עמוס

פרק 1

1 דברי עמוס אשר היה מרועי תקוע אשר ראה על ישראל בימי עוזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתיים לפני הרעש.

2 אמר: יהוה ישאג מציון, מירושלים ישמיע קולו, מרעה רועים יתאבלו, וראש הכרמל יבול.

ג כה אמר יהוה על שלשה חטאי דמשק ועל ארבעה לא אשיב אותה כי במזחלות ברזל מחצו את גלעד,
ד אשלח אש בבית חזאל, והיא תאכל את ארמונות בן-הדד;
5 אשבור את בריח דמשק, אכרת את יושבי בקת אוון ואת נושא השבט מבית עדן; ואת אנשי סוּריָה הוא ילך בגלות קיר, נאם יהוה.

ו כה אמר יהוה על שלשה פשעים אשר עשתה עזה ועל ארבעה לא אשיב עלי כי נשאו שיירות שלמות של שבויים למסורם לאדום,
ז אשלח אש על חומות עזה, והיא תאכל את ארמונותיה;
ח אכרתי את יושבי עזות ואת נשאי שבט מאשקלון ואשלח ידי אל עכרון ואבדה שארית פלשתים נאם אדוני יהוה.

ט כה אמר יהוה על שלשה חטאי צור ועל ארבעה לא אשיב אותה כי מסרו שיירות שלמות של שבויים לאדום ולא זכרו את ברית האחווה,
10 אשלח אש על חומת צור, והיא תאכל את ארמונותיה.

יא כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשביתו על אשר רדף את אחיו בחרב וחנק את רחמיו ועל אשר קרע אפו לנצח ושמר את זעמו עד קץ׃,
12 אשלח אש בתמן, והיא תאכל את ארמונות בצררה.

13 כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיב כי בקעו את הארץ הבטן נשים הרות מגלעד, כדי להרחיב את גבולן,
יד אצית אש בחומת רבה, והיא תאכל ארמונותיו, בצעקות יום מלחמה, בסערה יום סערה.
15 וְהָלַךְ מַלְכָם בַּגָּלוּהוּ וְשָׂרָיו עִמּוֹ נְאֻם יְהוָה׃.

פרק 2

1 כה אמר יהוה על שלשה חטאי מואב ועל ארבעה לא אשיב את נפשו על אשר שרף את עצמות מלך אדום עד אשר נחרכו,
2 אשלח אש במואב ויאכל את ארמונות קריות ומואב ימות בהמולה, בצעקות מלחמה ובקול שופר.
3 אכלתה שופט מקרבם ואת כל שריו אטב עמו נאם יהוה׃.

ד כה אמר יהוה על שלשה חטאי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנה כי מאסו את תורת יהוה וחקתיו לא שמרו וגילילי השקר אשר הלכו אבותיהם התעו אותם׃,
5 אשלח אש ביהודה, והיא תאכל את ארמונות ירושלים.

ו כה אמר יהוה על שלשה חטאות ישראל ועל ארבעה לא אשיבהו כי צדיקים מוכרים בכסף ואביון בנעלי סנדלים;
7 כי הם שואפים שיהיה עפר הארץ על ראשי האומללים, ודרך עניים הם יעופו; כי הבן ואביו הולכים אל ה אֲפִילוּ בַּת, לְחָלֵל שְׁמִי קָדְשִׁי;
8 כי על בגדים אשר נלקחו כערבויות שכבו על כל המזבחות ושתו יין אשר קנסו בבית אלוהיהם.

9 וְהִשְׁמַדְתִּי מִפְּנֵיהֶם אֶת־אֱמוֹרִי, אֲשֶׁר גְדֹלָתוֹ כְּכֹל׃ זֶה ארזים, ואשר היה חזק כאלונים; השמדתי פריו למעלה, ושרשו למטה.
10 וְאֶתְכֶם הַעֲלִיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַאֲנִיחַ אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה לְנַרְשֶׁת לָכֶם אֶת־אֶרֶץ הַאֲמוֹרִי׃.

יא הקמתי נביאים מביניכם ונזרים מבחוריכם הלוא כן בני ישראל נאם יהוה.
12 אבל אתם השקתם יין לנזירים ונתתם זֶה הצו לנביאים: "אל תתנבאו!"

13 הנה, אני הולך לרמוס אתכם כמו המון כדור הארץ עגלה, כאשר היא מלאה באלומות.
14. הבריחה תחמיץ את ה-’אָדָם זריז, וחזק לא ימצא עוד את כוחו; וגיבור לא יציל את נפשו.,
15 ולא יעמוד החזיק קשת, ולא יעמוד מהיר רגלים סה לא יציל, והרוכב לא יציל את נפשו.
טז וְהָאֲמִיצִים בְּאֲמִיצִים יִנְסְטוּ עֲרוּמִים בַּיּוֹם הַהוּא נְאֲרֹם יְהוָה׃.

פרק 3

1 שמעו אל הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם בני ישראל על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמור:

2 לא ידעתי אלא אתכם בכל משפחות הארץ; על כן אעניש אתכם על כל עוונותיכם.

3 שניים אֲנָשִׁים האם הם הולכים יחד, בלי להסכים?
4 האם אריה שאג ביער, אך טרף אין לו? האם גור אריה משמיע קולו? מלמטה מהמאורה שלו, בלי שהוא שׁוּם דָבָר נלקח?
5 האם הדרור נופל אל תוך הרשת על הקרקע, אם אין לו פיתיון? האם הרשת עולה מן הקרקע, אם לא תפסה דבר? מַשֶׁהוּ ?
ו כשתקע שופר בעיר, לא יחרד עם? כשפוגע בעיר אסון, לא יהוה אשם.
7 כי לא יעשה אדוני יהוה דבר מבלי לגלות את סודו לעבדיו הנביאים.
ח שאג אריה, מי לא יירא? אדוני יהוה דיבר, מי לא יתנבא.
ט הַקְרִיצוּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה עַל־הַארְמוֹנוֹת בַּעֲזוֹת וְעַל־הַארְמוֹנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְאָמַרְתוּ הַקְּסִיפוּ עַל־הָרִים שֹׁמְרוֹן וְרְאוּ מָה־גָדוֹל הַמָּהָל בְּתוֹכָהּ וּמָה־חָמָס בְּתוֹכָהּ׃.
10 ולא ידעו לעשות צדק, נאמר ליהוה, אוצרי חמס ובזז בארמונותיהם.

11 לכן כה אמר אדוני יהוה הנה אויב, הוא סובב את הארץ; הוא יפשיט אתכם מעוזכם, וארמונותיכם ייבזזו.

12 כה אמר יהוה כְּמַעֲשֶׂה יְשִׁיעַ רֹעֶה שְׁנֵי שְׁרִיךְ אוֹ פִּתּוֹר אוֹזֶן מִפִּי אֲרִי, כֵּן יוּשְׁעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּשׁוֹמְרוֹן בְּפַנִּית מִסְדָּשׁ עַל־כִּים דְּמַשְׁקֶם.

13 שמעו והעידו זאת בבית יעקב נאם אדוני יהוה אלוהי צבאות
14 ביום אשר נקמתי עליו את פשעי ישראל, אנקום גַם מזבחות בית אל; קרנות המזבח יינשברו, ונפלו ארצה.
15 אכה את בית החורף ואת בית הקיץ; בתי השן יחרבו, ובתים רבים יחרבו, נאום יהוה.

פרק 4

1 שמעו את הדבר הזה, פרות הבשן אשר בהר שומרון, עושקות חלשים ורומסות עניים, האומרות לבעליכן, "הביאו לנו משקה".» 

2 נשבע אדוני יהוה בקדושו הנה ימים באים עליך ותישא אותך בווים וזרעך בצלצלים.
3 וְצָאֵל בְּרֶצֶת הַפְּרָצוֹת, כָּל פְּרָצוֹת יְשָׁר לְפָנָךְ, וְאַל-אַרְמוֹן תִּשְׁלֹךְ, נְאֲרַת יְהוָה.

ד בואו בית אל וחטאו, גלגל ורבו שֶׁלְךָ חטאים! הביאו את זבחיכם בבוקר, ואת מעשרותיכם בשלושה ימים!
ה ה תשרפו קורבן מצות של תהילה; הודיעו על תרומות נדבה, פרסמו.ה- כִּי זֹאת אֲהֲבוּתָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוָה.

ו וַאֲנִיתִי לָכֶם שְׁנֵינָיִם צְהִירִים בְּכָל־עָרֵיכֶם וְחָסֶר־לֶחֶם בְּכָל־מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא־שָׁבְתֶּם אֵלַי נְאֲרַת־יְהוָה׃.

7 לכן עצרתי לכם את הגשם בעוד שלושה חדשים עד הקציר; המטירתי על עיר אחת, ועל עיר אחרת לא המטירתי. אַחֵר עיר; אזור הושקה בגשם, ו- אַחֵר האזור, שבו לא ירד גשם, התייבש.
8 שתיים, שלוש ערים מיהרו לאחת אַחֵר עִיר, לשתות מים, ולא הרוויתם את צמאונם; ולא שובתם אלי, נאם יהוה.

9 הכיתי אתכם בדם ובטחב את גנותיכם הרבות ואת כרמכם ואת תאנתכם ואת זיתיכם ארבה טרף ולא שובתם אלי נאם יהוה.

10 שלחתי בכם מגפה כבמצרים הרגתי את בחוריכם בחרב וסוסיכם נשבו העליתי סירחון ממחנכם היא הגיעה אל-אפיך; ולא-שובתם אליי, נְחַבֵּר יְהוָה.

יא מהומה גרמתי בכם כאשר מהומה אלהים את סדום ועמורה והייתם כעץ בוער תלש מן האש ולא שובתם אלי נאם יהוה.

12 לכן זאת אעשה לך ישראל כי זאת אעשה לך הכן לך לפגוש את אלוהיך ישראל
13 כי הוא יצר הרים וברא רוח, הודיע לאדם מחשבותיו, הופך שחר לחשך, ועל גבעות ארץ דרך. יהוה אלוהי צבאות שמו.

פרק 5

1 שמעו את הדבר הזה אשר אנכי דובר עליכם קינה בית ישראל

2 נפלה, לא תקום עוד, בתולת ישראל! הופכת על אדמתה, אין יקימה.

ג כי כה אמר יהוה העיר אשר יצאה למלחמה עם אלף לוחמים היא תשמור מאה; היא אשר יצאה למלחמה עם מאה תשמור עשרה, לבית ישראל.

4 כי כה אמר יהוה לבית ישראל בקשו אותי וחיו
ה אל תבקשו את בית אל, אל תבואו גַלְגָּלָה, אל תעברו בַּאר שבע, כי גַלְגָּלָה תישב, ובית אל תהיה לאין.

ו דרשו את ה' וחיו, פן-יפצע כאש בבית יוסף ואכלה אותו, ואין יכבה אותו בבית אל.

7 יהפכו צדק ללענה, והשליכו צדק ארצה.

8 עשה את הפליאדות ואת אוריון; הפך חושך לשחר ויום ללילה עמוק; קרא למימי ים וישפך אותם על פני ארץ, יהוה שמו.
9 יהרוג גיבורים, ויהרוג ייפול על עיר מבוצרת.

10 בשער שונאים את המבקר, ואת המדבר ביושר, ל'’הם מתעבים את זה.
11 לכן, יען רמסתם עניים תחת רגליכם ומס תבואה אתם גובים מהם, בתי אבנים גזית בניתם ולא תגורו בהם; כרמים טובים נטעתם ולא תשתו את ינם.
12 כי ידעתי כי רבים פשעיך כי גדולים חטאיך אתם עושקי צדיקים לוקחי שוחד ומכניעים אחרים הימין אנשים עניים בשער.

13 לכן החכם ישתתק בעת הזאת, כי עת רעה היא.

יד דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהיה יהוה אלוהי צבאות עמכם כאשר אתם אמרים.
טו שנאו רע ואהבו טוב והשיבו משפט לשער אולי ירחם יהוה אלוהי צבאות על שארית יוסף

טז לכן כה אמר יהוה אלוהי צבאות בכל כיכר תהיה נידה ובכל רחוב צעקה אוי אוי יקרא חקלאי אבל וקוננות ויודעי נידה.
17 בכל הכרמים תהיה קינה כי אעבור בתוככם נאם יהוה.

18 אוי למתייסים ליום ה' מה יהיה לכם יום ה' חושך יהיה ולא אור.
19 כְּאִישׁ בָּרַח מֵאֲרִי וְדוֹב יָבֹא לִקְרָאוֹ, בָּא בֵּיתוֹ וְשָׁמֵן יָדוֹ אֶל הַקִּיר וְנָחָשׁוּ...
20 הלוא יום ה' חושך ולא אור, אלא אפלה ללא כל זרח?

21 אני שונא, אני בז לחגיכם, אין לי חפצה במקהלותיכם.
22 אם תקריבו לי עולותיכם ותנחתכם לא ארצה, וזבחיכם עגלים משמינים לא אסתכל בהם.
23 הסיר ממני את קול שיריך, אל תשמע את קול נבוריך.

24 יִתְגַּלְגֹּל כַּמַּיִם צֶדֶק, וְכַנַּחַל תָּמִיד צַדְקָה.
25 האם זבחים ומנחות הקרבתם לי במדבר ארבעים שנה, בית ישראל?
26 נשאתם את אהל מלכיכם ואת כיג'ום את פסליכם ואת כוכב אלוהיכם אשר עשיתם לכם.

27 אגלה אתכם מעבר לדמשק, נאם יהוה, אלוהי צבאות שמו.

פרק 6

1 אוי לאלה אשר לִחיוֹת שָׁלוֹ בְּצִיּוֹן, וְבָטַח בְּהַר שֹׁמְרוֹן, נֹצֵל רֹאשׁ הַעֲמִים, אֲשֶׁר בֵּית יִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ אַלֵּה׃
2 לך כלנה וראה משם לך חמת הגדולה רד גת פלשתים; הערים האלה האם הם משגשגים יותר מהממלכות הללו, והאם שטחם גדול משלך?

3 אתם דוחים את יום האסון, ואת מלכות החמס אתם מקרבים!
4 על משכבי שנהב ישכבו, ועל משכביהם ישתרע; כבשים עדר יאכלו, ועגלים משמינים באורווה.
5 הם משתעשעים לקול הנבל; כמו דוד, הם המציאו כלי נגינה.
6 יין מקערות ישתו, בשמנים משובחים ימשחו את עצמם, ולא יחלו במכת יוסף.

7 לכן הם ילכו לגלות, אל ה ראש השבויים, וצעקות השמחה של החמדנים ייעלמו.

8 נשבע אדוני יהוה בנפשו, נאמר יהוה אלוהי צבאות: אני מתעב את גאוות יעקב ואת ארמונותיו אני שנא; את העיר ואת כל אשר בה אתן.
9 וְאִם יַשְׁאַרוּ עֶשְׂרָה אֲנָשִׁים בְּבֵית אֶחָד, מֵתוּ.

10 קרוב משפחה של זה שנשרף הגופות יסיר את מֵת, ויישא את העצמות אל מחוץ לבית; ו שני יאמר לאיש שמאחורי הבית: "הנשארו איתך אנשים?" הוא יענה: "אף אחד!" הראשון יאמר: "דממה!" כי אסור לומר שם יהוה.

יא כי הנה יהוה מצווה וַיַּרְס בַּיִת הַגָּדָל לַחֲרָבוֹת וְלַבַּיִת קָטָן לַחֲרָבוֹת.

12 האם הסוסים רצים על הסלע, היכן י הַצְרִיךְ לְחָרוּשׁ בְּבָקָרִים, כִּי הַמְתַּנְתֶּם מִשְׁפָּט לְרֶסֶל, וְפָרִי צֶדֶק לְעַנָה.
13 אתם שמחים על מה שאין בו כלום, אומרים: "הלא בכוחנו רכשנו כוח?"» 

יד כי הנה אנכי מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלוהי צבאות גוי אשר יעקש אתכם ממבוא חמת עד נחל מדבר.

פרק 7

1 כה הראאני אדני יהוה והנה הוא יוצר ארבה בראש הצמח השני הצמח השני הוא אחרי גזר המלך.
2 וַיַּאֲשֶׁר כָּלוּ אֶת-עֹשֶׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יְהוָה, סַלֵּחַ נָא! אֵיכֶה יְשַׁבֵּל זֶה יַעֲקֹב כִּי קָטַן הוּא׃» 
ג וַיְנַחֵר יְהוָה עַל־זֶר לֹא־יְהִי נְאֻם־יְהוָה׃.

4 כה הראאני אדוני יהוה והנה אדוני יהוה בא לפקוח באש ו אֵשׁ טרף את התהום הגדולה, והוא טרף את החלק של אלוהים.
ה ואמר אדוני, עצור נא! איך יעמוד יעקב? קטן הוא.» 
ו וַיְהוּא נִחָר וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יְהוָה וְגַם זֶה לֹא יִהְיֶה׃.

7 כך הוצג לי יהוה, וְהִנֵּה יְהוָה עֹמֵד עַל חוֹמָה אֲנָכָה, ... היה לו בידו חוט אל עוֹפֶרֶת.
8 ויאמר יהוה אלי מה אתה רואה עמוס ועניתי» שרשור אל להוביל. וה' לִי אמר: "הנה אני שם את פְּתִיל ינהיג בקרב עמי ישראל; לא אסלח לו עוד.
9 במות יצחק יהרסו, ומקדשי ישראל יהרסו, ואקום על בית ירבעם בחרב.« 

10 וישלח אמציהו כהן בית אל אל-דברים אל-ירבעם מלך ישראל לאמר: עמוס קשר עליך בתוך בית ישראל, לא תוכל הארץ עוד לשאת את כל דבריו.
יא כי כה אמר עמוס: ירבעם ימות בחרב וישראל יישב מארצו.« 

12 ויאמר אמציה אל עמוס ראה לך ברח אל ארץ יהודה ואכל שם לחמך ושם תתנבא.
13 ובבית אל אל תנבא עוד כי מקדש המלך ובית מלכות הוא.
יד ויען עמוס ויאמר אל אמציהו לא נביא אני ולא בן נביא אני רועה אני ורעה שקמים אני.
15 וַיִּקַּחְנִי יְהוָה מֵאֲחַר הַצָּדָר וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי לֵךְ נְבָא לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל׃.
טז ועתה שמעו דבר ה' אתם אמרים לא תנבא על ישראל ולא תדבר על בית יצחק...
יז לכן כה אמר יהוה אשתך תהיה לזונה בעיר ובניך ובנותיך יפלו בחרב ואדמתך תחולק על חבל המידה ואתה תמות בארץ טמאה וישראל יגלה מארצו« 

פרק 8

1 כה הראאני אדני יהוה והנה סל פרי בשל.
2 ויאמר, "מה אתה רואה, עמוס?" ועניתי, "סל פירות בשלים." ויאמר יהוה אלי, "בא קץ לעמי ישראל; לא אסלח להם עוד".
ג שירֵי הַבַּיִת יִלֵּל בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם אֲדֹנָי יְהוָה גְוָוִים רַבִּים יִהְיוּ וְכָל־כָּל יְהֻלְּקוּ בְּדְמוּת׃« 

4 שמעו זאת, בולעי עניים, ומי האם תרצה כדי שהעניים ייעלמו מהמדינה,
ה לאמור, מתי יעבור חדש ונמכר חטים, והשבת ונפתח את אוצרות התבואה שלנו, ונקטין את האיפה ונגדל את השקל, ונזייף את המאזניים כדי להטעות?
6 נקנה את האומללים בכסף, ו העניים בגלל זוג סנדלים, ונמכור את מוץ החיטה?« 

7 יהוה ל'’נשבעתי בגאון יעקב: לא אשכח עד אחרית כל מעשיהם.
8 הלוא בגל זה תרעד הארץ וכל יושביה תאבלו? כולה כנילוס תעלה ותשקע כנילוס מצרים.
9 ביום ההוא יהיה, נאם אדוני יהוה, אשקיע את השמש בצהריים, וכסיתי את הארץ חושך ביום בהיר.
10 אהפוך את חגיכם לאבל ואת כל שירי שמחתכם לקינה אשים שק על כל מותניים וכל ראש אקריח אעשה את הארץ ככזו. ב יגון אובדן בן יחיד, וסופו יהיה כמו יום מר.

11 הנה ימים באים נאם אדוני יהוה ואשלח רעב על הארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע דברי יהוה.
12 וינדדו מים אל ים ומצפון עד מזרח הלכו הנה והנה לבקש את דבר ה' ולא ילכו שָׁם הם לא ימצאו את זה.
13 בימים ההם, הבתולות היפות והבחורים, יתעייפו מצמא.
יד הנשבעים בחטאת שומרון ואומרים חי אלהיך דן בדרך באר שבע יפלו ולא יקומו עוד.

פרק 9

1 וארא את יהוה עומד על המזבח ויאמר הכה את הכותרת והרעיד את הספות ונתץ אותם על ראש כלם ואת אשר אטבח בחרב; לא יושע אחד, לא ימלט אחד.

2 אם יבואו שאול, ידי תוציאם; אם יעלו השמימה, אורידם.
3 אם על ראש הכרמל יתחבאו, אבקשם ואקחם; ואם במעמקי ים יתחבאו מפני, שם אצוה על הנחש לנשוך אותם.
4 וְאִם-יֵלְכוּ שְׁבוּי לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם וְאֶצְוָה שָׁם אֶת-חֶרֶב לְטַחֲבֹתָם וְאֶת-עֵינִי בָּהֶם לְרָעָה וְלֹא לטוֹבָה׃« 

5 יִגֵּע אֲדֹנָי יְהוָה צְבָאוֹת בארץ ותִמְסֹג וְכָל יֹשְׁבֶיהָ יַאֲבֵלוּ; כָּל נָהָר תַּעֲלֹה וְכַנָּהָר מִצְרַיִם תִּשְׁקֹעַ.
6 בָּנָה שָׁמַיִם מַעֲלָתוֹ וְעַל־אָרֶץ יְקָם קָמָתוֹ לַמִּי יָם יְקָרָא וְשׁוּפְכוּם עַל־פְּנֵי־אָרֶץ יְהוָה שְׁמוֹ׃.

ז הלוא אתם כבני כושי בני ישראל, נאם יהוה. הלוא העליתי את ישראל מארץ מצרים, ואת הפלשתים מכפתור, ואת ארם מקיר.

8 הנה עיני אדני יהוה קָבוּעַ על הממלכה החטאת, והשמדתיה מעל פני האדמה; אך את בית יעקב לא אשמד כלם, נְאֲרַת יְהוָה.

9 כי הנה אנכי צוה וטלטל את בית ישראל בכל הגויים כאשר יטלטלו חיטה עם הנפה, והגרגר הטוב לא ייפול ארצה.
10 הכל הדייגים רבים מעמי ימותו בחרב, האומרים לא תקרוב אסון. חוסר מזל מאיתנו לא יגיעו אלינו.« 

יא ביום ההוא אקים את סוכת דוד שנפלה; אתקן שֶׁלוֹ הפרות, אני אטפל בהן שֶׁלוֹ חורבות, ואבנה אותה מחדש כבימים עברו.,
12 למען יירשו את שארית אדום ואת כל הגויים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עושה את אלה.

13 "ימים באים", נאם ה', "וחורש יתאחד עם קוצר ודורך ענבים..." יצטרף הַזֹּרֵעַ הַזֶּרַע; הָרִים יְרִישׁ יָרֵשׁ יִטְפוּ, וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּזְפֹּר.
14 אשיב את גורל עמי ישראל; הם יבנו את הערים החרבות ה- יְשׁוּבוּ שָׁם, יְטַעוּ כָרְמִים וְשָׁתוּ יַיִן, יַעֲשׂוּ גָּנִים וְיֹאכְלוּ פְּרִי.
15 וְנָטַעַם בְּאַדְמָם וְלֹא יִעֲקָרוּ עוֹסִף מֵאֶרְצָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃.