ספר תהילים עם פירושים פסוק אחר פסוק

תהילים קלו

(תהילים מס' קלה בוולגטה)

1 הודו לה' כי טוב הוא לעולם חסדו. 1. מחבר המזמור מפציר בעם להלל את אלוהים, פסוקים 1-3; 2. על הנפלאות שעשה בששת ימי הבריאה, פסוקים 4-9; 3. על גאולת ישראל ממצרים, פסוקים 10-15; 4. על מתנת הארץ המובטחת, פסוקים 16-22; 5. על המתנות שהוא מעניק לכל אדם, פסוקים 23-26. מזמור זה ייחודי בכך שהפזמון מוכנס בין כל פסוק (26 פעמים): כי לעולם חסדו. סולן ללא ספק שר כל פסוק, והמקהלה מיד לקחה את הפזמון, שהיה כמו התגובה בפתיחות שלנו. נראה שמזמור זה נשר בבית המקדש כשירה חלופית, כך שהבית בסוף כל פסוק יצר את הפזמון שחזר על עצמו על ידי קבוצה שנייה של הלוויים או העם, כמו הבתים בתגובה לפתיחות שלנו. 2 הודו לאלוהי האלים כי לעולם חסדו. הודו לה' אדונים כי לעולם חסדו. אלוהי האלים; אדון האדונים; בביטויים אלה, התכוון מחבר התהילים לכך שאלוהים נעלה על כל כוח, מכל סוג שהוא, בשמים, בארץ או אפילו בגיהנום. באשר למילה "אלים" בפרט, היא ניתנת לעתים קרובות לשופטים ולמחוקקים. ראה תהילים וולגטה פא, א'. 4 לָבָדוֹ עוֹשֶׂה נפלאות גדוֹלות, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. 5 עֹשֶׂה שָׁמַיִם בְּחכמה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ראה בראשית א':א'. 6 אשר פרש ארץ על פני המים כי לעולם חסדו. ראה תהילים, עברים כ"ד. 7 עשה מאורות גדולים כי לעולם חסדו. 8 השמש למשלט ביום כי לעולם חסדו. 9 ירח וכוכבים למשלט בלילה כי לעולם חסדו. 10 למכה בכורי מצרים כי לעולם חסדו. ראה שמות י"ב, כ"ט. - בכורם; במקום בכורו. המילה "להם" היא ברבים משום שמצרים, השם שאליו היא מתייחסת, אינו צריך להיות מובן כאן כארץ, כאדמה, אלא כיושבים. 11 הוציא את ישראל מתוכם כי לעולם חסדו. ראה שמות י"ג 17. 12 ביד חזקה ובזרוע נטויה, כי לעולם חסדו. 13 למחצה את ים סוף, כי לעולם חסדו. 14 אשר הוביל את ישראל דרכו, כי לעולם חסדו. 15 והשליך את פרעה ואת צבאו בים סוף, כי לעולם חסדו. 16 אשר הוביל את עמו במדבר, כי לעולם חסדו. 17 אשר הכה מלכים גדולים, כי לעולם חסדו. 18 והשמיד מלכים גיבורים, כי לעולם חסדו. 19 סיחון מלך האמורי, כי לעולם חסדו. 20 ועוג מלך הבשן, כי לעולם חסדו. 21 אשר נתן את ארצם לנחלה, כי לעולם חסדו. 22 לנחלה לישראל עבדו, כי לעולם חסדו. 23 לזכרנו בשפלתנו, כי לעולם חסדו. 24 והציל אותנו מצוררינו, כי לעולם חסדו. הוא גאל אותנו וכו'; הוא הציל אותנו מעוולות אויבינו. 25 נותן מזון לכל חי כי לעולם חסדו. 26 הודו לאלוהי השמים כי לעולם חסדו.

תהילים קל"ז

(תהילים מס' קל"ו בוולגטה)

1 על נהרות בבל ישבנו ובכינו, זכרנו את ציון. מזמור בסגנון מזמורי דוד, או קינותיו של הנביא ירמיהו. המזמור חובר על ידי ישראלי שחזר לאחרונה משבי בבל. הוא מקונן על כך שבעוד בני ישראל עדיין היו בבבל, כל שירי הקודש נאלצו להיפסק. בסופו, הוא מטיף קללות נגד אויבי ירושלים, שהיו גם אויבי אלוהים. נהרות בבל: על גדות הפרת, החידקל, החבורה וכו'. היהודים אהבו להתיישב על גדות נהרות, כדי שתהיה להם גישה נוחה למים הדרושים לטהרותיהם ולרחיצתם השונים; זו גם הסיבה שמקומות התפילה שלהם היו בדרך כלל ליד נהרות. הנוצרי יכול, באמצעות מילות מזמור זה, לגנות את סוגי השבי השונים שאליהם נפל עלי אדמות. 2 תלינו את נבלינו בערבי עמקיה. 3 כי שם, שבוינו דרשו מאיתנו, מדכאינו, מזמורים ושירים, שירי שמחה: "שירו לנו שיר ציון!" 4 איך נשיר את שיר ה' בארץ נוכריה? 5 אם אשכחך, ירושלים, תשתק ימיני. אם אשכחך, אם אכחיש אותך, מה שיקרה אם אשיר את שירי הקודש המשמשים בעבודת אלוהינו, על אדמה טמאה וכו'. 6 תדבק לשוני לחך פי אם אשכחך ולא אחשב לירושלים שמחתי גדולה. תִּהְיֶה לִשְׁמוֹת שֶׁלִּשְׁמוֹת, אוֹלֵם וְכוּ'. 7 זְכֹר יְהוָה, אֶת-בְּנֵי אֱדוֹם, אֲשֶׁר בְּיוֹם ירושלים, אֲשֶׁר אָמְרוּ הַחֲרִיסָהּ, הַחֲרִיסָהּ עַד-יֹסְדָּיהּ.« ה', העניש את האדומים על האסון שפקד את ירושלים. האדומים היו בברית עם הכשדים שהחריבו את ירושלים (ראה יחזקאל כ"ה, יב ואילך, עובדיה י' ואילך). 8 בת בבל, נידון לחורבן, אשרי גמול לך על הרעה שעשית לנו. ערים הן כמו בנות של ממלכות, של הקהילות שבנו אותן. לעומת זאת, הן עצמן ממוקמות עבור ממלכות או קהילות אלה, כמו במקרה זה, בבל עבור ממלכת בבל. ברוך נקם האל (זה שאלוהים ישתמש בו כדי לבצע את נקמתו). נקם זה היה כורש, שייסד את האימפריה הפרסית העצומה על חורבות בבל. 9 אשרי התופס את ילדיך הקטנים ומרעתם על אבן. אשרי מנצח אותך בנשק. לרסק ילדים באבנים, שהיה פעם מנהג אכזרי מקובל ב המלחמה (ישעיהו י"ג:16, ד'; מלכים ח':12) משמש כאן בדרך כלל במשמעות של לקחת, לסחוב בסערה.

תהילים קל"ח

(תהילים מס' קל"ז בוולגטה)

1 לדוד. אודה לך בכל לבי; אשיר לך בנבל לעיני מלאכים. רוב החוקרים מאמינים שדוד חיבר מזמור זה כשיר הודיה כאשר, לאחר שניצל מכל אויביו, הוכר כמלך על ידי כל השבטים וקיבל מאלוהים את ההבטחה על הצאצא הגדול שיבוא ממנו ועל נצח שלטונו (שמואל ב' ז'). באמצעות דברי מזמור זה, נוצרים יודו לאלוהים במיוחד על חסד הגאולה ויבטאו את תקוותם לזכות לעזרתו של אלוהים כנגד כל אויבי ישועתם. 2 חפצתי להשתחוות בהיכל קדשך ולהלל את שמך, על טובך ונאמנותך, כי דברת נפלא, על כל כבוד שמך.הַכָּבַרְתָּ שְׁמֶךָ הַקָּדוֹשׁ עַל כָּל בַּהֲבָרָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי (שמואל ב' ז') וְאֲשֶׁר תַּקְיֵם.  3 ביום קראתיך, עניתני; כוח ואומץ השבת לנפשי. 4 כל מלכי הארץ יהללוך, יהוה, בשמעם דברי פיך. כל הבטחותיך, כל הגילויים המנחמים שלך לטובת גאולת העולם כולו. 5 יחגגו דרכי ה' כי גדול כבוד ה'. דרכי ה': תכונות השגחתו האוהבת (תאודורט). 6 כי נשא יהוה וענוים רואה, וגאים ידע מרחוק. ראה תהילים עברים קי"ג, ד'. 7 אם אלך בצר, אתה שומר על חיי; אתה מושט ידך על זעם אויבי, וימינך תושיע אותי. 8 ה' יעשה לי. ה', לעולם חסדו; אל תעזוב מעשה ידיך. ה' ישלים לי; הכל יביא עד סופו. ה', אל תחדל ממלאכת הישועה אשר התחלת למעני; אל תניח לה לבלתי גמורה.

תהילים קל"ט

(תהילים מס' קל"ח בוולגטה)

1 למנצח המקהלה, מזמור לדוד. יהוה, חקרתי וידעתני., ראה תהילים ד'. במזמור יפהפה זה, הזמר הקדוש מצייר תמונה של ידיעת הכל של אלוהים. לאחר שהצהיר על אמונתו בנקודה זו, הוא מצהיר שהוא נחוש לשנוא את אויבי האל (אשר, במעשיהם, מכחישים שאלוהים יודע הכל), ולבסוף, הוא מתפלל לה' שיראה לו את הדרך הנכונה (כדי שיוכל לרצות את האל הזה שממנו אין דבר נסתר).  2 אתה יודע, מתי אני יושב או עומד, אתה יכול להבחין במחשבותיי מרחוק. כל חיי והתנהגותי ידועים לך. 3 אתה שומר אותי בהלכתי ובשכבי, וכל דרכי מוכרות לך. אתה יודע הכל, אתה שולט בכל דרכי. 4 בטרם יהיה דבר על לשוני, אתה ה' ידעת אותו היטב. 5 אתה סוגר אותי מאחור ומניח את ידך עליי. אתה יודע הכל, גם מה שקורה עכשיו וגם מה שקרה בעבר; אתה זה שתומך בי, זה שמגן עליי. 6. המדע נפלא מדי בשבילי; הוא גבוה מדי בשבילי להגיע אליו. המדע האינסופי שלך, ידיעת הכל שלך וכו'. 7 אִין אֶלְךָ מִרוּחֶךָ, אִין אֶבְרַח מִפְנֶיךָ? 8 אִם-עֲלָה שָׁמַיִם, אַתָּה שָׁם; אִם-אֶעֱמַר בְּשְׁאָהוּל אֶתְשְׁכָּבִי, אַתָּה שָׁם. שאול: ממלכת המתים. 9 אם אקח כנפי שחר ואשכן בקצה הים, הים מוכן לאזור המערבי. משמעות: כאשר אעוף במהירות השחר, מהמזרח ועד לארצות המערב הנידחות ביותר, היית מלווה אותי, והיית בכל מקום לצידי. 10 שׁוּב יָדֶךָ תְנַחֵנִי וְיָמִינְךָ תַּאֲחַזֵנִי. לכל מקום שתלך, תמיד תהיה נוכח, ותדע מה מעסיק אותי. 11 ואני אומר: לפחות החושך יכסה אותי והלילה יהיה האור היחיד שיקיף אותי. אמרתי לעצמי: החושך יסתיר אותי מעיניך, ומעשי הפשע בחושך יישארו נסתרים; אך אפילו החושך יגלה את כל מעשיי ואת כל רגשותיי, כי אפילו הלילה אור סביבי. 12 אפילו לחושך אין חושך עבורך; הלילה יאיר כיום, והחושך כאור עבורך. 13 כי יצרת את עיניי, ארגת אותי ברחם אמי. אתם אלה שבראתי אותי ושומרים עליי; לכן אתם יכולים לדעת הכל. 14 אשבח אותך כי הפליא עשית אותי; נפלאות מעשיך, ותשמח נפשי להכירם. 15 לא נסתרה יישותי ממך, כאשר נוצרתי בסתר, כאשר ארוגתי במעמקי אדמה. ברחם אמי.  16 כזרע תמה הייתי ועיניך ראיני ובספרך נכתבו כל הימים הנועדים לי בטרם עת היו כלם. עיניך ראו את ישותי עדיין לא צורתה, את המסה שלי, את החומר שממנו נוצרתי וכו'. הימים נקבעו, לפני שאף אחד מהם (הימים) עדיין נוכח. 17 אלוהים, מה נעימות מחשבותיך עליי, מה עצום סך כלן! 18 אם אספר אותן, ירבו מספרן כגרגירי חול, כשאקיץ, עוד אהיה עמך. כמה בלתי נתפסות לי מחשבותיך, אלוהים (ידיעתך וחכמתך)! כמה עצום סכם (כמה מלא בכולם). אם הייתי סופר אותם (מחשבות ידיעתך וחכמתך), היו רבים מחול הים: אני קם (בבוקר לאחר שהרהרתי כל הלילה על ריבונם), ועדיין אני עמך (בהרהור מחשבותיך). 19 אלוהים, הלא תשמיד רשעים? אנשי דמים, סורו ממני. כדי להעביר את הרעיון שהוא שונא את הרשעים, כאויבי אלוהים, כשם שהוא מכבד את הטובים, כחבריו, הזמר הקדוש מזכיר את העונשים שבהם אלוהים מכה. הדייגים, זוהי הוכחה לכך שאלוהים עצמו מתעב את הרשעים חסרי התקנה. בדבריהם של רשעים אלה, מחבר התהילים מתייחס בעיקר לאותם אויבים אנושיים מבחוץ, אשר אורבים להזדמנות להביא לנפילת בני ישראל, וכך הכריזו על עצמם כאויביו הייחודיים של אלוהים. הנוצרי יזכור את אויבי הדת הערמומיים. 20 ידברו עליכם בלשון פלילית, נשאו את שמכם לשווא, הם אויביכם. רשעים מדברים עליך בחמת זעם, הם קשרו קשר ונשבעים ראה. מתי 5, 35. אלה יכולים להיות אויבים מבחוץ, או רשעים מבפנים. 21 הלוא אשנא, יהוה, את שונאיך, אתעב את קמיך? 22 כן, שנאה מוחלטת אשנא אותם, אויבי הם. 23 חקרני, אלוהים, ודע את לבי; נסהני ודע את מחשבותיי. לִרְאוֹת אִם לֹא אֲנִי מְלָאכָה שָׂעָרָה מִן הַרְשָׁעִים, כְּעַל אוֹיְבֶיךָ, וּמִמַּעֲשֶׂיהם. 24 ראה אם אני בדרך הרסנית והובל אותי בדרך נצח. בדרך אל הנצח, אל חיי נצח.

תהילים מס' 140

(תהילים מס' קל"ט בוולגטה)

1 למנצח המקהלה, מזמור לדוד. על פי רוב הפרשנים, דוד פנה את התפילה הכלולה במזמור זה לאלוהים, בבקשה לעזרתו כנגד אויבים רשעים וערמומיים, בתקופה בה נרדף על ידי שאול ואנשיו. אחרים מפרשים את המזמור כביטוי לתלונות היהודים, לאחר שובם משבי בבל, על שנאתם ועוינותם של השומרונים ואויביהם האחרים (ראה נחמיה). בפירוש אחרון זה, משמעות הכותרת היא: מזמור בסגנון דוד. 2 ה', הצילני מרשע, שמורני מאנשי חמס, 3 אשר חושים רעות בלבם, אשר מסיתים תמיד המלחמה 4 המחדדים כנחש לשונם וארס צפע תחת שפתיהם סלה. דבריהם מלאים זדון; הם משמיעים נאומים מזיקים. 5 ה', שמור אותי מיד רשעים; הציל אותי מאנשי אלימים הזוממים להכשיל אותי. 6 גאים שמו לי פח ומלכודת; הם שמו רשתות על נתיבתי; הם ארבו לי. סלה. 7 אמרתי לה', "אתה אלוהי". שמע ה' קול תחנוני. 8 ה' אלוהי, גיבור מושיעי, אתה מכסה את ראשי ביום מלחמה. 9 ה', אל תעשה משאלות רשעים; אל תצליח מזימותיהם, כי גאו הם. סלה. 10 יפלה עוון שפתיהם על ראש הצורים עליי., כל הרעה שהם זוממים נגדי (כריסוסטומוס) 11 יִתְעַנְדוּ עֲלֵיהֶם גחלים בוערות. יְשִׁלֵכֵם אֵלֶּה אֶל־אֵשׁ, אֶל־מַעֲמָקִים מִשֶּׁמֶן לֹא יִקּוּמוּ שׁוּב. ראה תהילים עברים י"ח 13. 12 לא, לא יצליח רודף דיבה בארץ, ואיסור ירדף ללא רחם את איש האלים. 13 ידעתי כי ה' תומך במשפט עניים ובמשפט לעניים. 14 כן, צדיקים יהללו את שמך, וישרים ישכנו לפניך.