן שומר נפשי. 130 גילוי דבריך מאיר; לפשטים הוא מבין. הבנה מדויקת של דבריך; לענווים ותמימים. 131 אפתח פי ואחווה כי למצוותיך אני משתוקק. 132 הפנה פניך אלי וחנני כי זה צדק לאוהבי שמך. כיוון שזה צודק והוגן ביחס לאלה אשר וכו'. 133 חזק צעדי בדברך ואל תניח לעוולה לשלוט בי. הצילני מלחץ אנשים ואשמור משפטיך. כדי שיהיה לי שקט נפשי, וחוסר סבלנות, שנאה וכו', לא יגרמו לי להיסחף מקיום מצוותיך. 135 יאירו פניך על עבדך ולמדני חוקיך. תן לי מבט חיובי. 136 עיני זלגו דמעות כי לא נשמרה תורתך. 137 צדיק אתה ה' ומשפטיך צודקים. 138 בצדק ובאמינות תמימה נתת תורתך. הטמעת בעוצמה את הידע והשמירה על דברך, שהוא צודק ואמת. 139 קנאתי אוכלת אותי כי שוכחים צריכי דבריך. 140 נבחן דברך ועבדך אהב אותו. דברך אותנטי, בדוק (ראה תהילים עברים י"ב 17; תהילים יט 9) 141 קטן אני ובוז, אך פקודיך לא אשכח. 142 צדקתך צדק עולם ותורתך אמת. 143 צרה וייסורים השגנו אותי, ומצוותיך חפצי. 144 תורתך צדק עולם; תן לי להבין ואחיה. 145 אקרא לך בכל לבי; ענני, ה', ואשמור חוקיך. 146 אקרא לך; הושיעני, ואשמור תורתך. 147 אקום לפני שחר ואקרא לך; בדברך אקוות. בהבטחה שלך. 148 עיני עומדות לפני משמרות הלילה להרהר בדברך. כלומר, אני מתעורר לפני שחלפו ערימות הלילה. 149 שמע קולי כטובך ה', כמשפטך החייני. לפי דברך הצדק, לפי הבטחתך. 150 רודפי פשע מתקרבים, סוטים מתורתך. 151 קרוב אתה ה' וכל מצותיך אמת. 152 מזמן ידעתי את חוקיך כי לעולם כוננתם. 153 הבט בצניי והצילני כי לא שכחתי תורתך. 154 טען את עני והיה נוקם לי; הציל את חיי כדברך. 155 רחוקה ישועה מרשעים כי לא שמעו במשפטיך. 156 רבים חסדיך ה'; הציל את חיי כמשפטיך. כפי שהובטח. 157 רבים רודפי ואויבי, אך מתורתך לא אפנה. 158 למראה הכופרים נחרדתי, כי לא שמרו דברך. 159 ראה כי אהבתי פקודיך, ה'; שמור חיי כטובך. 160 תמצית דברך אמת, וכל משפטיך צדקך נצחיים. חטא, שינה. 161 נסיכים רודפים אותי ללא סיבה, דבריך הם ירא לבי. האדם הצדיק אינו ירא נסיכים או אנשים גדולים, יהיו אשר יהיו, מבלי להשתמש נגדם באלימות אחרת מלבד תפילה, אמון באלוהים ומילוי נאמן של מצוות אלוהיות. 162 אשמח בדברך כאילו מצאתי שלל עשיר. 163 שנאתי שקר, מתעב אותו; תורתך אהבתי. 164 שבע פעמים ביום אשבח אותך על חוקיך הצדק. שבע פעמים: לעתים קרובות מאוד (בלרמין). בעקבות אחרים, הזמר הקדוש רומז באופן נבואי לשבע השעות הקנוניות שבהן הכנסייה חוגגת את שבחי האל דרך פי הכוהנים. 165 שלום גדול בא על אוהבי תורתך, ולא יצליחו להכשיל אותם. אֶחֱוָה לְיְשׁוּעָתֶךָ ה', וּמִצְוָתֶיךָ אֶקְשֶׂה. 167 נפשי שומרה חוקיך ותשבה בהם. 168 פקודיך ותורתך אשמור, כי כל דרכי לפניך. 169 תבוא צעקתי אליך, יהוה, כדברך הבןני. 170 תבוא תחני אליך, כדברך הצילני. 171 תדבר שפתיי תהלתך, כי משפטיך לימדתני. 172 תדבר לשוני דברך, כי צדיקות כל מצותיך. 173 ידך נטויה לעזרתי, כי בחרתי בפקודותיך. 174 לישועתך, יהוה, אני משתוקק ותורתך חפצי. 175 תחיה נפשי להללך, ומשפטיך יעזרו לי. 176 כצאן אובד תעה, בקש עבדך, כי לא שכחתי מצותיך.

תהילים מס' 120

(תהילים מס' קי"ט בוולגטה)

1 שיר עליות. אל ה' בצרתי צעקתי וַיְעַנֵנִי. האם הכותרת "שיר העליות", המופיעה בתחילת מזמור זה וארבעה עשר המזמורים הבאים אחריו, מציינת מנגינה מסוימת? או שמא תהילים אלה נקראים כך משום ששרו אותם הלוויים על חמש עשרה המדרגות המובילות מחצר הנשים לחצר הגברים? או שמא יש לתרגם אותם כ"שיר העליה", משום ששרו אותם יהודים שחזרו משבי או שהלכו להשתתף בחגים בירושלים? אף אחת מהשערות אלה, וגם לא כל השערה אחרת, אינה ודאית. במזמור זה, ישראלי מתלונן על לשון הרע, מרמה וטבעם הריבני של גברים, והוא מתחנן לעזרה. 2 "הוֹשִׁיעַ אֲדֹנָי מִשְׁפָּתִים שַׁקְרִים וּמִלְּשׁוֹן רַמָּה." 3 מַה יִתֶּן לָךְ, מַה תּוֹצֵלֶךָ, לִשְׁנוֹת בוגדות? הנביא פונה אל אויביו, השקרנים. איזה עונש יטיל עליכם אלוהים? 4 חיצי שדי חדים, עם גחלים בוערות של עץ מטאטא. כעונש, תיפול לידי האל, כלומר אלוהים, ואז אל גחלי הצרות הבוערות. גחלי ערער ומטאטא נשמרות זמן רב, והן נשארות בוערות תחת האפר: זו הסיבה שהן סמל לשנאה עזה. ה אוי לי שכן במשק, לשבת באוהלי ארז. משך (שמות י', ב'), ככל הנראה מתייחס למסגדים (מושי), ליד הים הכספי; קדר היה שבט ערבים נוטה לשוד (ראה שמות כ"ה, יג, ישעיהו מב, יא, ס', ז'). הוא נחשב בדרך כלל לעם ברברי. שני עמים אלה נחשבים בדרך כלל לברברים. הנוצרי, לאחר קריאת מילים אלה, יהרהר בשחיתות העולם, שבתוכו עליו לעלות לרגל, והוא ייחל למשכנות שלום נצחי. 6 זמן רב מדי נשארתי עם שונאים שָׁלוֹם. 7 איש שלום אני, וכשאדבר אליהם, הם בשבילם המלחמה. אני אדם שליו, אבל כשאני מדבר בשלווה, הם מתחילים לריב.