פרק 1
1. מילות ה-קוֹהֶלֶת, בן דוד, מלך בירושלים.
2. הבל הבלים! אמר הקוֹהֶלֶתהבל הבלים! הכל הבל.
3 מה ירוויח האדם מכל עמלו אשר יעמלו תחת השמש?
— המעגל התמידי של הדברים. —
4 דור עובר, דור בא, והארץ עומדת לנצח.
5 זרח השמש, שוקעת השמש, וממהרת לשוב למקומו, משם זרח. שׁוּב.
6 כשהרוח הולכת דרומה, פונה צפונה, היא חוזרת, וחוזרת לאותם מעגלים.
7 כל-נהרות יָרְצוּ לים, וְהַיָּם לֹא-יָמָלָא, אֶל-מָּקוֹם מִשְׁמָנָם הֵלֵךְ.
8 כל הדברים מעייפים, מעבר למה שניתן לומר; עין לא תשבע לראות, ולא אוזן לא מלאה לשמוע.
9 מה שהיה, יהיה שוב, מה שהיה, יהיה שוב; אין חדש תחת השמש.
10 אם יש משהו שאפשר לומר עליו "תראו, זה חדש!", הדבר הזה כבר היה קיים במאות שלפנינו.
11 איננו זוכרים את הישן, ומה שיקרה אחר כך לא ישאיר זיכרון בקרב אלו שחיו אחר כך.
— יהירות החוכמה. —
12 אני, הקוֹהֶלֶתהייתי מלך ישראל בירושלים,
13 ואשים את לבי לדרוש ולחקור בחכמה את כל אשר נעשה תחת השמים מלאכה קשה היא אשר צוה אלהים לבני אדם להקדיש לה.
יד בחנתי את כל המעשים אשר נעשים תחת השמש והנה הכל הבל ורדיפת רוח
15 מה שעקום לא יישר, ומה שחסר לא ייספר.
16 ואמר לעצמי: "הנה צברתי ואצרתי חכמה יותר מכל אשר היו לפניי בירושלים, ולבי חכמה ודעת התרבה".
17 הִשְׁמַעְתִּי לִבִּי לָדַע חכמה ולדעת סְפָלוּת וּשְׁגעוֹת; אֶדַּעְתִּי כִּי גַּם זֶה רַדְפָּה אַחֲרֵי רוּחַ.
18 כי עם הרבה חכמה באה יגון רב, ומרבה דעת מרבה יגון.
פרק 2
— יהירות של תענוגות —
1 אמרתי בליבי, "בואו נא, אנסה אתכם בשמחה; טעמו תענוג!" והנה, גם זה הבל.
2 על הצחוק אמרתי "שטויות!" ועל השמחה "מה היא מייצרת?"
ג אִתְמַשְׁמַע בְּלִבִּי לְתַתִּי בְּשָׂרִי לַיַּיִן וּבְחָכְמָה יִנְהִיגְנִי לִבִּי וּבְסִפְלוּת לְדַבֵּק עַד אֶרְאֶה מַה טוֹב לִבְנֵי אָדָם לְעֲשׂוֹת תַּחַת הַשָּׁמָיִם בִּימֵי חַיָּהֶם׃
ד עשיתי מעשים גדולים, בניתי לי בתים, נטעתי כרמים;
ה עִשְׂתִּי לִי גָּנִים וְבוֹסְטְנִים, וְנַטְעַ שָׁם כָּל-עֵץ-פָּרִי;
ו עִשְׂתִּי לִי מַקְרֵי מַיִם לְהַשְׁקוֹת אֶת־הַמָּשִׁים אוֹ העצים צמחו.
7 קניתי עבדים ושפחות, והיו לי שֶׁלָהֶם ילדים שנולדו בבית; וגם עדרי בקר וצאן היו לי, יותר מכל אלה שהיו לפניי בירושלים.
ח וגם אספתי כסף וזהב, ועושר מלכים ומדינות; אספתי זמרים וזמרים, ועונגי בני אנשים, נשים, בשפע.
9 גָדָלָה וְעָלִיתִי כָּל־אֲשֶׁר־הָיוּ לְפָנַי בירושלים, וְגַם־חָכְמַתִּי נָשַׁרְתָּ עִמִּי.
10 כָּל אֲשֶׁר חָפְצוּ עֵינִי לֹא מִנָּהוּ, לֹא מָנַעְתִּי שָׂדֶה מִלְּבִי כִּי חָפֵץ לִבִּי בְּכָל עַמְלִי וְזֶה הִיא חֶלְקִי בְּכָל עַמְלִי.
יא ותחשב את כל מעשיי אשר עשו ידי ואת עמל אשר עלו לי והנה הכל הבל ורדף אחר רוח ואין תועלת תחת השמש
— סופו של החכם והטיפש. —
12 אז פניתי אל חוכמה כדי להשוות את זה עם טיפשות וטירוף. כי מי האיש שיכול לבוא אחרי המלך, אשר לו הוענק כבוד זה זה מכבר?
13 וראיתי כי יתרון לחכמה על הסכלות כשאר יתרון לאור על החושך
14 האיש החכם יש עיניו אל ראשו, והכסיל הולך בחושך.
וגם הבנתי שאותו גורל יפקוד את כולם דוּ.
15 ואמרתי בליבי, כגורל הכסיל יבוא גם עליי, ומה בכל חכמתי? ואמרתי בליבי, גם זה הבל.
16 כי זכרונו של חכם אינו נצחי יותר מזכרו של טיפש; מהימים הבאים, כל דוּ גם נשכחים. מה! החכם מת באותה קלות כמו השוטה!
17 ושנאתי את החיים כי רע בעיניי מה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורדף אחר רוח
— כל אחד חייב להוריש את פירות עמלו לאחרים. —
18 וְשָׁנָא אֶת־כָּל־מַעֲשָׂי אֲשֶׁר עָשִׂיתי תַּחַת־הַשֶׁמֶשׁ וְאֲשֶׁר א ...
19 ומי יודע אם יהיה חכם אם טיפש והוא יהיה אדון מעשיי אשר עמלתי בה וחכמתי תחת השמש גם זאת הבל
20 ואני באתי למסור את ליבי לייאוש, בגלל הכל העבודה אשר עשיתי תחת השמש.
21 כי תן לאדם אשר פרוס בחוכמתו, בתבונתו ובמיומנותו, ומשאיר את פְּרִי לחלוק עם אדם שלא עבד שם: עדיין זהו הבל ורעה גדולה.
22 כי מה ירוויח האדם מכל עמלו ומדאגת לבו אשר יגעו אותו תחת השמש
23 כל ימיה מלאים יגון, עיסוקיה ביגון; גם בלילה לא ינוח לבה; גם זאת הבל.
— מַסְקָנָה —
24 אין טוב לאדם מאשר לאכול ולשתות ולמצוא שביעות רצון במלאכתו; וראיתי שגם זה בא מיד אלוהים.
25 כי מי, בלעדיו, יוכל לאכול וליהנות מרווחה?
26 כי לטוב בעיניו יתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן את משימת איסוף ואגירת הון, לתת לטוב בעיני אלוהים גם זה הבל, מרדף אחר רוח.
פרק 3
— האדם נתון לחסדי האירועים: תן לו ליהנות מהרווחה שאלוהים מעניק לו. —
9 מה התועלת לפועל מהמאמץ שהוא משקיע?
10 בחנתי את העבודה אשר אלוהים מצווה על בני האדם לעשות:
11 אֵל הכל עשה יפה במועדו, וגם את הנצח נתן בלבם; אך איש אינו יכול לתפוס את אשר עשה אלוהים מראש ועד סוף.
12 וידעתי כי אין טוב להם מאשר לשמוח וליהנות מהחיים
13 ובאותו הזמן שאם אדם אוכל ושותה ונהנה מרווחה בתוך עמלו, זוהי מתנת אלוהים.
14 ידעתי כי כל אשר יעשה אלוהים עומד לנצח; אין להוסיף עליו ואין לגרוע ממנו. אלוהים עושה זאת למען יראו אותו בני אדם.
15 מה שנעשה כבר היה, ומה שייעשה כבר היה; אלוהים מחזיר את מה שעבר.
— האיש נמסר לעריצות המנהיגים. —
טז ראיתי שוב תחת השמש זֶה’ממש במושב החוק יֵשׁ רשעות, ובמקום צדק, יֵשׁ עָווֹן.
17 אמרתי בליבי, "אלוהים ישפוט את הצדיק ואת הרשע, כי עת לכל מעשה ולכל מעשה".
18 אמרתי בליבי על בני אדם: ככה זה קורה. כדי שיבחן אותם אלוהים, וכדי שיראו שהם בתוך עצמם דוֹמֶה אל החיות.
19 לגורל בני האדם מִזְרָח גורל החיה: גורלם משותף; כשם שאחד מת, כך גם השני מת, יש רק אחד אותה נשימה לכולם; אין יתרון לאדם על הבהמה, כי הכל הבל.
20 הכל הולך למקום אחד; הכל הוא הַחוּצָה עפר, והכל חוזר לעפר.
21 מי ידע את נשמת בני האדם אשר עולה למעלה ואת נשמת החיה אשר ירדה למטה ארצה
22 וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב לְאָדָם כִּי שָׂמְחָה בַּמַּעֲשָׂיו כִּי זֶה גּוֹרָלָיו כִּי מִי יְדַעֵּעַ מַה יְהִי אַחֲרָיו׃
פרק 4
— דיכוי החלשים; עבודה בהשראת קנאה; עבודה חסרת מטרה. —
1 וְאָחִי אֶת־כָּל־הַדְּרָקִים הַנִּעֲשֶׂה תַּחַת־הַשֶׁמֶשׁ וְהִנֵּה־דְּרָקִים בֹכִים וְאֵין־מְנַחְמָם נִתָּנִים בְּעַל־דְּרָקֵיהֶם וְאֵין־מְנַחְמָם
2 והכרזתי כי אשרירי המתים אשר כבר מתו מן החיים אשר עודם חיים,
3 ואשרי משניהם מי שטרם היה קיים, אשר לא ראה את הרעות אשר נעשות תחת השמש.
4 ראיתי שכל עבודה וכל מיומנות בעבודה הוא רק קִנְאֵת אִישׁ מִן רֵעָיו גַּם זֶה הַבָּל ורִדְפוּת רוּחַ
5 כסיל יקפל את ידיו ואוכל את בשרו.
6 טוב יד מלאה מנוחה, מאשר שתיים מלאות עמל ורדיפה אחר רוח.
7 הסתובבתי וראיתי א אַחֵר הבל תחת השמש.
8 איש כזה לבדו ואין לו שני, אין לו בן ולא אח, ואין לו אוּלָם אין קץ לכל פועלו, ועיניו לְעוֹלָם לֹא שבע בעושר: "למי אעמל, ומחסל את נפשי מעונג?" גם זה הבל, ועיסוק רע.
— משפטים: חסרונות של מגורים לבד. —
9 טוב יותר שווה לחיות עדיף שניים מאחד; שכר טוב לשניהם בעבודתם;
10 כי אם ייפול, יוכל איש לקום את חברו. אך אוי למי שנפל לבדו ונופל מבלי שיהיה לו שני לקום.
11 כמו כן, אם שניים שוכבים יחד, הם יתחממו; אבל איך יתחמם אדם לבדו?
12 ואם מישהו יגבור על זה שנמצא לבדו, השניים יוכלו לעמוד בפניו, וחבל המשולש לא ייקרע בנקל.
— חוסר התוחלת של תקוות המבוססות על שינוי שלטון. —
13 טוב בחור עני וחכם, ממלך זקן וטיפש, אשר אינו יודע עוד לשמוע לעצה;
14 כי הוא בא מ כֵּלֵא למלוך, למרות שנולד עני בממלכתו.
15 ראיתי את כל החיים ההולכים תחת השמש על פני הנער אשר קם במקום מלך זקן.
טז לא היה קץ לכל העם ההוא לכל אשר היה משרת עליהם ולא ישמחו בו צאצאיו גם זאת הבל ורדיפה אחר רוח
— משפטים הנוגעים לפולחן. —
17 הִשְׁמֹר לָרַגְלֶךָ בְּלֹכֶךָ בֵּית אֱלֹהִים טוֹב לְגַרֵּשׁ וּלְשָׁמַע מִזְבַּח זְבָחִים כְּסְפִילִים כִּי בֹּרוּתָם מַרְעִין׃
פרק 5
1. אל תמהרולִפְתוֹחַ בְּפִיךָ וְאַל-יְהִיר לִבְךָ לְהַדִּבֵּר דָּבָר לִפְנֵי אֱלֹהִים כִּי אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל-הָאָרֶץ לְעַל-כֵּן יִמְעַטוּ דְּבָרֶיךָ׃
2 כי מרוב מעשים יוצאים חלומות, ומרוב דברים, דיבורים נבוכים.
3 כי תנדר לאלוהים, אל תמהר לקיומו, כי אין חן לכישוף; את אשר תנדר, קיים.
4 טוב לך לא תנדר מאשר תנדר ולא תקיים.
5 אל תניח לפיך לחטוא בבשרך, ואל תאמר בפני מלאך אֵל שֶׁהוּא שִׁגְלָה: מַדָּע יַכְנַף אֱלֹהִים עַל דִּבְרֶיךָ, וַיַּשְׁחִית מַעֲשֶׂה יָדֶיךָ.
ו כי כאשר הבל בהרבה דברים, כך גם הבל בהרבה דברים; לכן יראו את אלהים.
— נסיכים ומלכים —
7 אם תראה במדינה עניים מדוכאים, ומשפט וצדקה מופרים, אל תתמה על הדבר; יוֹתֵר הגדולים משגיחים על הגדולים, ואף גדולים יותר עדיין צופה עליהם.
8 יתרון למדינה בכל המובנים הוא מלך הדואג לחקלאות.
— הפרעות שונות בהנאה מעושר. —
9 אוהב כסף לא ישבע מכסף, ואוהב עושר לא ישבעבטעם לא הפרי; גם זה הבל.
10 כאשר סחורות מתרבות, כך גם הצורכים אותן; ומה היתרון הוא חוזר לבעליהם, אלא אם כן יראו אותם במו עיניהם?
11 מתוקה שנת פועל, בין מעט אוכל ובין מרבה; ושבעת עשירים אינה נותנת לו לישון.
12 זהו עוול חמור זֶה ראיתי תחת השמש, עושר נצבר לרע בעליו.
13 עושר זה אבד עקב אירוע מצער כלשהו, ואם הוליד לו בן, לא נשאר לו כלום שום דבר בידיים שלי.
יד כאשר יצא מרחם אמו כן ישוב עירום כאשר בא ולא יקבל תמורת עמלו אשר יישא בידו׃
15 גם זאת רעה חמורה, כי ילך כאשר בא; ומה יתרון ייתן לו הדבר. האם הוא חוזר לאחר שעבדו למען הרוח?
טז וְכָל־חַיָּיו אוֹכֵל בַּחֲשֶׁךָ; יֵשׁ לוֹ הרבה צער, סבל ועצב.
17 כאן כָּך מה שראיתי זה שהוא טוב ומתאים לגבר לאכל ולשתות ולטוב בכל מלאכתו אשר יעשה תחת השמש בימי החיים אשר נתן לו אלהים כי זה גורלו
18 יתר על כן, לכל מי שאלוהים נותן לו עושר ונכסים, ויש לו את הכוח לאכול אותם, לחלוק את עושרם ולשמוח בעמלו, זה שָׁם מתנה מאלוהים.
19 רכב כָּך הוא כמעט ולא חושב על ימי חייו, כי אלוהים מתפשט שִׂמְחָה בליבו.
פרק 6
— אוי למי שמת מבלי שנהנה מנכסיו. —
1 יש רעה אשר ראיתי תחת השמש, ו הרוע הזה גדול על פני האדם:
2 איש אשר נתן לו אלהים עושר ואוצרות ותפארת, ואין לו לנפשו דבר אשר יחפוץ; אך אלהים אינו מניח לו ליהנות מהם, כי זר הוא שנהנה מהם: זה הבל ורעה חמורה.
3 כאשר אדם יולד מאה בֵּןשנים רבות היה חי, וימי שנותיו היו מתרבים, אילולא הייתה נפשו שבעה באושר, ואילולא הייתה לו אפילו קבורה, אני אומר זֶה’הפלה מִזְרָח מאושרת ממנו.
4 כי לשווא בא, הלך בחושך, וחושך יכסה שמו;
5 לא ראה ולא ידע את השמש, אך יש לו מנוחה רבה יותר מאשר האיש הזה.
6 וגם אם יחיה אלפיים שנה, מבלי ליהנות מאושר, האם לא הכל הולך לאותו מקום?
7 הכל העבודה תשוקת האדם לפיו, אך תשוקותיו לעולם לא ישביעו.
8 כי איזה יתרון יש לחכם על הכסיל? מה יִתרוֹן האם יש אדם עני שיודע איך להתנהג מול החיים?
9 טוב רואות עיניים מתנועת תאוות גם הוא הבל ורדיפה אחר רוח.
10 על כל אשר קורה, השם כבר נאמר; אנחנו יודעים מה יהיה האדם, והוא לא יוכל להתחרות עם מי שחזק ממנו.
11 כי ישנן מילים רבות אשר נוֹלָד לַעֲשׂוֹת זֶה’יהירות גוברת: איזה יתרון הוא חוזר לגבר?
12 כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים, בימי חולף קיומו, החולפים כצל; ומי יגיד לאדם מה יהיה תחת השמש אחריו.
פרק 7
— משפטים הנוגעים לחומרת החיים. —
1 טוב שם טוב מבושם טוב, ויום מות מיום לידה.
2 טוב ללכת לבית אבל מאשר לבית משתה, כי בראשון מופיע אחרית כל אדם, והחיים יישאו לבם אליו.
3 טוב עצב משחוק, כי פנים עצובות טובות ללב.
4 לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה.
5 טוב לשמוע תוכחת חכמים מלשמוע שירת כסילים.
6 כי כקול קוצים תחת קלחת צחוק כסילים גם זה הבל.
7 כי עבירה עושה חכם טיפש, ושוחד משחית את הלב.
— משפטים הנוגעים סַבְלָנוּת. —
8 טוב אחרית דבר מראשיתו טוב רוח סבלנות מרוח גאוות.
9 אַל תִּמְהֵר בְּרוּחַךְ לְכַעֲסֹף כִּי בְּחִיק נִסְפִּים יֹשֶׁב כַּעֲסֹן.
— אמרות על חוכמה. —
10 אַל תֹּאמַר לָמָּה הָיוּ יָמִים רֹאשׁמִים מִאֲלֶה כִּי לֹא מִחְמָמָה תִּשְׁאֵל עַל זֹאת׃
יא טובה חכמה עם נחלה, ומועילה לרואי שמש.
12 כי כשם שכסף הוא ביטחון, כך גם חוכמה; אך יתרון אחד של הדעת הוא שחוכמה מחייה את בעליה.
— אי ודאות לגבי העתיד, לצדיקים כאחד. —
13 ראה מעשה אלהים: מי יוכל ליישר את אשר כופף?
14 ביום טוב שמח, וביום צרה חשוב: גם את זה וגם את זה ברא אלהים, למען לא ידע האדם מה עתיד להיות לו.
15 הכל זֶהראיתי ביום הבלתי נסבלותי: יש צדיק אשר אבד בצדקתו, ויש רשע אשר יאריך ימים. חייו ברשעותו.
טז אל תִּהְיֶה צַדִּיק מְעֲדָן וְאַל תִּהְיֶה חָכָם מְעֲדָן לָמָּה תַּהֲרִיד׃
17 אַל תִּהְיֶה רָשָׁע מְעַד וְאַל תִּהְיֶה נִסְכָּל לָמָּה תְּרַצֵּף מוֹת לְטַפְרָךָ׃
18 טוב שתאחז בזה, ושאינך מרפה מזה, כי ירא אלהים נמנע מכל אלה. עוֹדֶף.
— משפטים הנוגעים למתינות וחנינה. —
19 חוכמה נותנת לחכם כוח רב יותר מאשר לא הבעלים עשרה ראשים אשר בעיר.
20 כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב מבלי לְעוֹלָם לֹא חֵטְא.
21 אַל תִּשְׁמַע אֶל כָּל הַדְּבָרִים הַנִּמְעָר פֶּן תִּשְׁמַע אֶת-עַבְדֶּךָ מְקַלֵּל אֶת-עַבְדֶּךָ;
22 כי לבך יודע כי פעמים רבות קיללת גם אחרים.
— חוכמה אינה נגישה לאדם, אך רשע וחוסר מוסר הם סכלות. —
23 ידעתי את כל זה כאמת בחוכמה; אמרתי, "אהיה חכם!" אבל חָכמָה נשאר רחוק ממני.
24 רחוק, עמוק, עמוק הוא העומד לבוא: מי יגיע אליו?
25 השקעתי את עצמי ואת ליבי חיפשו לדעת, לחקור ולרדוף אחר החוכמה וההיגיון של הדברים, והכרתי כי רשע הוא טירוף, וכי התנהגות טיפשית היא אשליה.
26 ומצאתי מרה ממות אשה אשר לבה מלכודת ורשת וידיה כבלים מי אשר חפץ באלוהים ימלט ממנה וחטא ילכד בה.
27 תראו, מצאתי את זה, אמר הקוֹהֶלֶת, בהתחשב בדברים אחד אחד כדי לגלות את הסיבה, אשר נפשי חיפשה ללא הרף, מבלי למצוא אותה: מצאתי גבר אחד בין אלף, אך לא מצאתי אישה אחת באותו מספר.
28 וְהִנֵּה, זֹאת מָצָאתִי: אֱלֹהִים בָּרָא אֶת־הָאָדָם יָשָׁר, וְהֵם מְבַקְשִׁים חֲרָפִים רַבִּים.
פרק 8
— משפטים שונים. —
1 מי כמו חכם, ומי יודע כמוהו פשר הדברים? חכמת איש תאיר פניו, וחספוס פניו ישתנה.
2 אני אני אומר לך צייתו לפקודות המלך, ו זֶה בגלל השבועה שנשבעה לאלוהים;
3 אל תמהר לעזבונו, אל תתמיד ברע, כי כל אשר ירצה, יוכל לעשות;
4 כי דבר המלך הוא אדון, ומי יאמר אליו מה אתה עושה?
5 שומר מצווה לא יפגע, ולב חכמים ידע עת ומשפט.
6 כי עת ומשפט לכל דבר, כי גדול הרע מי ייפול על גבר.
7 אינו יודע מה יקרה, ומי יגיד לו איך יקרה?
8 האדם אינו אדון שֶׁלָה נשימה, בשביל כּוֹחַ לעצור את נשימתו, ואין לו שום שליטה על יום מותו; אין פטור במאבק הזה, ופשע לא יוכל להציל את אישו.
— העונש. —
ט ראיתי את כל הדברים האלה, והשקפתי את לבי על כל המעשה הנעשה תחת השמש, בעת שאדם מושל בחברו, לרעתו.
10 ואז ראיתי אנשים רשעים קבורים ונכנסים במנוחתם,בעוד אנשים שעשו צדק הרחיקו ממקום הקודש ונשכחו בעיר גם זה הבל.
יא יען שאין גזר דין על מעשים רעים יבוצע בחיפזון, על כן מתחזק בהם לב בני האדם לעשות רע;
12 אבל, אף על פי שהחוטא יעשה מאה פִּי הרוע, ומאריך ימיואני יודע שאושר שייך לאלה שיורים מאלוהים, אשר יראו את נוכחותו.
13 אך אין אושר לרשע וכצל לא יאריך ימים כי לא ירא אלהים.
14 הוא א אַחֵר זֶה הַבָּל הַמָּהָר בָּאָרֶץ: יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁקּוֹרִים לָהֶם דְּבָרִים הַהֲרֵי מַעֲשֵׂי רָשָׁעִים, וְיֵשׁ רָשָׁעִים שֶׁקּוֹרִים לָהֶם דְּבָרִים הַהֲרֵי מַעֲשֵׂי צַדִּיקִים. אֲנִי אָמַר כִּי גַּם זֶה הַבָּל׃
15 אז שכרתי שִׂמְחָהכִּי אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶׁמֶשׁ כַּאֲכֹל וְשָׁתֶּה וְשָׂמֵחַ וְזֶה לִלָּוָהּ בַּמַּעֲשָׂאוֹ בִּימֵי הַחַיִּים אֱלֹהִים נָתַן לוֹ תַּחַת הַשֶׁמֶשׁ
— מאמציו של האדם לפני אלוהים —
טז כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולחשוב על המעשה הנעשה על הארץ - כי לא יומם ולא לילה’אָדָם הוא לא רואה שינה בעיניו, -
17 ראיתי את כל מעשי אלהים; ראיתי כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש; האדם יגע בחיפוש ולא ימצא; גם אם חפץ חכם לדעת, לא יוכל למצוא.
פרק 9
1 אכן, לקחתי את כל זה ללב, ושמרתי את כל זה: כי צדיקים וחכמים ומעשיהם ביד אלהים; לא ידע האדם אהבה ולא שנאה; הכל לפניו.
2 הכל דומה לכולם: גורל אחד צפוי לצדיק ולרשע, לטוב ולטהור ולטמא, למקריבים וללא מקריבים. כטוב, כך גם לחוטא; הנודר שבועה כמי שירשה להישבע שבועה.
ג רעה היא בכל הנעשה תחת השמש, להיות גורל אחד לכולם; לכן לב בני האדם מלא זדון, והרג בלבם בחייהם; אחרי כן הם יעשו בין המתים.
4 כי יש תקוה לאדם אשר בין החיים; טוב כלב חי מאריה מת.
5 כי החיים יודעים כי ימותו, והמתים אינם יודעים דבר, ואין עוד שכר להם, כי נשכח זכרם.
6 כָּל־כֵּן אֲהֲבָתָם, שְׁנָאתָם וְקִנָאתָם, וּלֹא יִסּוּף לְהָיָה חֶלֶק בַּנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶׁמֶשׁ
7 לך אכול לחמך בשמחה ושתה יִינְךָ בְּלֵב טוֹב כִּי כָּל עָד נִרְאֶה אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ׃
8 יהיו בגדיך לבנים תמיד, ושמן הריח לא יבל מראשך.
9 תהנה מהחיים עם אישה אהובה, כל ימי חייך הבל אשר אֵל נתן לך תחת השמש בכל ימי הבל שלך כי זה חלקך בחיים וב העבודה אשר אתה עושה תחת השמש.
10 כָּל אֲשֶׁר יָדֶךָ תַּעֲשֶׂה בְּכֹחֶךָ עֲשֶׂה כִּי בְּשְׁאָהֵל אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ שָׁמֶן אֵין עוֹד מַעֲשֶׂה וְתִבְנָה וְדַעַת וְחָכְמָה׃
— מאמץ וכישרון אינם מבטיחים הצלחה. —
יא וראיתי תחת השמש כי לא למהירים המירוץ ולא המלחמה לא לחם לגיבורים, ולא עושר לנבונים, ולא חן למשכילים; כי הזמן והתאונות משפיעים על כולם.
12 כי לא ידע האדם את שעתו, כדגים הנלכדים ברשת הרעה, כציפורים הנלכדות בפח; כמוהם נלכדו בני אדם בעת אסון, כי נפלה עליהם פתאום.
13 ראיתי שוב תחת השמש תכונה זו של חוכמה, וזו נראתה לי גדולה.
14 היה שם עיירה קטנה, עם מעט גברים חומותיו מלך רב עוצמה בא נגדה, הטיל עליה מצור ובנה נגדה מגדלים גבוהים.
15 וַיִּמְצָא שָׁם אִישׁ עָנִי וְחָכָם, אֲשֶׁר הוֹשִיעַ אֶת־הָעִיר בְּחַכְמָתוֹ, וְאֵין־אֶסְכָּר אֶת־הָאִישׁ עָנִי הַהוּא.
טז ואמרתי, טובה חכמה מגבורה, וחכמת עניים בוזה, ודבריהם לא נשמעים.
17 דברי חכמים, מְבוּטָא מקשיבים להם ברוגע, טוב יותר מאשר זעקותיו של מנהיג בתוך משוגעים.
18 טובה חכמה מכלי מלחמה, אך חוטא אחד יכול להרוס טוב רב.
פרק 10
— אמרות על חוכמה וטיפשות. —
1 זבובים מתים מדביקים ומשחיתים את שמן הבושם; כְּמוֹ כֵן קצת טירוף מנצח את החוכמה והתהילה.
2 לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו.
3 וגם, כאשר הכסיל הולך אל הדרך, הוא חסר שכל, והוא מראה לכולם שהוא כסיל.
4 אם יתעורר עליך רוח נשיא, אל תעזוב את מקומך; כי שלווה תמנע טעויות גדולות.
— מאמץ וכישרון אינם מבטיחים הצלחה; דוגמה נוספת. —
ה יש רעה אשר ראיתי תחת השמש, כמו טעות אשר תצא ממושל.
6. טירוף תופס את המשרות הרמות, והעשירים יושבים במשרות נמוכות.
7 ראיתי עבדים דלתות על סוסים, ונסיכים הולכים ברגל כעבדים.
— תאונות וחוכמה. —
8 חופר בור עלול ליפול לתוכו, ומנתק חומה עלול להינשך על ידי נחש.
9 מי ששובר אבנים עלול להיפגע, ומי שבוקע עצים עלול לפגוע בעצמו.
10 אם הברזל קהה ולא חידד את להבו, יכפיל את כוחו; אבל חכמה עדיפה להצלחה.
11 אם הנחש ינשך בחוסר כישוף, אין יתרון למכשף.
— חכם וטיפש. —
12 דברי פי חכם חן, ושפתי כסיל יאכלוהו.
13 ראשית דברי פיו סכלות וסוף דבריו טירוף זעם.
יד וְהַסְכִיל יַרְבֵּה דְּבָרִים!... לֹא יוֹדֵעַ הָאָדָם מַה-יָּהָרָה, וּמִי יְגִיד לוֹ מַה-יָּהָר אַחֲרָיו?
15 העבודה הוא עייף מהטיפש, זה שאינו יודע אֲפִילוּ לך לעיר.
— מלכים ונסיכים. —
טז אוי לך, ארץ אשר מלכה ילד, ונסיכיה אוכלים בבקר!
17 אשרייך ארץ אשר מלכה בן אצילים ושריניה אוכלים בעתה מַתְאִים, עבור לתמוך בהם כוחות, ולא בשביל לְפַנֵק אל המשקה.
— עצלנות ומתינות. —
18 כשידיים עצלניות, המסגרת נשמטת, וכשידיים רפויות, הבית נטף.
19 אנו מכינים ארוחות כדי ליהנות מעונג; יין משמח את החיים, וכסף עונה על הכל.
— הסתייגויות בנוגע למבוגרים. —
20 אפילו במחשבותיך אל תקלל את המלך, אפילו בחדר משכבך אל תקלל את הגבור, כי עוף השמים יסחפו שֶׁלְךָ קול, והחיה המכונפת תפרסם שלך מילים.
פרק 11
— פעילות זהירה. —
1 השליך לחמך על פני המים כי אחרי ימים רבים תמצא אותו שוב
2 תן חלק לשבעה, או אפילו לשמונה: כי אינך יודע איזה אסון עלול לקרות על פני האדמה.
3 כאשר העננים מתמלאים גשם, הם מתרוקנים על הארץ; ואם עץ נופל נגבה או נגבה, הוא נשאר במקום שנפל בו.
4 השומר על הרוח לא יזרע, והשואל בעננים לא יקצור.
5 מאחר שאינך יודע את נתיב הרוח וכיצד טוֹפֶס העצמות שברחם האם, לכן אינך יודע את מעשה האל, אשר עושה את כל הדברים.
6 בבקר זרע את זרעך, ובערב אל תניח ידך, כי לא תדע מה יצליח, זה או זה, או שלא יהיו שניהם טובים כאחד.
— סיכום. מי ייתן והאדם ייהנה משמחות החיים, המותרות וניתנות על ידי אלוהים. —
7 האור רך, ותענוג לעין לראות את השמש.
8 גם אם יחיה אדם שנים רבות, ישמח בכולן השנים האלהוַיְדַבֵּר יְמֵי חֹשֶׁךְ כִּי רַבִּים יִהְיוּ כָּל-הַקָּרָה הַבָּל.
9 נער, שמח בנעוריך, תן ללבך לתת לך שִׂמְחָה בימי נעוריך הלך בדרכי לבבך וכמראה עיניך ודע כי על כל אלה יביאך אלהים במשפט
10 הִסְרִי שָׁגוּל מִלְּבֶךָ וְהִסְר רָע מִבְּשָׂרֶךָ נְעוּרִים וְעֲבָרוּת הֵבֵל.
פרק 12
1 וְזָכְרוּ אֶת-בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי נְעוּרֶיךָ לְטַד בֹּא יָמִים רָעִים וְקָרוּבוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר לֹא חָפַצְתִּי בָּהֶם
2 לפני השמש והאור, וירח וכוכבים יחשכו, ושובו העננים אחרי הגשם;
3 ביום אשר ירעדו שומרי הבית, אשר ישתחוו הגבורים, אשר יחדלו הטוחנים כי מעט מספרם, אשר יחשכו המביטים מהחלונות,
4 היכן ששני העלים של הדלת קרוב לרחוב, בעוד שאון אבן הריחיים דועך; היכן שקמים למשמע שירת הציפור, היכן נעלמות כל בנות השירה;
ה אשר ירא אדם את הבמות, אשר יראה אדם את הדרך, אשר פורח שקד, אשר חגב הופך לנטל, ואין לצלף תועלת, כי הולך האדם אל ביתו הנצחי, ומתאבלים משוטטים ברחובות;
6 לפני שיבקע חוט הכסף, או יתנפץ נורת הזהב, או יישבר הכד במעיין, או יישבר הגלגלת ולגלגל בבור המים;
7 וישוב העפר אל הארץ כאשר היה, ושוב הרוח אל האלוהים אשר נתנה.
8 הבל הבלים, אומר קהלת, הכל הבל.
— אֶפִּילוֹג —
9 מלבד היותו איש חכם, גם קהלת לימד את העם דעת; הוא שקל וחקר, והוא קבע משלי רבים.
10 ליטרקוֹהֶלֶת הוא למד למצוא שפה נעימה, ולכתוב דברי אמת בדיוק.
יא דברי חכמים כמדרבן, ו שֶׁלָהֶם אוספים כמו מסמרים שננעצו; הם ניתנים על ידי כומר יחיד.
12 ומתי ליותר מילות השיר יהי זהירות בדברים אלה, בני. ריבוי ספרים לא יהיה קץ, ולימוד רב הוא עייפות לבשר.
13 כעת הסתיימה הנאום: ירא את אלהים ושמור מצוותיו כי זאת כל האדם.
14 כי אלוהים יקרא במשפט מֵסַב על כל הנסתר, על כל מעשה, טוב או רע.
