ספר תהילים עם פירושים פסוק אחר פסוק

תהילים מס' 36

(תהילים מס' 35 בוולגטה)

1 לְמַנְחַת הַמְזַמָּר, לָדָוִד עַבְד יְהוָה. 2 עֲוָל דִּבֶּר אֶל רָשָׁעִים בְּמַעֲמֹק לִבָּם, לֹא יִרְאֵת אֱלֹהִים נִגְדָּר עֵינָיו. מראה זדונם של הרשעים והרשעים גורם לי לומר במעמקי ליבי: יראת אלוהים... 3 כי הוא מחמיא לעצמו, תחת מבטו האלוהי, מטיל ספק שאלוהים אי פעם יגלה את פשעו וישנא אותו. הוא פועל בצביעות בפני אלוהים, ממלא כלפי חוץ את חובות הדת, אך צופן רשע בליבו. 4 דברי פיו עוול ומרמה חדל להבין לעשות טוב. הוא מחמיא לעצמו בעיני עצמו (לא מודה בחטאו), כדי שלא ימצא ולא ישנא את חטאו. 5 על משכבו יחשב עוול, בדרך לא טובה יעמוד, רע לא ידחה. 6 ה', עד השמים טובך, עד העננים אמונתך.  אדוני, חטאי בני האדם גדולים; אך מצד שני, רחמיך, נאמנותך בקיום הבטחותיך ואהבתך אינסופיות. 7 צדקתך כהרי אלוהים, משפטיך כתהום עצומה. יהוה, אתה שומר על אדם ועל בהמה. המילים "צדק ומשפט" כאן מתייחסות לדרך המושלמת שבה אלוהים שולט בעולם, ההשגחה האלוהית. השגחתך גבוהה כהרים ועמוקה כים; ידך הנדיבה נדיבה לאין שיעור. 8 מה יקר טובך אלהים בצל כנפיך מחסה בני אדם. כמה רבים חסדיך; אלוהים, תקוות האדם נובעת מעל הכל מהגנתך ואהבתך. 9 הם משתכרים משומן ביתך (של שמחות שמימיות, ראה לוקס 14, 15) וְתִשְׁקֶה אוֹתָם מִנַּחַל תְּעֲנוּגֶיךָ. 10 כי עמך מקור חיים, ובאורך נראה אור. כשתאיר אותנו, נראה את האור. 11 המשיכי חסדך ליודעייך וצדקתך לישרים לבב. אלו שמודים בך באמצעות צייתנותם ואהבתם. 12 לא תגיע אליי רגל גאים, ויד רשעים לא תמנע אותי. אל תיתן לי להירמס תחת רגליי על ידי אדירים. 13 נפלו עושי עוולה; נפלו ולא יוכלו לקום עוד.

תהילים מס' לז

(תהילים מס' 36 בוולגטה)

א לדוד א' אל תרגז מפני רשעים ואל תקנא בעושי רעע. מזמור זה מסודר לפי סדר אלפביתי, אך באופן כזה שכל אות באלפבית מורכבת משני פסוקים, כאשר לשני אות ראשונה שונה, ללא כל סדר עוקב. האות עִין חסרה. 2 כי כעשב, מהרה ייכרתו; כירוק עשב, יבול. ג בטח בה' ועשה טוב, שכן בארץ וראה בנאמנותו. 4 התענג בה' ויתן לך את משאלות לבך. גימל. 5 שים ביד ה' דרכך ובטוח בו הוא יעשה. התמסרי לו, הפקידי בידיו את כל ענייניך, דאגותיך, צערך. ו יאיר כאור צדקתך, וכצהריים משפטך. דלת. אם אינך מאושר, ומסיבה זו נראה שאתה חוטא, אלוהים יגלה את תמימותך, כאשר הוא יזרח את האור, ויעשה אותך מאושר. 7 דום לפני יהוה וחכה לו; אל תדאג מפני מצליח בדרכיו, מפני איש אשר מצליח במזימותיו. 8 עזוב כעס, זנח זעם; אל תתעצבן, כי הוא רק מוביל לרע. אַל תִּדְגָּשׁ עַל־אַשְׁרֵי רָשָׁעִים, כִּי־בְדַּגָּשׁ תַּחְטָא לעצמך. 9 כִּי רשעים ייכרתו, וקווים בה' יירשו ארץ. הם יירשו את הארץ לנצח, את הטוב הנוכחי, מבלי שיטרידו אותם רשעים, ואת הטוב הנצחי, אשר גם הם מקווים לו (עברים י"א 13-16). 10 עוד מעט והרשעים אינם עוד; תחפש את מקומם ואבד. 11 וענוים יירשו את הארץ; יהנו מנעמי שלום עמוק. זאין. 12 רשע זומם על צדיק; חורק שיניים עליו. (על ידי רצונו העז לאבד אותו). יג יְהוָה צַחֵק לָרָשָׁעִים כִּי רָאָה כִּי־בָא יוֹמָם. יום מותו ומשפטו, בו יקבל גמול כמעשיו. 14 רשעים שולפים חרבותיהם ונוהגים בקשתותיהם להכות עני ואביון, להרוג את מי שדרכם ישר. 15 חרבותיהם יפגעו בלבם וקשתותיהם תישבר. 16 טוב מעט צדיק משפע רשעים רבים; טוב מעט, ביראת ה', מאשר עושר רב, אשר לא ישביע איש (משלי טו, טו). 17 כי זרועות רשעים תשברו, וצדיקים יסמך ה'. כי כוחם ועושרם של חוטאים מתכלים. 18 ידע יהוה ימי תמימים ונחלתם לעולם תעמוד. ה' דואג לחייהם של הצדיקים, הוא רואה את צורכיהם, הוא מנחם אותם, עוזר להם וגומל להם לנצח נצחים (השווה פטרוס א' ד', 4). 19 לא יבושימו ביום אסון, ובימֵי רעב ישבעו. הם לא יתאכזבו מהתקווה שתלו באלוהים. 20 כי יפגעו רשעים, ככבוד אחו אויבי יהוה, כעשן יבלו. הֵן כְּירק שָׂדִים, כְּעָשָׁן יֵעֲלוּ. 21 רשעים לווה ולא מחזירים; צדיקים רחמנים ונותנים. החוטא, אף על פי שעשיר בעקרונותיו, ייפול לתוך עוֹנִי (פסוק 17), הוא ילווה, ולא יוכל לשלם לפני מותו. 22 כי ברכו של ה' יירשו ארץ, ואלולי ה' ייכרתו. 23 יְהוָה יְצִיץ צַדִּיקִים, וּבְדֶרְכָם חָפֵץ. צעדיו של הצדיק, התנהגותו, חייו. 24 אם יפול, לא ישכב על הארץ, כי יהוה תומך בידו. נזירה. אפילו אם ייפול לאסון פיזי או רוחני, ה' לא ייתן לו לאבד את חייו.  25 נער הייתי ועתה זקן אני, ולא ראיתי צדיק נטוש, וצאצאיו מבקשים לחם. הצדיק נכלל כאן בכל אדם ירא אלוהים שגם נותן צדקה, כפי שניתן לראות בפסוק הבא (ראה דניאל ד':24). אלו הפועלים בדרך זו מקבלים גם את הבטחות החיים האלה (ראה קורינתים ב' ט':6, 8). 26 תמיד חן ומלווה, וזרעו ברכה. 27 סור מרע ועשה טוב, ושכנתי לנצח. 28 כי יהוה אוהב צדק ולא יעזוב חמיו. תמיד הם תחת חסותו, וצאצאי רשעים ייכרת. 29 צדיקים יירשו את הארץ וישכנו בה לנצח. להלן הסבר כיצד ראויים הצדיקים לגורל מאושר זה. 30 פי צדיק ידבר חכמה ולשונו תדבר משפט. 31 תורת אלוהיו בלבו, צעדיו לא ימעדו. הוא יעמוד איתן בדרך האל, של סגולה. 32 רשעים אורבים לצדיקים ומבקשים להרגם. 33 לא יעזבם ה' בידם ולא ירשעם בבוא משפטו. 34 חכה לה' ושמר בדרכו וירוממך וירשת ארץ כי ייכרתו רשעים תראה. האמינו בה' ושמרו מצוותיו. 35 ראיתי את הרשע בשיא כוחו, כעץ רענן התפשט. 36 עברתי והנה איננו, חיפשתיו ולא נמצא. 37 הבט בתמים והבט אל הישר כי עתיד לאיש שלום. במובן המילולי: כי לאיש השלום יהיו שרידים. תחילה צאצאים, אחר כך רכוש אחר. 38 אך המורדים כולם ייכרתו, צאצאי רשעים ייכרתו. 39 מאת ה' ישועת צדיקים, הוא מגןם בעת צרה. 40 ה' עזרם ויצילם, הוא יצילם מהרשעים ויושיעם כי בטחו בו.

תהילים מס' 38

(תהילים מס' 37 בוולגטה)

מזמור לדוד א'. לזכרון. לזכר החטאים, והמצב המצער הנובע מהם. 2 יהוה, אל תענישני באפסך, ואל תייסריני בחמתך. 3 כי דקרו אותי חיציך, וידך נחתה עליי בכבדות. הזמר הקדוש מכנה את הסבל שאלוהים שלח לו חצים. 4 אין תּמצית בבשרי מפני אֶפְסֶךָ, אין בטחון בעצמותי מפני חטאתי. דוד, באמצעות מילים אלה, מצייר בעיקר תמונה של כאבי נפשו ושממה; אך מצב זה מורגש תמיד גם בגוף, שכן החטא הורס גם את הגוף וגם את הנפש. 5 כי עונותיי עלו על ראשי כמשא כבד; במשקלם כבדו אותי. 6 חבורותיי נגועות ומוגלות בגלל טירופתי. הפצעים שנגרמו לי על ידי חטאיי הזדהמו ונרקבו בגלל טיפשותי; כלומר, החמרתי את מצבי העגום באמצעות טיפשותי. על פי רוב הפרשנים, דוד מביע כאן את צערו על כך שהיה טיפש מספיק כדי לחיות תשעה חודשים ללא חרטה. עקב עיכובים אלה בגיורו, פצעי נשמתו, נטיותיו הרעות ותשוקותיו, עברו, אם אפשר לומר כך, למצב של ריקבון, והפכו לבלתי ניתנים לריפוי לנצח. 7 אני כפוף, מובס לחלוטין, כל היום אני מהלך באבל.  מוצף ממשקל חטאי וסבלותיי 8 צִפּוּל אֲכֹל כָּלִיּוֹתִי, וְאֵין שָׁלָם בְּבְשָׂרִי. תשוקות הן כמו מחלה בוערת; הן מבטיחות אושר אך מביאות רק רע. באשר לי, אומר פאולוס הקדוש על האדם על פי הטבע, אני גשמי לחלוטין, נמכר תחת חטא; בי, בבשרי, שום דבר טוב לא שוכן. רומים ז', 14. 18.  9 חלש ואכזב עד גבול; שאון לבי קורע אותי מעצמי. 10 יהוה, כל תשוקותיי לפניך, וגני לא נסתרות ממך. את יודעת כל מה שאני רוצה. 11 לבי פועם בחוזקה, כוחי עוזב אותי, ואפילו האור שבעיניי איננו עוד עמי. הבלבול הקיצוני שאני חווה מונע ממני אפילו לראות. 12 רעיי ורעי יסבו מפצעי, וקרוביי יעמדו מרחוק. 13 מבקשי נפשי טומנים מלכודות, מבקשי רעתי מאיימים וזוממים מלכודות כל היום. לדוד היו אויבים רבים שהתנגדו לקנאותו למען אלוהים, ומסיבה זו רדפו אותו. כל מי שפועל למען מלכות אלוהים נמצא במצב דומה ולכן חייב להיות מוכן, כמו דוד, להילחם נגד אויבים והתנגדות. 14 וְאֶנְכִי כְּחִרֵשׁ, אֵינִי אוֹתוֹ שׁוֹמֵעַ, אֶנְכִי כְּאִלֵּם, אֲשֶׁר לֹא פֹּתַח פִּיו. הקשבתי לעלבונות אויביי מבלי לסתור אותם. כך נהג דוד בעוד שמעי מעליב אותו (ראה שמואל ב' טז). 15 אני כאדם אשר לא שומע ובפיו אין תשובה. אשרי, אומר הקדוש אמברוז, הוא מי אשר, כמו דוד, משתתק, ואשר, עומד בדממה עמוקה מול אויביו, מסתפק בשיחה עם אלוהים. 16 בך יהוה, אני מקווה; אתה תענה, יהוה אלוהי. 17 כי אני אומר, "אל ישמחו עליי, אל יגלו עליי כי תחליק רגלי." 18 כי אני עומד ליפול, וכאבי תמיד לפני. הכאב שאני חש מחטאיי לעולם לא עוזב אותי. 19 כי אני מודה על עווני; אני ירא מפני חטאתי. אודה על חטאיי, ותמיד בלב נחרט, בין פירות מעשי החרטה, אשמור את זכרם (אוגוסטינוס). 20 אך אויבי חיים, חזקים הם. רבו שונאי ללא סיבה. 21 גמלו לי רעה תחת טובה; עוינים הם אותי כי דרשתי צדק. 22 אל תעזבני ה'. אלוהי, אל תרחק ממני. 23 מהר לעזרתי ה', אתה ישועתי.

תהילים מס' לט

(תהילים מס' 38 בוולגטה)

1 למנצח המקהלה, בעידיתון, מזמור לדוד. 2 אמרתי אשמור דרכי, פן אחטא בלשוני, אשים חץ על פי, בעוד רשעים לפניי.« אהיה על המשמר כשאבחן בצרות, או בכל דרך אחרת, במיוחד לאור גאוות הרשעים החיים לנגד עיניי. 3 ואשתוק נותרתי דומם; שתקתי, אף על פי שנמנעתי מכל הטוב. אך צערי בער, 4 לבי בער בקרבי; במחשבותיי אש ניצתה, ודבור עלה על לשוני. 5 הודיעני, ה', אחרית חיי, מה מידת ימי, למען אדע כמה אני מתכלה. הודיע לי כמה זמן עוד נותר לי לחיות, כדי שזה יוכל לעורר את תקוותי. 6 כְּכָף קָצַרְתָּ יָמִי וְכֹל חַיִּים לְפָנֶיךָ וְכָל נֶפֶשׁ חַיִּים כָּל נֶפֶשׁ סֶלָה׃  בבראת אותי, נתת לי חיים קצרים בלבד, וזמן חיי לפניך כאילו לא היה קיים; כן, כל אדם, חזק ככל שיהיה, הוא הבל. 7 כן, כצל יעבור האדם; כן, לשווא הוא דואג; הוא צובר הון ואינו יודע מי יקנו. האדם מתיש את עצמו במאמציו לרכוש את טובת העולם הזה, ומכוון את כל מחשבותיו ופעולותיו לכיוון זה. 8 עתה, מה אצפה, יהוה, בך תקוותי. הזמר הקדוש מלמד את עצמו שיעור על קיצור חייו וחייהם של כל בני האדם, והוא שואב מכך סיבה להתמסר כולו לאלוהים. 9 הוֹצִיאֵנִי מִכָּל פְּשָׁעַי; אַל תַּשִּׁימֵנִי לְחִרְפָּת נִסְכָּל. הצילני מכל חטאיי, כי בעונש על חטאיי ייסרתני, והורדתני למצב של השפלה עד שהייתי מושא ללעג של רשעים. 10 אני דומם, לא אפתח פי, כי אתה הוא העושה. 11 הפנה מכותיך ממני; תחת חומרת ידך אכרע. 12 כי תייסר אדם, תעניש אותו על עונו, תשמיד כעש את יקר לו. כן, כל האדם הוא אך נשימה. סלה. גברים המונעים על ידי רגשות גשמיים וגשמיים מאבדים את כל כוחם הרוחני באמצעות מאמציהם לרכוש נכסים גשמיים. 13 שמע תפילתי, ה', האזן לצעקתי, אל תסתתר לדמעותיי, כי גר אנכי עמך, גר ככל אבותי. נוסע עני, ללא מולדת, שאין לו מקום מגורים קבוע (ויקרא כ"ה:כ"ג; דברי הימים א' כ"ט:ט"ו; עברים י"א:יג). בוא, אם כן, לעזרת האיש המסכן והאומלל הזה. 14 הַסֵּב עִבְךָ מֵעָלַי וְנָשָׁמָה, טְרֶם אֶלֶךְ וְאֵינֶּה עוֹד.

תהילים מס' 40

(תהילים מס' 39 בוולגטה)

א למנצח המקהלה, מזמור לדוד. במזמור זה, דוד מודה לאלוהים על שהציל אותו מסכנות גדולות ומביע את הכרת התודה שלו על פלאי טובו כלפיו. הוא מבטיח להקריב את עצמו, במקום קורבנות, כקורבן הודיה, ולהביע בגלוי את הכרת התודה שלו (1-12). לאחר מכן הוא מבקש הגנה מפני אויביו החדשים, ומלא ביטחון איתן, מצפה לגאולתו. לדברי חוקרים, דוד התפלל את התפילה הכלולה במזמור זה לאחר רדיפת אבשלום, או לאחר אחד הניסיונות האחרים שמילאו את חייו. עם זאת, למרות שדוד הוא זה שפונה את תפילתו לאלוהים במזמור זה, תפילה זו היא פחות שלו עצמו ויותר זו של המשיח, שהוא היה סוג שלו. ואכן, האנרגיה של ביטויי תפילה אלוהית זו המופנית לאלוהים, להודות לו ולבקש את חסדו, מוצאת את יישומה האמיתי רק בדמותו של ישוע המשיח, כפי שמלמד אותנו פאולוס הקדוש מחלק ממנו (עברים י':5-8), וכפי שכל המזמור מדגים. מזמור זה יכול לשמש גם כתפילה לכולם. נוצרים אשר עברו צרות, ובגלל זה יש להם סיבה להודות לאלוהים ולהתפלל אליו. 2 כל תקוותי שמתי ביהוה; הוא נטה אלי, הוא שמע את צעקתי. 3 הוא הוציא אותי מבור השחת, מביצה טחונה; הוא הניח את רגלי על צוק, הוא יציב צעדי. בוץ ורפש הם סמלים של סכנה, הסלע הוא סמל לבטיחות. על פי הירונימוס הקדוש ו... סנט אוגוסטין, הנוצרי, באמירת מזמור זה, יכול כאן לזכור את הטבע האנושי, אשר לאחר שנמשה מבוץ החטא, הונח על צוק ישוע המשיח. 4 נתן שיר חדש בפי, מזמור תהילה לאלוהינו; רבים יראוהו ויראו את ה' ויבטחו בו. השפעת גאולתי תהיה שמספר רב יהפכו לחברי אלוהים. כזו הייתה השפעת התפארתו של ישוע המשיח. 5 אשרי האיש אשר בטח ביהוה ולא יפנה אל גאוות ואל אלה אשר שקר תועה. 6 הִרְבֶּתָּ יְהוָה אֱלֹהִי נִפְלָאתֶיךָ וְעַצְבְּתֶךָ לָנוּ, אֵין יִשְׁוֶה לָךְ. אֲנִי חָפַצְתָּ לְהַגִּיד וּלְהַשְׂדִּים, עוֹלָפִים מִכָּל־כֹל. 7 זבח ומנחה לא חפצת, דקרת את אוזני; עולה וחטאת לא בקשת. החור שנוצר באוזן הוא הסימן הסמלי להסכמה; לפיכך, כאשר עבד רצה להישאר במצבו, אוזנו הימנית נוקבה כסימן לציות (ראה שמות כא:5-6). לא קורבנות, אלא ציות, כניעה עצמי לך, הם אלה שחיפשת כסימן להכרת תודה שלי (ראה שמואל א' 15:22). בפי המשיח, מילים אלה משמען: לא חפצת, אבי, בהודיה, את קורבנות הברית הישנה, אלא את כניעתי ואת צייתי. יש ב... איגרת אל העברים, 10, 5 ובגרסה היוונית: "אבל הכנת לי גוף" שזה אותו הדבר; רק שקורבן של ישוע המשיח מאופיין טוב יותר בכך. 8 ואמרתי: "הנה אני באתי ועמי מגילת הספר הכתובה עליי.". באתי לעשות רצונך. כתוב למעני, כלומר, למעני ועליי. את המשמעות הראשונה (לעני) ניתן להבין כמתייחסת לדוד כמו לכל אדם ירא אלוהים; השנייה, לישוע המשיח, שחייו, סבלו ומותו ניבאו בכתבי הקודש (ראה לוקס כ"ד: 25-27, 44; יוחנן ה': 39, 6: 38). 9 לעשות רצונך אלוהי חפצתי ותורתך בתוך לבי.» דוד היה מסוגל, וכל אדם צדיק יכול להתפלל תפילה זו; אך היא מתאימה במיוחד לישוע המשיח (ראה יוחנן ד', 34, 5, 30). 10 אקרא צדק בקהל רב; לא אעצום שפתי, יהוה, אתה יודע. הבשורה המשמחת של צדק, הבשורה.  11 לא אשמור צדקתך בליבי אגדיר אמונתך וישועתך לא אסתיר טובך ואמתך מקהל רב. כאן מסתיימת ההודיה על הברכות שהתקבלו, ומתחילה התפילה לעזרה בסבל עתידי. ביחס לישוע המשיח, ניתן להיזכר בו זמנית בסבלו האחרון או בסבלו וברדיפות של כנסייתו, אותם הוא צופה בעתיד ורואה כשלו. 12 אל תסגור ממני חסדיך; תמיד טובך ואמתך ישמרני. 13 כי רעות רבות סבבו אותי; עוונותיי אחזו אותי, ולא אוכל לראות; רבים הם משערות ראשי, ולבי עזב אותי. המשיח ראה את חטאינו כחטאיו שלו. 14 יְחַפֵּץ עַל־עֲלָךְ יְהוָה לְהוֹשִׁיעֵנִי. יְהוָה, מִזְרֵה לִעֲזֹרִי. 15 יְבוּשוּ וְיַחֲרוּפוּ כָּל־מְבַקְשִׁי נַפְשִׁי לְהַשְׁמֵדָהּ; יְשׁוּבוּ וְיַחֲרוּפוּ חַפְשִׁי. 16 יִחָמוּ אֲמֹרִים לִי "אַהַהַה!" מִבְּשׁוֹנָתָם. 17 יְשִׁמְעוּ וְיַשְׂמְחוּ בָּךְ כָּל מְדַרְשֶׁךָ; יֹאמְרוּ תָּמִיד אוֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ "תְּהִלָּה לַיהוָה!" ישועתך: המושיע וסדר הישועה שנקבע על ידו, 18 עני ואביון אנכי, וה' ידאגני. אתה עזרה ומושיע, אלוהי, אל תתמהמה.