כנגד כל הסיכויים

לנוכח טרגדיה ואלימות, לוקס י"ג:1-9 הופך את היגיון האשמה וקורא בדחיפות לתשובה: לא כאיום, אלא כדחיפות שמחה לקראת החיים. מאמר זה מסביר את ההקשר ההיסטורי של דברי ישוע, מפתח את משמעות המטנויה כמעבר ממוות רוחני לפריון, מבהיר את הפירות הקונקרטיים של הרוח, מציע גישת מדיטציה בת שבעה שלבים, תרגולים שבועיים ותפילת התחננות, ומתייחס להתנגדויות עכשוויות בנוגע לאשמה, אוטונומיה ומעורבות חברתית.

רומים ו':12-18: פאולוס קורא לנו "להגיש את עצמכם לאלוהים ככאלה אשר הוקמו מן המתים לתחייה". מדיטציה תיאולוגית והצעות מעשיות לחוויית חסד.

רומים ד':20-25: אברהם, מודל לאמונה המצדיקה - הרהור על ההבטחה, הכוח האלוהי והצדק המתקבלים על ידי אמונה בישוע שקם לתחייה.

הרהור על משל האלמנה התוקפנית (לוקס יח: 1-8): התפללו מבלי להתעייף, שלבו התמדה ופעולה כדי לקבל את צדק האל; נתיבים קונקרטיים לחיים אישיים, משפחתיים וקהילתיים.

חזרה לאלוהים על פי מלאכי ג': תובנה רוחנית, צעדים מעשיים ופעולות סולידריות למען אמונה מחודשת.