תהילים – ספר רביעי (90-106)

לַחֲלוֹק

תהילים צ (ספר ל"ג)

1 תפילת משה איש האלהים.

ה', היית לנו מחסה מדור לדור.
2 לפני שנולדו ההרים,
וכי ילדת את הארץ ואת העולם,
מנצח נצחים אתה, אלוהים!

3 אתה משמיד בני תמותה לאבק,
וְאַתָּה אָמַר, "שׁוּב בֶּן־אָדָם!"» 
4 כי אלף שנים הן בעיניך,
כמו אתמול, כשהוא עובר לידו,
וכמו משמר לילה.
5 אתה נושא אותם, כמו חלום;
בבוקר, כמו עשב, הם צומחים מחדש:
6 בבוקר, הוא פורח וגדל;
בערב הוא נובל ומתייבש.

7 כך נאכלנו באספך,
והזעם שלך מפחיד אותנו.
8 הצבת את עוונותינו לפניך,
שֶׁלָנוּ טעויות נסתר מאור פניך.
9 כל ימינו נמוגו בחמתך,
אָנוּ בואו נראה שנותינו נעלמות כמו צליל רך.
10 ימינו שבעים שנה,
ובמלוא ממדם בגיל שמונים שנה;
ותפארתם אינה אלא כאב ואומללות,
כי הם חולפים מהר, ואנחנו עפים משם!

11 מי מבין את כוח כעסך,
וְחַעֲמֹתֶךָ, כְּפִירָא אֲשֶׁר מְגָּדָךְ?
12 למד אותנו לספר ימינו.
כדי שנוכל לרכוש לב חכם.

13 שוב יהוה, עד מתי?
רחם על עבדיך.
14 שבַעֵּנוּ בְּבֹּקֶר בְּטוֹבֶךָ,
וכולנו נהיה בו כל יום שִׂמְחָה ושמחה.
15 שמחו עמנו כמספר הימים אשר השפלתם אותנו,
במשך שנים רבות ככל שידענו אסון.
טז יגלה מעשיך לעבדיך,
ותפארתך, לילדיהם!
17 יהי עלינו חן יהוה אלוהינו!
מעשה ידינו כוננו לנו;
כן, חזקו את מעשה ידינו!

תהילים צ"א (פולג י"ג)

1 מי שמחפש מחסה תחת חסותו של עליון
נחה בצל ה'.
2 אמרתי אל יהוה:» אתה מקלט ומבצרי,
אלוהי, בו אני בוטח.« 

3 כי הוא אשר יצילך ממלכודת צייד העופות
והמגפה הקטלנית.
4 הוא יכסה אותך בכנפיו,
ותחת נוצותיו תמצא מחסה.
נאמנותו היא מגן ושריון.

5 לא תירא מפחדי הלילה,
ולא חץ שעף ביום,
6 ולא מגפה ההולכת בחושך,
וגם לא ההדבקה שמשתוללת בצהריים.

7 יהי רצון ותיפלו אלף לצידך,
ועשרת אלפים לימינך,
לא תושפע.
8 רק בעיניך תביט,
וְתִרְאֶה אֶת-גְּנֹמַל הַרְשָׁעִים.
9 מכוניות אמרת "אתה מחסי, יהוה!"» 
עַשְׁתָּ אֶת־הָעֶלֶה לְמַחְסֹתֶיךָ.

10 לא יבוא עליך צרה,
לא תבוא מגפה קרוב לאוהלך.
11 כי הוא יצוה למלאכיו
לשמרך בכל דרכיך.

12 הם ישאו אותך בידיהם,
פן תכה רגלך באבן.
13 על אריה ועל צפע תדרוך,
תרמוס את גור האריה ואת הדרקון.

יד "כי נדבק בי, אצילנו;"
אני אגן עליו, מכיוון שהוא יודע את שמי.
15 הוא יקרא לי ואענה לו;
אהיה איתו במצוקה.

 »"אציל אותו ואכבד אותו".
16 אשביע אותו באריכות ימים,
וְאֶרְאֶהוּ אֶת־יְשׁוּעַתִּי.« 

תהילים צב (פולג י"א)

תהילים א'. שיר ליום השבת.

2 טוב להלל את יהוה,
ולחגוג את שמך, ה' עליון,
3. לפרסם את טוב ליבך בבוקר,
ונאמנותך בלילה,
4 על כלי עשרת המיתרים ועל הלאוטה,
עם אקורדים לנבל.

5 יהוה, במעשיך, משמחני,
וְאֶרְעֵד מִפְּנֵי מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.
6 מה גדלו מעשיך יהוה,
המחשבות שלך כל כך עמוקות!
7 איש טיפש לא יודע על כך דבר,
והטיפש לא יכול להבין כלום מזה.

8 כאשר יצצו רשעים כעשב,
ומי ייתן וכל עושי הרע יפרחו,
הם צריכים להיות מושמדים לנצח נצחים.
9 אבל אתה יהוה, נָשָׂם לָעוֹלָם!
10 כי הנה אויביך יהוה,
הנה, אויביך אובדים,
כל עושי הרע מתפזרים.

11 ותרים קרני כקרני שור בר,
מרססים אותי בשמן טרי.
12 עיני שמחה לראות אויבי,
ואוזני לשמע רשעים הקומים עליי.
13 צדיקים יפרחו כעץ דקל,
הוא יעלה כמו ארז של לבנון.

14 נטע בבית יהוה,
הם ישגשגו בחצרות אלוהינו.
15 עוד יעשו פרי בזקנות;
הם יהיו מלאים בשרף וירוק,
טז להכריז כי צדיק יהוה:
הוא הצוק שלי, ואין בו עוול.

תהילים צ"ג (ספר י"ג)

1 יהוה מלך, לבוש הוד,
יהוה לבוש, חגור חיל:
גם העולם איתן; הוא אינו מתנדנד.
2 כסאך כשר מראשית נקבע,
אתה קיים מנצח נצחים.

3 נהרות יעלו, יהוה,
הנהרות משמיעים את קולם,
הנהרות מעלים את מימיהם המהדהדים.
4 יותר מקול מים גדולים,
גלי הים העוצמתיים,
יהוה אדיר במרומים!

5 עדותיך אינן משתנות;
קדושה ראויה לביתך.,
יהוה, לכל הימים.

תהילים צ"ד (ספר י"כ"ג)

1 אלוהי נקמה, יהוה,
אלוהי הנקמה, כך נראה!
2 קום, שופט הארץ,
תנו לגדולים כמעשיהם!

3 עד מתי יהוה רשעים,
עד מתי ינצחו הרעים?
4 הם מתמכרים לנאומים יהירים,
הם מתפארים, כל אומני הרשע הללו.

5 יהוה, הם מוחצים את עמך,
הם מדכאים את מורשתך,
6 הם טובחים את האלמנה ואת הגר,
הם טובחים ביתומים.

7 וַיֹּאמְרוּ, "לֹא יְהוָה מִשְׁקֵף,
אלוהי יעקב אינו שם לב.« 
8 הבינו, אנשים טיפשים יְלָדִים של האנשים!
טיפשים, מתי תצברו שכל?

9 האם לא ישמע מי ששתל את האוזן?
האם לא יראה מי שעושה את העין?
10 האם לא יעניש מעניש הגויים?
מי שנותן לאדם תבונה האם הוא לא יזהה את זה?
יא יהוה יודע מחשבות בני אדם,
הוא יודע שהם חסרי תועלת.

12 אשרי האיש אשר תלמד, יהוה,
ולמי אתה נותן את תורתך,
13 כדי לפייסו בעת צרה,
עד שייחפר הבור לנבל.

14 כי לא ידחה ה' את עמו,
לא יעזוב את נחלתו;
15 אך המשפט ישוב תואם לצדק,
וכל האנשים בעלי לב ישר ימחאו לו כפיים.

16 מי יקום לי על הרשעים?
מי יעמוד איתי נגד עושי הרשע?
17 אילולא היה יהוה עוזרי,
נשמתי תתגורר בקרוב ב שהייה של לְהַשְׁתִיק.

18 כשאומר "רגלי רועדת",» 
טוֹבְךָ, יהוה, סוֹמֵךְ נָשִׁימֵנִי.
19 כאשר חרדות מתערבבים קהל במחשבותיי,
נחומיך משמחים את נשמתי.

20 האם לבית הדין של האבדון יש משהו במשותף איתך?,
מי עושה רע במסגרת החוק?
21 הם ממהרים נגד חיי צדיקים,
והם מגנים דם חף מפשע.

22 כי יהוה מבצרי,
אלוהי צוק אשר בו אחסה.
23 הוא ישיב עליהם את עוונם,
הוא ישמיד אותם באמצעות רוע לבם.,
הוא ישמיד אותם, יהוה אלוהינו!

תהילים צה (פסוק י"ב)

1 בואו, נשיר בשמחה ליהוה!
נְרָעַ קָשָׂדָה לַצּוּר יְשׁוּעָתֵנוּ!
2 נלך לפניו בתהילה,
הבה נרים מזמורים לכבודו.

3 כי יהוה אלוהים גדול,
מלך גדול מעל כל האלים.
4 בידו הוא אוחז את יסודות הארץ,
ופסגות ההרים שייכות לו.
5 לו הים, כי הוא עשה אותו;
גם הארץ: ידיו יצרו אותה.

6 בואו, נשתחווה ונשתחוה,
הבה נכרע ברך לפני יהוה בוראנו.
7 כי הוא אלוהינו,
ואנחנו אנשי מרעיתו.,
הצאן אשר ידו תְעָלָה.

הו! אילו יכולת לשמוע את קולו היום!
8 אל תקשחו את לבבכם כבמריבא,
כְּמוֹ יש היום במסה, במדבר,
9 שם ניסו אותי אבותיכם,
הם בחנו אותי, למרות שראו את עבודותיי.
10 במשך ארבעים שנה היה לי זֶה גזע בגועל,
ואני אומר: הם עם בעל לב סורר;
וְלֹא יָדְעוּ דְּרָכַי.
יא אז נשבעתי באפי:
הם לא יפריעו לי את מנוחתי.

תהילים צ"ו (פולג י"ק)

1 שירו ליהוה שיר חדש!
שירו ליהוה, אתם תושבים של כל כדור הארץ!
2 שירו ליהוה, ברכו שמו!

הכריזו על ישועתו יום יום,
3 הכריזו על כבודו בגויים,
נפלאותיו בקרב כל העמים.

4 כי גדול יהוה וראוי לכל שבח,
הוא מפחיד יותר מכל האלים.,
5 כי כל אלוהי העמים הם לא כלום.

וְיְהוָה עָשׂא אֶת הַשָּׁמַיִם.
6 הוד והדר לפניו,
עוצמה והוד שוכנים במקדשו.

7 הִתְמוּ לַיהוָה, משפחת עמים,
תנו ליהוה כבוד וגבורה!
8 תנו כבוד ליהוה עקב בשמו!

הביאו את המנחה ובאו אל חצרותיו.
9 השתחוו לפני יהוה בקודש;
רעדו לפניו, אתם, תושבים של כל כדור הארץ!

10 אמרו בגויים: "יהוה מלך;
גם העולם יהיה יציב ולא יתנדנד;
הוא ישפוט את העמים בצדק.« 

11 יהי זכרם של השמים
ותשמח הארץ!
תן לים להתערבל עם כל אשר בו!

12 יהי הארץ חיה בכל אשר לה,
שכל העצים ביערות יצעקו משמחה,
13 לפני יהוה, כי הוא בא!

כי הוא בא לשפוט את הארץ;
הוא ישפוט את העולם בצדק.,
וְהַעַמִים כְּאֻמְנָתוֹ.

תהילים צ"ז (פולג י"ק ו')

1 יהוה מלך, תשמח הארץ.,
יהי זכר לאיים הרבים!
2 ענן וצל מקיפים אותו,
צדק ויושר הם יסוד כס מלכותו.

3 האש מתקדמת לפניו,
וטורפת את אויביה סביבו.
4 ברקיו מאירים תבל;
כדור הארץ ה- רואה ורועד.

5 הרים נמסים כשעווה לפני יהוה,
לפני אדון כל הארץ.
6 השמים מכריזים צדקתו,
וכל העמים רואים את כבודו.

7 כל עובדי הפסלים יתביישו,
מי גאים ב שֶׁלָהֶם גִלוּלִים.
כל האלים משתחווים לפניו.

8 שמעה ציון ושמחה,
בנות יהודה שמחות,
בְּגִין מִשְׁפָּטֶיךָ, יהוה.
9 כי אתה יהוה עליון על כל הארץ,
אתה מרומם עליון מעל כל האלים.

10 אוהבי יהוה, שנאו רע!
הוא שומר על נשמות נאמניו,
הוא מציל אותם מיד רשעים.

יא אור נזרע לצדיקים,
ו שִׂמְחָה לבעלי לב טהור.
12 צדיקים, שמחו ביהוה,
ותתנו כבוד לשמו הקדוש.

תהילים צ"ח (ספר י"ב)

תהילים א'.

שירו ליהוה שיר חדש,
כי הוא עשה פלאים;
יד ימינו וזרועו הקדושות
הם נתנו לו את הניצחון.
2 יהוה גילה את ישועתו,
הוא גילה את צדקתו לגויים.
ג וַיִּזְכֹר אֶת-חֶסְדּוֹ וְאֱמָנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל;
כל קצוות הארץ
ראו את ישועת אלוהינו.

4 הריעו ליהוה בצעקות שמחה,
אַתָה, תושבים של כל כדור הארץ,
תנו לשמחתכם להתפרץ לצלילי הכלים!
5 הִלְּחוּ יְהוָה בְּכִנוֹר,
לנבל ולצליל מזמורים!
6 בחצוצרות ובקול שופר,
הריעו שמחה לפני המלך יהוה!

7 יִתְעַרֵשׁ הַיָּם עַל כָּל אֲשֶׁר בָּהּ,
שהארץ ותושביה פוצצו את התחבורה שלהם.
8 יהי נהרות מוחאים כפיים,
כדי שההרים יחד ירעיקו משמחה,
9 לפני יהוה כי בא לשפוט את הארץ;
הוא ישפוט את העולם בצדק.,
והעמים בעלי שוויון.

תהילים 99 (ספר י"ח)

1 יהוה מלך, עמים ירעדו;
יושב על הכרובים; הארץ רועדת.
2 גדול יהוה בציון,
הוא מרומם מעל כל העמים.
3 הבה נחגוג את שמך הגדול והנורא! - קדוש הוא!

בואו נחגוג כוחו של מלך האוהב צדק!
אתה מקים צדק,
אתה מפעיל צדק ויושר ביעקב.
5 הִרְמוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ,
והשתחוו לפני הדום רגליו. – קדוש הוא!

ו משה ואהרון היו בין כוהניו,
ושמואל בין הקוראים בשמו.
וַיִּקְרָאוּ אֶל־יְהוָה, וַיַּעֲנֶה אֵלֵיהֶם.,
7 וַיְדַבֵּר אֵלֵיהֶם בְּעַמּוּד הַעֲנָן.
הם שמרו את מצוותיו,
והחוק שהוא נתן להם.

8 יהוה אלוהינו, עניתם,
היית להם אל רחום,
ואתה מעניש אותם על חטאיהם.
9 הִרְמוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ,
ולהשתחוות לפני הר קדשו,
כִּי קָדוֹשׁ הוּא יהוה אֱלֹהֵינוּ

תהילים ק' (פולג י"ט)

מזמור תהילה א'.

צעקו שמחה ליהוה,
אַתָה, תושבים של כל כדור הארץ!
2 עבדו את יהוה בשמחה,
בואו אל נוכחותו בשמחה!

3 הודו כי יהוה הוא אלוהים.
הוא זה שברא אותנו, ואנחנו שייכים לו;
אנחנו עמו וצאן מרעיו.

4 בואו שעריו בתהילה,
לחצרותיה עם מזמורים;
חגגו אותו, ברכו שמו.
5 כי טוב יהוה לעולם חסדו,
וְאֱמוּנָתוֹ תִּתְעַר מֵעוֹלָם עַד עוֹלָם.

תהילים ק"א (וולג ג')

תהילים לדוד א'

1 אני רוצה לשיר חֶסֶד וצדק;
אותך, יהוה, אני רוצה לחגוג.
2 אשמע דרך התמימות.
מתי תבוא אליי?

אלך בתום ליבי,
באמצע הבית שלי.
3 לא אשים לנגד עיניי
שום עוולה.

אני שונא התנהגות מעוותת;
היא לא תיקשר אליי.
4 לב כוזב לעולם לא יהיה לי;
אני לא רוצה לדעת רע.

5. המלעיז אשר קורע בסתר את שכנו,
אני אכחיד אותו;
האיש בעל המבט היהיר והלב נפוח מגאווה,
אני לא אוכל לעמוד בזה.

6 אשים עיניי על אנשי הארץ הנאמנים,
כדי שיישארו איתי;
ההולך בדרך ישרה
יהיה משרתי.

7 לא יהיה לו מקום בביתי,
מי שפועל במרמה;
זה שמדבר את השקר
לא יישאר לנגד עיניי.

8 בכל בוקר אשמיד
כל הרעים במדינה,
כדי לנתק מעיר יהוה
כל אלו שעושים עוולה.

תהילים ק"ב (התנ"ך)

1 תפילת ענוי, בבואו נגע וישפוך ריבתו לפני יהוה.

2 יהוה, שמע תפילתי,
וְכִי תְגִיעַ אֵלֶיךָ צְעָקַתִּי.
3 אל תסתר פניך ממני,
ביום צרתי;
הטה את אוזנך אליי,
כשאצעק, מהרו לענותני.

4 כי ימי נעלמים כעשן,
ועצמותי בוערות כאש.
5 כַּעֲשֶׁב מָכָה, לִבִּי יְבֹל;
אני אפילו שוכח לאכול את הלחם שלי.
6 בזכות צעקות וגניחות,
עצמותיי נאחזות בבשרי.

7 אני דומה לשקנאי המדבר,
הפכתי כמו ינשוף של חורבות.
8 אני מבלה את הלילות בלי שינה,
כמו הציפור הבודדה על הגג.
9 כל היום אויביי יעליפו אותי,
אויביי הזועמים נשבעים לי לַהֲרוֹס.

10 אפר אוכל כלחם,
ואני מערבב את דמעותיי עם משקי,
11 בגלל זעמך וחמתך,
כי הרמת אותי וזרקת אותי.
12 ימי כצל מתארך,
ואני נובל כמו עשב.

13 אבל אתה יהוה יושב על כסא עולם,
והזיכרון שלך ויטמין מגיל לגיל.
14 תקום, תרחם על ציון,
כי עד שזכה לרחמים,
הזמן שנקבע הגיע.
15 כי עבדיך יקירי אבניה,
הם הופכים לרגשניים כלפי האבק שלו.

16 אז יראו הגויים את שם יהוה,
וכל מלכי הארץ, הוד מלכותך,
17 כי בנה יהוה את ציון;
הוא גילה את עצמו בתפארתו.
18 הוא פנה לתפילת האיש האומלל,
הוא לא זלזל בתחינתה.

19 ייכתב זאת לדורות הבאים,
וְהָעָם אֲשֶׁר יִבְרָא יְהוָה יִשְׁבַּל.,
20 כי מרום קדשו הביט למטה,
כי הִשְׁקִיף יְהוָה מִן הַשָּׁמַיִם אֶל-אָרֶץ,
21 להקשיב לאנחות השבויים,
להציל את אלה הנידונים למוות,
22 למען יקראו את שם יהוה בציון,
ותהילתו בירושלים,
23 כאשר כל העמים יתאספו יחד,
וְהַמְּלָכוֹת לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה.

24 הוא שבר את כוחי בדרך,
הוא קיצר לי את החיים.
25 אמרתי: "אלוהיי, אל תיקחני בעיצומו של ימיי,
אתה, אשר שנותיך נמשכות מדור לדור.
26 בראשית הנחת את יסודות הארץ,
וְהַשָּׁמַיִם מַעֲשֶׂה יָדֶיךָ.
27 הם יאבדו, אבל אתה נשאר.
כולם יבלו כבגד;
תחליף אותם כמעיל, והם יוחלפו:
28 אבל אתה, אתה נשאר אותו הדבר,
וְלֹא יְקָץ שָׁנֶיךָ.

29 בני עבדיך ישכנו המדינה שלהם,
וְצַצְאֵדָם יִכָּמוּ לְפָנֶיךָ.

תהילים ק"ג (וולג', פרק ג')

1 לדוד.

נפשי, ברכה את יהוה,
וּכְכָל כָּל בְּקָרוֹכִי יְבָרֵךְ שְׁמוֹ קָדָשׁ!
2 נפשי, ברכי יהוה,
ואל תשכחו את יתרונותיו הרבים.
3 הוא הסולח על כל עוונותיך,
אשר מרפא את כל מחלותיך;
4 הוא מציל חייך מבור,
אשר מְעֲטֵרְךָ בְּטוֹב וְחַסְדָּם.

5 הוא זה שממלא משאלותיך בדברים טובים;
ולנעוריך המחודשים יש את מרץ הנשר.
6 יהוה עושה צדק,
הוא עושה זכות לכל המדוכאים.

7 גילה את דרכיו למשה,
מעשיו הגדולים לבני ישראל.
8 יהוה רחום ורחום,
אֶרֶךְ לְאַעֲפָי וְרַב חֶסֶד.

9 לא יגיד לנצח,
הוא לא שומר את זה לנצח הכעס שלו.
10 לא ינהג בנו לפי חטאינו,
וְלֹא יַעֲנֹשׁ אוֹתָנוּ כְּפַעֲווֹנוֹתֵינוּ.

יא כי כגבוהים השמים מעל הארץ,
רב חסדו כלפי יראיו.
12 כרחוק מזרח ממערב,
זה בדיוק כמו שזה מרחיק אותנו מהעבירות שלנו.

13 כְּשֶׁאֲבָר חָמָם עַל בָּנָיו,
יהוה מרחם על יראיו.
14 כי הוא יודע איך נוצרנו,
הוא זוכר שאנחנו עפר.

15 איש! ימיו כעשב,
זה פורח כמו פרח בר.
טז תעבור עליו רוח, והוא איננו עוד,
והמקום בו תפס אינו מזהה אותו עוד.

17 אבל חֶסֶד לנצח יהוה יִקָּם לְיְרָאָיו.
וצדקתו לילדי בניהם,
18 לשומרי בריתו,
וְזָכֹר מִצְוָתָיו לִקְשֹׁרֵם.

19 יהוה ייסד את כסאו בשמים,
ושלטונו משתרע על כל הדברים.
20 בְּרוּכוּ יְהוָה, מַלְכָיו,
אשר חזקים וחזקים, ומבצעים את פקודותיו,
על ידי ציות לקול דברו.

21 ברכו את ה', כל צבאותיו,
מי הם עבדיו והעושים את רצונו!
22 ברכו את ה', כל מעשיו,
בכל המקומות שתחת שליטתו!

נפשי, ברכה את יהוה!

תהילים ק"ד (ספר תהילים ג')

1 נפשי, ברכה את יהוה!
יהוה אלוהי, גדול אתה לאין שיעור,
אתה לבוש בהוד והדר!
2 הוא עוטף את עצמו באור כאילו בגלימה,
הוא פורש את השמים כאוהל.
3 במים מהשמיים הוא בנה את ביתו,
מן העננים הוא בונה את מרכבתו,
הוא מתקדם על כנפי הרוח,
4 הוא עושה את הרוחות לשליחיו,
להבות אש, עבדיו.

5 הוא ייסד ארץ על יסודותיה:
היא בלתי ניתנת לערעור לנצח.
6 עטפתה בתהום כבגד;
המים כיסו את ההרים.
7 הם נמלטו מאיומיך;
לקול רעמך, הם נרתעו בפחד.
8 הרים התרוממו, עמקים נחצבו,
במקום המקום שהקצת להם.
9 אתה קובע גבול ש המים לא יעבור יותר:
לא ישובו לכסות את הארץ.

10 הוא שולח מעיינות אל העמקים;
הם זורמים בין ההרים.
יא הם משקים את כל חיות השדה,
אונגרים באים לכאן כדי להרוות את צימאונם.
12 ציפורי השמים שוכנות על גדותיהם,
ולגרום לקולותיהם להדהד בעלווה.

13 ממרומיו ישקה הרים;
הארץ שבעה מפרי מעשיך.
14 הוא מְצַמֵּחַ עֶשֶׁב לְצֹאֵרִים,
וצמחים לשימוש אנושי;
הוא שואב לחם מלב הארץ,
15 ויין אשר ישמח לב אדם;
הוא נותן לו השמן שזורח על פניו,
והלחם המחזק את ליבו.

טז עצי ה' מלאים בשׂר,
והארזים של לבנון שהוא שתל.
17 כאן הציפורים בונות את קיניהן,
וְהַחֲסִידָה הַחוֹסִידָה שֶׁחוֹרֶת בְּעַצֵי הַבְּרוֹ.
18 הרים גבוהים הם ליעלים,
הסלעים מספקים מחסה לג'רבואים.

19 הוא ברא את הירח למען סִימָן הזמנים,
והשמש שיודעת זמן ל זמן השינה שלו.
20 הוא מביא חושך, ולילה יהיה;
מיד כל חיות היער מתחילות לנוע.
21 גורי האריות שואגים אחרי הטרף,
ולבקש מאלוהים את מזונם.
22 השמש תזרח, הם נסוגים,
וישכבו במערותיהם.
23 ואז האיש יוצא לבצע את משימתו,
ועל עבודתו עד הערב.

24 מה רבים מעשיך, יהוה!
עשית את כולם בחוכמה;
הארץ מלאה בחפציך.
25 הנה הים, רחב ועצום:
הם שורצים שם ללא מספר
בעלי חיים, קטנים וגדולים כאחד;
26 שם מפליגות הספינות,
וְלַיְיתָן אֲשֶׁר יַצְרַתָּ לִשְׂחֹק בַּגָּלִים.

27 כולם מחכים לך
שתתן להם את מזונם בזמן הנכון.
28 אתה נותן להם, והם אוספים;
אתה פותח את ידך, והם מרוצים שלך סְחוֹרוֹת.
29 תסתיר פניך; הם נבהלו;
אתה עוקר את נשימתם: הם נושפים,
וישובו אל עפרם.
30 תשלח נשימתך, הם נבראו,
ואתה מחדש את פני הארץ.

31 יהי כבוד יהוה לעד!
יִשְׂמֵחַ יְהוָה בְּמַעֲשָׂיו!
32 הוא מביט אל הארץ והיא רועדת;
הוא נוגע בהרים, והם מעשנים.
33 אשיר ליהוה כל ימי חיי,
לחגוג את אלוהי כל עוד אני חי.
34 יהי שירי נעים לו!
אני מוצא את שמחתי ביהוה.
35 זה הדייגים להיעלם מן האדמה,
וְלֹא יִהְיוּ עוֹד רָשָׁעִים!

נפשי, ברכה את יהוה!
הַלְלוּיָה!

תהילים ק"ה (Vulg. CIV)

1 הודו ליהוה, קראו בשמו,
הודיעו בגויים את מעשיו הגדולים.
2 שירו את זה, חגגו את זה!
הכריזו על כל פלאיו.
3 התהלו בשמו הקדוש;
שמח לב מבקשי יהוה!
4 בקשו את ה' ואת כוחו,
אל תפסיקו לחפש את פניו.
5 זכרו את הפלאות שעשה,
על נפלאותיו ומשפטיו הַחוּצָה מפיו,
הגזע השישי של אברהם, עבדו,
בני יעקב, בחיריו.

7 הוא יהוה אלוהינו;
משפטיו מגיעים לכל הארץ.
8 לנצח יזכור את בריתו,
של דברו אשר אישר לאלף דורות,
של הברית שהוא חתם עם אברהם,
וְעַל הַשְׁבוּעָה אֲשֶׁר נָשַׁעַר לְיִצְחָק.
10 הוא קבע זאת לחוק ליעקב,
למען ישראל בברית עולם,
יא ויאמר: "אתן לכם את ארץ כנען"
כמו חלקך בירושה.« 

12 מאחר והיו אז מעטים במספר,
מעטים במספר וזרים ב מְדִינָה,
13 כי הלכו מגוי אחד למשנהו,
ומממלכה אחת לעם אחר,
14 הוא לא נתן לאיש לדכא אותם,
וַיַּעֲנֵשׁ אֶת־הַמַּלְכִים בִּגְלָם׃
15 "אל תיגעו במשחיי,
ואל תפגעו בנביאיי!« 

16 הוא קרא רעב על הארץ,
הוא מנע מהם את הלחם שפרנס אותם.
17 הוא שלח לפניהם איש:
יוסף נמכר לעבדות.
18 רגליו היו כבולות באזיקים,
הוא הושלך בשלשלאות.,
19 עד היום אשר תתגשם נבואתו,
וְהִיא שֶׁדִּבְרַת אֱלֹהִים הִצְדִּיק אוֹתוֹ.

20 שלח המלך אנשים להסיר את כבליו,
ריבונו של העם שחרר אותו.
21 הוא מינה אותו לאדון על ביתו,
ומושל כל תחומיו,
22 כדי לאגד את הנסיכים, כרצונו,
וללמד חכמה לזקניה.

23 אז בא ישראל מצרים,
וַיַּגֵּר יַעֲקֹב, בָּאָרֶץ חָם.
24 אֵל הגדיל מאוד את עמו,
והפך אותו לחזק יותר מדכאיו.
25 שינה את לבם וישנאו את עמו,
ובגידתו פעלה נגד עבדיו.

26 שלח את משה עבדו,
ו אהרון, אשר בחר.
27 הם עשו את פלאיו בתוכם,
הם עשו ניסים בארץ חם.
28 שלח חושך והפך לילה,
וְלֹא מָרוּ בְּדִבְרוֹ.
29 הוא הפך את מימיהם לדם,
וגרמו לדגים שלהם למות.
30 ארצם שורצת צפרדעים,
עַד בחדרי מלכיהם.

31 הוא דיבר, ויבוא א עָנָן של חרקים,
יתושים ברחבי הטריטוריה שלהם.
32 הוא נתן להם ברד במקום גשם,
להבות אש במדינתם.
33 הכה את גפניהם ואת עצי התאנה שלהם,
ושברו את עצי אדמתם.
34 הוא דיבר, והחגב בא,
אינספור חגבים;
35 הם טרפו את כל עשב אדמתם,
הם טרפו את יבול שדותיהם.
36 הכה את כל בכורי ארצותיהם,
תחילת מרץם המלא.

37 הוא הוציא אנשיו עם כסף וזהב,
וְאֵין בְּשְׁבָטָיו לֹא הִתְחַד.
38 שמחו המצרים על צאתם,
כי פחד ישראל אחז בהם.
39 הוא פרש את הענן לכסות אותם,
ואש עבור ה- כדי להאיר את הלילה.
40 לבקשתם, הוא הביא כמה שליו,
וַיַּשְׁבִּיעָם, מִלֶּחַם שָׁמַיִם.
41 פתח את הסלע, ומים זרמו;
הם זרמו כמו נהר במדבר.

42 כי זכר את דברו הקדוש,
של אברהם, עבדו.
43 הוא הוביל את עמו בשמחה,
בחיריו בתוך צעקות שמחה.
44 נתן להם את ארצות הגויים,
והם היו בעלי ה פרי של עבודת האנשים,
45 בתנאי שמירת מצוותיו,
ולקיים את חוקיה.
הַלְלוּיָה!

תהילים ק"ו (Vug. CV)

1 הללויה!

הודו ליהוה כי טוב הוא,
כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
2 מי יוכל לספר את גבורות יהוה?
מי יפרסם את כל תפארתו?
3 אשרי שומרי התורה,
אשר שומרים על צדק בכל עת!

4 זכרוני יהוה בטובך לעמך,
בקרו אותי בעזרתכם,
5 למען אראה את אושר בחיריך,
שאני שמחה בו שִׂמְחָה של עמך,
וְכִי אֶתְהַלֵּל בְּנוֹחַתְךָ.

6 חטאנו כאבותינו,
עשינו עוול, עשינו רע.

7 אבותינו במצרים לא הקשיבו לנפלאותיך,
הם לא זכרו את ריבוי חסדיך,
הם מרדו בים, בים סוף.
8 הוא הציל אותם אוּלָם בגלל שמו,
כדי לשחרר את כוחו.
9 גער בים סוף, ויבש;
וַיּוֹלִיכְם בַּתְהוֹם כְּמִדְבָּר.
10 הושיע אותם מיד מי אשר ה- שָׂנוּא,
הוא הציל אותם מיד הצורר.
יא הגלים כיסו את אויביהם,
אף אחד לא ברח.
12 אז הם האמינו לדבריו,
הם שרו שירי שבחים.

13 אך עד מהרה שכחו את מעשיו,
הם לא חיכו שהוא מבצע התוכניות שלו.
14 הם נתקפו בתאווה במדבר,
והם בחנו את אלוהים בבדידות.
15 הוא נתן להם את אשר ביקשו,
וְהוּא הִכָּהֵם בְּשָׁחֶל.

טז אז קינאו במשה במחנה,
וְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְהוָה.
17 ותפתח הארץ ותבלע את דתן,
והוא סגר על גדודתו של אבירון;
18 האש אכלה את גדודם,
הלהבה אכלה את הרשעים.

19 עשו עגל בהר חורב,
הם השתחוו לפני פסל של מתכת מותכת;
20 הם החליפו את כבודם
כנגד דימוי של שור אוכל עשב.
21 שכחו את אלוהים, מושיעם,
אשר עשה דברים גדולים במצרים,
22 מהניסים בארץ חם,
פלאים בים סוף.
23 הוא דיבר על השמדתם,
אם משה, בחירו,
אילו לא עמד בפרץ לפניו,
כדי למנוע מכעסו להרוס אותם.

24 בזו לארץ התענוגות,
הם לא האמינו למילה של יהוה ;
25 הם מלמלו באוהליהם,
ולא שמעו בקולו.
26 אז הרים את ידו עליהם,
שְׁבוּעָה כדי לגרום להם למות במדבר,
27 להשמיד את גזעם בקרב הגויים,
ולפזר אותם למדינות אחרות.

28 הם נאחזו בבֵּעל פֶּגוֹר
ואכלו את הקורבנות שהוקרבו למתים.
29 הם כעסו יהוה דרך מעשיהם,
ופרצה ביניהם מגפה.
30 קם פינחס ונתן סיפוק,
והמגפה נעצרה.
31 פעולה זו יוחס לצדק,
מדור לדור, לנצח.
32 הם כעסו יהוה אל מימי מריבה,
ומשה נאלץ לסבול בגללם;
33 כי מררו את רוחו,
והוא פלט כמה מילים פזיזות.

34 הם לא השמידו את העמים
אשר יהוה ציווה עליהם להשמיד.
35 הם התערבבו עם הגויים,
וְהֵם לָמְדוּ אֶת מַעֲשֶׂה אֶת־מַעֲשֶׂה אֶת־מַעֲשֶׂה אֶת־הַמַּ ...ָּעֲשֶׂה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֶת־ה.
36 הם עבדו את אליליהם,
מה שהתברר כמלכודת עבורם.
37 הם הקריבו את בניהם
ובנותיהם לשדים.
38 שפכו דם נקי,
דם בניהם ובנותיהם,
שֶׁהֵם קָרְבוּ לַעֲלִילֵי כְּנַעַן;
והמדינה חוללה ברציחות.
39 הם טמאו את עצמם במעשיהם,
הם עבדו בזנות באמצעות מעשיהם.

40 חמר אף ה' בעמו,
וְהוּא בָּא לַנְחָלָתוֹ.
41 הוא מסר אותם בידי הגויים,
אלו ששנאו אותם שלטו בהם.
42 אויביהם לחשו אותם,
וְהֵשְׁפוּ תַּחַת יָדָם.
43 פעמים רבות הציל אותם,
אך הם היו מרדניים בתוכניותיהם,
ונהרסו על ידי עוונותיהם.

44 אף על פי כן, הוא ראה את מצוקתם,
כאשר שמע את תחנוניהם.
45 זכר את בריתו בעדם,
הוא רחם עליהם כגדול חסדו,
46 והוא גילה להם רחמים,
מול כל אלה שהחזיקו אותם בשבי.

47 הושיעו אותנו יהוה אלוהינו,
וַיְקַבֵּץ אוֹתָנוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם,
כדי שנוכל לחגוג את שמך הקדוש,
וְנִתְהַלֵּל בְשִׁבְחָךָ.

48 ברוך יהוה אלוהי ישראל,
מנצח אל נצח!
ויאמרו כל העם:
אמן! הללויה!

אוגוסטין קראמפון
אוגוסטין קראמפון
אוגוסטין קראמפון (1826–1894) היה כומר קתולי צרפתי, הידוע בתרגומיו לתנ"ך, בעיקר תרגום חדש של ארבע הבשורות בליווי הערות ודיסרטציות (1864) ותרגום מלא של התנ"ך המבוסס על הטקסטים העבריים, הארמיים והיווניים, שפורסם לאחר מותו בשנת 1904.

קראו גם

קראו גם