באותו זמן,
ישוע אמר לתלמידיו:
«"דמיינו שלאחד מכם יש חבר
ולך למצוא אותו באמצע הלילה ולשאול אותו:
“"ידידי, תן לי שלוש כיכרות לחם,
כי אחד החברים שלי הגיע אליי מטיול,
ואין לי מה להציע לו."”
ואם, מבפנים, האדם השני עונה:
“"אל תפריע לי!"
הדלת כבר סגורה;
אני וילדיי במיטה.
אני לא יכול לקום כדי לתת לך כלום.”
ובכן! אני אגיד לך:
אפילו אם הוא לא קם לתת מתוך חברות,
הוא יקום בגלל חוסר ההתחשבות של החבר הזה.,
והוא ייתן לו כל מה שהוא צריך.
אני אומר לך:
בקשו, ויינתן לכם;
חפש, ותמצא;
דפק, והדלת תיפתח בפניך.
אכן, כל מי שמבקש מקבל;
חפש ותמצא;
לכל מי שידפוק, תיפתח הדלת.
איזה אב ביניכם, כאשר בנו מבקש ממנו דג,
האם הוא ייתן לה נחש במקום דג?
או ייתן לו עקרב
כשהוא מבקש ביצה?
אם אתם, אם כן, הרעים,
את יודעת איך לתת דברים טובים לילדים שלך,
כמה וכמה יותר יתן האב שבשמיים את רוח הקודש
לאלו ששואלים אותו!»
אדוני אבא, מלא חסד,
אתה מזמין אותנו לדפוק, לבקש ולחפש. תן לנו לב אמיץ להעז לדבר אליך כמו ילדים לפני האב, ללא בושה או פחד, פונים אליך. כאשר דלתותינו נראות סגורות בלילה, למד אותנו את האמון המתמיד שדופק שוב, משוכנעים שאתה תמיד עונה בהתאם לאהבתך.
הענק לנו את רוח הקודש: מי ייתן שיאיר את בחירותינו, יחזק את אמונתנו ויחדש את תקוותנו. מי ייתן ונוכחותך תפזר את פחדינו, תרפא את ספקותינו ותצית את צדקתנו. הפוך אותנו לכלי מתנתך: מסוגלים להקשיב לצורכי הזולת, לחלוק לחם ואירוח, לתת ללא תנאי כפי שאתה נותן לשלך.
אבא, כשאנו עייפים או מיואשים, הזכיר לנו את סבלנותך ורכותך. מי ייתן ותפילותינו לא יהיו מילים בלבד, אלא מעשי אמון שישנו את חיינו ואת חייהם של אלו שאנו פוגשים. למד אותנו התמדה לבקש את הטוב, בהירות להבחין במה שמושיע, וענווה לקבל את מה שבא ממך.
מרים, אם האמון, לווי את תחנונינו והובילי אותנו אל בנך.
אנו מפקידים בידך במיוחד (ציין כאן כוונה אישית או קהילתית). הגיב בהתאם לחוכמתך ואהבתך.
דרך ישוע המשיח, החי וממלך עמכם באחדות רוח הקודש, עכשיו ולנצח נצחים.
אָמֵן.
