ספר תהילים עם פירושים פסוק אחר פסוק

תהילים מספר ט"ז

(תהילים מס' ט"ו בוולגטה)

א מזמור לדוד. שמורני אלוהים כי בך חסה. זה שמדבר במזמור זה הוא המשיח; הוא נכנע לחלוטין לאלוהים (1-8), ולבסוף (8-11) הוא מעיד על אמונתו האיתנה שאלוהים יגאל אותו משחיתות וימלא אותו באושר ותהילה בחיים חדשים. אלה הם השליחים פטרוס הקדוש ופאולוס הקדוש עצמם (מערכה 2, (פסוקים 22-31, 13, 35-37) אשר אומרים לנו במפורש שנושא המזמור הוא המשיח, וכי דוד אינו מדבר על עצמו; תוכנו, יתר על כן, תואם לחלוטין את רגשות השליחים. ישוע המשיח, אומר פאולוס הקדוש (עברים ה':7), שמונה לכהן גדול על פי סדר מלכיצדק, התפלל בימי חייו הארציים, והתפלל למי שיכול היה להציל אותו ממוות (באמצעות תחייתו); אך לא רק לעצמו התפלל, הוא גם התפלל למען כל גופו המיסטי, הכנסייה; הוא התפלל לאביו עבור כל המאמינים, כדי שכולם יקומו בו. כל נוצרי, המחויב להקדיש את עצמו לאלוהים, וקיבל את תחייתו בישוע המשיח ודרך ישוע המשיח, יכול להפוך לעצמו את הרגשות שהכהן הגדול ישוע מבטא במזמור זה. 2 אֹמַר לַיהוָה: אַתָּה אֲדֹנִי, אַתָּה לבדך רכושי. 3 הקדושים אשר בארץ, המהוללים הללו, הם מושא כל חיבתי. אשר לקדושים אשר עלי אדמות, ואנשיה הנפלאים, כל חפצי בהם. 4 ירבו אלילים, אחרי אלהים זרים ירצו; לא אשפוך דמם נסכים, לא אשים את שמותיהם על שפתי. נסכיהם דמם: קורבנותיהם האלילים. 5 ה' חלקי וכוסי; אתה הוא אשר את גורלי. המשיח קורא לאלוהים אדוננו, כמו בתהילים קי, א'. כל נוצרי יכול ליישם את דברי הפסוק הזה, אך הם מתאימים במיוחד לכוהן, שחי ליד המזבח. ראה במדבר י"ח, כ' ואילך. 6 חַט מִדָּה מַדְדָּה לִי מְנַחַת טַעֲדָן, וְנָחֲזָה הַפְדָר תִּנְתַּנָּה לִי. החוט (תמונה שנלקחה מהאופן שבו נמדדה היבשה בעת חלוקתה). יהושע 14, 5. ואילך). 7 אברך את ה' אשר נתן לי עצה; גם בלילה מזהירים אותי מתניי. הכליות נועדו לנטיות הפנימיות (תהילים עברים ז' 10, יז' 3), כלומר, אפילו במעמקי הלילה, כל עוד אני ער, רגשות ליבי מובילים אותי להכרת תודה על טובה כזו. 8 תמיד שמתי את ה' לפניי, כי לימיני הוא; לא ארע. 9 לכן לבי שבור. שִׂמְחָה, נשמתי שמחה, וגופי ינוח בבטחה. אפילו לגופי תהיה תקווה, כאשר יחדל מלהתקיים, לא להישאר במוות. 10 כי לא תעזוב את נפשי שאול, ולא תניח לאוהביך לראות שחיתות. 11 דרך חיים הודיעתני, לפניך מלא שמחה, לימינך תענוגות לנצח. תמלא אותי שמחה לאחר תחייתי. לאחר תחייתו, ישוע המשיח הלך בדרך החיים וישב לימין אלוהים, כלומר, הוא קיבל את שמחתו וכוחו (ראה תהילים קי:1). כל האנושות המתחדשת תקבל את נחלתה עמו כאשר תקום לתחייה בו. השווה לקורינתים א' ט"ו.

תהילים מספר 17

(תהילים מס' ט"ז בוולגטה)

1 תפילת דוד. שמע אדני, תחני צדק, שמע לצעקתי, הטה אזנך לתפילתי, לא שפתים מרמה תאמר. תפילתי הצדקה, היוצאת משפתיים כנות ומלב ישר. 2 יֵצֵא מִשְׁפָּטִי מֵעַל פְּנֶיךָ; תִּרְאוּ עֵינֶיךָ מִצְדָק. יֵצֵא מִמֶּךָ מִשְׁפָּטִי, מִפִּיךָ; תִּרְאוּ עֵינֶיךָ בְּתִימִי. 3 בחנת את לבי, פקדת אותו בלילה, נתתני בכור היתוך, לא תמצא דבר. עם מחשבותיי, פי לא יחלוק. עיניך היו נשואות בי גם בלילה, שהוא עת להרהור (תהילים עברים ט"ז, ז', ד', ה'), לברר הרהורי עוול ורשע העסיקו את לבי. 4 וּמַעֲשֵׂי אָדָם נָקָם בְּדִבְרַת שְׂפָתֶיךָ שָׁמַרְתִּי דֶּרֶךְ חָמִים. 5 צעדי בדרכיך, ולא נשמטו רגלי. אקרא לך כי אתה עניתי, אלוהים; הטה אזנך אלי, שמע תפילתי. 7 הגה חסדך, מושיע, חוסים בימינך מצוריהם. 8 שמורני כחיית עינך, בצל כנפיך הסתרני. שמור אותי כרכושך היקר מכל (השווה דברים לב, י' ומשלי א', ב') שים אותי תחת כיסוישל אלו המתנגדים לכוחותיך, לגזירותיך ולתוכניותיך. 9 רשעים רודפי, אויבי קטל הסובבים אותי. 10 הם סוגרים את ליבם לרחמים, דברי גאווה על שפתיהם. הם הפכו את ליבם לחסין מפני רחמים. 11 הם בעקבותינו, הם מקיפים אותנו, הם מרגלים אחרינו כדי להפיל אותנו. 12 דמו לאריה להוט לטרוף, לגור אריה חונה בסבך. 13 קום יהוה, צא לקראתו, הכניע אותו, הציל את נפשי מרשעים בחרבך, 14 מאנשים בידך, מאנשי עולם אשר חלקם בחיים האלה, בטנם אתה ממלא באוצרותיך, אשר שבעים בילדים ומוריש את עודפם לנכדיהם. אלו שהם אויבי בכוחך, גרור מהם את החרב אשר נתת בידיהם, כי בלעדייך לא יכלו לעשות דבר.  15 ואני בתמימותי אביט בפניך, בהקיץ אשבע לראות פניך. דוד מבטא בבירור את אמונתו באלמוות מבורך.

תהילים מספר 18

(תהילים מס' יז בוולגטה)

א למנצח המקהלה מזמור עבד ה' לדוד אשר אמר אל ה' את דברי השירה הזאת ביום הצילנו ה' מיד כל איביו ומיד שאול. השוו מזמור זה עם שמואל ב' כ"ב. מזמור זה מופיע שוב במקום המצוטט, אך עם כמה שינויים בולטים למדי, אם כי אינם משנים את מהותו. 2 אמר: אהבתי אותך ה', כוחי. 3 ה', צורי, מצודי, מושיעי, אלוהי, צורי אשר בו אחסה, מגיני, קרן ישועתי, מעוזי. כשם ששור הקרב מנצח בקרנו, כך אני מנצח באלוהים. (ראה שמואל א' ב':1, 10). לוקס א', 69) 4 קראתי אל ה' ראוי לשבח, ואנצלתי מאויבי. 5 חבלי מוות לכדו אותי, נחלי בליעל החרידו אותי. בליאל: שם עצם נפוץ שמשמעותו רשעות, הרס 6 כבלי שאול לכדו אותי, מלכודות מות נפלו לפניי. הסכנות הגדולות ביותר איימו על נפילתי. 7 בצר לי קראתי אל יהוה ואקרא אל אלוהי; מהיכלו שמע קולי, וזעקתי לפניו הגיעה לאזניו. 8 רעדה הארץ ורעדה, יסודות ההרים רעדו ורעדו כי אפו. אלוהים מיוצג כעת, בדמות סערה, באפו על אויבי דוד, ובא לעזרת הנסיך הזה. 9 עשן עלה מאפיו ואש אוכלת יצאה מפיו, ממנה צצו גחלים לוהטות. תמונה של חרון אפו הלוהט של אלוהים. 10 הוא הוריד את השמים וירד; ענן אפל היה תחת רגליו. 11 הוא טיפס על כרוב ועף, הוא ריחף על כנפי רוח. על הרוח העזה שהעננים עוררו, שממנה הדהדו רעמים. ראה יחזקאל א':5 הערה 14. באמצעות כרובים עלינו להבין לפעמים גם את כוחות הטבע, בהם אלוהים משתמש כמו מלאכים, לביצוע תכניותיו. 12 עשה חושך למסתרו, אוהלו סביבו; חושך עבה ועננים אפלים. 13 מן הזוהר שלפניו באו עננים נושאים ברד וגחלים בוערות. 14 רעם יהוה מן השמים; עליון השמיע את קולו: ברד וגחלים בוערות. 15 ירה חיציו ופיזרם (אויביי), הוא הכפיל את ברקיו ובלבל אותם.  טז וַיַּרְאֶה מַיִם, יְסוֹדוֹת אֶרֶץ נִחְפוּ מִגַּעְרֶתְךָ יְהוָה, מִנְּשִׁב רוּחַ מֵאֶפֶךָ. קרקעית המים: הקרקעית, מעמקי הים, על ידי רעידת אדמה וסערה. 17 הושיט יד ממרומים ויחזיק בי, משכני ממים עמוקים. 18 הצילני מאויבי אדיר, משנאיי, כי חזקים ממני. 19 הם עמדו בפני ביום איתי, וה' היה לי משען. 20 הוציאני למקום רחב, הצילני, כי חפץ בי.. לשחרר: שוחרר. 21 יהוה גמל לי כצדקי, גמל לי כטהרת ידיי. לפי הצדקה של המקרה שלי. 22 כי שמרתי דרכי יהוה ולא חטאתי לסובב מעל אלהי. 23 כל משפטיו היו לפניי, ותורותיו לא זנחתי. 24 תמים הייתי לפניו, ושמרתי מעוני. נגד ליבת השחיתות שבי, ונגד החטא האהוב עליי. 25 יהוה גמל לי כצדקי, כטהרת ידיי לפניו. 26 בטוב תראה טוב, עם ישרים תראה ישר, 27 עם טהורים תראה טהור, ועם רמאים תבגוד. תתייחס לכל אדם לפי דרך התנהגותו האישית. 28 כי אתה מושיע עם ענווים ומשפיל גאים. 29 כן, אתה מאיר את נרתי. יהוה אלוהי, האר את חשכי. האר את דעתי. 30 עמך אפשוט על גדודים חמושים, עם אלוהי אקפוץ על החומות. אם אהיה מאוחד איתך, אצא מנצח מהפיתויים, ואתגבר על כל הקשיים שאני נתקל בהם בדרך לישועה. 31 אלוהים, דרכיו תמימות, דבר ה' צלול, מגן הוא לכל בוטחים בו. 32 כי מי אלוהים ללא ה'? ומי צור ללא אלוהינו? 33 אלוהים חָצֵרְנִי בְּעוֹז, עשה דרכי תמימה. (ההתנהגות שלי) מוּשׁלָם., 34 אשר עושה את רגלי כרגלי צבי ומאפשר לי לעמוד זקוף על גבהיי, הרגליים שלי זריזות, מהירות לתקוף. 35 אשר מאמן את ידיי למלחמה וזרועותיי שורטות קשת נחשת.  לדוד היה כוח פיזי רב. 36 נתת לי מגן ישועתך, וימינך תמכנני, ענוותנו תגדלני. 37 רחבת צעדי תחתיי, ולא יחליקו רגלי. סללת לי דרך רחבה, שם צעדתי ללא אי נוחות וללא עייפות. 38 ארדוף אויבי ואשיגם; לא אשוב עד אשר השמידם. הבה יזכור הנוצרי, בתפילתו, בקשר לקטעים אלה ודומים לו כנגד אויבים, את הרגליו הרעים ואת חסרונותיו, אשר עליו להילחם בהם ולהשמיד אותם כאויביו המסוכנים ביותר, או אפילו את כוחות הגיהינום, אשר אינם מתעייפים מלשים את ישועתו בסכנה, או לערער אותה לחלוטין. 39 אמחץ אותם ולא יוכלו לקום. הם יפלו תחת רגליי. 40 אתה מצייד אותי בכוח למלחמה; אתה מכניע את אויביי. 41 אתה מפנה לי עורף לאויבי, ואת שונאי אני אאבד. 42 הם צועקים, ואין מושיע, הם צועקים אל ה', ולא ענה להם. 43 אני מחץ אותם כמו אבק לפני רוח; אני מטאטאת אותם כמו בוץ מהרחובות. 44 אתה מצילי אותי ממרדי עמים, אתה מציב אותי בראש גויים, עמים שלא ידעתי משועבדים לי. אתה תצילני מאנשים שמסיתים סכסוכים. 45 כששמעו, יצייתו לי; הזרים מחמיאים לי. 46 הזרים חלשים; רועדים הם יוצאים ממבצריהם. ילידי ניאוף, כלומר, בני ישראל שנטשו את אלוהים, נצמדו לעולם המושחת, ובמיוחד לעבודת אלילים, ושהם, בהתבסס על כלליו, נולדו לתוכו, כביכול (מתי י"ט 39). 47 הַשְׁבָּחוּת יְהוָה, וּבְרוּךְ צְרִי. (האל שהוא מחסדי). יהי אלוהי ישועתי מרומם, 48 אלוהים שמעניק לי נקמה (מה שמאפשר לי לתבוע בחזרה את זכויותיי), אשר משעבד לי את העמים,  49 מצילני מאויבי. כן, מעל צריבי תריםני, מאיש חמס תצילני. האל אדיר הוא אשר נתן לי נקמה, והוא הכניע אותי עמים (הכפיף אותם לי). 50 לכן אודה לך בגויים, יהוה, אשיר לתפארת שמך. 51 הוא נותן תשועות כבוד למלכו, הוא ירחם על משיחו, על דוד ועל זרעו עד עולם.

תהילים מספר 19

(תהילים מס' 18 בוולגטה)

1 למנצח המקהלה, מזמור לדוד. 2 השמים מספרים כבוד אלהים, ורקיע מגלה מעשה ידיו. הם מעידים על כוחו וחוכמתו. כיפת השמיים העצומה מכריזה על מי עשה אותה. במובן נעלה יותר, על פי פאולוס הקדוש (רומים י':18), יש להבין את הרקיע ככנסייה, את השמים כשליחים, ואת השמש כישוע המשיח, כשמש הצדקה ומחבר התורה, אשר שבחו כלול בפסוקים 8-12. 3 היום צועק שבח ליום, הלילה מלמד אותו ללילה. לילה ויום, ללא הרף בטבע מהדהד קול השבח לכוחו וחוכמתו של אלוהים.  4 זו לא שפה, זו לא מילים שקולם אינו נשמע. מילה זו שמהדהדת בטבע אינה מילה שלא שומעים; או, כפי שאין שפה שלא שומעים, שומעים מילה זו באותו אופן. 5 הצליל שלהם (של הרקיע והשמים; במובן נעלה יותר, של הכנסייה והשליחים) הם נוסעים ברחבי הארץ, מבטאם מגיע עד קצה העולם. שם הוא הקים אוהל לשמש. 6 והוא, כחתן היוצא מחדר הכלה, יוצא בשמחה, כגיבור, למלא את ייעודו. הוא יוצא מלא כוח והתלהבות, כבר מהבוקר. 7 הוא מתחיל בקצה אחד של השמיים ומהלכו מסתיים בקצה השני: שום דבר אינו נמלט מחומו. השמש, כמו ענק בלתי נלאה, חוצה את מסלולה ממזרח למערב. יתר על כן, זוהי גם תמונה של חייו הארציים של ישוע המשיח וכל הנשמות השייכות לו. הוא נולד, הוא גדל, הוא לימד, הוא סבל; הוא קם שוב, הוא עלה השמיימה; הוא רץ מבלי לעצור או לנוח בדרכו, אומר... סנט אוגוסטין. 8 תורת ה' תמימה, מרעננת נפש; חקי ה' אמינות, פתיים חכמה. כשם שהטבע, החוק או ההתגלות האלוהית מכריזים בצורה מבריקה על תפארתו וחוכמתו של אלוהים, ניתן גם להניח שהזמר הקדוש עובר משמש הטבע לאור הרוח, החוק. 9 פקודות ה' ישרות, משמחות לב, מצות ה' צרות, מאירות לעיניים. כל המונחים הללו של צדק, משפט, מצוות ולאחר מכן פחד, הכלולים בפסוק זה ובפסוק הבא, פירושם אותו הדבר, כלומר החוק. 10 יראת ה' קדושה לעולם; פקודות ה' אמת וכלן צדיקות. 11 יקרות הן מזהב, מזהב טהור הרבה, מתוק מדבש מדבש חלת דבש. 12 בהן ילמד עבדך; גדול שכר שומריהן. 13 מי יודע את חסרונותיו? סלח לי על אלו שאיני מודע להם. אבל מי הוא זה שלמרות כל הזהירות שהוא מקפיד לא לפגוע באלוהים, שם לב לכל חטאיו? 14 שמור גם את עבדך מגאים, פן ימשולו בי, למען אהיה תמים ונטול חטא גדול. 15 יהיו דברי פי והגיוני ליבי רצויים לפניך, ה' צורי ומושיעי. ימצאו דברי פי חן בעיניך, ורגשי לבי לפניך, אלהים, אתה צורי וגואלי.

תהילים מספר 20

(תהילים מס' יט בוולגטה)

1 למנצח המקהלה, מזמור לדוד. מזמור זה הוא תפילה שהעם פנה לאלוהים בשם המלך, ככל הנראה לפני צאתו למשלחת. נוצרי יכול להתפלל באותה תפילה עבור מפקדיו וצורכיהם באופן כללי, ובמיוחד עבור אבי האומה (ראשי המדינה) ואבי הנצרות (ה...). אַפִּיפיוֹר). 2 יְעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה, יְהִי שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב (כלומר, האל המשחרר והנורא; כי דווקא בהיבטים אלה גילה אלוהים את עצמו ליעקב) מגן עליך. 3 זה של המקדש (מתוך ארון הברית הקדוש, שם נכח אלוהים) יִשְׁלַח לְךָ עֶזְרָה; מִצִּיּוּן יְשַׁמְכֶךָ. יזכור את כל מנחותיך ויקבל עולותיך סלה. 5 ייתן לך את משאלות לבך ואת כל חפציך ימלא. 6 מי ייתן ונברך את ניצחונך בצעקות שמחה, נרים דגל בשם אלוהינו. ימלא ה' את כל משאלותיך. 7 ידעתי כי הושיע יהוה משיחו; הוא יענהו משמים משכנו קדשו, בעזרה חזקה של יד ימינו. תקווה איתנה להישמע. המתפלל רואה מראש את השפעת תפילתו, כאילו כבר נענתה. 8 יש הבוטחים ברכבות, יש בסוסים, ואנחנו בוטחים בשם ה' אלוהינו. 9 הם מתכופפים ונופלים, אנחנו קמים ועומדים איתן. 10 ה', הוֹשִׁיעַ אֶת־הַמֶּלֶךְ, לְמַעֲנָנוּ בְּיוֹם קְרָאֵנוּ. היהודים הקדמונים, כמו גם האבות הקדושים, הבינו את מזמור ישוע המשיח הזה. לפרשנות זו יש גם כמה ביטויים לטובתה אשר, במובן המילולי שלהם, אינם מתאימים לכל מלך ארצי גרידא. מכיוון שכל נוצרי שולט עם ישוע המשיח, והוא, בסדר הטבע, מלך שהעולם תחת רגליו, גם המתפלל יכול לשמוח בכוח שנתן לו אלוהים על אויביו, וכך גם להחיל את הביטויים האחרים על עצמו.