ספר תהילים עם פירושים פסוק אחר פסוק

תהילים מספר 26

(תהילים מס' 25 בוולגטה)

1 לדוד. צַדְקֵנִי ה' כִּי לֹא אֶמְדַּע הָלַכְתִּי. בְּה' בטחתי, לֹא אֶמְדַּע. בְחַנֵּנִי ה' וְחַדְנִי; בְּחַנֵּנִי נֶדְרִי וּלִבִּי. בחן את מחשבותיי הכמוסות ביותר באש, וראה אם אשך, המטהרת את הכל, תמצא בהן כל עיוות. זוהי מחאה על חפותו (יחסית לעבירות חמורות) ועל צדקתו. 3 כי חסדך לנגד עיני, ובאמתך אלך. 4 לא ישבתי עם אנשי שקר, ועם אנשי צבוע לא אלך. 5 שנאתי קהל עושי רע, ועם רשעים לא ישב. 6 בתמימות ארחץ ידי ואסובב מזבחך יהוה. במצב זה של תמימות, אעמוד סביב מזבחך, ואקריב את קורבני 7 להרים קול תהילה ולספר את כל נפלאותיך. אשר אני בעצמי אַהְדֵּע, אֶת-מְקַבֵּל אֶת-מְקַבְּלֵי הַלֵּוִים, אֲשֶׁר, בַּעַד הַקָּרְבָּעוּ, שָׁרוֹת קֹדֶשׁ. 8 יהוה, אהבתי משכן ביתך, מקום שוכן כבודך. משכנך הקדוש, אשר לכבודך קושט בהדר. 9 אל תקח את נפשי עם נפשות חטאים, את חיי עם נפשות צמאי דמים. 10 אשר פשע בידיהם וימינם מלא שוחד. אלה שהרשו לעצמם להיות מושחתים עד כדי שעבדו חפים מפשע. 11 אני, בתמימותי אני הולכת, הצילני וחנני. כאשר דוד מדבר על תמימותו, הוא אינו מתכוון לטוהר ללא רבב ומושלם, אלא רק לתמימות יחסית, בהשוואה לחטאי אויביו ולכנות קנאותו בעבודת האל. אכן, העובדה שהוא לא התיימר לטעון לטוהר ללא רבב ברורה למדי מהודאתו עצמו בחוסר ערכו (ראה תהילים כה, ז). הוא גם לא הסתמך על תמימותו, אלא רק קיווה ככל יכולתו של מצפון נקי. 12 רגלי עומדת על מישור; בקהלות אברך את ה'.

תהילים מספר כ"ז

(תהילים מס' 26 בוולגטה)

1 לדוד. ה' אורי וישעי, ממי אירא? ה' מעוז חיי, ממי אפחד? 2 כי יתנפלו עלי רשעים, לאכול בשרי, כי קרב צרי ואויבי, מועדו ונפלו. 3 אם יחנה עלי חיל, לא יירא ליבי; אם תקום עלי מלחמה, גם אז אהיה בטוח. הייתי שם את מבטחי בעזרת האל. טוהר המצפון תומך ומחיה את התקווה. 4 דבר אחד אבקש מאת ה', זאת אבקש: אשרי בבית ה' כל ימי חיי, ליהנות מחסדי ה', ולהביט במקדשו.  מי ייתן ואשכן תמיד ליד אלוהים מועיל כמוך 5 כי יסני במשכנתו ביום צרה, יסתרני בסתר אהלו, על צוק יעמידני. 6 אז נשא ראשי מסביבי, באוהלו אעלה זבחי תודה, אשירה ואשיר לה'. 7 ה' שמע קולי כי אקרא לך, חנן אותי וענה אותי. 8 לבי אמר עליך: "בקש פני", פניך ה' אבקש. 9 אל תסתר פניך ממני, אל תפנה עבדך באף, אתה היית לי לעזר. אל תעזבני ואל תעזבני, אלוהי מושיעי. 10 לאבי ולאמי (כלומר, קרובי המשפחה הקרובים ביותר שלי, שעבורם רשומים כאן האב והאם) עזבו אותי, אך ה' יקבל אותי. 11 יהוה, למדני דרכך, הנחני בדרך ישרה מפני מרגליי. 12 אל תמסרני לחרון אפו של צרי, כי קמו עליי עדי שקר ונושפים חמס. 13 הוי, אילו לא האמנתי שראיתי חֶסֶד של ה', בארץ החיים. על פני האדמה, אשר מסומנת כך (ישעיהו נג8. תהילים עברים נב:ז, קי"ז:ט); ובאותו הזמן בחיים הבאים 14 קוֹה אֶל-יְהוָה, אֲמֵץ וְיַחֲזִין לִבְכֶם, קוֹה אֶל-יְהוָה. הזמר הקדוש מתרגש ל סַבְלָנוּת ולעקביות.

תהילים מספר 28

(תהילים מס' 27 בוולגטה)

1 לדוד. אליך יהוה אצעוק, צורי, אַל-תחרש לקולי, פן-תחרש, אהיה כמו יורדים בור. אל תפנה ממני בלי לענות לי, כאילו ירדתי לקבר ונידון לגיהנום נצחי, שם תפילה אינה נענית עוד. 2 שמע קול תחנוני כי אצעק אליך כי אשא ידי אל מקדש קדשך. העברים, כאשר התפללו, פנו אל המקדש; אולם, ניתן לפרש את המונח "מקדש" גם כ"גן עדן" (מלכים א' ח', כ"ב). 3 אַל־תגרעני עם רשעים ועם פועלי עוולות, המדברים שלום עם רעיהם וזעה בלבם. אל תיתן לי למות מות חוטאים, ובמיוחד לא צבועים. הדייגים הם מתים מוות אמיתי ומוחלט, אפילו בגוף; כי למרות שגופם יקום לתחייה, הם יקומו לתחייה רק לעינוי נצחי. להיפך, מותו של מי שמת במצב של חסד הוא רק מעבר לחיים טובים יותר, שבהם גם הנשמה וגם הגוף יתפארו (ראה התגלות כ':4, 5, 6). 4 גמל להם כמעשיהם וכרעת מעשיהם, גמל להם כמעשה ידים, תן להם את הגמול הראוי להם. זוהי פחות משאלה ויותר ניבוי, אשר רוח הקודש העניקה לה השראה בזמר הקדוש, כדי להחזיר לעיני הרשעים את פסק הדין המחמיר, אשר יינתן נגדם בוודאות, אם לא יתנצרו. 5 כי אינם מקשיבים למעשיו של ה' (ביקורו הרחום, קריאתו החוזרת ונשנית של חסדו. ראה לוקס 19, 41. 42), לְמַעֲשֶׂה יָדָיו, יִהְרִיבֵם וְלֹא יְבָנֵם. 6 ברוך ה' כי שמע קול תחנוני. 7 ה' מעוזי ומגיני, בו בטח לבי. נעזרתי, לכן שמח לבי, ואודה לו בשירתי. 8 ה' מעוז עמו, מבצר ישועה הוא למשיחו. 9 הושיע עמך וברך את נחלתך. הָעָם אֲשֶׁר נִחֲלָךְ (דברים ט', כ"ט). הַיְהִי רוֹעֵהָם וְנָשָׂא אוֹתָם עוֹלָם.

תהילים מספר כט

(תהילים מס' 28 בוולגטה)

מזמור לדוד א'. תנו לה' בן אלהים, תנו לה' כבוד וגבורה. הזמר הקדוש מהלל תחילה, במובן המיידי, את הוד ועוצמת קולו של אלוהים (הרעם) בטבע, אך הוא גם מבין, במובן הרחוק יותר, את הוד ועוצמת קולו של אלוהים במלכות החסד (בכנסייה); כי כשם שכל הטבע הוא דימוי לחוקו האלוהי, הוד ועוצמתו של הרעם, כמתואר במזמור זה, יכולים להיחשב גם כדימוי לסגולה ולהדר של דברו האלוהי. 2 תנו לה' את כבוד שמו (להכיר בכך שהוא מפואר ועוצמתי). עבדו את ה' בלבוש קדוש. 3 קול יהוה שאג על פני המים, אלוהי כבוד רועם, יהוה על פני המים הרבים. על פי אבות הכנסייה, רעם האדון הוא, במובן הגבוה ביותר, דבר חסדו העוצמתי. החזרה השבע פעמים על הרעם, כמתואר בפסוקים 3-9, מציעה אנלוגיה, לא קשה לתפיסה, עם שבעת מקורות החסד (שבעת הסקרמנטים) של הברית החדשה. במי הטבילה, באמבט ההתחדשות, שם אלוהים, מיצורים אשמים, הופך אותנו לילדיו, מהדהד לראשונה דבר האלוהי. אחרים, דרך המים, שומעים את העמים (אפוקליפסה 7, 15), שאליו הוכרז דבר אלוהים. 4 קול ה' עוצמתי, קול ה' מלכותי. הרעם מתנפץ בעוצמה ובהדר. דבר אלוהים מגלה את כוחו והדרו במיוחד בשני הסקרמנטים של אישור ומשיחה קיצונית, שניהם נועדו לחזק את הנוצרי: הראשון, כדי שיוכל להיות איתן בהצהרת אמונתו; השני, כדי שיוכל לסבול בסבלנות את כאבי המחלה והמוות. אחרים מבינים את כוחו של דבר אלוהים באופן כללי (ראה עברים ד' 12). 5 קול ה' שובר ארזים, ה' שובר ארזי לבנון, הברק, שאחריו מגיע הרעם, מנפץ אפילו את העצים הגבוהים ביותר, כולל ארזי ה... לבנון. גאוות הרשעים מושווה לארזים. גאווה זו נשברת על ידי דבר אלוהים בסקרמנט האלוהי של תשובה, אשר מתקבלת כראוי רק על ידי הענווים. אחרים, באמצעות הארזים, מבינים את המשכילים וגדולי הארץ, אשר כפופים את שכלם ותפארתם לפני אמת הבשורה. 6 הוא גורם להם לקפוץ כמו פר צעיר, לבנון וסיריון (שיא של ה- לבנון) כמו בופאלו צעיר. 7 קול ה' מוציא להבות אש, היא שולחת להבות אש (ברקים). במובן רוחני, מילה עוצמתית זו מוכרת, הופכת את הלחם לסקרמנט מקסים של המזבח ומחלקת אותו בחלקים, כמו להבות אהבה רבות, בין המאמינים. אחרים מבינים זאת כהלהט שדבר אלוהים מעורר. 8 קול ה' מרעיד מדבר, ה' מרעיד מדבר קדש. זה מעורר רגשות אפילו במדבריות הנוראיים ביותר, כמו זה של קדש, אותו חצו בני ישראל (דברים א', יט). מדבריות משתנים והופכים לפוריים על ידי הקדשת כהונה (סקרמנט הטקסים הקדושים), או על ידי הפעולה של הדבר באמצעות שירות הכוהנים. יתר על כן, המדבר מייצג את האנושות, שהייתה בעוני מוחלט, שקועה בטעות ובחטא. 9 קול יהוה ימליט צבי, יקלל יערות מעליהם, ובהיכלו כולם יאמרו כבוד!« במובן רוחני, קול אלוהים זה הוא חסד הפועל דרך סקרמנט הנישואין, הגורם להריון ולגידול ילדים למלכות האלוהים. הוא גוזר יערות עבותים מעלוותם, או עוקר אותם; הוא מייצר תרבות והוא עקרון הציוויליזציה והאנושות. 10 ה', במבול, ישב על כסאו, ה' ישב על כסאו, מלך לעולם. אלוהים יושב מעל המבול (הוא מושל על העננים והסערות), אלוהים, בתפקידו כמלך, יושב (מושל) לנצח נצחים. מזמור זה, אשר מבחינה ספרותית הוא אחד היצירות המושלמות ביותר בשירה העברית, מציע תיאור של אחת מאותן סערות שלפעמים פורצות בגדולה כזו בדרום ארץ ישראל ובגבולות ערב. 11 יְהוָה יִתֵּן עַז לַעַמּוֹ, יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בְחַסְדּוֹ. שָׁלוֹם.

תהילים מס' 30

(תהילים מס' כט בוולגטה)

1 מִזְהוֹר. שִׁיר לַחֲנַכְתּוֹת הַבַּיִת, לָדָוִד. ככל הנראה במהלך חנוכת האתר עבור המקדש שנבנה מאוחר יותר, לאחר המגפה הגדולה (שמואל ב' כ"ד, כ"ה. דברי הימים א' כא, ו').  2 אֶרְמַמְכֶךָ ה' כִּי רָמַתָּנִי; לֹא שָׂמְתָּ אֵלַי צֹרִי עָלַי. 3 ה' אֱלֹהַי, אֵלֶיךָ צְעַקְתָּ וְרָפְתָּנִי. שמרת על גופי נקי מחולשה, או אפילו ריפאת במקרה של מחלה. 4 ה', הַעֲלִיתָ נַשְׁמַתִּי מִשָּׁאוֹל, הַחְיִיתָנִי, רְחִיקְתָּ מִיּוֹרְדֵי שׁוֹר. לא הרשית לנשמתי לרדת לעולם הבא. 5 שירו לה', חסידיו, זכרו את זכרו הקדוש! 6 כי רגע אפו, וכל ימי חינו; בכי לילה, ובבוקר שמחה תבוא. 7 אמרתי בבטחוני, "לעולם לא ארע". 8 ה', בחסדך יקבע את הרִי. (הבטיח את מצב שגשוגי), הסתרת פניך ואבעת. 9 יהוה, אצעק אליך, התחננתי אל יהוה: 10 "מה תועיל לך לשפוך את דמי, להורידני אל בור? האם יזמר עפר תהילתך, האם יגיד נאמנותך?" האם אדם יכול להירקב לאבק וללמד אחרים את אמתך? האם בעולם הבא, האם לא אחיה חיים נטולי כל שמחה, ללא מעש, וכתוצאה מכך, זר לשבח האל ולהטפת תורתו? הישראלי היה צריך לשאול את עצמו שאלות אלה; הנוצרי יכול, בפסוק 7, להיזכר בזיכרונו בחיי החסד; בפסוק 8, בצעדי הצדקה שעשה בדרך הצדקה; בפסוק 9, באנחותיו, בהשראת רגשותיו של...עֲנָוָה ותשובה, כדי לקבל עזרה; ובפסוק 10, על ידי דם, שחיתות ואבק, יש להבין את הגנאי הנצחי שם. 11 שמעני ה' וחנני; ה' בוא לעזרתי. 12 הפכת את אבלי לשמחה; הסרת שקי ולבשתני שמחה. 13 למען תשירה לך נפשי ולא תשתוק. ה' אלוהי, לעולם אודה לך.