תהילים מס' קכ"א
(תהילים מס' 120 בוולגטה)
1 שיר לעליות. אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי. במזמור זה, ישראלי, שעדיין בגלות, מביט בביטחון אל הרי ירושלים, שהיו בעבר מושב אלוהים, ומקווה לעזרתו ולהגנתו. ראה דברי הימים ב' כ':17. הנוצרי יזכור את ירושלים השמימית, הר האלוהים (ראה דברים לג:15; תהילים קכה:2). 2 מאת ה' יוצר שמים וארץ עזרי. 3 לא יתן לרגלך להחליף; לא ינום שומרך. 4 כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל. 5 ה' שומרך; ה' מחסך, תמיד לימינך. נהוג להילחם ביד ימין; אם אלוהים מגן על יד ימין בקרב, הניצחון מובטח. ה' לימינך, למגן אותך (תהילים עברים ט"ז, ח'; קט"ט, לא). 6 ביום לא יכה אותך השמש, וגם לא הירח בלילה. לא חום הקיץ ולא קשיות הקור יזיקו לכם. תרבויות מזרחיות מייחסות את קור הלילה, כמו גם השפעות זדוניות אחרות, לירח. סביר להניח שהזמר הקדוש התכוון לבטא באופן כללי רק את המחשבה הזו: לא תיתקלו בסכנה ולא בקושי שיגרום לכם להיכנע. 7 ה' ישמרך מכל רע, הוא ישמור את נפשך. 8 ה' ישמור על צאתך ובאתך מעתה ועד עולם. על כל התנהגותך, במהלך חייך ובמותך.
תהילים מס' קכב
(תהילים מס' קכ"א בוולגטה)
1 שיר עליות לדוד. הייתי ב שִׂמְחָה כאשר אמרו לי: "נלכה לבית ה'".« מזמור זה, במובן המילולי שלו, הוא שיר שיהודים שעלו לרגל לירושלים כדי להשתתף בטקסים, או שבויים החוזרים מהשבי לעיר הקודש, שרו בדרך. בו הם חוגגים את ירושלים ומתפללים לשגשוגה. במובן הנבואי, ירושלים הנחגגת כאן מתייחסת בו זמנית לכנסייה ולירושלים השמימית (התגלות כא:ב). נוצרים יזכרו את שני אלה, ובקריאת המזמור יתפללו במיוחד לשגשוגה של כנסיית ישוע המשיח. 2 לבסוף יעמדו רגלינו בשעריך, ירושלים. 3 ירושלים, את בנויה כעיר שבה הכל משתלב יחד. כיאה לעיר מבוצרת. הזמר הקדוש כאן מתכוון במיוחד לכנסייה ולירושלים השמימית, הדומות לעיר ללא הפרעה, לא מפוזרת, אלא יוצרות שלם, שחלקיה מתאחדים ומשתלבים זה בזה. הכנסייה, גופו של ישוע המשיח (אפסים ד':16), מאוחדת לשלם אחד על ידי האמונה., צְדָקָה וההשתתפות המשותפת בכל הטוב הרוחני וכמו כן ירושלים השמימית, הכנסייה המנצחת בשמים, באמצעות אינטואיציה ואהבה. 4 שם עולים השבטים, שבטי ה', כחוק ישראל, להלל את שם ה'. בני ישראל בירושלים הארצית, להשתתף בחגים לפי המצווה שניתנה לישראל להתאסף שלוש פעמים בשנה במשכן הקדוש (ראה דברים ט"ז 16); אלו הנקראים לכנסיית ישוע המשיח (ראה ישעיהו י"א), בכנסייה; אזרחי ירושלים השמימית, בשמים. 5 כּוֹסָאוֹת הוּעֲמוּ לַשְׁפָּט, כוֹסָאוֹת בֵּית דָּוִד. ישנם מושבי הצדק והשלטון העליונים (ראה דברים י"ז, ט'). בית דוד: נתיני דוד, בני ישראל; במובן גבוה יותר: אלה שנכנעו לבן דוד, למשיח (אוגוסטינוס). ו נדרו נדרים לירושלים, יהי זכרם אשר אוהביך. בקשו, צדיקי אלוהים, שייתן לעיר הקודש, ליושביה, מנוחה ומנוחה. שָׁלוֹם. ירושלים, תושביך, החפצים לשבת בתוכך, יזכו לכל טוב בשפע. 7 זה שָׁלוֹם מלוך בתוך חומותיך, שגשוג בתוך ארמונותיך. זֶה שָׁלוֹם, אושר ושגשוג שולטים בקרב תושביך הרבים. 8 למען אחיי וחבריי, אני מבקש עבורכם שָׁלוֹם. אני מתפלל לאושרך, עיר האלוהים, כי כל אזרחיך אחי וקרוביי הם, מאוחדים איתי באותה אמונה ואותה צדקה. 9 למען בית ה' אלוהינו, חפצתי באושר לכם. כי אלוהים שוכן בך וכו'.
תהילים מס' קכג
(תהילים מס' קכ"ב בוולגטה)
1 שיר עליות. אשא עיני אליך יושב בשמים. במזמור זה, בני ישראל מתחננים לאלוהים שיציל אותם מהמצב הכואב והמביש בו הם נמצאים. נוצרים יכולים להשתמש במזמור זה כתפילה בעת אסון ציבורי. 2 כְּעֵין עֶבֶד טוֹבָה אֶל־יָד־אֲדוֹנָיו, וְעֵין שְׁפָחָה אֶל־יָד־גְּבָרְתָּה, כֵּן עֵינֵינוּ טוֹבָה אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, עַד־יְחַסֵּנוֹ. כשם שעבדים ושפחות שומרים את עיניהם נעוצות באדוניהם ובפילגשיהם, כי מידיהם עליהם לצפות לכל, כך אנו נושאים את עינינו אליך בביטחון ומתחננים לעזרתך. 3 רחם עלינו ה', רחם עלינו, כי שָׁפָּה חִרְפָּה. 4 שָׁפָּה נפשנו מלעג גאים, מבוז גאים.
תהילים מס' קכ"ד
(תהילים מס' קכג בוולגטה)
1 שיר עליות לדוד. אִילוּ ה' עַלָּנוּ יְקַרֵּא יִשְׂרָאֵל. 2 אִילוּ ה' עַלָּנוּ בַּקּוֹמִים עָלֵינוּ, 3 הֲרִיסוּ אוֹרְפָנוּ חַיִּים בַּחֲרִית אֶפָם בָּנוּ. 4 הֲבִילוּ אוֹתָנוּ מַים, נחל שוטף את נפשנו, 5 מַים שָׁמָעִים שָׁטְפוּ את נפשנו. בלי עזרת האל. 6 ברוך ה', אשר לא נָתַנָּנוּ בִּצְפָרָם. 7 נפשנו כדרור נמלטה מְקַד צַף. מְקַד נִשְׁבָּר וְנִצְלַעְנוּ. 8 עזרתנו בשם ה' עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.באל המשחרר (ראה תהילים עברים כ':ב'). שם ה' הוא האל הנקוב בשמו, במפורש, הדבר האלוהי, אשר ברא שמים וארץ.
תהילים מס' 125
(תהילים מס' קכ"ד בוולגטה)
1 שיר עליות. כהר ציון, בוטחים ביהוה, אשר לא ינוע, כי לעולם יקום.מזמור זה חובר ככל הנראה במהלך גלות בבל, תחת דיכוי עובדי האלילים (פסוק 3). נוצרים יכולים להשתמש בו כתפילה בצרות הכנסייה. 2 חגורת הרים סביב ירושלים, לכן יהוה סובב את עמו, מעתה ועד עולם. כְּהָרִים סוֹבְבִים אֶת-יְרוּשָׁלָם, כֵּן יְהוָה סוֹבְב אֶת-עַמּוֹ. 3 לא יָשָׁרוּן שֶׁבֶט רָשָׁעִים עַל נְחַלֶּת צַדִּיקִים, לְמַעַן לֹא יַשְׁבוּ גַּם צַדִּיקִים יָדָם עַל עָוֶל. שרביט, עריצות הגויים, החזיק את היהודים בשבי; הם יכלו להתפתות על ידי הכוח שהפעילו הרשעים עליהם. מקטע זה אנו מסיקים שמזמור זה חובר במהלך שבי. 4 ה', תן חסדך לצדיקים ולישרי לב. 5 ועל הסורים בדרכים עקלות יעזובם ה' עם עושי רע. שלום על ישראל.
