ספר תהילים עם פירושים פסוק אחר פסוק

תהילים מספר 11

(תהילים מס' 10 בוולגטה) 1 לְמַנְחַ הַמְזַבֵּר, לְדָוִד. בְּה' אֶבְטַח אֵיךְ תֹאמַר לַנַּפְשִׁי: כְּצִפּוֹר אַל-הַרְךָ בָּנָה. על פי רוב הפרשנים, דוד חיבר מזמור זה במהלך הרדיפות שסבל מידי שאול (מלכים ב' כו, א' ואילך). חבריו יעצו לו לחפש מקלט בהרים; אך הוא השיב שהוא שם את מבטחו באלוהים. 2 כי הנה רשעים שופכים קשתם, חימו חצם על המיתר לירות בצללים באנשי ישרי לב. 3 כאשר היסודות מתהפכים, מה יכולים הצדיקים לעשות? לאחר שהחוקים והסדר יופרו, מה יעשה הצדיק במצב קיצוני שכזה? 4 יהוה בהיכל קדשו, יהוה כסא בשמים, עיניו פקוחות, עפעפיו חוקרות בני אדם. הזמר הקדוש משיב: אלוהים, מכס מלכותו שבשמיים, רואה הכל. 5 יְהוָה בַּחֵן צַדִּיקִים, וְרָשָׁעִים שָׁנָא וְאוֹהֲבֵי חָמָס. 6 עַל רָשָׁעִים יְמָטִיר מְקָרוֹת, אֵשׁ וְגוּפְרִית וְרוּחַ חֹרֶף; זֶה הוּא הַכֹּס אֲשֶׁר יִתְיַתֵּל לָהֶם. השוו איוב כ':כג. בעקבות בזיליוס הקדוש וכריסוסטומוס הקדוש, מחבר התהילים רוצה להדגיש באמצעות כל הדמויות הללו את הריבוי, המהירות והעוצמה ההרסנית של העונשים שבהם אלוהים רגיל להכות את הרשעים. 7 כי צדיק יהוה, משפט אהב, ישרים יראו פניו.

תהילים מספר יב

(תהילים מס' 11 בוולגטה)

1 למנצח המקהלה, באוקטבה, מזמור לדוד. 2 הושיעו אותנו ה' כי נעלמו צדיקים, נאמנים נמוגו מבני אדם. 3 ידברו שקר איש לרעי, שפתיים חנפות ידברו ולב כפול. 4 יכרת ה' כל שפתיים חנפות, לשון דבררת גאווה, 5 האומרים: "כוח בלשוננו, שפתינו לנו, מי אדון לנו?" כך תמיד הייתה שפתם של רופאי הטעות; הם תמיד טענו שבאמצעות ידיעתם הבלתי ניתנת לריקנות ורהיטותם השקרית, הם יצליחו לנצח את האמת שהופקדה בידי חוסר הטעות של הכנסייה. 6 מִפְּנֵי עֲנִיִים, מִפְּנֵי נְחִית עֲנִיִים, אֶקָּם עַתָּה, נְאֻם יְהוָה, אֶבְאֵלָם אֶת־הַיְשׁוּעָה אֲשֶׁר־הֵם נִתְחַקוּ. 7 דִּבְרֵי יְהוָה דִּבְרֵי צְהוֹרִים, כְּכֶסֶף מְצַפֵּר בְּכַשׁוּר עַל־אֶרֶץ, מְטָהָר שִׁבע פְּעָמִים. במיוחד הבטחותיו, וכתוצאה מכך אלו שנתן בפסוק 6 8 אתה ה' תשמור אותם, לעולם תשמור אותם מדור זה. על אנשי העולם הזה ושחיתותם. ראה קוֹהֶלֶת 1, 4. 9 סביבם רשעים הולכים בגאווה; ככל אשר ירוממו, כן יישפלו בני אדם. זהו המאפיין האחרון שבאמצעותו מאפיין מחבר התהילים את שלטון הרשעים.

תהילים מספר 13

(תהילים מס' יב בוולגטה)

1 למנצח המקהלה, שיר לדוד. האירוע לחיבור מזמור זה אינו ידוע. יש המקשרים אותו לרדיפת שאול. ראה תהילים עברים ד'. 2 עד מתי יהוה תשכחני לעד, עד מתי תסתיר פניך ממני? 3 עד מתי אחשוב בנפשי ואעצב על לבי כל היום? עד מתי יקום עליי אויבי? 4 הבט אליי ועני, יהוה אלוהי; האר עיני, פן אישן במות., כלומר, החייתי אותי (עזרא ט', ח'), או תנו לי קצת הקלה (שמואל א' יד, כז). אכן, חושך מכסה את עיני השפלים (איכה ה', יז), או: האר את עיני, כדי שאמצא דרך להימלט ולא אמות. הנוצרי, בתפילתו, יזכור גם את אויבי נפשו ויבקש להיות מואר, פן ימות מות החטא. 5 למען לא יאמר אויבי: "ניצחתי אותו", ולא ישמחו צרי במעדתי. 6 כי אני בוטח בחסדך, ליבי ישמח בישועתך, אשיר תהילה לה' על חסדו עמי. שם ה' הוא ה' עצמו, כלומר, ה' אשר, עצם העובדה ששמו נקרא, ידוע. 

תהילים מספר 14

(תהילים מס' יג בוולגטה)

1 למנצח המקהלה, לדוד. נבל אמר בלבו אין אלהים. משחיתים הם, תועבות הם עושים; אין עושה טוב. הטיפש: מי שלא רק טוען לאמירות שגויות, אלא גם פועל בחוסר כבוד. ראה ישעיהו לב, ו. 2 ה' מביט מן השמים על בני אדם לראות אם יש חכם, אם יש מבקש אלהים. 3 כולם סבו, כולם השחיתו; אין אחד עושה טוב, אפילו אחד. לא כל הגברים כלולים: שכן פסוק ו' מדבר על גזע צדיק, מספר קטן, אשר למרות שהם נושאים בתוכם גם שבריריות אנושית, אינם נכשלים בניהול חיים הרצויים לאלוהים. 4 הלוא כל עושי הרשע ידעו? כאכל לחם יאכלו את עמי, ואל ה' לא יקראו. 5 פתאם ירעדו מפחד, כי אלוהים בתוך דור צדיקים. אנשים רשעים אלה חיו ללא תפילה, והרעות הגשמיות שחוו, או שאיימו עליהן, גרמו להם לרעוד, אף על פי שאין בצדק לחשוש מהרעות הללו, שכן הן תורמות יותר לטובת האדם מאשר לחיסרון, וכך הן משמשות להפיכתו לטוב יותר. 6 חפצתך להכשיל מחשבות אסון, אך ה' מחסו. אין להם נוכחות ה', השוכן בקרב צדיקים, כדי לתמוך באומץ ליבם. ז הוי, תבוא ישועה לישראל מציון! בהשיב יהוה את שבות עמו, יעקב יהיה בתוכו. שִׂמְחָה, ישראל שמחה. מי ייתן ויבוא במהרה הישועה, המושיע, הגואל מציון להושיע אותנו משחיתות זו וממצב אומלל זה (תומאס). יעקב וישראל הם שמות הפטריארך שממנו יצא העם היהודי, והם מייצגים את העם עצמו.

תהילים מספר ט"ו

(תהילים מס' יד בוולגטה)

א מזמור לדוד. יהוה, מי ישב באוהלך, מי ישב בהר קדשך. על פי רוב הפרשנים, דוד שר מזמור זה לרגל העברת ארון הברית וחנוכת המשכן החדש (שמואל ב' ו':ב' ואילך; דברי הימים א' טו:ד' ואילך). עם זאת, ניתן גם לראותו, מבלי לקשר אותו לאירוע זה, כתשובה לשאלה: מי יזכה לחסד החברה, מחסד האל ומהאושר הנמצא בנוכחותו? בכל מקרה, הבה יזכור הנוצרי, בתפילה, מחשבה אחרונה זו. 2 הוֹלֵךְ בְּתִימוּת, עוֹשֶׂה צֶדֶק, וְדוֹבֵר אֱמֶת בְּלִבָּו. כלומר, זה שנמנע מרע ועושה טוב. ראה תהילים ל"ז, כ"ז. 3 לא יגיד לשון הרע בלשונו, לא יפגע באחיו, ולא יחרף על רעהו. מי שמחשבותיו ישרות ודיבורו כנה. 4 נִבְשָׁה בְּשׁוּב עֵינָיו, וְיָרָא יְהוָה יְכַבֵּד. אִם נִשְׁבַּע לָרָעוֹ, לֹא יַשְׁנֵּה. 5 לֹא יַלֵּה כְּסוֹפוֹ בְּרִיב וְלֹא יְקַבֵּל שׁוֹחַד לְנַקְשָׁע; הַעוֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יְמוּעַ לֹא יְמוּעַ. ראה שמות כב:25. ויקרא כ"ה:36. לוקס ו', 35.