ספר תהילים עם פירושים פסוק אחר פסוק

תהילים מס' קכ"ו

(תהילים מס' 125 בוולגטה)

1 שיר עליות. בְּשִׁבֵּר יְהוָה אֶת-שְׁבוּת צִיּוֹן, כְּחוֹלָם הָיָה לָנוּ. במזמור זה, בן ישראל, לאחר שחזר לארץ אבותיו, מתפלל לשיבתם השלמה של אחיו שעדיין היו בשבי. הנוצרי יבקש את גאולתם של כל אחיו ואחיותיו באותו מזמור. 2 אז פינו צעק שמחה, לשוננו שרה שירי שמחה. אז ייאמר בגויים: "גדולות עשה ה' להם". 3 כן, גדולות עשה ה' לנו; אנחנו ב... שִׂמְחָה. 4 ה', השב את שבוינו, כאשר אתה גורם נחלים בנגב. בחלקים הדרומיים של יהודה, הנחלים מתייבשים לעתים קרובות לחלוטין בקיץ. בסתיו, כאשר מתחילה עונת הגשמים, הם מתמלאים שוב במים ותורמים לפוריות הארץ. לפיכך, הזמר הקדוש מתפלל שבני ישראל שעדיין בגלות ישובו במהרה, לאושר מולדתם השוממה וההרוסה. 5 הזורעים בדמעות יקצרו בשמחה. לעתים קרובות, הזורע, המוצא את עצמו נאלץ להפקיד את גרגיריו האחרונים בידי האדמה, מפזר את זרעו בעצב; אך הקציר משמח. כך, חוסר מזל מפנה את מקומו לאושר, דמעות לשמחה; כך, לאחר זמן ניסיונות, מגיע זמן הנחמה. 6 ילכו בוכים, נושאים זרע לזרוע, וישובו בתרועת שמחה, נושאים אלומות קצירם.

תהילים מס' קכ"ז

(תהילים מס' קכ"ו בוולגטה)

1 שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מֵאֵת שְׁלֹמֹה. אִם־יְבָן יְהוָה בַּיִת, לָשָׁוָל יַעֲמְלוּ בָּנִים. אִם־יְהוָה שָׁמֵר עַל־עִיר, לָשָׁוָל יְשָׁמֵר שָׁעָרָיהָ. לא נראה שהשם שלמה נמצא בכתבי היד העבריים העתיקים ביותר, שכן תרגום השבעים היווני, שהוא העתיק מכולם, אינו מכיל אותו. על פי דעה סבירה, המזמור חובר לאחר גלות בבל, והוא יושם על החסד וההגנה שביקשו מאלוהים עבור קהל ישראל החדש. הבית והעיר כאן מתייחסים לכל מה שתורם לשגשוגה של משפחה: ילדים, רכוש ועמדות כוח. ראה שמות א' כא' ושמואל ב' ז' יא'. 2 לשווא תקום לפני היום ותעכב את מנוחתך, אוכל לחם סבל; הוא נותן כן לאהוביו בשנתו. אתם, הנאבקים בכל מיני קשיים ומחסורים כדי להרוויח את לחמכם, לא יועיל לכם אם אלוהים לא יהיה עמכם. 3 הנה, בנים נחלת יהוה הם, ופריטי בטן פורייה הם שכר. שנתו האהובה של אלוהים (הם עוסקים בעניינם בשלווה גמורה של נפשם, יחד עם כניעה מוחלטת לרצון האל), אך אלוהים מברך את השלווה שבה הם פועלים; הוא מברך אותם בכך שהוא נותן להם ילדים, שתחתם, כברכה הארצית הנחשקת ביותר, כלולים גם טובין אחרים. 4 כחצים ביד גבור, כן בני נעורים. כשם שחצים משמשים את הלוחם להתקפה ולהגנה, כך גם ילדים משמשים את הוריהם להגנה ותמיכה. 5 אשרי האיש אשר מלא אשפתו בהם לא יבושי במענה אויביהם בשער העיר. הם יגנו עליו כאשר יצטרך להתמודד עם אויביו בבית המשפט, או בבית המלחמההשווה בראשית כ"ב:17.

תהילים מס' קכ"ח

(תהילים מס' קכ"ז בוולגטה)

1 שִׁיר עֲלוֹת אַשְׁרֵי אִישׁ יְרָא יְהוָה, הַלֵּךְ בְּדָרְכָיו. המזמור הוא תמונה של אושרם של אנשים צדיקים. 2 תאכל פרי עמלך, ושמחת ותשבעה בטוב. מבלי שאחר יניכס אותם, וזה מה שמאיים על אלו המבזים את התורה (ראה ויקרא כו:טז. דברים כח:לג). 3 אשתך כגפן פורה בתוך ביתך, בניך כנצרי זיתים צעירים סביב שולחנך. האישה הצדקה חיה מבודדת בביתה (תהילים עברים ס"ח:13). האישה הפוגענית עושה את ההפך (ראו משלי א':11). ילדים תמיד יהיו ירוקים ומשגשגים (ירומינוס). 4 כך יתברך האיש ירא ה'. ה יברכך ה' מציון, ותראה את ירושלים פורחת כל ימי חייך. ירושלים הפורחת: דימוי לשגשוג מלכות האלוהים. 6 מי ייתן ותראה את ילדי ילדיך. שָׁלוֹם או על ישראל.

תהילים מס' קכ"ט

(תהילים מס' 128 בוולגטה)

1 שיר עליות. עִצְקוּנִי מֵנְעוּרֵי יֹאמַר יִשְׂרָאֵל. ישראלי, ככל הנראה אחד מאלה ששבו מהשבי, מהרהר במזמור זה על הסבל שעמו נאלצה לסבול, כמו גם על העזרה שזכתה לה מאלוהים, והוא מנבא את חורבנם של אלה שיכריזו בעתיד על עצמם כאויבי ציון. 2 עיקשו אותי באכזריות מנעורי, אך לא יכלו לגבור עליי. 3 חרשו את גבי, חצבו שם חריצים ארוכים. הם היכו אותי במקלות, גרמו לי פצעים עמוקים וגרמו לי סבל רב. 4 וְה' צַדִּיק; כְּבוֹד רָשָׁעִים גָּרַת. הוא השמיד את אויבינו. ממלכת הכשדים הופלה על ידי כורש, ונסיך זה הרשה ליהודים לשוב לארצם. ה' שבר את חוטי החוטאים (החוטים שבהם כבלו אותי). 5 יתביישו ויפנו אחור כל שונאי ציון. 6 יהיו כחרב גגות אשר יבול בטרם יעקר. 7 לא ימלא קוצר את ידו ולא יקשר אלומות את חיקו., העשב שעל הגגות, שמתייבש במהרה משום שאין לו שורשים עמוקים, הוא תמונה לאושר החולף ולרכושם קצר המועד של רשעים. 8 והעוברים ושבים לא אומרים ברכת ה' עליך, אנו מברכים אותך בשם ה'.« כמקובל, כאשר נתקלים בקוצרים (ראה רות 2, 4).

תהילים מס' קל

(תהילים מס' קכ"ט בוולגטה)

1 שיר המעלות. מן המעמקים אצעוק אליך, יהוה. ממעמקי סבלי, מן ה כֵּלֵא, של שבי, חוסר מזל וייסורי החטא. על פי כמה פרשנים, מזמור זה שימש כתפילה ליום התשובה הציבורית שקבע עזרא (ראה עזרא ט', ה' ואילך). הכנסייה משתמשת בו כתפילת תשובה עבור החיים והמתים שהיו שייכים לה, אשר, אמנם, עזבו את החיים באהבה אלוהית, אך בגלל הפגמים שבהם היו אשמים, ונותרו להם לכפר, עדיין מוחזקים בכור המצרף, עד שישלמו את מה שנותר להם חייבים לאלוהים, עד שישלמו את חובם, כפי שאמר ישוע המשיח, עד הפרוטה האחרונה. 2 יהוה, שמע קולי, תהיינה אזניך קשובות לקול תפילתי. 3 אם תסמן יהוה עוון על ידיך יהוה, מי יעמוד? אם רצית לגרום לצד האשם לתת דין וחשבון מדויק, ולהעניש אותו בחומרה, כפי שמגיע לו. 4 אבל איתך הוא סְלִיחָה, כדי שתהיה נערצת. 5 אחכה ליהוה נפשי תחכה ובדברו אשקיע. 6 נפשי משתוקקת ליהוה משומרים משתוקקים לשחר. הזקיף שמבלה את הלילה מבלי לישון ממתין בקוצר רוח לבוקר שיביא לו מנוחה. 7 ישראל, תן קוהך ביהוה, כי עם ה' רַחֲמִים, עמו גאולה בשפע. יזכור הנוצרי בהקשר זה שהוא נגאל, לא במחיר כסף או זהב, אלא במחיר דמו היקר של ישוע המשיח, ולא לזמן מסוים, אלא לנצח נצחים. 8 הוא אשר יגאל את ישראל מכל עוונותיו.