תהילים מס' 141
(תהילים מס' 140 בוולגטה)
מזמור א' לדוד. יהוה אקראך מהרה אליי. האזן לקולי כי אקראך. על פי מספר פרשנים, דוד התפלל במזמור זה כדי להשיג ערנות על לשונו ולהגן עליו מפני פיתוי, בזמן שמצא את עצמו במצב דומה מאוד לזה שבוודאי הוליד את המזמור הקודם. על פי אחרים, המזמור הוא קינה באופן המצוין במזמור לעיל. נוצרים יכולים להשתמש במזמור כתפילה נגד פיתוי. 2 תִּהְיֶה תְּפִלָּתִי כְּקֶטֶר לִפְנֶיךָ, וְנִשְׂא יָדַי כְּמִנְחַת עֶרֶב. ראה שמות ל':7-8. ...כמו קורבן הערב: נעים כקורבן הערב, אשר, כמו קורבן הבוקר, כללה הקרבת סלת ויין (שמות כט:38-42; במדבר כח:3-8). חוקרים המאמינים שדוד מתפלל מוצאים את ההסבר למילים אלה בחיי הנדודים שניהל במהלך בריחתו מפני שאול, תקופה בה לא יכול היה להשתתף בקורבנות במשכן הקדוש אלא נאלץ להסתפק בתפילות נלהבות לאלוהים. על פי כמה אבות הכנסייה, אין קורבן הבוקר, אלא קורבן הערב, ובכך מרמז לקורבן הברית החדשה, אשר, לאחר שהוקרבה באופן דמים לקראת הערב, נחקק גם לקראת הערב בצורתה ללא דם. 3 יהוה, שים שומר על פי, שומר על פתח שפתיי. אל תיתן לי להיכנע לחוסר סבלנות בתוך השמצות ורדיפות אויביי, פן אפול לכעסו, למורת רוחם ולחטאיו של אלוהים. 4 אַל תטה את לבי לדברים רעים, אַל תטה אותו לעסוק במעשים רעים עם אנשי עוולה, למען לא אשתתף במשתהיהם. אל תאפשר לפיתוי לתרץ את חטאיי האמיתיים לעלות בליבי. 5 יִכָּנִי צַדִּיק, טוֹבָה הִיא; יְגַעֵר נִי, בָּרַשׁ עַל-רֹאשִׁי הִיא; לֹא יְסַנֵּה רֹאשִׁי, כִּי אֲזֹה אֶתְעַם רָעָם בְּתִפְלָתִי. "אל תניח לי", מתכוון מחבר התהילים מההקשר, "לאבד סבלנות עם אויבי" (פסוקים ג'-ד'); "אל תניח לי לצדד בהם בגלל תענוגותיהם" (פסוק ד'); "אני יכול להסתדר בלי תענוגות אלה, כי אני מעדיף לסבול גערה מצד צדיקים, בין אם עדינים ובין אם חמורים, מאשר ליהנות אפילו מהתענוגות הגדולים ביותר שהחוטא ירצה לתת לי; אני מתנגד לתפילתי לתענוגות אלה, פן יהפכו לי למלכודת". 6 אך בקרוב יושלכו מנהיגיהם ארצה והם ישמעו לדבריי כי הם רצויים.מנהיגי אויביי ייענשו בנפילתם; ואז דבריי ייאמנו. 7 כְּחֹרֵשׁ וְהַרְפִּיר אֶדֶר, כֵּן עַצְמוֹתֵינוּ פזורות עַל־פֶּה שָאוּל. היינו בסכנה, צעדנו על סף ממלכת המתים. 8 כי אליך יהוה אלוהים אני שוא עיני בך אבקש מחסה אל תעזוב את נפשי. אַל תַסְגַּרְנִי לִבְלֹא עִזְרָה לִרְבֵי. 9 הגן עלי ממלכודות אשר טמנו לי, ממלכודות אשר טמנו עושי רע. 10 מי ייתן שירשעים יפלו במלכודותיהם, וגם אני אמלט.
תהילים מס' קמב
(תהילים מס' 141 בוולגטה)
א מזמור לדוד. בהיותו במערה. תפילה.דוד, בצר לו, מקווה לעזרה רק מאלוהים. 2 אצעוק אל ה' בקולי, אתחנן אל ה'. 3 אשפוך תלונתי לפניו, אשים לפניו צרתי. 4 כי תכשמני רוחי, אתה ידעת את דרכי; אתה יודע כי בדרך אלך מטילים לי מלכודות. כשרוחי מאבדת אומץ, אתה יודע את מצבי המסוכן, ואתה בא לעזרתי. 5 הבט ימיני וראה: איש אינו מכיר אותי, אין בי מחסה, איש אינו דואג לנפשי. איני יכול לקוות לעזרה כלשהי כאן למטה, איני יכול לברוח. 6 אֶצְעַק אִלֶּךָ יְהוָה, אֹמַר אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בָּאָרֶץ חַיִּים.בחיים האלה ובחיים הבאים. 7 האזינו לתלונתי, כי אומלל אני מאוד; הציליני מרודפי, כי חזקים ממני. 8 משכו את נפשי מזה. כֵּלֵא, ,כדי שאהלל שמך. צדיקים יגברו עמי בגלל הטוב שעשית לי. צדיקים מחכים לרגע שתצילני, כדי שיוכלו להללך עמי.
תהילים מס' 143
(תהילים מס' 142 בוולגטה)
1 מִזְמוֹר לְדָוִד. יְהוָה שָׁמַע תְּפִלִּתִּי, הַאזִין לְתַחֲנוּנֵי, עָנְנִי בְּאֱמֶתְךָ וּבְצַדְקָךָ.אמת: כי אתה נאמן וכנה בהבטחותיך. לצדק יש לעתים קרובות את אותה משמעות בכתובים כמו לחסד ורחמים. (ראה תהילים כ"ב:ל"ב, מ':י', שופטים ה', יא' וכריסוסטומוס). נוצרי יכול להשתמש במזמור זה כתפילה בעת צרה דחופה, וגם כדי לבטא את רגשות החרטה שלו ולקבל סליחה וסליחת חטאיו. 2 אַל תבוא במשפט עם עבדך כי אין צדיק לפניך איש חי. אַל תבחן אותו כשופט קשה, כי אין אדם חי טהור בעיניך. 3 אויב מבקש נפשי, רומס את חיי ארצה. משליך אותי אל חשכים כמו אלה אשר מזמן מתים. דוד מתכוון: סלחו לי, כי אויבי רדפו אותי עד מוות. הנוצרי יזכור את אויבי ישועתו, את ההשפלות שגרמו לו חטאיו ואת לילות החרדה שהם גרמו לו לסבול. 4 רוחי כואבת בקרבי, לבי נחרד בתוך לבי. 5 אחשוב ימי קדם, אהרהר בכל מעשיך, אחשוב על מעשה ידיך. בכל האירועים בהם הראית לעתים כה קרובות את רחמיך. ו אשלח ידי אליך וצמא לך נפשי כארץ צחיחה סלה. מעודד ממעשי רחמיך, אני מושט ידי אליך. 7 מהרו לענותי ה', כשלתי רוחי; אל תסתר פניך ממני, אהיה כמו יורדים לבור. מוחי נכשל מחוסר סבלנות לנוכח המחשבה שהיא תחכה. 8 הַנֵּה אֶחֱמַר טוֹבְךָ, כִּי בָּךְ אֶקְוֶה. הַרְאֶנִי דֶּרֶךְ אַלְכֶּה, כִּי אִלֶּךָ אֶשְׂאֵם נַפְשִׁי. הדרך שעליי ללכת על מנת להימלט מכל הסכנות לגאולתי. 9 הצילני מאויבי, ה', בך חסה. 10 למדני לעשות רצונך כי אתה אלוהי. רוחך הטובה תובילני בדרך ישרה. רוח קודשך, חסדך (ראה תהילים עברים נ"א 13). 11 למען שמך ה', שמור חיי; בצדקתך הציל את נפשי מצרה. 12 בטובך השמיד אויבי והרג את כל עונשי כי עבדך אני.
תהילים מס' קמד
(תהילים מס' 143 בוולגטה)
א לדוד. ברוך ה' צורי, אשר למד ידיי למלחמה ואצבעותיי למלחמה. המלחמה, כפי שמאמינים פרשנים רבים, דוד חיבר מזמור זה לאחר ניצחונו על אבשלום, כאשר כל ישראל שוב נכנע לו (פסוק ב'). אחרים סבורים שדוד חיבר אותו לאחר ניצחונו על גוליית, אך מה שנאמר על שעבוד העם בפסוק ב' אינו מתיישב עם השקפה זו. כדי להסביר את האנלוגיה בין מזמור זה למזמור י"ח, כמה פרשנים מניחים שדוד, במזמור י"ח, שחיבר לקראת סוף חייו, התכוון לפתח עוד יותר את רעיונותיו של האחרון, שחיבר קודם לכן. הנוצרי יודה לאלוהים על החסד שקיבל על ישועתו ויבקש עזרה נוספת. 2 נדבי ומבצרי, מחסי ומושיע, מגיני, מחסי, האוסף את עמי תחתיי.דוד יכול היה לדבר כך לאחר ניצחונו על אבשלום 3 אדוני, מה האדם כי תזכרנו, בן אדם כי תזכרנו? 4 האדם כנשימה, ימיו כצל חולף. ראה איוב ח':ט', יד:ב' 5 ה', השתחווה שמיך ורד, גע בהרים ויאירו, 6 הבזק ברקים ופיזר אויבים, יורה חיציך והביסם. לאחר ההודיה, מחבר התהילים מתחיל כעת תפילה חדשה לגאולה מאויביו האחרים, הממשיכים ללחוץ עליו חזק (5-12). האויבים היו שרידי מפלגת אבשלום. פסוקים 5 ו-6 פירושם, באופן מטאפורי: אלוהים, הראה בהודך הנורא, והצילני. 7 נטה ידיך ממרומים, הצילני והושיעני ממים רבים, מיד זרים., מיד הילדים הלא טבעיים האלה, אשר, עם בני אבשלום, מרדו בי. אחרים שומעים את האויבים מבחוץ. 8 אשר פיו מדבר שקר וידו יד שקר. הם לא מחזיקים נֶאֱמָנוּת שהם נשבעו. 9 אלוהים, אשיר לך שיר חדש, אודה לך בנבל עשרת המיתרים. 10 אתה נותן תשועה למלכים, אתה מציל את דוד עבדך מחרב קטלנית., 11 הצילני והושיעני מיד בני נכר אשר פיו מדבר שקר וידו יד שקר. 12 יַגְדוּ בְנֵינוּ כְּעֹצִים בְּנַעוּרֵיהֶם, וְהָיוּ בְּנֵינוּ כְּפִנָּה, מְחֻקְּלוֹת כְּמַקְדָּשִׁים. פסוקים 12-15 מתייחסים לפסוק 11; הם מציעים פיתוח של הברכות שצריכות להיות התוצאה של תפילתו של מחבר התהילים, על מנת שייגמלו, אם אלוהים יענה לו. 13 יהי אסמים שלנו מלאים וגדושים בכל מיני צידה. ירבו צאנו במרעתנו באלפים וברבבות. 14 יהי פרות עגלותינו. לא יהיה פרץ בחומותינו, לא כניעה, לא צעקה בכיכרותינו. 15 אשרי העם אשר נהנה מהברכות האלה. אשרי העם אשר יהוה אלוהיו.
תהילים מס' 145
(תהילים מס' 144 בוולגטה)
מזמור זה מסודר לפי סדר אלפביתי; בטקסט המקורי הוא מורכב מ-21 צמדים (במקום 22, כמו מזמורים אלפביתיים אחרים מאותו סוג, ראה תהילים וולגטה 24 וכו', משום שהאות נְזִירָה מושמט). שני הפסוקים החסרים מהתפילה העברית נשמרו בוולגטה, ראה פסוקים 13ג-ד; אך הם דומים, למעט שתי מילים, לפסוק 17. חלק מתפילות ה בנדיקסיטהתפילה שלפני הסעודה לקוחה ממזמור זה, פסוקים 15 ו-16. הכנסייה הקדומה יישמה זאת על הקודש סְעוּדַת יֵשׁוּ דברי פסוק 15: עיני כולם מקוות לך., וכו'. 1 שיר תהילה לדוד א׳ א׳ ארוימך אלוהי מלך ואברך שמך לעולם ועד. דוד משבח את הכוח, את הצדק ואת חֶסֶד של אלוהים. ב בית. אני רוצה לברכך בכל יום ולהלל את שמך תמיד ולעד. ג גימל. גדול ה' וראוי לכל שבח, וגדולתו לא חקרה. ד דלת. דור ודור יספרו דור ודור תהילת מעשיך; יקראו נפלאותיך. 5 אשיר תפארת הוד מלכותך ונפלאותיך. 6 וַיְבַדוּ עוצמתך הנוראת יַדְבְּרוּ וְאֶת גְּדוֹלָתֶךָ אֶסְפַּר. כדי שיוכלו להכריז על מעלות מעשיך הנוראיים 7 זאין. יקראו את זכר טובך הרב ויחגגו צדקתך. 8 חת. רחום וחנון ה', ארך אפיים ורב חסד. 9 תים. טוב ה' לכל, וחסדו על כל בריותיו. 10 יוד. כל מעשיך ישבחיך ה', וחמניך יברכך. 11 פרק כ'. כבוד מלכותך ידברו, וכוחך יגידו. 12 איכה. להודיע לבני אדם נפלאותיו, ואת תפארת מלכותו. 13 ממלכתך ממלכה עולם, ושלטוןך עומד לכל הדורות. 14 שְׁמֶךְ. כל הנופלים יסמך ה', כל השחועים יקים. 15 עַן. עיני כל נפש תקוות אליך, ותתן להם את אכלם בעתו. 16 פֵּה. תפתח ידך ותשבעי בשפעך את כל נושם. 17 צַדָּע. צדיק ה' בכל דרכיו וחנון בכל מעשיו. 18 קרוב ה' לכל קוראיו לכל קוראיו בלב שלם. ראה יוחנן ד':23. 19 RESCH. ימלא משאלות יראיו, שומע צעקתם ויושיעם. ראינו זאת אצל משה, ב יהושע ובמגוון רחב של קדושים אחרים, שאלוהים, למעשה, מציית לרצונותיהם על ידי כך שהוא נותן להם את הכוח לבצע ניסים. כ שׁין. יְהוָה שָׁמֵר כָּל-אָהֲבָיו וְכָל-רָשָׁעִים יִשְׁמֵד. כא תַּבְח. יְדַבֵּר פִּי תהלת יְהוָה, וְכָל-בָּשָׂר יְבָרֵךְ שְׁמוֹ קָדְשׁוֹ לָעוֹלָם וָעֶד.
