תָג:

בְּרִית חֲדָשָׁה

«"רוח ה' תנוח עליו" (ישעיהו יא: 1-10)

גלו כיצד ישעיהו י"א:1-10 חושף את כוחה המשנה של רוח ה', המבשר על שלטון צדק לפגיעים, הרמוניה קוסמית ואוניברסליות משיחית. זוהי קריאה לאמונה פעילה ולפיוס רוחני, חברתי ואקולוגי.

הבשורות הסינופטיות: הבדלים, נקודות משותפות, מפתחות לפרשנות עכשווית

חקור את ההבדלים, המשותף והמפתחות לפרשנות עכשווית של הבשורות הסינופטיות מתי, מרקוס ולוקס.

«"רבים יבואו ממזרח וממערב ויתמקמו בסעודה במלכות השמים" (מתי ח':5-11)

גלו כיצד האמונה העמוקה והצנועה של שר מאה רומי הדהימה את ישוע, וחשפה כי אמון רדיקלי באלוהים חוצה כל גבול אתני, דתי וחברתי. בשורה זו מזמינה אותנו לאמונה אוניברסלית, אינטליגנטית ובטוחה בעצמנו, הפותחת לרווחה את דלתות המלכות לכולם, ללא יוצא מן הכלל. לימוד רב עוצמה לחיינו הרוחניים, לתפילתנו ולקבלתנו בכנסייה כיום.

ה' יקבץ את כל הגויים אל שלום מלכות האלוהים הנצחי (ישעיהו ב':1-5)

גלו כיצד חזונו הנבואי בן ה-27 של ישעיהו מציע מסר אוניברסלי של תקווה, הקורא לעמים לשלום אמיתי. באמצעות שינוי פנימי, צדק ומעורבות פעילה, נבואה זו מזמינה אותנו להמציא מחדש את עתידנו המשותף לנוכח פילוגים עכשוויים. נתיב רוחני ומעשי לקראת פיוס עולמי.

«"הוּא יִהְיֶה לַצַּרְיָתֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו ד', ב'-ו')

גלו כיצד אלוהים מחדש תקווה על ידי הפיכת חורבות לחיים חדשים על פי ישעיהו ד':2-6: טיהור, קדושה ונוכחות מגוננת.

אנדרו הקדוש, שנקרא לראשונה, תמיד איש מעבורת

אנדרו הקדוש, הראשון שנקרא, שליח ומדריך, נחגג ב-30 בנובמבר. דייג גלילי שהפך לתלמידו של ישו, הוא מגלם הקשבה, שיתוף ועדות. חייו מחברים מזרח ומערב, ומאחדים מסורות נוצריות מגוונות. צלבו בצורת X, שנפטר בפטראס, הוא סמל לענווה ופתיחות. משימתו מזמינה כל אחד מאיתנו להפוך לנושא אור, להדריך אחרים לאמונה באמצעות הקשבה, שיתוף וענווה. הוא זכור בפטראס, קונסטנטינופול, אמלפי, סקוטלנד ואוקראינה. ליטורגיה, תפילה ויצירות אמנות חוגגות את דמותו מעוררת ההשראה.

"ירושלים תרמס תחת רגליהם של הגויים עד שימלא זמנם" (לוקס כא: 20-28)

מדריך תיאולוגי ומעשי ללוקס כא:20-28: הבנת נבואת ירושלים שנרמסה על ידי עובדי האלילים כדי לחיות תקווה ואמונה בעתות ניסיון.

האוכריסטיה מוסברת בפשטות: משמעות, סמלים וכוח רוחני

האוכריסטיה היא סקרמנט מרכזי בנצרות, המסמל את נוכחותו האמיתית של ישו דרך הלחם והיין, גופו ודמו. היא נוסדה בסעודה האחרונה, ומאחדת את המאמינים במותו ובתחייתו. הליטורגיה שלה כוללת את דבר אלוהים ואת ההקדשה, מזינה את האמונה ואת החיים הרוחניים. סקרמנט זה מחזק את אחדות המאמינים ואת התנצרותם הפנימית. הזרמים הנוצריים השונים נבדלים בהבנתם אותו, אך כולם מכירים במשמעותו הרוחנית העמוקה.