ספר תהילים עם פירושים פסוק אחר פסוק

תהילים מספר 21

(תהילים מס' 20 בוולגטה)

1 למנצח המקהלה, מזמור לדוד.  המזמור הקודם הושר כאשר המלך יצא למסע כלשהו; המזמור הזה הושר לאחר שובו, כדי להודות לאלוהים על הניצחון שהעניק לו. 2 יהוה, בגבורתך ישמח המלך, כי ישועתך מלאה אותו שמחה. 3 את משאלת ליבו נתת לו, את בקשת שפתיו לא מנעת. סלה. מה יכול נוצרי לרצות בלהט רב יותר מאשר איחוד עם אלוהים, מקור אושרו? 4 כי ברכות נפלאות נתת עליו נזר זהב טהור על ראשו. 5 הוא ביקש את חייך (יַבַּשׁתִי), נתת לו, לימים ארוכים, לנצח נצחים. 6 רב כבודו בעזרתך; הוד והוד תעניק לו. מתנותיך הן תהילה גדולה לו, מקיפות אותו בהדר רב. 7 עֲשִׂיתָנוּ לְבָרְכָה עוֹלָם, שִׂמְחָה מְלָאשֶׁנָּהוּ לְפִינֶיךָ. אתה תדאג שהוא יתברך ושהוא יברך (בראשית יב, 2. 3. 22, 18). תרעיף עליו ברכות, ודרכו תברך אחרים. 8 כי המלך בטח ביהוה ועל ידי חֶסֶד לא יסוּר מפני עליון. 9 ידך מלך תגיע לכל אויביך, ימינך תגיע לשונאיך. 10 תַּעֲשִׂיתָם כְּכַבָּר לֹאֶר, בְּיוֹם הַרְאֶה פֶּנֶיךָ, יִשְׁמַדֵּם יְהוָה בְּאֶפְסוֹ, וְאֵשׁ תֹאכַלֵּם. תמסר אותם לאש כשתופיע למשפט. 11 תמחה מן הארץ את צאצאיהם ואת גזעם מקרב בני האדם. כעונש על הנזק שהם התכוונו לגרום לך. 12 זממו עליך אסון, חשבו מזימות רעות, אך יהיו חסרי אונים. 13 כי תסובב להם את גפם, תכוון חיציך אל מצחם. 14 קום יהוה, בעוזך, נשיר ונשבח את כוחך.

תהילים מספר כ"ב

(תהילים מס' כא בוולגטה)

1 למנצח המקהלה, כְּאֵלַת הַשֶׁחַר, מִזְמוֹר לָדָוִד. היהודים הקדמונים הכירו בכך שהמשיח הוא שמדבר במזמור הבא, וזה אושר על ידי עדויותיהם המפורשות והרשמיות של השליחים (יוחנן י"ט:24; עברים ב':11, 12) ושל ישוע המשיח עצמו (מתי כ"ז:46; מרקוס ט"ו:34), כמו גם על ידי כל תוכן המזמור, שלא ניתן ליישם אותו לא על דוד ולא על כל אדם אחר המוזכר בהיסטוריה של עם ישראל, אלא אם כן נעשה שימוש באלימות הגלויה ביותר במילים, בעוד שהן תואמות לחלוטין את כל נסיבות חייו וסבלו של ישוע המשיח. 2 אֱלֹהִי, אֱלֹהִי, לָמָּה עָזְבְתָּנִי? אֶנְחַנְגֶּשׁ וְרָחֲקָה מִמֶּנִּי יְשׁוּעָה. כך קונן ישוע על הצלב (מתי כא:46). לאחר שרצה לסבול כל מיני ייסורים, אפילו את ייסורי הנפש האכזריים ביותר, תחושת הנטישה על ידי אלוהים, קרה שטבעו האלוהי הסיר כל נחמה מהטבע האנושי והפקיר אותו לסבלו. כעת, מכאן נבע עבור ישוע העינוי הגדול מכולם, העינוי המכונה נטישה על ידי אלוהים, ושרק נשמות קדושות באמת יכולות להעלות על הדעת (ירמוניה, תאודורטוס). אילו חטאים היו לישוע? אין. הוא הפך את חטאינו לחטאיו שלו (יוחנן א', 29), כדי שיוכל לסבול את העונש: כי מכוסה פצעים בגלל עוונותינו, מרוסק בגלל פשעינו (ישעיהו נג ; קורינתים ב' ה' 21). לכן ישוע מתלונן כאן בשם כל האנושות האשמה. 3 אלוהיי, אני צועק ביום ולא תענה, בלילה ואין לי מנוחה. יום ולילה נקבעים לנצח. 4 וְאַתָּה קָדוֹשׁ, אַתָּה שָׁכֵן בֵּין מִזְמוֹנֵי יִשְׂרָאֵל. משם תמיד באה עזרה, ומשם גם עכשיו תבוא גאולה, דהיינו גאולת האנושות, לא גאולה מהמוות. 5 בך בטחו אבותינו; בטחו, ואתה הצלתם. 6 אליך צעקו ויושעו; בך בטחו ולא נבלו. 7 ואני תולעת ולא אדם, בז לכל ונדחה על ידי עם. וזו הסיבה שאני זקוק מאוד לעזרה. ישוע המשיח, למרות היותו בן האלוהים, היה גם בן האדם; דרך אמו, על פי טבעו האנושי, הוא היה משושלת אברהם וצאצא דוד. לכן, בהצגת הנטישה בה ננטש בפני אביו שבשמיים, הוא יכול היה לפנות לעזרה שקיבלו ממנו אבותיו הארציים. 8 כל רואי ילעגו לי, שפתיהם יפתחו וינענו בראשם. 9 יכנע לה', יושיענו ה' ויצילנו, כי אהבנו. 10 כן, אתה הוצאתני מבטן אמי, על שדי אמי בטחתי. 11 מולדתי ננטשתי לך, מרחם אמי אתה אלוהי. 12 אַל תעזובני, כי קרובה צרה, כי אין איש לעזרתי. 13 סביבי פרים רבים, מבצרי בשן הקיפו אותי. תמונות של אויבים חזקים, כוהנים גדולים וחיילים עובדי אלילים. הבשן הוא אזור ממזרח לירדן, עשיר במרעה, שם גודלו פרים פראיים בעלי כוח יוצא דופן. 14 פיהם פתחו עליי, כאריה שואג וקורע. 15 אני כמו מים זורמים (כלומר, כוחותיי נמוגו) וכל עצמותיי נעקרות ממקומן (נעקרו ממפרקיהם, כפי שקרה בצליבה), לבי כמו שעווה; הוא נמס בתוכי. (דמות של ייסורים ופחד. ראה שמואל ב' י"ז 10). 16 יבש כוחי כרסיס חרס ולשוני דבוקה לחך פי; באבק מוות תשמתי אותי. הובלת אותי עד קצה הקבר. 17 כי כלבים סבבו אותי, קבוצת רשעים משוטטת סביבי; דקרו את רגלי ואת ידיי., הנביא מספר, אחת אחת, את נסיבות צליבתו של המושיע.  18 אוכל לספור את כל עצמותיי. הם נועצים בי מבטים, הם נועצים בי מבטים, 19 הם מחלקים את בגדיי ביניהם, הם מטילים גורל על כותונתי. הבה, ביחס לקטעים אלה, יזכור את מצבו של המושיע, ויתייחס לעצמו, באמצעות חיוניות אמונתו, לסבלות שסבל; או שבאופן כללי, יזכור את סבלותיו שלו ויציעם לאב שבשמיים באהבה ובביטחון, באיחוד עם סבלו של ישוע המשיח. 20 ואתה, ה', אל תרחק ממני. אתה כוחי, מהר לעזרתי. 21 הציל את נפשי מחרב, את חיי מיד כלב. החרב מקושרת בדרך כלל לאלימות. הציל אותי מאלימות אויביי, אם אכן זה רצונך. הכלב הוא סמל לאויבים המונעים על ידי רצון לנקמה. 22 הושיעני מפי אריה, משכני מקרני תאו. מפסוק זה ואילך, המתפלל האלוהי עובר מתפילה לביטחון שהוא יישמע, ושייסוריו יבואו אל קץ, והוא מודיע מה יעשה כהכרת תודה על גאולתו. 23 אז אודה שמך לאחי בתוך הקהל, אודה לך. רק דרך ישוע בני האדם הכירו את אלוהים כאב ולאהוב אותו. יוחנן י"ז 3. 24 יראי ה', הללוהו. כל צאצאי יעקב, כבדוהו. יראוהו, כל צאצאי ישראל. אתם בני ישראל, שאתם בכורי הכנסייה החדשה, שנוסדה על ידי ישו. 25 כי לא בז ולא דחה את צער עניים ולא הסתיר פניו מהם; וכאשר עניים צעקו אליו, שמע. 26 בך יתקל שירתי בקהל רב; אשלם נדריי לפני יראיך. פסוק כ"ז מדבר על סעודת אחווה, שתמיד לוותה בקורבן כלשהו שהובטח בנדר, ואפילו בקורבן הודיה (ראה תהילים ס"א:ט; קי"ז:יד-י"ח). בקורבנות אלה, חלקי השומן של הקורבן נאכלו באש על המזבח; השארית, לאחר שהחלק המגיע לכוהן הוקצה, הוגשה בסעודות קדושות, שבהן... העניים והעניים. ארוחות אלו, אומרים אוגוסטינוס הקדוש והירונימוס הקדוש, מסמלות אך ורק את הקורבן המקסים של המיסה, שבה ישוע המשיח מקריב את עצמו בכל יום, דרך ידי הכוהנים, לאביו שבשמיים, כדי להכיר בצורה המושלמת ביותר בהוד מלכותו האלוהי, ולהביע תודה אינסופית על הברכות האינסופיות שבהן אלוהים האב ממלא את בני האדם הגאולים. 27 עניים יאכלו וישבעו, מבקשי ה' יהללוהו. יהי לבכם לנצח. כך מסווגים חברי הכנסייה החדשה (מתי 5, 3. 6; לוקס 12, 32. 4. 18). ארוחה זו דורשת במיוחד עוֹנִי של רוח, כי רק הלב הצנוע יכול להשפיל את עצמו ולכופף את תבונתו בפני תעלומה זו. 28 כל קצות הארץ יזכרו וישובו אל ה', וכל משפחות הגויים ישתחוו לפניו. כל עמי הארץ יזכרו את ההתגלות המקורית שממנה סטו לעבוד אלילים, וישובו אל ה'. 29 כי לה' המלכות, והוא מושל בגויים. כל האנושות חייבת להיות כפופה לשלטונו של ה', ולהיות מסורה לו שוב. 30 יאכלו אדירי ארץ וישתחוו, וכל היורדים עפר ישתחוו לפניו, אשר אינם יכולים להאריך ימים. אפילו העשירים, בממלכה החדשה הזו, לא יהיו עוד בוזים לאלוהים, אלא עובדיו. הביטויים "לאכול ולסגוד" מציינים את השימוש, המונחה על ידי יראת אלוהים, במתנות ובעושר המתקבלים ממנו. לדברי סנט קיפריאנוס, ישנה גם רמיזה לקורבן המקסים, המשמש כמזון ובו זמנית מושא הערצתנו. 31 צאצאים יעבדוהו, ודורות הבאים יספרו על ה'. 32 יבאו ויכריזו על צדקתו; לעם שטרם נולד יספרו את מעשיו. האדון יתגלה בדור הבא. בעקבות האבות הקדושים, השליחים יכריזו עליו וכו'.

תהילים מספר כג

(תהילים מס' 22 בוולגטה)

מזמור לדוד א'. ה' רועי, לא אחסר. הזמר הקדוש משווה את אלוהים לרועה הדואג לכל צרכי צאנו. אלוהים לא רק מספק לנו את מה שדרוש לצורכינו הגשמיים, אלא שהוא גם נותן לנו, כמו מזוננו ומחייתנו, את דברו וחסדו. 2 במרעה ירוק ירכך אותי, אל מים מרעננים יוביל אותי, שטפי נחמתו. ראה יוחנן ד':10; ז':38 3 משקם את נשמתי, מובילני בדרכים ישרות למען שמו. כמו רועה טוב, שמחזיר את הצאן האבוד אל הדיר. 4 גם אם אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומטך ינחמני.  בתוך סכנות המוות של הגוף והנפש, הדרכתך, התנהגותך, הן מקור נחמתי, תקוותי. הירונימוס הקדוש מבחין בין המוט (המטה) למטה, והוא מאמין שהמטה מסמל את חובת הערנות, והמוט את חובת התיקון שיש להשתמש בו כלפי הכבשים. 5 אתה עורך שולחן לפניי נוכח אויביי, אתה משח את ראשי בשמן, כוסי יתמלא על גדותיו. כמו מארח קשוב, הכנת לי סעודה למרות אויביי, אשר, אם אפשר לומר כך, מרגלים אחריי מבלי שיוכלו להפריע לאושרי. על פי סנט קיפריאנוס, סנט אמברוז ואחרים, לפי שולחן זה עלינו להבין את שולחן האדון, שבו אנו שואבים כוח כנגד יצרינו הרעים, פיתוייינו וכל אויבי ישועתנו. נהוג היה במשתים למזוג בשמים על האורחים (ראה לוקס ז':46; עמוס ו':6). במובן רוחני, זה מתייחס למשיחת החסד על ידי רוח הקודש. הגביע המלא ביין משובח ומעצים אינו חסר בסעודה זו; לעתים קרובות אלוהים משכר את עבדיו בשמחה ובעונג גם בעולם הזה. ו אך טוב וחסד ירדופני כל ימי חיי ושכנתי בבית יהוה לעולם. חסדך צופה את רצוני, מלווה אותו, ומשיג איתו את כל מעשיי הטובים. חסד האל, אומר אוגוסטינוס הקדוש, צופה את האדם כדי שירצה, ואז מלווה את רצונו כדי שלא ישמור לשווא.

תהילים מספר כ"ד

(תהילים מס' 23 בוולגטה)

1 מִזְמוֹר לְדָוִד. לַיהוָה הָאָרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר בָּהּ, הָעוֹלָם וְכָל־יֹשְׁבָיו. נושא מזמור זה: ה' בורא הארץ (פסוקים א', ב'), אשר רק הצדיקים ראויים להיראות לפניו (ג'-ו'), נכנס אל המקדש (המשכן) שהוקם על הר ציון (שמואל ב' ו', א'; דברי הימים ט"ו) (ז'-י'). בהתאם להבנה הרווחת של האבות הקדושים, המזמור מתייחס גם לכניסתו של ישוע המשיח לשמיים. 2 כי הוא אשר יסדנה על ימים, אשר יכנן אותה על נהרות. בני אדם בונים רק על אדמה יבשה; אלוהים יסד את יסודות היקום על הימים והנהרות, הוכחה נוצצת לכל יכולתו. ג מי יעלה בהר ה', מי יעמוד במקומו הקדוש? במקדש האל, בשמים. זהו המשכן המיועד כאן במובן המיידי, אך יש להבין אותו בו זמנית, במובן הרחוק יותר, כמלכות האל והשמים. 4 מי שיש לו ידיים נקיות ולב טהור, אשר לא יתן את נפשו לשקר ולא ישבע במרמה. מי שאינו משתוקק לדברים חסרי תועלת, אלא לטובת אמת (אוגוסטינוס)  5 יַקַח בְּרָכָה מֵה', צִדְקָה מֵאֵלוֹי יְשׁוּעָיו. 6 כֵּן דּוֹר מַדְרָשָׁיו, מַדְרָשִׁים פֶּן אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. סֶלָה.  זה הסוג של אנשים שמתנהגים ככה. 7 שערים, הרימו משקופיכם, הרימו שערים עתיקים למען יבוא מלך הכבוד. אתם, מנהיגי המקדש (של המשכן הקדוש), פתחו את שעריו. במובן נעלה יותר: פתחו, מלאכים, את שערי הנצח לבן האלוהים, הנכנס בניצחון השמיימה. כך מפרשים זאת כל אבות הכנסייה והכנסייה בליטורגיה שלה. מלך התהילה הוא עצמו מפואר, והוא חולק את כבודו עם אחרים.  8 מי מלך הכבוד הזה? יהוה חזק וגיבור, יהוה גיבור מלחמה. 9 הרימו ראשיכם, שערים; התנשאו, דלתות עתיקות, למען יבוא מלך הכבוד. 10 מי מלך הכבוד הזה? יהוה אלוהי צבאות, הוא מלך הכבוד. סלה.

תהילים מספר 25

(תהילים מס' 24 בוולגטה)

מזמור א' לדוד א' א' אליך ה' אשא נפשי אלוהי. מזמור זה הוא הראשון מבין אלה המכונים אקרוסטיכונים, משום שבשפה העברית כל פסוק מתחיל באות מהאלף-בית. ב' בית. בך בטחתי; אַל-אבוש; אַל-יְשְׂמְחוּ עָלַי צַיְבַי. הבה יזכור הנוצרי, בתפילתו, בקשר לקטעים אלה ודומים לו כנגד אויבים, את הרגליו הרעים ואת חסרונותיו, אשר עליו להילחם בהם ולהשמיד אותם כאויביו המסוכנים ביותר, או אפילו את כוחות הגיהינום, אשר אינם מתעייפים מלשים את ישועתו בסכנה, או לערער אותה לחלוטין. ג גִימֶל. לֹא יִבָּשׁוּ מִמְּקָחֵיךָ; יִבָּשׁוּ מִכְוֵי אֱמוּנָה בְּלֹא עֲדָתָם. תפילה זו, ותפילות דומות לה שהקדושים פונים אל אלוהים, אינן נדרים בהשראת שנאה ורצון לנקמה, אלא ניבויים על היחס שאלוהים יגרום לחוטאים הקשוחים והלא-מתחרטים שרדפו את קדושיו. הן נבואות בהשראת אלוהים. כתוצאה מכך, אסור לנו לקבל אותן ככללים להתנהגותנו; רחוק מכך, חובתנו היא לסלוח לאויבינו ולהתפלל לאלוהים שלא יתייחס אליהם כפי שהם התייחסו אלינו. 4 דלת. הודיעני יהוה דרכיך, למדני נתיבותיך. 5 הנחיני באמתך ולמדני כי אתה אלוהי ישעי; לך כל היום אחכה. 6 זָן. זכר יהוה את חסדך ואת טובך כי מעולם הם. ז חת. אל תזכור חטאי נעורי ופשעי זכרני כחסדך בטובך ה'. ח ט. טוב וישר ה' לכן יורה חטאים בדרך. הוא ילמד את החוטאים, שסטו מהדרך, מה עליהם לעשות כדי לשוב אליו. ט יו"ד. יִנְחִיךְ עָנְוִים בְּצֶדֶק, יְלַמֵּד עָנְוִים דְּרַכְוָ. י' כָּל-אֲרָתוֹת יְהוָה חֶסֶד וְאֱמֶת לִשְׁמֹרִים בְּרִיתוֹ וּמִצְוָתָיו. כל מעשי ה' הם הוכחה לחסדו ולנאמנותו, כלומר, לקיום הבטחותיו. יא צולע. בְּגִי שִׁמְךָ יְהוָה תְסַחֵל עֲוֻנִי כִּי גָדוֹל הוּא. אלוהים הוא זה שדואג להכל, שמגן ומציל; ה' הוא האל המשחרר. 12 מִי אִישׁ יְרָא אֶת־יְהוָה יְרָאֵהוּ דֶּרֶךְ יָבַר׃. לאדם זה, המלא פחדו, ייתן אלוהים הוראות שידריכו אותו בהתנהגות שעליו לנהוג בה. 13 נזירה. נפשו תנוח באושר וצאצאיו יירשו את הארץ. הוא יתמלא בברכות חומריות ורוחניות; כי מי שמחפש את מלכות האלוהים מקבל בנוסף את כל מה שצריך לצרכיו החומריים (מתי ו':33). יד שְׁמֶךְ. קָרִיב יְהוָה עִם יְרָאִיו; יְגִיעָה לָהֶם בְּרָכוֹת בְּרִיתוֹ. טוּ עֵינֵי תָּמִיד אֶל־יְהוָה, כִּי־הוּא יְצִיעַ מְפוּד. אפילו כאשר העולם והשטן מקיפים אותו במלכודותיהם, האדם ירא האל, באמצעות ערנות ותפילה, תמיד מקווה לעזרתו של אלוהים. טז פ. הבט אליי ורחמני כי נטוש ואיני. יז צדה. גדול צרות לבי; הצילני מצוקתי. 18 ראה צרותי וכאבי וסלח לכל חטאתי. 19 ראה כמה אויבי ואיזו שנאה עזה הם אליי. 20 שין. שמור נפשי והושיעני. אַל-אֶבְשׁוּ, כי בך בטחתי. 21 תָּבַח. יִתְמִימוּת וְיֹשֶׁר יְשָׁמְרוּנִי, כי בך קָויתי. 22 אלוהים, הצילני מכל צרותיו. ישראל: עמך הנבחר, עכשיו נוצרים.